ביטול פסק דין תעבורה בהעדר המצאה

המבקש טען כי שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן משקל, הן לסיבת אי התייצבותו לדיון תעבורה והן לעיוות הדין שנוצר עקב כך. עוד חזר המבקש על טענותיו כי תיבות הדואר במושבו פרוצות וכי דברי דואר אינם מגיעים ליעדם באופן תדיר. להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין תעבורה בהעדר המצאה: החלטה המבקש הועמד לדין בבית המשפט לתעבורה בירושלים (ת' 7002/07) בגין עבירת נסיעה מעל למהירות מרבית המותרת לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 22.9.2006 נהג המבקש במהירות 115 קמ"ש בדרך בה המהירות המרבית המותרת הינה 80 קמ"ש. ביום 12.3.2007 לאחר שלא התייצב המבקש בבית המשפט, הרשיעו בית המשפט לתעבורה בירושלים (כבוד השופט ח' אביטל) בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום. בית המשפט לתעבורה התייחס לעברו התעבורתי וגזר עליו קנס בסך 1,000 ש"ח; פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים; שלושה חודשי פסילה על תנאי מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים. המבקש הגיש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו שכן לדידו כלל לא קיבל את ההזמנה לדין. עוד טען כי לא הוא זה שנהג ברכבו. ביום 16.8.2007 דחה בית המשפט לתעבורה בקשה זו, שכן המבקש זומן כדין בדואר רשום ועל כן ניתן לו יומו בבית המשפט. על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 40533/07). בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' קמא) דחה את הערעור בקבעו כי למבקש הומצאה ההזמנה לדין בעניינו כדין, ועל כן הרשעתו אף היא כדין. לעניין העונש קבע בית המשפט כי לאור הרשעותיו הרבות אין מקום להתערב בעונש שהוטל עליו. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן משקל, הן לסיבת אי התייצבותו והן לעיוות הדין שנוצר עקב כך. עוד חוזר המבקש על טענותיו כי תיבות הדואר במושבו פרוצות וכי דברי דואר אינם מגיעים ליעדם באופן תדיר; עוד טען כי קיים בידו תצהיר חתום על ידי אדם אחר המודה כי הוא זה שביצע את העבירה. לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי ומבלי שמצאתי מקום לקבל את תגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ניתנת במקרים חריגים בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש, על אף שציין כי עניין לנו ב"מקרה יוצא דופן" לא הצביע על יוצאות דופן כלשהי בתיק זה המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות. מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. בית המשפט המחוזי התבסס על סעיף 237 (א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי), הרואה במשלוח מכתב רשום למענו של אדם עם אישור מסירה כהמצאה על פי דין. סעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 קובע עוד כי: חזקת מסירה 44 (א) בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן. על כן קיימת חזקה בענייננו כי ההזמנה לדין הומצאה לידי המבקש. סעיף 240 (א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי מורה כי בעבירות תעבורה מסוימות, אשר תיק זה נכנס בגדרן, נאשם שהוזמן כדין ולא התייצב בבית המשפט, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו כנגדו בכתב האישום. משכך הרשעתו של המבקש, בדין יסודה. אמנם סעיף 240(ב) בצירוף סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי מעניק סמכות לבית המשפט לבטל דיון שנערך בהיעדר הנאשם אם נוכח באחת משתי חלופות: הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. המבקש טוען כי בידיו תצהיר חתום כדין כי מישהו אחר ביצע את העבירה ועל כן הותרת הרשעתו מובילה לעיוות דין ועוד טען כי תיבות הדואר במושבו פרוצות. אולם אל בקשתו לא צירף המבקש כל חומר העשוי לאשש את טענתו. התצהיר החתום על ידי אותה ידידה, אשר עשוי היה לשמש כראייה לסתירת חזקת האחריות של בעל רכב לביצוע העבירה על פי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961, לא צורף לבקשה. כמו כן חזקת המסירה המופיעה בסעיף 44א לחוק סדר הדין הפלילי אף היא לא נסתרה מלבד הצהרה כללית כי קיימת במושבו של המבקש בעיה בחלוקת הדואר. משכך, שתי החזקות, הן חזקת מסירת ההזמנה והן חזקת האחריות על העבירה, עומדות לחובת המבקש. על כן בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שלא לעשות שימוש בסעד המצוי בסעיף 130(ח) ולהורות על ביטול הדיון. סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.משפט תעבורהפסק דין בהעדר (תעבורה)ביטול פסק דין