נהיגה בשכרות לפני גיוס

להלן גזר דין בנושא נהיגה בשכרות לפני גיוס:

גזר דין

האשמה ומהלך הדיון

1.     הנאשם שהוא צעיר העומד בפני גיוסו הואשם והורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות (וכן עבירה נוספת קשורה של נהיגה בקלות ראש). הטענה העובדתית היא כי ביום 3.2.2006 בירושלים נהג הנאשם כשהוא שיכור.

2.     הנאשם הודה באשמה באמצעות באת כוחו. עיקר הויכוח היה באשר לאורך הפסילה. התביעה טענה לפסילת המינימום הקבועה בחוק (שנתיים ימים) בעוד הנאשם ביקש לצמצם במידת האפשר את הפסילה בהתאם לסמכות בית המשפט .

3.      אשר על כן מן הראוי לדון קודם לכן בעונש הראוי על נהיגה בשכרות, ואחר כך לבדוק את יישומו למקרה שלפנינו.

העונש הראוי על נהיגה בשכרות

4.     סעיף 39 א' לפקודת התעבורה מטיל עונש של פסילת מינימום לתקופה שלא תפחת משנתיים על נהיגה בשכרות בנוסף לכל עונש אחר. אולם בית המשפט רשאי בנסיבות מיוחדות לצוות, להורות על פסילה קצרה יותר.

5.     אין ספק שבעונש חמור זה של פסילה לשנתיים ימים הביע המחוקק בנחרצות את דעתו כנגד תופעה של נהיגה בשכרות. אפשר להתווכח רבות על יעילותה של הענישה, אך אין חולק כי כל מערכת אכיפת החוק שלנו מבוססת על עקרונות אלו של הרתעה באמצעות עונשים שלעיתים הם קשים.

6.     נציין שדווקא בתעבורה יש מקום לעונשים חמורים ונסביר. ההרתעה מתבססת על כך שמדובר בנאשמים בעלי בחירה חופשית הפועלים בהיגיון ומשתדלים למקסם את טובתם. אלא שחלק מהעומדים לדין בעבירות פליליות "רגילות" (כגון סמים ואלימות) אינם מתאימים לפרופיל זה. הם אינם מתכננים לטווח ארוך, פועלים לצערנו באימפולסיביות, ותכלית הענישה לעברם מכוונת לעיתים רבות לשם מניעה ולא לשם הרתעה.

7.     דווקא ציבור הנהגים (המשקף את כלל הציבור) הוא הציבור הנרתע מעונש ומשתדל לפעול בהתאם לדין. ממילא עונשים חמורים יכולים לפעול ולמנוע נהיגה עבריינית עתידית. נמצאנו למדים כי אין מנוס מעונשים מכבידים בעבירות תנועה.

8.     עוד יש להוסיף כי החוק בעניני שכרות שונה לאחרונה. לפי התיקון האחרון (סעיף 64ב'-ג'-ד' לפקודת התעבורה), יכול שוטר לבקש בדיקת נשיפה מכל נהג, וכל סירוב להיבדק מטיל חזקה על המסרב כאילו נהג בזמן שכרות. זהו תיקון מרחיק לכת אולם הוא נעשה על ידי המחוקק והדבר מעיד על החשיבות שהציבור נותן למאבק כנגד הנהיגה בשכרות.

9.     אולם לפני שנדון במקרה הספציפי, מן הראוי לדון בשתי טענות החוזרות ועולות במקרים של נהיגה בשכרות.

הטענה שקשה לנהג מן הישוב לדעת את השפעת האלכוהול
(והתשובה, במקרה של ספק אל תנהג)

10.     הטענה החוזרת ונשנית היא כי הנהג איננו יודע כי ישנה השפעה כלשהי עליו. קרי, הנהג מרגיש כי הוא יכול לנהוג בביטחה; בדיקת המאפיינים סבירה (יכולתו ללכת על קו ישר, להגיב בהיגיון, וכו'); כמות האלכוהול שנצרכה הייתה נמוכה, ועוד. הטענה היא כי אפילו אם נמדדה כמות אלכוהול גבוהה מהמותר, אין מדובר בנהג שיכור. בעניין זה אף נטען כי בחוברות הדרכה מסוימות נכתב כי ניתן לשתות "מנה אחת" של אלכוהול ועדיין לנהוג אחר כך, והנהג לא שתה יותר מכך.

