אי ידיעה על מועד דיון תעבורה

המערער מאשר שהוא קיבל את דו"ח התעבורה לידיו, אך טען כי, הוא לא ידע על מועד הדיון. לטענתו בבדיקה שגרתית של המשטרה התגלה לו שיש כנגדו פסק דין.

להלן פסק דין בנושא אי ידיעה על מועד דיון תעבורה:

פסק דין

בפני ערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו (להלן: "בימ"ש קמא"), אשר ניתן ביום 28/3/05 על ידי כב' השופט י. בכר בתיק ת' 4099/05 וכן על ההחלטה לדחיית בקשת המערער לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר.

א. ואלו העובדות שצריכות לעניין:

נגד המערער הוגש כתב אישום שיחס לו עבירה בניגוד לתקנה 313 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961, שעניינה רכב מחובר שאורכו עולה על המותר בחוק. בדו"ח התנועה שנמסר לידי המערער, נקבע דיון בבימ"ש קמא ליום 28/3/05. המערער לא התייצב לדיון ובימ"ש קמא השתמש בסמכותו מכוח סעיף 240א(2) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (להלן, "החסד"פ"), ראה בו כמודה, הרשיעו וגזר עליו את העונש הבא: קנס על סך 600 ₪ שישולם בשני תשלומים, חודש פסילה בפועל וחודש פסילה על תנאי למשך שנה, כמפורט בגזר הדין.

בקשתו של המערער לביטול פסק הדין נדחתה על ידי בימ"ש קמא, תוך הבעת תמיהה ביחס לטענתו שהוא לא ידע את מועד הדיון וזאת עקב עברו המכביד. יצוין שבקשת הביטול לא צורפה להודעת הערעור.



ב. טענות המערער

המערער מאשר שהוא קיבל את דו"ח התעבורה לידיו, אך טען כי, הוא לא ידע על מועד הדיון. לטענתו בבדיקה שגרתית של המשטרה התגלה לו שיש כנגדו פסק דין. לגרסת המערער, הדו"ח נמסר על ידו למנהל המפעל בכדי שיטפל בעניין. אך למרבה הצער מנהל המפעל הלך לעולמו ובכך נבצר ממנו לעקוב אחר הטיפול. מכאן שאי התייצבותו לדיון מוצדקת, לטעמו.

בהודעת הערעור נטען כי למערער עלול להיגרם עיוות דין: ראשית, הקנס שהוטל עליו טפח והגיע לפי שלושה מהקנס המקורי. שנית, הרשעתו ללא שהודה וללא שהשמיע את טענותיו. שלישית, גרימת נזק כלכלי עקב הפסילה למשך חודש ימים למשפחתו ולחברה בה עובד.

בדיון שקיימתי, הוסיף ב"כ המערער טעם נוסף בעניין עיוות הדין. לטענתו בגלל תיקים נוספים שעומדים כנגד המערער, עלול להיווצר מצב בו עונש המאסר המותנה ירצה המערער עונש של 5 חודשי פסילה וזאת על עבירה פעוטה וקלת ערך, לטענתו.

עוד טען המערער, כי העגלה תוקנה וכיום היא תקנית ומכאן שאין כל אפשרות שהמערער יחזור ויבצע את העבירה דנן.

על יסוד אלה ביקש ב"כ המערער, כי יש לזכות את המערער ולחלופין להחזיר את הדיון לבימ"ש קמא או להפחית את הקנס.

ג. טענות המשיבה

המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. המדובר במערער בעל עבר תעבורתי שכולל 79 עבירות. המערער המשיך לבצע אותה עבירה שעניינה רכב מחובר ארוך בשלוש הזדמנויות נוספות לאחר הרשעתו נשוא תיק זה (הרשעות 75-77). המשיבה טוענת, שגם אחרי רישום הדו"ח ומסירתו למעבידו, הוא המשיך לבצע אותן עבירות מבלי לתקן את הפגם.
לעניין ההתייצבות, הרי שהמערער קיבל את הדו"ח לידיו שבו נרשם מועד הדיון, כך שהזימון נמסר לידיו. לדעתה המניע מאחורי הבקשות והערעור הוא החשש שהעונש המותנה, יופעל, דבר שכשלעצמו, אינו מצביע על עיוות דין.

ד. דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, שמעתי את טענות הצדדים בדיון שקיימתי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות:

בימ"ש קמא סמך את החלטתו על סעיף 240(א)(2) לחסד"פ ואשר קובע:
(2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(3)      בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר..."

מאחר והמערער זומן כדין לדיון, שכן הדו"ח נמסר לו ביד, הרי שלא היה כל טעם לאי התייצבותו ומכאן שבימ"ש קמא היה רשאי לדון אותו בהיעדר. אני דוחה את הטעם שהעלה המערער לפיו לא התייצב עקב פטירתו של מנהל המפעל, טענה זו נטענה בעלמא וללא כל בסיס עובדתי.

לדעתי, היה ראוי שבימ"ש קמא ייתן את דעתו גם על שאלת עיוות הדין כמצוות סעיף 240 (א)(3) דבר שנתבקש, גם כן, בדיון שקיים בבקשת הביטול מכוח סעיף 130 (ח).

אף על פי שלא נערך דיון בשאלת עיוות הדין בבימ"ש קמא, החלטתי לדחות את הערעור וזאת מאחר ושוכנעתי, שלמערער לא נגרם כל עיוות דיו וזאת מהנימוקים הבאים:

המערער לא מעלה כל טענה כנגד הרשעתו וכנגד הדו"ח והוא אף לא כופר בעובדות, מכאן שקשה לחשוב, מה עיוות הדין שנגרם למערער, זאת ועוד, המערער חזר ועבר אותה עבירה מספר פעמים אחרי המקרה נשוא הערעור דנן. עוד יש לציין, שהמערער לא צירף את בקשת ביטול פסק הדין שהוגשה לבימ"ש קמא.

זאת ועוד, אני דוחה בשתי ידיים את הנימוק שנתן המערער במעמד הדיון ואשר לא בא זכרו בהודעת הערעור ולפיו, בגלל תיקים נוספים שעומדים כנגד המערער, עלול להיווצר מצב שבו יופעל העונש המותנה. עם כל הכבוד, טעם זה לבדו אינו מצביע על עיוות דין כלל ועיקר. למערער אין אלא להלין על עצמו, הוא ביצע אותה עבירה שוב ושוב מבלי שיכבד את החוק ועל אף ההרשעות הקודמות.

דין יתר הטענות שהעלה המערער להידחות, כפל הקנס אינו מהווה עיוות דין, שכן הוא נובע מאי תשלומו ומאי כיבוד פסק הדין שניתן. גם בנזק הכלכלי שעלול להיגרם למערער או למעסיקו, אין כל עיוות דין, שכן ידע כל נהג המורשע בביצוע עבירות תעבורה, שמצויבצידן של העבירות תוצאות עונשיות שונות, לרבות כלכליות.

מכאן ולאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הערעור, שכן אי התייצבותו של המערער לא היתה מוצדקת ושוכנעתי, כי לא נגרם למערער כל עיוות דין.

אם טרם שולם הקנס, הוא ישולם בשלושה תשלומים, כאשר התשלום הראשון יתבצע ביום 1/2/08 ובראשית כל חודש שלאחר מכן.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור תעבורה

  2. אי שמירת רווח

  3. הידרדרות עגלה

  4. מספר שלדה מזויף

  5. כניסה לאי תנועה

  6. סיבוב פרסה מסוכן

  7. זהירות במעבר חציה

  8. דחיית ערעור תעבורה

  9. ענישה בעבירות תעבורה

  10. חובת איתות לפני פניה

  11. פניית פרסה במקום אסור

  12. הצעת חוק משקיפי תנועה

  13. הסעת נוסעים ללא מלווה

  14. עבירות תנועה של עו''ד

  15. נסיעה נגד כיוון התנועה

  16. פגם ברישום דו''ח תנועה

  17. שמירת מרחק בפניית פרסה

  18. תקנה 41 לתקנות התעבורה

  19. מתי מותר לנסוע לאחור ?

  20. תקנה 567 לתקנות התעבורה

  21. סעיף 48 לפקודת התעבורה

  22. סעיף 56 לפקודת התעבורה

  23. אי האטה לפני מעבר חצייה

  24. הארכת מועד בתיקי תעבורה

  25. זיכוי לאחר ערעור תעבורה

  26. תקנה 169 לתקנות התעבורה

  27. תקנה 21 ג לתקנות התעבורה

  28. כניסה לכיכר - עבירת תנועה

  29. ערעור תעבורה ללא עורך דין

  30. תקנה 169ו' לתקנות התעבורה

  31. פניה שמאלה - תקנות התעבורה

  32. בדיקה שנתית של ממיר קטליטי

  33. האטה לפני פקק - שמירת מרחק

  34. אזהרה לא לעבור עבירות תנועה

  35. אי ידיעה על מועד דיון תעבורה

  36. ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות

  37. הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה

  38. עונש לא מרתיע בעבירות תעבורה

  39. דחיית ערעור תעבורה על גזר דין

  40. ערעור על חומרת גזר דין תעבורה

  41. הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה

  42. פניה ימינה בכיכר מהנתיב השמאלי

  43. פסיקת הוצאות בגין זיכוי תעבורה

  44. ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

  45. הארכת מועד להישפט בעבירות תעבורה

  46. קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט

  47. זימון למשפט תעבורה ללא אישור מסירה

  48. ערעור על חומרת העונש בעבירות תעבורה

  49. תקנה 49 לתקנות התעבורה - שמירת מרחק

  50. הארכת מועד להישפט בבית משפט לתעבורה

  51. עבר תעבורתי כשיקול בערעור על גזר דין

  52. אי ייצוג ע''י עורך דין בעבירות תעבורה

  53. הצעת חוק לתיקוני ענישה בעבירות תעבורה

  54. קבלת ערעור המדינה על זיכוי בעבירת תעבורה

  55. הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין תעבורה

  56. פניה שמאלה - סעיף 43 (א) (3) לתקנות התעבורה

  57. ערעור על גזר דין בית משפט לתעבורה תל אביב

  58. צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים), תש"ם-1980

  59. התאונה התרחשה בתוך מעגל תנועה שהיו בו שני נתיבי נסיעה

  60. קביעת בית המשפט לתעבורה בהכרעת הדין המרשיעה מהווה ראיה

  61. תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ''ז-1997

  62. חוק שיפוט בענייני תעבורה (תשדיר - הוראת שעה), התשס"ט-2009

  63. כתב אישום בעבירות סטייה שלא בבטחה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה

  64. כתב אישום על קיפוח זכות עוברי דרך - עבירה לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה

  65. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986

  66. תקנה 40(א) - לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון

  67. סעיף 44 (א) לתקנות התעבורה - לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי

  68. תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש''ם-1980

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון