הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה

להלן פסק דין בנושא הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה:

פסק דין

כללי
המערער, עו"ד במקצועו, הורשע בביהמ"ש לתעבורה בעכו (ת. 4087/01; כב' השופט י' בכר), לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, ובעבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970. הוטלו עליו העונשים הבאים:

א.     שלושה חודשי מאסר על-תנאי.
ב.     קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתם.
ג.     פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון לתקופה של 4 חודשים.
ד.     פסילת רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים על-תנאי.

לפניי ערעור כנגד הכרעת הדין, ולחלופין כנגד חומרת העונש, כאשר המוקד הוא עונש הפסילה בפועל.

ביהמ"ש קמא - העדויות והכרעת הדין
לפי הנטען, נהג המערער ברכבו, ביום 29.4.01, בכביש 784 סמוך לצומת יודפת, בשעה 23:00 בלילה, בעת שהיה בזמן פסילה (לפי פסק דין של בימ"ש לתעבורה בנתניה (ת. 2148/01)). גירסת המערער הייתה, כי לא הוא נהג ברכב באותו זמן אלא אשתו, מחלוקת עובדתית זו הייתה במוקד המשפט.

מטעם המאשימה העידו השוטרים רס"ר אלי ויגדור ורס"ם חיים יחזקאל. תמצית עדותם היא, כי היו בניידת ונסעו אחרי רכב סובארו (מס' 8383283). משנבדק הרכב במסוף המשטרתי התברר כי פג תוקף רשיונו. הנהג נקרא לעצור וכשיצא מתא הנהג, מיהרה מי שישבה לצידו ועברה לתא הנהג. כשנשאל הנהג אם יש בעיה ברשיון הנהיגה שלו, השיב כי הוא מצוי בפסילה, וכי הוא נהג רק מסכנין, משום שאשתו לא חשה בטוב. אין חולק על כך שמי שיצא מהרכב הוא המערער. יצוין, כי גירסה זו מופיעה במסמכים שכתבו השוטרים ת/2 ו-ת/3. גם בדו"ח העיכוב ת/6 צוין בתגובת המערער: "נהגתי ברכב רק משום שאשתי לא הרגישה טוב". צוין גם כי המערער סירב לחתום על הדו"ח. בשעה 23:25 נחקר המערער תחת אזהרה בתחנת משגב (ת/1). הוא הודה שרשיונו נפסל, אך לשאלות הנוספות, שעניינן האשמה כי נהג ברכב, סירב לענות, ואמר שאת דבריו יאמר בבית המשפט.

רס"ר ויגדור ציין, כי שמר על קשר עין רצוף עם רכבו של המערער, וכי המרחק בין הניידת לבין רכבו של המערער לא היה רב. רס"ם חיים יחזקאל הוסיף, כי זיהה את המערער עוד בזמן הנסיעה: "הרכב הגיע אלי במקביל, בנתיב הנגדי, בצומת משגב, ואז ראיתי שיש נהג ויושבת לידו אישה. באיזור לשם. לאחר שסימנתי לרכב לעצור, הנהג הוציא את ראשו, סובב אותו לאחור ועשה תנועה עם היד 'עוד מעט'" (עמ' 12 לפרוטוקול).

יצוין, כי שני העדים נחקרו בחקירה נגדית ע"י המערער עצמו וחזרו על עיקרי גירסתם.

כאמור, גירסת הנאשם היא כי אשתו נהגה ולא הוא. אורות הרכב המשטרתי סינוורו את אשתו, ועל-כן ביקש ממנה לרדת לצידי הכביש. אז ניגשו אליו השוטרים "בצעקות ובעצבים בגישה להפחיד". לדבריו, אמרו לו שהוא עצור והוא החל "להשתולל מפחד ולהתחנן". לאחר מכן, מששאלו אותו על רשיון הנהיגה שלו, והוא ענה שהוא בפסילה: "הם נדבקו לענין הזה ועלה להם הרעיון להלביש עליי את הנהיגה בזמן פסילה" (עמ' 20 לפרוטוקול).

אשתו של המערער העידה אף היא, ואישרה את דברי בעלה.

ביהמ"ש קמא קבע, כי הוא נותן אמון מלא בגירסתם של עדי התביעה אשר העידו בפניו בצורה ברורה ומשכנעת. ביהמ"ש שוכנע "כי גירסתם משקפת נאמנה את עובדות המקרה. מה גם שמעדויותיהם עולה גם הודאת הנאשם בפניהם בדבר נהיגה ברכב". עוד הטעים ביהמ"ש, כי יש לו אמון בדברי השוטרים, באשר לזיהוי המערער כמי שנהג ברכב. הוסיף ביהמ"ש:

למעשה קבלת גירסת הנאשם הינה כי שני עדי התביעה הזידו לדבר שקר ותיאמו גרסאות ביניהם על מנת להאשימו בעבירות אשר הנאשם לא ביצע כלל.
לא מצאתי לקבל טענה זו ואינני יכול לקבל האשמה כזו כאשר אין לה בסיס.

ביהמ"ש קמא ציין כי לא נתן אמון בגרסת המערער ואשתו.

דיון
המערער טוען בערעורו, כי שגה ביהמ"ש קמא בקובעו שעדויותיהם של עדי התביעה אמינה בעיניו. לדבריו עלו סתירות בעדויותיהם בביהמ"ש "וכן בינם לבין עצמם".

לא אוכל לקבל טענה זו. כידוע, אין מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי מהימנות הנקבעים ע"י הערכאה הדיונית, אשר שומעת את העדים ומתרשמת מהן (ע"פ 993/00 נור נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 205, 219-220; ע"פ 522/84 סביחאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1) 551, 555-556).

אוסיף, כי עיון בעדויותיהם של שני העדים מעלה כי העדויות עקביות, והן נתמכות במסמכים אשר נרשמו בזמן האירוע וסמוך לאחריו.

המערער טען אמנם כי קיימות סתירות בדברי השוטרים, אך לא הצביע בפניי מהן סתירות אלה. אכן, גם במסמך "סיכומי הנאשם" שצורף להודעת הערעור, טען המערער באופן כללי בלבד לסתירות בעדויות השוטרים (בסעיף 3), ולא הצביע באופן ספציפי על סתירות כאלה.

דברים אלה נאמרים גם בקשר לאחת מטענות הערעור, שבהן מוחה המערער על דברי ביהמ"ש, לפיהם לא הוגשו סיכומים בכתב מטעם המערער. לדבריו, נשלחו סיכומים אלה לביהמ"ש קמא. שמעתי את טיעוני הצדדים בנושא זה, ואין בכוונתי להכריע בשאלה עובדתית זו. עיקר בעיניי, כי עיינתי במסמכים כלליים אלה, ולא מצאתי בהם טענה שיכולה הייתה לשנות את מסקנות ביהמ"ש או כי נגרם למערער עיוות דין.
מסכים אני גם עם דברי ביהמ"ש קמא, כי משמעות טענת המערער היא ששני השוטרים החליטו לטפול עליו אשמת שווא, כאשר לטענה מרחיקת לכת זו, אין בסיס. בהקשר זה, לא למותר לציין, כי המערער, באותו לילה, סרב בחקירתו להשיב על האשמה כי נהג בזמן פסילה.

טענה נוספת של המערער היא כי הכרעת הדין ניתנה במקרה זה כמה שנים לאחר האירוע, ודי בשיהוי זה כדי להביא לזיכוי, ולו מחמת השפעת חלוף הזמן על התרשמותו של ביהמ"ש מהעדים. אכן, משפט זה התמשך מעל ומעבר לזמן סביר, ויש להצטער על-כך. ואולם, עיון בתיק מגלה כי עיקר הדחיות המרובות שניתנו בתיק היו לבקשתו של המערער. גם כאן איני סבור כי נגרם עיוות דין למערער.

דוחה אני גם את הערעור על גזר הדין. המערער הורשע בעבירות חמורות ביותר. רק על העבירה של נהיגה ללא רשיון בר-תוקף קבועה בדין פסילת מינימום העולה על עונש הפסילה שהוטל כאן. מה עוד שהמערער הורשע על נהיגה בזמן פסילה, שהיא עבירה חמורה ביותר המצדיקה ענישה מחמירה - לרבות מאסר בפועל (השוו ע"פ 324/88 אלעאסם נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(3) 728, 729; רע"פ 7019/04 ניר אופיר נ' מדינת ישראל, תק-על 2004 (3), 1758) העונשים שהוטלו במקרה זה נוטים אפוא באופן מובהק לקולא.

סיכומו של דבר: דוחה אני את הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

בשולי פסק הדין, מן הראוי להצטער על אחת הטענות שהושמעו היום, והד להן מצוי גם במסמך הסיכומים שצורף להודעת הערעור. הכוונה היא לטענה, לפיה התנכלו השוטרים לנאשם על רקע גזעני (כאשר המערער מפנה לאירועי אוקטובר 2000). חבל שהמערער, שהוא עורך דין במקצועו, נתפס לטענה זו.