11.     לצערי, אין אפשרות לקבל טענה זו. ראשית, אי אפשר לקבל את עדותו של הנהג על השפעת האלכוהול עליו. ברור שהנהג השיכור עצמו איננו מבין תמיד עד כמה מגיעה שכרותו. נכון הוא שהאלכוהול לא משפיע בדומה על כלל האנשים וישנם הבדלים בולטים הקשורים למשקל, ניסיון בשתייה, מבנה גוף, ועוד. יש מנוסים שישתו רבות ללא כל השפעה ויש שכל כוסית תשפיע עליהם.

12.     אולם בדיוק לצורך זה קבע המחוקק את הכמויות בחוק. מי שנמדדה בגופו כמות מעבר לתקנות, הרי החוק רואה בו שתוי ויש להתייחס אליו כשיכור. התשובה לכל מי שמסתפק בכך היא פשוטה, אל תשתה כלל. ואם שתית ואינך בטוח, אל תצא לנהיגה.

13.     ממילא אין כל נפקות לשאלה האם הרגיש הנהג שתוי, האם נקט בפעולות כלשהן, האם עבר את בדיקת המאפיינים, האם שתה כמות קטנה או גדולה וכן הלאה. אם שתית, אל תנהג. ומי שעבר ונהג ברמת אלכוהול גבוהה מהקבוע בחוק, יינו בראשו ואין לו להלין על העונש אלא על עצמו בלבד.

הטענה שמדובר על אדם מן הישוב

14.     טענה נוספת שעולה חדשות לבקרים היא כי מדובר ב "מלח הארץ". קרי, הנהג הוא אדם נורמטיבי, שומר חוק וסדר, תרם הרבה לקהילה ולמדינה, ומה בצע בענישתו? שוב, גם טענה זו לא ניתן לקבל.

15.     המציאות היא שרובם ככולם של עברייני התעבורה הם אנשים ישרים והגונים, שומרי חוק וסדר, ומשתדלים בדרך כלל להימנע מעבירות. מניסיוננו ניתן לקבוע כי רוב המופיעים בבית משפט לתעבורה מהווים השתקפות של כלל הציבור ודבר אין להם עם עבריינות רגילה. ממילא אין כל טעם לטעון שמדובר באזרח הנוהג בדרך כלל כראוי.

16.     ההנחה היא כי מדובר בנהג שברגיל נוהג באורח סביר וטוב. העונשים המקובלים ועונשי המינימום מיועדים במיוחד לאנשים מעין אלו ולא לנוהגים בצורה פרועה. לאלה הנוהגים בפראות ומשתוללים על הכבישים מגיעים עונשים חמורים הרבה יותר. ממילא אין אפשרות לראות בכך נקודה לקולא.




ומהכלל אל הפרט - עובדות המקרה שלפנינו

17.     במקרה שלפנינו מדובר בבחור צעיר ולאמיתו של דבר עדיין נער, העומד לפני גיוס שלטענתו שתה מעט במסיבת גיוס של חבר. עוד נטען כי איננו נוהג לשתות וכי מדובר בשתייה חד פעמית מדובר לטענת מרשתו ב "ילד טוב" ואף הוצגה חוות דעת ממעבידתו לשעבר. עוד נטען כי בדיקת המאפיינים לא העלתה כי מדובר בשכרות וכי לא מדובר בכמויות. בנוסף, הנאשם עומד להתגייס בקרוב ותקוותו הייתה כי יתגייס בתור נהג.

18.     במילים אחרות, הועלו פה כל הטיעונים האפשריים ובעיקר שתי הטענות המקובלות שהועלו למעלה. דהיינו, מדובר בכמות לא גבוהה שלא השפיעה על תפקודו וכי מדובר בנהג שומר חוק שמעד חד-פעמית.

19.     אלא שלצערי אין נימוקים אלו יכולים להתקבל. עונש מינימום כשמו הוא, מינימום. המחוקק גילה את דעתו בפירוש כי יש להכביד עם אלו הנוהגים בשכרות. שנתיים הוא העונש המינימלי ולעיתים אף יש להוסיף. אכן, יש מקרים שניתן להקל בהם ואף מותב זה עשה זאת כשהמקרה היה ראוי לכך (בדרך כלל כנגד מספר שעות של"צ מכובדות), אך אין זה המקרה שלפנינו. דעתו של המחוקק הייתה ברורה וראוי שקולו זה ישמע מקצה הארץ עד קצה. מי שנוהג בעת שכרות, אחת דתו לפסילה של שנתיים ימים לפחות, וזאת בנוסף לעונשים אחרים.

