אי תקינות בדיקת הינשוף

בערעור המבקש טען כי הבדיקת מכשיר "הינשוף" לא הייתה תקינה בשל חוסר מיומנותה של הבודק.

להלן החלטה בנושא אי תקינות בדיקת הינשוף.


החלטה     


כנגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום לתעבורה בירושלים כתב אישום (ת 11079/06), המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה). לפי הנטען בכתב האישום, ביום 14.4.06 סמוך לשעה 03:00, נהג המבקש במתחם הפאבים בסמוך למגרש הרוסים בירושלים כשהוא שיכור. במדידת אחוז האלכוהול באוויר נשוף נמצאו 380 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר של אוויר נשוף, כאשר המידה המרבית המותרת על-פי הדין, היא 240 מיקרו-גרם.

בית-משפט השלום לתעבורה (כבוד השופט א' טננבוים) הרשיע, ביום 30.11.06, את המבקש בנהיגה בשכרות. הראייה המרכזית בעניינו הייתה בדיקת "ינשוף", שהעלתה כי ריכוז האלכוהול בנשיפתו היה גדול מן המותר. על המבקש הוטל עונש פסילה למשך 27 חודשים וקנס בסכום של 4,000 ש"ח. בית-משפט השלום לתעבורה דחה את כל טענות המבקש, אחת לאחת.

על פסק-הדין של בית-משפט השלום לתעבורה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בערעורו חזר המבקש על כל טענותיו כפי שהעלה בפני בית-משפט השלום לתעבורה וריכז את טענותיו על כך, שהבדיקה שמכשיר "הינשוף" לא הייתה תקינה בשל חוסר מיומנותה של הבודקת ובשל סתירה בין שעת עצירת רכבו של המבקש לשעה הנקובה ב"טופס המאפיינים" וסתירה זו היא הנותנת שלא נתקיים התנאי בעניין שמירת הזמן של 15 דקות למן עיכוב הנבדק ועד לתחילת ביצוע הבדיקה.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' קמא) דחה, ביום 1.7.07, את הערעור על ההרשעה, אולם קיבל את הערעור על עונש הפסילה בלבד, באופן שתקופת הפסילה הועמדה על 24 חודשים בלבד. יתר חלקי גזר-הדין נותרו בעינם.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בערכאות הקודמות. עיקר טענת בא-כוח המבקש הוא, כי שתי הערכאות הקודמות שגו משהרשיעו את המבקש בדין, שכן בדיקת ה"ינשוף" לא עמדה בנהלים הקבועים לעריכתה. לטענתו, קיים ספק בשאלה האם התקיים פרק הזמן של חמש-עשרה דקות, לפני מועד עריכת הבדיקה, שבו נמנע המבקש משתייה ואכילה, כפי שנקבע בנהלים המחייבים. לפיכך, אין, לטעמו, להסתמך על תוצאות הבדיקה ויש לזכות את המבקש. עוד טוען בא-כוח המבקש, כי העונש שנגזר על המבקש חורג ממתחם הסבירות.

מנגד, תומכת באת-כוח המשיבה בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור. לטעמה, בית-משפט השלום לתעבורה דחה את טענתו של המבקש בדבר הרשעתו על בסיס הראיות שהובאו בפניו ועל רקע התרשמותו מעדותה המהימנה של השוטרת, שערכה את בדיקת הנשיפה ואת הדו"חות אודותיה וקבע, כי חלפו חמש-עשרה הדקות הדרושות. עוד מוסיפה וטוענת באת-כוח המשיבה לעניין העונש שהוטל על המבקש, כי אין בכך כדי להוות עילה למתן רשות ערעור.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה)). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה.

יתרה מכך, טענות המבקש מכוונות בעיקרן כנגד קביעותיהן העובדתיות של הערכאות הקודמות. כידוע, בית-משפט שלערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, זאת במיוחד כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור (ראו ע"פ 9147/01 בשן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.6.2004); מ' קרמניצר, "קריטריונים לקביעת ממצאים עובדתיים והתערבות ערכאות ערעור בממצאים המתייחסים למהימנות של עדים" הפרקליט לה (תשמ"ג-תשמ"ד) 407).

במקרה שלפנינו, טענותיו של המבקש נדונו על-ידי הערכאות הקודמות ונדחו באופן מנומק וברור. בנסיבות אלה, לא מצאתי כל עילה להתערבותו של בית-משפט זה.

אף לגופו של עניין, דין בקשת רשות הערעור להידחות. בית-משפט השלום לתעבורה דחה את טענות המבקש, אחת לאחת, באשר להרשעתו על בסיס הראיות שהובאו בפניו ועל רקע התרשמותו מהעדים שהופיעו בפניו, כמו למשל עדותה המהימנה של השוטרת, אשר ערכה את בדיקת הנשיפה ואת הדו"חות אודותיה וקבע, כי:

"בכל מקרה, התוצאה הסופית של הבדיקה הייתה בשעה 03:16 כך שבוודאי חלפו חמש עשרה הדקות" (בעמ' 3, פסקה 10 להכרעת הדין).

ובהמשך -

"ובנוסף, בכל מקרה יש חמש עשרה דקות עד לבדיקה ואפילו נקח את השעה 03:00 כשעה הקובעת ולא את שעת טופס המאפיינים" (בעמ' 3, פסקה 11 להכרעת הדין).

בית-המשפט המחוזי חזר על הכרעה זו ואישר אותה. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי אין באי הדיוק ברישום המסמכים השונים, כדי להביא לפסילת הבדיקה, משנקבע, כי נשמרו הנהלים אודות פרק הזמן, כאמור (ראו בעמ' 4, פסקה 12 לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי). קביעתו זו של בית-המשפט המחוזי מקובלת עלי.

אף דין טענות המבקש לעניין העונש שהוטל עליו להידחות. לחובת המבקש עבר תעבורתי מכביד. המבקש הורשע בעבירות מהירות, עבירות של אי חגירת חגורות בטיחות, שימוש בטלפון נייד שלא כדין ועוד. בנסיבות אלה, לא מצאתי כל מקום לחרוג מעונש הפסילה המינימאלי הקבוע לעבירה בה הורשע המבקש בתיק זה ולהקל עמו הקלה נוספת ולכן אין מקום להתערבותו של בית-משפט זה.

על בתי המשפט להילחם בתופעה המסוכנת של נהגים, המזלזלים בחוק ואוחזים בהגה תוך סיכון חיי אדם.

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חזקת השכרות

  2. בדיקת מאפיינים

  3. חתימה במצב שכרות

  4. הגנת השכרות מדעת

  5. נהיגה בשכרות עונש

  6. סירוב לבדיקת ינשוף

  7. ביטוח נהיגה בשכרות

  8. נהיגה בשכרות וודקה

  9. ערעור נהיגה בשכרות

  10. תאונת דרכים בשכרות

  11. עונש על נהיגה בשכרות

  12. ערעור על בדיקת ינשוף

  13. ערעור על נהיגה בשכרות

  14. נהיגה בשכרות בלי ביטוח

  15. נהיגה בשכרות לפני גיוס

  16. נהיגה בשכרות נהג מונית

  17. נהיגה בשכרות פעם שנייה

  18. נהיגה בשכרות בדיקת שתן

  19. אי תקינות בדיקת הינשוף

  20. בדיקת מעבדה בדיקת שכרות

  21. עונש קל על נהיגה בשכרות

  22. הוכחה מדעית נהיגה בשכרות

  23. מה העונש על נהיגה בשכרות

  24. בדיקת שכרות במעבדה פרטית

  25. סירוב להיבדק בדיקת שכרות

  26. נהיגה בשכרות סירוב להיבדק

  27. ביטוח צד ג - נהיגה בשכרות

  28. השלכות סירוב לבדיקת שכרות

  29. נהיגה בשכרות עונש מינימום

  30. ערעור על עונש נהיגה בשכרות

  31. עונש על תאונת דרכים בשכרות

  32. עונש על סירוב לבדיקת שכרות

  33. נהיגה בשכרות - ערעור שהתקבל

  34. עונשים קלים על נהיגה בשכרות

  35. דו''ח מאפיינים לבדיקת שכרות

  36. מאסר על תנאי על נהיגה בשכרות

  37. ענישה מרתיעה על נהיגה בשכרות

  38. עורך דין תעבורה נהיגה בשכרות

  39. ביטול זיכוי בעבירת נהיגה בשכרות

  40. ערעור על קולת העונש נהיגה בשכרות

  41. גזר דין בהעדר בעבירת נהיגה בשכרות

  42. נהיגה בשכרות - איבוד שליטה על הרכב

  43. הואשם בכך שבעת נהיגתו באופנועו נהג בהיותו שיכור

  44. ערעור על הרשעה בנהיגה בשכרות על בסיס בדיקת מאפיינים

  45. כתב אישום המייחס עבירה של סירוב ליתן דגימה של אויר נשוף

  46. נהיגה בשכרות ריכוז של 385 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף

  47. חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התש"ע-2010

  48. ההבדל בין ''נהיגה בשכרות'' לבין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים

  49. הואשם בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור וזאת לאחר שסירב לתת דגימה של אוויר נשוף

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון