מסירת פרטים אישיים שקריים למשטרה

המערער נתפס כשהוא נוהג במהירות אסורה. הוא מעולם לא היה מורשה נהיגה, ומשנתפס מסר במרמה את פרטיו האישיים של אחיו. להלן פסק דין בנושא מסירת פרטים אישיים שקריים למשטרה: פסק דין 1. המערער הורשע בבימ"ש קמא (בימ"ש לתעבורה בחיפה, בתיק פל 1038/04, כב' השופט א' סלאמה) בתאריך 24.3.04 בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח, התחזות לאחר ומהירות מעל המותר. בתאריך 14.6.03 נתפס המערער כשהוא נוהג במהירות אסורה. הוא מעולם לא היה מורשה נהיגה, ומשנתפס מסר במרמה את פרטיו האישיים של אחיו. כמו כן נפסל המערער לנהוג קודם לכן לחמש שנים בתיק אחר, בגין עבירה של התחזות כאדם אחר ונהיגה ללא רשיון נהיגה. בבימ"ש קמא עתרה התביעה תחילה להטיל על המערער, בין היתר, מאסר בפועל לתקופה של שנה, אך לאחר מכן הודיעו הצדדים על הסדר טיעון שלפיו יוטל על המערער, בין השאר, עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודת שירות. השופט קמא ציין בגזר דינו, מיום 2.6.05, כי למערער עבר פלילי ותעבורתי "כבד ועשיר". מעבר לעבירות רכוש, איומים ואלימות, הוא הורשע בבית המשפט בעבירות רבות הקשורות לשימוש ברכב (שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ללא רשיון נהיגה) והוטלו עליו תקופות פסילה ארוכות ואף מאסרים על-תנאי, אך כל אלה לא מנעו ממנו לחזור לסורו. הוסיף ביהמ"ש: ייאמר מיד, כי הסדר הטיעון בכל הנוגע לתקופת המאסר מקל מאוד עם הנאשם שכן נוכח ההיסטוריה התעבורתית והזלזול הבוטה של הנאשם (צ"ל: שהנאשם) ביטא כלפי החלטות בתי המשפט השונים, היה מקום לתקופת מאסר ארוכה לריצוי בפועל. עם זאת, לנאשם נסיבות אישיות והואיל בהסדר טיעון עסקינן ומכיוון שיתר מרכיבי העונש הושארו לשיקול דעתו של בית המשפט שיוכל לנקוט איזון בין אותה הקלה לבין יתר המרכיבים, החלטתי בסופו של יום לכבד את הסדר הטיעון ולא להכביד עם הנאשם יותר מאשר הצדדים בעצמם ביקשו, גם כדי לא לפגוע בציפיה של מי מהצדדים וגם כדי לתת לנאשם הזדמנות נוספת לחזור למוטב. המערער נדון לשישה חודשי מאסר בפועל, והממונה על עבודת שירות (להלן: הממונה) התבקש לבדוק התאמתו לעבודות שירות, לאחר שיסיים לרצות עונש מאסר קודם שהוטל עליו. כן נדון ל-40 שנות פסילה. הממונה במחוז הצפון חיווה דעתו, כי המערער אינו מתאים לעבודת שירות. תחילה עשה זאת בחוות דעתו מיום 13.11.05. ביהמ"ש נעתר "לפנים משורת הדין" לבקשת הסניגור, כי תוגש חוות דעת נוספת של הממונה. הסניגור עצמו נפגש עם הממונה, אך הממונה חזר, ביום 30.4.06, על חוות דעתו השלילית. ביום 8.5.06 החליט ביהמ"ש קמא לקבל את חוות דעת הממונה, ודחה את בקשת הסניגור כי הממונה יתייצב לחקירה על חוות דעתו. ביהמ"ש הורה, כי עונש המאסר ירוצה בכליאה. 2. הערעור שלפניי מתמקד בסוגיה זו של ריצוי עונש המאסר (מלכתחילה הוגש ערעור כנגד תקופת הפסילה, אך הסניגור הודיע על חזרה מהערעור ברכיב זה). הסניגור מבקש כי ערכאת הערעור תורה שהעונש ירוצה בעבודת שירות, ומכל מקום, כי הממונה יידרש להסביר מדוע אין הוא משנה את חוות דעתו. ב"כ המאשימה מתנגדת בתוקף לכך. 3. לאחר דיון ארוך, ועיון בחומר, החלטתי לדחות את הערעור. 4. תחילה אביא כלשונן את חוות דעת הממונה: חוות דעת מיום 13.11.05 המועמד רואיין בבית סוהר השרון על ידי עו"ס. כמו כן בדקנו את החומר המצוי בפנינו ממהלך מאסריו הקודמים ומאסרו הנוכחי. מדובר ברצידיביסט שזה מאסרו התשיעי. התנהגותו במהלך מאסריו שלילית. רקע של התמכרות מאסיבית וארוכת שנים לסמים בלי כל הליך גמילה טיפולי. אמנם לדבריו מזה כשנה אינו משתמש בסמים אך בכלא מסרב לתת בדיקות שתן. בדקנו ומצאנו כי סרב לצאת לועדת קבלה, בה אמור להשתבץ לעבודה בכלא ועל כך נשללו טובות הנאה. סרב גם לצאת לועדת שחרורים שהיתה אמורה לדון בו בחודש אוגוסט. ממספר מאסרים שוחרר בשחרור מוקדם ובכל פעם חזר לסורו. גם בעת שהיה במעצר בתיק בו מרצה מאסר עתה בחודש יולי 2004 נתפס כשהוא מנסה להחדיר חומר החשוד כסם. משום כל האמור אין הוא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שרות. חוות דעת מיום 30.4.06 המועמד התייצב לראיון עם עורך דינו. חוות הדעת הקודמת שנתנה בעניינו בתיק זה היתה שאינו מתאים לרצוי מאסר בעבודות שרות. בעת הראיון הפעם רואיין הן על ידי ק. מיון והן על ידי רכזת עבודות שירות. מדובר באדם שריצה תשעה מאסרים בגין עבירות שונות ומגוונות. גם עתה לדבריו מתנהלים נגדו שני תיקים נוספים שהאחד בגין עבירה אותה בצע (על פי האשום) לפני כשנה. ממאסרו האחרון שוחרר לא מכבר. לא הועלתה סיבה שתגרום לנו לשנות את חוות דעתינו בדבר אי התאמתו לעבודות שרות. 5. עיקר טענות הסניגור בערעור הן אלה: א. למערער הייתה ציפייה בעקבות גזר הדין כי ירצה את עונש המאסר בעבודת שירות. ב. באפריל 2004 נמצא המערער מתאים לעבודת שירות בבית הסעדה בחיפה (לפי חוו"ד של יחידת עבודות השירות ברמלה). שואל הסניגור כיצד נמצא המערער מתאים לביצוע עבודות שירות באפריל 2004, ואינו מתאים לכך בנובמבר 2005 (יצוין, כי לאחר הדיון בערעור הוגש, בהיתר, תצהיר של המערער, שלפיו מוכן מנהל בית הסעדה לקבל עתה את המערער לביצוע עבודת שירות). ג. לפי הטענה, מבקש המערער עתה לפתוח דף חדש בחייו, עם בת זוג חדשה. הוא נקי עתה מסמים, ובמהלך הפגישה עם הממונה נתן בדיקת שתן שנמצאה נקייה. ד. המערער אינו מודה בשני התיקים המתנהלים נגדו עתה, וכן כופר בהכנסת סם לכלא. 6. הסניגור טוען, כי העלה טענות אלה בפני הממונה, ומן הראוי היה כי הממונה יתייחס לטענות אלה ויסביר מדוע אין בהן כדי לשנות את דעתו. בין השאר טען הסניגור, כי במהלך הפגישה שהייתה לו כאמור עם הממונה, נטענו בפניו ע"י הממונה שתי טענות: האחת, שההחלטה לפיה נמצא המערער מתאים לעבודת שירות באפריל 2004 היא מוטעית, והשנייה, שמאז השתנו הנהלים. 7. סבור אני, כי צדק השופט קמא, בהחלטתו לקבל את חוות דעת הממונה, ולא להזמינו לחקירה עליה. לדעתי שונה מקרה זה לחלוטין מהמקרה שנדון בפניי בע"פ 577/05 (שגם שם צוין, כי ברגיל ראויה היא הפרקטיקה הנוהגת, שלפיה אין מוזמן הממונה לבית המשפט להבהיר את חוות דעתו). הממונה העלה שורה של נימוקים כבדי משקל לכך שהמערער אינו מתאים לעבודות שירות: א. עבר פלילי חמור. תשעה מאסרים קודמים. שוחרר כמה פעמים שחרור מוקדם ובכל פעם חזר לסורו. ממאסרו האחרון שוחרר לא מכבר. ב. התמכרות מאסיבית וארוכת שנים לסמים, ללא הליך גמילה טיפולי. ג. סירוב לתת בדיקות שתן בכלא. ד. סירוב להשתבץ לעבודה בכלא. ה. נתפס ביולי 2004 כשהוא מנסה להחדיר לכלא חומר חשוד כסם. ו. שני תיקים נוספים שמתנהלים נגד המערער. נימוקים אלה המתייחסים למערער רלוונטיים להחלטה, ומתוכן חוות הדעת אין נראה כי מדובר בשינוי נהלים כלשהו. הממונה רשאי היה לסמוך לצורך החלטתו על המידע שהיה ברשותו, גם אם אין מדובר בחומר שהתגבש לאישום פלילי. בנסיבותיו של המערער, נראית לי גם העמדה שההחלטה ממרץ 2004 הייתה מוטעית, מה עוד שלאחר מכן ריצה המערער עונש מאסר, וגם אז ניסה להחדיר לכלא חומר החשוד כסם. למותר לציין שאין רלוונטיות לכך שמנהל בית הסעדה מוכן לקבל את המערער לביצוע עבודת שירות. המלצתו של הממונה מבוססת אפוא היטב על נסיון העבר לגבי המערער, וראוי הדבר כי ביהמ"ש יסמוך על שיקוליו המקצועיים (השוו רע"פ 2994/06 אשרף אללה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) ). לפיכך נדחה הערעור. משטרה