סוף דבר

20.     בסיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, ולאחר ששמעתי את דברי באת כוחו שעשתה כל שיכלה בנסיבות העניין, ולאור דבריו הברורים מאוד של המחוקק החלטתי לדון את הנאשם כדלהלן:

א.      פסילה מלנהוג לתקופה של שנתיים בניכוי הפסילה המנהלית של חודש ימים (בפועל עשרים ושלושה חודשים). הנאשם יפקיד רישיונו תוך 45 יום מהיום. הנאשם מוזהר שהעונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל. אציין כי החלטתי להטיל עליו את פסילת עונש המינימום בלבד לאור גילו הצעיר והעובדה שמדובר בפעם ראשונה. אולם ייתכן מאוד שבמקרים אחרים לא יהיה מנוס מפסילה מעבר לשנתיים ימים.

ב.     מאסר על תנאי של 21 יום לשלוש שנים אם ינהג בזמן שכרות, או יסרב להיבדק או ינהג בזמן פסילה.

היות ועונש קנס יהיה על משפחתו בלבד, והיות וממילא יצטרך לעבור מבחני רישוי מחדש, אין מקום לקנס או לפסילה על תנאי.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חזקת השכרות

  2. בדיקת מאפיינים

  3. חתימה במצב שכרות

  4. הגנת השכרות מדעת

  5. נהיגה בשכרות עונש

  6. סירוב לבדיקת ינשוף

  7. ביטוח נהיגה בשכרות

  8. נהיגה בשכרות וודקה

  9. ערעור נהיגה בשכרות

  10. תאונת דרכים בשכרות

  11. עונש על נהיגה בשכרות

  12. ערעור על בדיקת ינשוף

  13. ערעור על נהיגה בשכרות

  14. נהיגה בשכרות בלי ביטוח

  15. נהיגה בשכרות לפני גיוס

  16. נהיגה בשכרות נהג מונית

  17. נהיגה בשכרות פעם שנייה

  18. נהיגה בשכרות בדיקת שתן

  19. אי תקינות בדיקת הינשוף

  20. בדיקת מעבדה בדיקת שכרות

  21. עונש קל על נהיגה בשכרות

  22. הוכחה מדעית נהיגה בשכרות

  23. מה העונש על נהיגה בשכרות

  24. בדיקת שכרות במעבדה פרטית

  25. סירוב להיבדק בדיקת שכרות

  26. נהיגה בשכרות סירוב להיבדק

  27. ביטוח צד ג - נהיגה בשכרות

  28. השלכות סירוב לבדיקת שכרות

  29. נהיגה בשכרות עונש מינימום

  30. ערעור על עונש נהיגה בשכרות

  31. עונש על תאונת דרכים בשכרות

  32. עונש על סירוב לבדיקת שכרות

  33. נהיגה בשכרות - ערעור שהתקבל

  34. עונשים קלים על נהיגה בשכרות

  35. דו''ח מאפיינים לבדיקת שכרות

  36. מאסר על תנאי על נהיגה בשכרות

  37. ענישה מרתיעה על נהיגה בשכרות

  38. עורך דין תעבורה נהיגה בשכרות

  39. ביטול זיכוי בעבירת נהיגה בשכרות

  40. ערעור על קולת העונש נהיגה בשכרות

  41. גזר דין בהעדר בעבירת נהיגה בשכרות

  42. נהיגה בשכרות - איבוד שליטה על הרכב

  43. הואשם בכך שבעת נהיגתו באופנועו נהג בהיותו שיכור

  44. ערעור על הרשעה בנהיגה בשכרות על בסיס בדיקת מאפיינים

  45. כתב אישום המייחס עבירה של סירוב ליתן דגימה של אויר נשוף

  46. נהיגה בשכרות ריכוז של 385 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף

  47. חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התש"ע-2010

  48. ההבדל בין ''נהיגה בשכרות'' לבין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים

  49. הואשם בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור וזאת לאחר שסירב לתת דגימה של אוויר נשוף

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון