אי ייצוג ע''י עורך דין בעבירות תעבורה

המבקש, טען בהודעת הערעור כי לא היה מיוצג בפני הערכאה הראשונה ע"י סנגור. טרם שהחל משפטו, הוסבר לו ע"י אנשי המשטרה כי ייטב לו אם יודה באשמה, שכן בידי התביעה ראיות חד-משמעיות להוכחת אשמתו, ורק אז הודה במיוחס לו בכתב האישום.

להלן החלטה בנושא אי ייצוג ע''י סנגור בעבירות תעבורה:

החלטה

המבקש, הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב, עפ"י הודאתו, בעבירות שעניינן נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) ביחד עם סעיף 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא ביטוח תקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.
בית המשפט דלמטה גזר על המבקש 24 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, פסילה על-תנאי בת 4 חודשים למשך 3 שנים, 3 חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים, קנס בשיעור של 1,500 ₪. בנוסף, חוייב המבקש לחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ לבל יעבור עבירה של נהיגה בשיכרות או תחת השפעת משקאות משכרים, למשך 3 שנים.

כאמור, הורשע המבקש בכל העבירות שיוחסו לו לאחר שהודה באשמות. בפרוטוקול הדיון מופיעה תשובתו של המבקש לכתב האישום, כהאי לישנא: "(אני) מודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום".
המבקש הפקיד את רישיון הנהיגה שברשותו ביום 8.2.2005, וממועד זה ואילך הוא נתון בפסילה.

חרף העובדה כי הרשעתו של המבקש באה בהתאם להודאתו, הוגש ערעור מטעמו לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, הן לעניין ההרשעה והן בנוגע למידת העונש.

המבקש, באמצעות ב"כ, עוה"ד לוי מיכאל ומירב בן דהרי, טוען בהודעת הערעור כי לא היה מיוצג בפני הערכאה הראשונה ע"י סנגור. טרם שהחל משפטו, הוסבר לו ע"י אנשי המשטרה כי ייטב לו אם יודה באשמה, שכן בידי התביעה ראיות חד-משמעיות להוכחת אשמתו, ורק אז הודה במיוחס לו בכתב האישום. למעשה, יש בידי המבקש טענות הגנה מוצקות, שלו הוצגו בפני ביהמ"ש דלמטה, היו מביאות לזיכויו בדין.
לעניין זה נטען, כי ריכוז האלכוהול בדמו של המבקש נבדק כשעתיים לאחר צריכת משקה אלכוהולי, בעוד שאת הנסיעה ברכב ביצע זמן קצר ביותר לאחר שתיית האלכוהול. מכאן ניתן להסיק, כך נטען ע"י ב"כ המבקש, כי האלכוהול טרם נספג בדמו טרם ביצוע הנסיעה, ועל כן אין ניתן להוכיח כי המבקש נהג ברכב מנועי תחת השפעת משקאות משכרים.
עוד נטען, כי קיימים פגמים בשרשרת הראיות, ככל שהדבר נוגע להעברת דגימת דמו של המבקש מביה"ח וולפסון לביה"ח תה"ש, שם נבדקה הדגימה.
התנהגותו של המבקש לא העידה על היותו נתון במצב של שיכרות, ככל שהדבר עולה מדו"ח המאפיינים שהוכן ע"י אנשי המשטרה.
על יסוד טענות אלה, גורסים ב"כ המבקש, כי סיכויי הערעור לעניין ההרשעה טובים המה, ויש על כן מקום לעכב את המשך ביצוע עונש הפסילה, אשר הושת על המבקש.

לעניין העונש נטען, כי מדובר במי שמוצא את לחמו בנהיגה. המשך פסילת רשיונו יביא לפגיעה קשה במבקש ובבני משפחתו. המבקש נשוי ולו 5 ילדים, כאשר אחד מהם נפגע קשות בראשו לאחר נפילה מגובה 7 מטר. המבקש שיקם עצמו לאחר שעבר תהליך גמילה מסמים, וכיום הוא עושה מאמצים ניכרים להשתלב בחברה. עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד, וקיים סיכוי של ממש כי ערכאת הערעור תתערב בעונש הפסילה ותקל בו באורח משמעותי.
לאור האמור, נתבקשתי לעכב את המשך ביצוע רכיב הפסילה שבגזר הדין, עד לדיון והכרעה בערעור.

ב"כ המשיבה, עו"ד בראון רנית, הזכירה כי הרשעתו של המבקש מבוססת על הודאתו באשמות. המדובר במי שנתן את הדין במספר רב של הזדמנויות בפני ביהמ"ש לתעבורה, ובשנת 1979 אף הורשע בעבירה של גרימת מוות בהתרשלות.
המסקנה המתבקשת, כי המבקש ידע, ידוע היטב, מה משמעות הודאתו באשמה, וזו באה לאחר ששקל וכלכל היטב את מעשיו.
אין כל מקום להחזרת הגלגל לאחור ולאפשר למבקש לחזור בו מהודאתו.
ב"כ המשיבה ציינה עוד כי המבקש הורשע, בנוסף לעבירה של נהיגה במצב של שיכרות, גם בנהיגת רכב ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח בת-תוקף.
אשר לטענות בדבר ריכוז האלכוהול בדמו של המבקש, הפנתה ב"כ המשיבה לעובדה, כי בבדיקה נתגלה ריכוז של 64 מ"ג אחוז, דבר המעיד על צריכת אלכוהול בכמות בלתי מבוטלת. אין כל ראיה, לפיה נהיגה ברכב זמן קצר לאחר צריכת האלכוהול, אינה בגדר נהיגה במצב של שיכרות.
לענין זה, הצביעה ב"כ המשיבה על התנהגותו של המבקש, אשר הגיב בתוקפנות רבה לדרישת אנשי המשטרה להזדהות, ובאותה שעה נדף ריח חריף של אלכוהול מפיו. מדו"ח אנשי המשטרה עולה כי הם נסעו אחר רכבו של המבקש "אשר פנה שמאלה וימינה בצורה חדה וללא איתות, באופן שהרכב נזרק מצד לצד".
עפ"י פסיקתו של ביהמ"ש העליון ניתן להרשיע אדם בנהיגת רכב תחת השפעת משקאות משכרים, גם מבלי שנלקחה דגימת דם מהנהג, וזאת כאשר התנהגותו מעידה על היותו במצב של שיכרות (ראו, למשל, ע"פ 140/98 חוג'ה נ' מ"י, פ"ד נב(3), 225).
לאור האמור, טענה ב"כ המשיבה, כי סיכויי הערעור לעניין ההרשעה, הינם קלושים ביותר.

אשר למידת העונש, טענה עו"ד בראון, כי על המבקש נגזר עונש המינימום הקבוע בחוק, היינו 24 חודשי פסילה. המבקש לא הציג נסיבות מיוחדות או חריגות, המצדיקות הקלה בעונש זה, ולפיכך יש להניח כי גם חלק זה של הערעור ידחה.
לעניין רמת הענישה בעבירות של נהיגה בשיכרות הזכירה ב"כ המשיבה את פסיקתו של ביהמ"ש העליון המשקפת מגמת החמרה בענישתם של העבריינים.

שמעתי ברוב קשב את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר אשר הונח בפניי, ולאחר זאת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
המבקש הודה בכל האשמות שיוחסו לו, ואין כל ראיה כי לא הבין את משמעות צעדו זה, הגם שלא היה מיוצג ע"י סנגור. כפי שציינה ב"כ המשיבה, אין זה ביקורו הראשון של המבקש באולמות בתי המשפט הדנים בעבירות תעבורה, ומגיליון הרישום הפלילי עולה כי לחובתו מספר ניכר של הרשעות בעבירות תנועה שונות. בין היתר, הורשע המבקש גם בעבירה שעניינה גרימת מוות בהתרשלות, ונדון ל-3 שנות פסילה בפועל.
לפיכך, אינני משוכנע כי ערכאת הערעור תמהר לבטל את הרשעתו של המבקש, לאחר שתאפשר לו לחזור בו מהודאתו.
זאת ועוד, הרשעתו של המבקש מבוססת, בעיקרו של דבר, על מימצאי הבדיקה של דגימת דם, אשר ניטלה ממנו, ואין חולק כי אחוז האלכוהול בדמו בדמו של המבקש עולה על הרף המותר. לא הוצגו בפניי ראיות משכנעות, לפיהן ניתן להסיק כי בעת הנהיגה לא היה המבקש נתון תחת השפעת משקאות משכרים.
סבורני, אם כן, כי סיכויי הערעור, ככל שהדבר נוגע לשאלת ההרשעה, אינם מן הגבוהים.