בערעור בזכות אלא בערעור ברשות. מדובר בעיקרו של דבר בערעור על ממצאי מהימנות.

איני סבור כי בנסיבות אלה יש מקום ליתן רשות ערעור, וכן איני סבור כי יש מקום לעכב את ביצועו של פסה"ד.

באשר לדבריו האחרונים של המערער, כי לא היה מוכן כראוי להשמעת טיעוניו היום, יש מקום להבהיר כי בית המשפט שאל במפורש את המערער אם הוא רוצה שהערעור יישמע היום או שהוא מבקש דחייה בת כמה ימים. המערער הצהיר כי הוא מבקש שהערעור יישמע היום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור תעבורה

  2. אי שמירת רווח

  3. הידרדרות עגלה

  4. מספר שלדה מזויף

  5. כניסה לאי תנועה

  6. סיבוב פרסה מסוכן

  7. זהירות במעבר חציה

  8. דחיית ערעור תעבורה

  9. ענישה בעבירות תעבורה

  10. חובת איתות לפני פניה

  11. פניית פרסה במקום אסור

  12. הצעת חוק משקיפי תנועה

  13. הסעת נוסעים ללא מלווה

  14. עבירות תנועה של עו''ד

  15. נסיעה נגד כיוון התנועה

  16. פגם ברישום דו''ח תנועה

  17. שמירת מרחק בפניית פרסה

  18. תקנה 41 לתקנות התעבורה

  19. מתי מותר לנסוע לאחור ?

  20. תקנה 567 לתקנות התעבורה

  21. סעיף 48 לפקודת התעבורה

  22. סעיף 56 לפקודת התעבורה

  23. אי האטה לפני מעבר חצייה

  24. הארכת מועד בתיקי תעבורה

  25. זיכוי לאחר ערעור תעבורה

  26. תקנה 169 לתקנות התעבורה

  27. תקנה 21 ג לתקנות התעבורה

  28. כניסה לכיכר - עבירת תנועה

  29. ערעור תעבורה ללא עורך דין

  30. תקנה 169ו' לתקנות התעבורה

  31. פניה שמאלה - תקנות התעבורה

  32. בדיקה שנתית של ממיר קטליטי

  33. האטה לפני פקק - שמירת מרחק

  34. אזהרה לא לעבור עבירות תנועה

  35. אי ידיעה על מועד דיון תעבורה

  36. ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות

  37. הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה

  38. עונש לא מרתיע בעבירות תעבורה

  39. דחיית ערעור תעבורה על גזר דין

  40. ערעור על חומרת גזר דין תעבורה

  41. הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה

  42. פניה ימינה בכיכר מהנתיב השמאלי

  43. פסיקת הוצאות בגין זיכוי תעבורה

  44. ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

  45. הארכת מועד להישפט בעבירות תעבורה

  46. קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט

  47. זימון למשפט תעבורה ללא אישור מסירה

  48. ערעור על חומרת העונש בעבירות תעבורה

  49. תקנה 49 לתקנות התעבורה - שמירת מרחק

  50. הארכת מועד להישפט בבית משפט לתעבורה

  51. עבר תעבורתי כשיקול בערעור על גזר דין

  52. אי ייצוג ע''י עורך דין בעבירות תעבורה

  53. הצעת חוק לתיקוני ענישה בעבירות תעבורה

  54. קבלת ערעור המדינה על זיכוי בעבירת תעבורה

  55. הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין תעבורה

  56. פניה שמאלה - סעיף 43 (א) (3) לתקנות התעבורה

  57. ערעור על גזר דין בית משפט לתעבורה תל אביב

  58. צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים), תש"ם-1980

  59. התאונה התרחשה בתוך מעגל תנועה שהיו בו שני נתיבי נסיעה

  60. קביעת בית המשפט לתעבורה בהכרעת הדין המרשיעה מהווה ראיה

  61. תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ''ז-1997

  62. חוק שיפוט בענייני תעבורה (תשדיר - הוראת שעה), התשס"ט-2009

  63. כתב אישום בעבירות סטייה שלא בבטחה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה

  64. כתב אישום על קיפוח זכות עוברי דרך - עבירה לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה

  65. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986

  66. תקנה 40(א) - לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון

  67. סעיף 44 (א) לתקנות התעבורה - לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי

  68. תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש''ם-1980

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון