אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה

הנאשם הורשע באי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה תוך סיכון הולכי הרגל. להלן הכרעת דין בנושא אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה: הכרעת דין הנאשם בפניי נאשם בכך שנהג ברכבו בהתקרבו למעבר חציה לא אפשר להולכי רגל להשלים את החציה בבטחה תוך קרבה מסוכנת של רכבו להולכי הרגל. בפתח הדברים אציין כי אכן היתה סתירה בין דברי השוטרים לעניין היד האוחזת במכשיר הפל' ולכן המלצתי בפני המאשימה לחזור בה מאישום זה וכך עשתה. אין מחלוקת בין הצדדים שהיו הולכות רגל במקום. אין מחלוקת בין הצדדים שהנאשם לא איפשר להולכות הרגל לחצות. אין מחלוקת בין הצדדים שהנאשם נעצר מיד לאחר מעבר החציה. המחלוקת היא לעניין השאלה האם הולכות הרגל היו כבר בעת חציה כפי שטוענת המאשימה או שהן עמדו על מדרכה של מפרץ אוטובוסים כפי שטוען הנאשם. הנאשם טוען שהשוטרים לא יכלו להבחין בעבירה מאחר והיתה משאית אשר חסמה את שדה ראייתם. אני דוחה טענה זו. השוטרים הוצבו במקום לצורך אכיפה ספציפית של העבירה המיוחסת לנאשם. לא מצאתי כל היגיון בטענה לפיה משאית חסמה את שדה ראייתם שאם זה היה המצב היו נעמדים לפני המשאית או מגיחים אל שפת הכביש. מכל מקום המדובר בעדות כבושה אשר לא נמצא לה רמז לא בתגובה הספונטנית, לא בשימוע ולא במועד ההקראה. הנאשם מודה בחקירתו הראשית שכאשר "התקרב אל מעבר החציה היו זוג נשים או ילדה ואישה שירדו מהמדרכה אל המפרץ למדרכה השניה". כלומר הנאשם מודה בדבריו שכאשר התקרב אל מעבר החציה הוא הבחין בשתי הנשים יורדות משפת המדרכה. הנאשם בכך מודה בעבירה. די לי בכך כדי להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. אולם למעלה מן הצורך, אעיר כי גם מן התמונות אותן הגיש הנאשם עצמו עולה בבירור שהמדובר בנתיב נסיעה ולא במדרכה נוספת ולכן אם עמדו הנשים על הכביש וזאת לשיטתו של הנאשם, היה עליו בהתאם לתמרורים ולסימונים במקום לעצור עצירה מוחלטת ולאפשר להן לחצות חציה בטוחה. משלא עשה כן, ביצע הנאשם את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. לסיום אציין כי השוטרת אשר העידה, שרטטה סקיצה אשר תואמת בבירור את התמונות אשר הוגשו על ידי הנאשם ואם כדבריה עמדו הנשים על הקו השני מתוך שמונה, הרי שהנשים היו ממש במרכז הכביש והדבר מחמיר פי כמה את העבירה המיוחסת לנאשם. נוכח כל האמור לעיל מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. גזר דין הנאשם בפני הורשע באי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה תוך סיכון הולכי הרגל. הגם שעברו של הנאשם אינו מכביד הוא טרם צבר מספיק שנות נהיגה על מנת להוכיח את מיומנותו. הנאשם נוהג רק 4 שנים. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ונוכח חומרת העבירה אשר יש בה משום סיכון ישיר ומיידי לשתי הולכות הרגל, לא מצאתי מנוס מהטלת פסילה בפועל. אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים: לתשלום קנס בסך 750 ₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 150 ₪ כל אחד החל מיום 1.2.09. לפסילה מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 21 יום. הנאשם יפקיד רשיונו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מתוך 30 ימים מהיום. הנאשם מוזהר כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל. לפסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום. משפט תעבורהמעבר חציהזכות קדימההולך רגל