המבקש נדון, בין היתר, ל- 24 חודשי פסילה בפועל, וכפי שציינה ב"כ המשיבה, המדובר בפסילת מינימום, כעולה מהוראת סעיף 39א לפקודת התעבורה. ניתן לסטות מענישת מינימום זו כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות שיפורטו בגזר-הדין.
לא מצאתי במקרה דנן נסיבות מיוחדות או חריגות, שיש בהן כדי להצדיק סטייה מדבר המחוקק, לעניין משך תקופת הפסילה. יוזכר, כי המבקש הורשע בעבירות חמורות נוספות, פרט לעבירה של נהיגה בשיכרות, וכן ראוי להפנות להרשעותיו הקודמות, שהינן רבות ומגוונות.

לפיכך, אינני סבור כי סיכוייו של המבקש לזכות בהקלה בעונש, טובים הם במיוחד.

לאור האמור, החלטתי לדחות הבקשה לעיכוב ביצוע עונש הפסילה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור תעבורה

  2. אי שמירת רווח

  3. הידרדרות עגלה

  4. מספר שלדה מזויף

  5. כניסה לאי תנועה

  6. סיבוב פרסה מסוכן

  7. זהירות במעבר חציה

  8. דחיית ערעור תעבורה

  9. ענישה בעבירות תעבורה

  10. חובת איתות לפני פניה

  11. פניית פרסה במקום אסור

  12. הצעת חוק משקיפי תנועה

  13. הסעת נוסעים ללא מלווה

  14. עבירות תנועה של עו''ד

  15. נסיעה נגד כיוון התנועה

  16. פגם ברישום דו''ח תנועה

  17. שמירת מרחק בפניית פרסה

  18. תקנה 41 לתקנות התעבורה

  19. מתי מותר לנסוע לאחור ?

  20. תקנה 567 לתקנות התעבורה

  21. סעיף 48 לפקודת התעבורה

  22. סעיף 56 לפקודת התעבורה

  23. אי האטה לפני מעבר חצייה

  24. הארכת מועד בתיקי תעבורה

  25. זיכוי לאחר ערעור תעבורה

  26. תקנה 169 לתקנות התעבורה

  27. תקנה 21 ג לתקנות התעבורה

  28. כניסה לכיכר - עבירת תנועה

  29. ערעור תעבורה ללא עורך דין

  30. תקנה 169ו' לתקנות התעבורה

  31. פניה שמאלה - תקנות התעבורה

  32. בדיקה שנתית של ממיר קטליטי

  33. האטה לפני פקק - שמירת מרחק

  34. אזהרה לא לעבור עבירות תנועה

  35. אי ידיעה על מועד דיון תעבורה

  36. ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות

  37. הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה

  38. עונש לא מרתיע בעבירות תעבורה

  39. דחיית ערעור תעבורה על גזר דין

  40. ערעור על חומרת גזר דין תעבורה

  41. הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה

  42. פניה ימינה בכיכר מהנתיב השמאלי

  43. פסיקת הוצאות בגין זיכוי תעבורה

  44. ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

  45. הארכת מועד להישפט בעבירות תעבורה

  46. קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט

  47. זימון למשפט תעבורה ללא אישור מסירה

  48. ערעור על חומרת העונש בעבירות תעבורה

  49. תקנה 49 לתקנות התעבורה - שמירת מרחק

  50. הארכת מועד להישפט בבית משפט לתעבורה

  51. עבר תעבורתי כשיקול בערעור על גזר דין

  52. אי ייצוג ע''י עורך דין בעבירות תעבורה

  53. הצעת חוק לתיקוני ענישה בעבירות תעבורה

  54. קבלת ערעור המדינה על זיכוי בעבירת תעבורה

  55. הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין תעבורה

  56. פניה שמאלה - סעיף 43 (א) (3) לתקנות התעבורה

  57. ערעור על גזר דין בית משפט לתעבורה תל אביב

  58. צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים), תש"ם-1980

  59. התאונה התרחשה בתוך מעגל תנועה שהיו בו שני נתיבי נסיעה

  60. קביעת בית המשפט לתעבורה בהכרעת הדין המרשיעה מהווה ראיה

  61. תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ''ז-1997

  62. חוק שיפוט בענייני תעבורה (תשדיר - הוראת שעה), התשס"ט-2009

  63. כתב אישום בעבירות סטייה שלא בבטחה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה

  64. כתב אישום על קיפוח זכות עוברי דרך - עבירה לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה

  65. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986

  66. תקנה 40(א) - לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון

  67. סעיף 44 (א) לתקנות התעבורה - לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי

  68. תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש''ם-1980

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון