הודאה באשמה בגלל קשיי שפה

המערער טען כי הוא יוצא חבר העמים הנמצא בארץ מזה שנים מספר אך השפה העברית איננה שגורה בפיו לא מבחינת דיבור ולא מבחינת הבנה. לטענת המערער כאשר הודה בעובדות כתב האישום לא הבין בדיוק במה מדובר ולא הוסבר לו בצורה מפורטת ומפורשת בשפה המובנת לו ומכאן הודאתו בעובדות כתב האישום בטעות יסודה. על שום כך ביקש המערער לבטל את פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא ולהורות על שמיעת התיק מחדש. להלן פסק דין בנושא הודאה באשמה בגלל קשיי שפה: פסק דין 1. בכתב האישום שהוגש כנגד המערער בבית משפט קמא, נטען כי ביום 14.2.04 סמוך לשעה 04.00, נהג המערער ברכב פרטי ברחוב העצמאות בחיפה והגיע סמוך לשער פלמר. בכתב האישום נטען כי המערער נהג ברכבו ברשלנות בכך שעשה כן בהיותו נתון תחת השפעת משקאות משכרים. בבדיקת דמו של המערער נמצא אלכוהול בריכוז של 112 מ"ג לכל מיליליטר. בית המשפט קמא (כב' השופטת ו' טויסטר) הרשיע את המערער על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות, עבירה לפי הסעיפים 62(3) + 39א' לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן - "הפקודה"), ונהיגה רשלנית, עבירה לפי הסעיפים 62(2) + 38(2) לפקודה. בית המשפט קמא גזר על המערער את העונשים הבאים: א. תשלום קנס בסך של 1,800 ₪ או 18 ימי מאסר תחתיו; ב. פסילה מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים בפועל בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית; ג. ביצוע 150 שעות של שירות לתועלת הציבור; ד. מאסר על תנאי של 6 חודשים לתקופה של 3 שנים. עתה לפני ערעורו של המערער המבקש "לקבל את הערעור ולהורות על ביטול פסק הדין ושמיעת התיק מחדש", ולחילופין, להקל בעונשו של המערער. 2. טענות המערער א. המערער, באמצעות בא כוחו המלומד, עו"ד סולימאן סולימאן, טען כי הוא יוצא חבר העמים הנמצא בארץ מזה שנים מספר "אך השפה העברית איננה שגורה בפיו לא מבחינת דיבור ולא מבחינת הבנה". ב. לטענת המערער, "כאשר הודה בעובדות כתב האישום לא הבין בדיוק במה מדובר ולא הוסבר לו בצורה מפורטת ומפורשת בשפה המובנת לו ומכאן הודאתו בעובדות כתב האישום בטעות יסודה". ג. עוד נטען על ידי המערער כי בשלב הטיעון לעונש הוצהר על ידי בא כוח המשיבה על הסדר טיעון. לטענת המערער, הוא "לא הבין אז וגם כיום מה זה הסדר טיעון" ומה משמעותו וכי "מעולם לא הסכים לענישה כזו חמורה". ד. על שום כך ביקש המערער לבטל את פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא ולהורות על שמיעת התיק מחדש. ה. לחילופין טען המערער כי העונש שהוטל עליו "חמור יתר על המידה" באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור "אף שמדובר בהסדר טיעון לענינו אשר כאמור לא הובן על ידי המערער". המערער טען בהקשר זה כי הוא נוהג ברכב למן שנת 1999 וכי "עברו התעבורתי דל וקל". רשיון הנהיגה נחוץ למערער לפרנסתו ולפרנסת הוריו וכמות האלכוהול שנמצאה בידו איננה נמנית "על הכמויות הגבוהות". כן הוסיף המערער כי הוא הודה בעובדות כתב האישום כבר בישיבה הראשונה. 3. טענות המשיבה באת כוחה המלומדת של המשיבה, עורכת הדין גב' שלי זאבי, ביקשה לדחות את הערעור. עורכת הדין גב' זאבי טענה כי על פי ההלכה שנפסקה בע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל, פ"ד נז(1) עמ' 577, מי שהודה במסגרת הסדר טיעון, אינו יכול לחזור בו מהודייתו רק בגלל שבית המשפט לא קיבל את הסדר הטיעון. לדבריה, "על אחת כמה וכמה אין סיבה לאפשר לו לחזור בו מהודייתו כאשר בית המשפט אימץ בעצמו את הסדר הטיעון". עורכת הדין זאבי הוסיפה כי הסדר הטיעון נעשה לאחר שהמערער כבר הורשע בדין ולאחר שנתקבל תסקיר של שירות המבחן בענינו. באת כוח המשיבה טענה כי העובדה שהעונש שהוטל על המערער אינו מוצא חן בעיני המערער, אינה מהווה עילה לביטול הכרעת הדין. באת כוח המשיבה הדגישה כי כמות האלכוהול שנמצאה בדמו של המערער "היא כפולה מן הכמות המותרת על פי החוק". באת כוח המשיבה הפנתה את בית המשפט לפרוטוקול ישיבה מיום 13.3.05, ממנו עולה כי המערער הבין היטב את מהות ההסדר, ניתנה לו הזדמנות להביע עמדתו, הוא טען לענין העונש וביקש לכבד את ההסדר. עורכת הדין זאבי טענה כי בשום שלב לא ביקש המערער מתורגמן. יתרה מכך, המערער התייצב בפני קצין מבחן וניהל עמו שיחה ובשום מקום בתסקיר שירות המבחן לא נאמר דבר על כך שהמערער לא הבין את ההליך ותוצאותיו. מה גם, טענה עורכת הדין זאבי, שהמערער לא הכחיש בפני בית משפט קמא כי הוא נהג ברכב וכי לפני כן שתה משקאות משכרים. על שום כך ביקשה לדחות את טענות המערער לענין ביטול פסק הדין. בענין העונש טענה עורכת הדין זאבי כי העונש שהוטל על המערער אינו חמור כלל. לדבריה, ההיפך מכך הוא הנכון, שכן לאור תסקיר שירות המבחן ומאחר ועברו של המערער אינו מכביד, החליט בית המשפט קמא להתחשב במערער ולקבל את ההסדר. עורכת הדין זאבי הזכירה כי במקרה זה קיימת חובת פסילה לתקופת מינימום של 24 חודשים "וזה למעשה מה שהוטל עליו בניכוי הפסילה המנהלית ולא היו שום סיבות חריגות". עורכת הדין זאבי ביקשה לדחות את הערעור וטענה שקבלת הערעור "תעודד מגמה כזו אצל נאשמים אחרים שיחזרו בהם מהסדרי טיעון ברגע שהעונש אינו מוצא חן בעיניהם". 4. לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות הענין, הגעתי מסקנה כי מן הדין לדחות את הערעור. לענין הטענות על כך שבשל אי ידיעתו את השפה העברית, לא הבין המערער את מהות ההסדר ואת משמעותו: טיעון זה הינו טיעון עובדתי שהצריך הבאת ראיות בפני בית משפט זה באשר למידת ידיעותיו של המערער בשפה העברית. המערער לא נקט בהליכים המתאימים להבאת ראיה נוספת בפני ערכאת הערעור ועל שום כך, כבר בשל טעם זה, מן הדין לדחות את הטענה. בשולי הדברים אוסיף כי מפרוטוקול בית משפט קמא עולה כי המערער טען טענותיו בבית המשפט ולא נאמר מפיו דבר על כך שהוא אינו מבין את הנאמר לו. גם לענין העונש אינני רואה כל סיבה להתערבותה של ערכאת הערעור. העבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים הינה עבירה חמורה בשל התוצאות הקשות שיכולות להגרם בעטיה. על שום כך, ראוי להחמיר בעונשם של מי שעוברים עבירות מן הסוג הזה. אכן, עונש הפסילה של 24 חודשים בפועל שהוטל על המערער הינו עונש חמור. ואולם, זוהי מצוות המחוקק בסעיף 39א' לפקודה ובנסיבות הענין שלפנינו לא היו כל נסיבות מיוחדות שיצדיקו הטלת פסילה לתקופה קצרה יותר. 5. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור. משפט פליליחזרה מהודאה