אחוז אלכוהול מותר לנהיגה

מהו אחוז אלכוהול מותר בדם ?

מידת האלכוהול, שמעליה נחשב אדם כמי שנהג בהיותו שיכור, היא 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף (תקנה 169א' לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961).

העורר נעצר לבדיקה בעת שנהג בכלי רכב. בבדיקת נשיפה שנעשתה לעורר נמצאו 445 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

על כן, נראה לכאורה, שבשעת נהיגתו במכונית, העורר נהג במכונית כשהוא "שיכור" כהגדרת הדבר בסעיף 64ב'(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ובכך עבר לכאורה עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

להלן החלטה בנושא אחוז אלכוהול מותר לנהיגה:

החלטה

1.     ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט מר א' סלאמה) מתאריך 4.3.2008 בתיק ב"ש 1129/08.


2.     בתאריך 22.2.2008, שהיה ליל שבת, בשעה 04:08 לפנות בוקר, נעצר העורר לבדיקה בעת שנהג בכלי רכב. בבדיקת נשיפה שנעשתה לעורר נמצאו 445 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

     מידת האלכוהול, שמעליה נחשב אדם כמי שנהג בהיותו שיכור, היא 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף (תקנה 169א' לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961).

     על כן, נראה לכאורה, שבשעת נהיגתו במכונית, העורר נהג במכונית כשהוא "שיכור" כהגדרת הדבר בסעיף 64ב'(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ובכך עבר לכאורה עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].


3.     העורר הוזמן לשימוע, בהליך שהתקיים לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] בתאריך 24.2.2008. במהלך השימוע אמר: "אני עובד בנמל וזקוק לרישיון הנהיגה (מאוד?)".

     בתום השימוע, שהתקיים בפני קצין משטרה בדרגת פקד, נפסל העורר מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 ימים.


4.     בעקבות פסילתו המנהלית, הגיש העורר בקשה לבית המשפט קמא, בה עתר לכך שהפסילה תסויג כך שלא תחול על נהיגת רכב בתחום נמל חיפה, שם עובד העורר כנהג רכב גורר.


5.     בבית המשפט קמא, כמו גם בדיון שהתקיים לפני, טען העורר, כי הוא עובד כנהג רכב גורר בנמל חיפה, וטרם קיבל קביעות בעבודתו בנמל חיפה. לטענת העורר, קיים חשש שבעקבות פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה לא יוכל העורר להמשיך בעבודתו, שכן כל עבודתו כולה כרוכה בנהיגת רכב גורר בנמל. על כן, אם הפסילה המנהלית לא תסוייג, באופן שהעורר יוכל להמשיך ולנהוג רכב גורר בנמל, עלול הדבר לגרום לפיטוריו ולגדיעת מקור לחמו ופרנסתו.


6.     בדחותו את בקשת העורר לסיוג הפסילה, קבע בית המשפט קמא, כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהעורר אכן נהג תחת השפעת אלכוהול, ולאור עברו התעבורתי הוא נהג מסוכן. בסיפא להחלטתו קבע בית המשפט קמא:

"העבירה המיוחסת ל[עורר] היא עבירה חמורה וכמות האלכוהול הגבוהה מצביעה על מסוכנות, ועל כן אין מקום בנסיבות לסייג את הפסילה ולאפשר ל[עורר] לנהוג בגורר בנמל, מאחר ומדובר בכלי רכב מסוכן שהמטרה של הפסילה המנהלית, בדבר צינון הנהג, חלה גם לגביו".

     מכאן הערר שלפני.


7.     באת כוחו המלומדת של העורר טענה, כי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי העורר הוא נהג מסוכן. לטענתה, העורר מחזיק ברישיון נהיגה מאז שנת 1989, ולחובתו רק תשע הרשעות בתעבורה, ואלה מתייחסות לעבירות קלות, למעט עבירה אחת המתייחסת לתאונת דרכים שאירעה לפני 19 שנים. לדעת באת כוחו של העורר, עברו התעבורתי של העורר אינו מצביע על מסוכנות, ותקופת הצינון כבר הושגה למעשה, בפרק הזמן שחלף מאז נפסל העורר מלהחזיק ברישיון נהיגה (24.2.2008) ועד עתה.

     באת כוח העורר שבה וציינה את החשש שמא יאבד העורר את מקום עבודתו בעקבות הפסילה המנהלית, והוסיפה, כי סיוג הפסילה, באופן שיותר לעורר לנהוג בתחומי נמל חיפה, אינה פוגעת באינטרס הציבורי.


8.     ב"כ המשיבה התנגד לבקשה ולטענתו אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. עם זאת ציין ב"כ המשיבה, כי במקרים אחרים שנדונו בעבר בפני בית המשפט קמא, הייתה נטיה לסייג פסילות מנהליות באופן שיתאפשר לנהגים שרישיונם נפסל בפסילה מנהלית, להמשיך ולנהוג במקומות סגורים. ב"כ המשיבה מסכים, כי לצורך זה, נמל חיפה הוא מקום סגור.


9.     לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני מחליט לדחות את הערר, ולהלן אביא נימוקי.

     ראשית לכל יש לזכור, שאנו מצויים בהליך ערעורי. לערכאה הראשונה הסמכות להכריע בבקשות המובאות לפניה, וכל עוד אין הערכאה הראשונה טועה טעות משפטית או חורגת בהחלטתה ממתחם הסבירות, אין לערכאת הערעור מקום להתערב בהחלטותיה. מקובל עלי, שיש מקרים בהם הערכאה הדיונית תחמיר ומקרים בהם תקל, ואולם, החלטות, בין כאלה שהן פרי גישה מחמירה ובין שהן פרי גישה מקילה, כל עוד הן בגדר מתחם הסבירות, יש לקיימן ואין להתערב בהן.


10.     העבירה המיוחסת לעורר היא עבירה חמורה, ולא בכדי קבע המחוקק, כי מי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות צפוי, בנוסף לכל עונש אחר, לשלילת רישיון הנהיגה שלו לתקופה שלא תפחת משנתיים (סעיף 39א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש]). אף בית המשפט העליון התייחס לחומרה שבעבירת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, וקבע (רע"פ 5297/07 קנטרוביץ' נ' מדינת ישראל (מפי כב' השופט ס' ג'ובראן)):

"אין צורך להכביר מילים בנוגע לחומרת העבירה בה הורשע המבקש. עסקינן בתופעה מאיימת שיש להירתם ולהילחם למניעתה ולהגן על בטחון הציבור באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית (ראו בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 19.3.2007)). המבקש כאמור טוען, כי בנסיבות בהן הוא היה צלול בדעתו, על אף העובדה שריכוז האלכוהול היה כמעט פי שניים מהמותר, היה מקום לבוא לקראתו בעניין העונש. עם כל הכבוד, טענה זו אינה מקובלת עליי. מעשהו של המבקש חמור מאוד. במעשה זה, הוא יצר סכנה בכביש שעלולה הייתה לגבות מחיר פגיעה בגוף. באורח נס לא קופדו חייהם של המתהלכים כמו גם הנוהגים בכביש. סכנה זו נגזרת מהתנהגותו."

     בעניין אחר קבע בית המשפט העליון (דנ"פ 6418/07 עמית כהן נ' מדינת ישראל (מפי כב' השופט ס' ג'ובראן)):

"נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה."

     מסוכנותו של נהג הנתפס כאשר נוהג תחת השפעת אלכוהול, היא איפוא המסוכנות הנלמדת מעצם העובדה שאדם היה מוכן להתיישב ליד הגה מכוניתו כאשר הוא אינו מצוי במלוא חושיו, ובכך להעמיד בסיכון חמור את זולתו ואת עצמו. דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר במי שמתפרנס מעבודה כנהג. נהגים מקצועיים הם הראשונים החייבים להקפיד בכל חוקי התנועה, בראש ובראשונה כדי להבטיח את חזרתם לביתם בשלום בתום יום עבודתם.


11.     העורר שלפני נמצא נוהג בשעת בוקר מוקדמת מאוד, ככל הנראה לאחר בילוי ליל שבת, ובדיקת הנשיפה העלתה כי כמות האלכוהול שבגופו מגיעה למידה כמעט כפולה ממידת הסף. בנהיגתו סיכן העורר לא רק את עצמו ואת הנוסעים במכוניתו, אלא גם משתמשים תמימים אחרים בכביש. העורר חושש שמא בעקבות הפסילה המנהלית יאבד את מקור פרנסתו, ואולם, בעת שהתיישב ליד ההגה, כשבגופו כמות אלכוהול גבוהה בכמעט פי שניים מכמות הסף, לא נתן העורר דעתו לכך, שקיים חשש שעלולה לקרות תאונת דרכים, בה יקופחו חייו של אדם אחר, ומשפחתו תשאר ללא מפרנס.


12.     הפסילה המנהלית היא אחד מאמצעי האכיפה שיצר המחוקק, כדי לנטרל מסוכנותו של נהג, מתוך מטרה לנסות ולהקטין את מספר הנפגעים מתאונות דרכים. בשנים האחרונות, בהן רבו הנהגים השיכורים בכבישים, לאמצעי זה חשיבות ראשונה במעלה. עם כל ההבנה לחששו של העורר מפני האפשרות שיפוטר מעבודתו, מה יהיה הטעם באמצעי אכיפה זה, אם בתי המשפט יעקרו אותו על ידי סיוגים מסיוגים שונים.

     אדם הנוהג תחת השפעת אלכוהול חייב לדעת, כי רשויות האכיפה תמצינה עמו את הדין במלוא החומרה, ללא כל הקלות וללא כל הנחות. כשלעצמי, מעדיף אני לבכות על נהג שאיבד את מקום עבודתו ואת פרנסתו, מאשר לבכות על אדם שאיבד את חייו.


13.     על כן, גם אם סברתי בתחילה, שמידת הרחמים מצדיקה קבלת הערר, הרי שבמחשבה שניה הנני סבור, שלא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא, אשר דחה בקשת העורר לסייג את הפסילה המנהלית בעבירה כה חמורה, שהסיכון שבצידה הוא גדול.


14.     אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט לדחות את הערר.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ריח אלכוהול מהפה

  2. הכשלת בדיקת אלכוהול

  3. הגבלת פרסום אלכוהול

  4. סירוב לבדיקת אלכוהול

  5. ביטוח לאומי אלכוהוליסט

  6. אחוז אלכוהול מותר לנהיגה

  7. הרשות למלחמה באלכוהוליזם

  8. הצעת חוק המלחמה באלכוהול

  9. אלכוהול בוער - תאונה בפאב

  10. איסור מכירת אלכוהול לקטין

  11. שתיית אלכוהול לשיכוך כאבים

  12. קנסות לעסקים שמוכרים אלכוהול

  13. נהיגה בשכרות ריכוז אלכוהול 335

  14. סמיכות בין שתיית אלכוהול ונהיגה

  15. החובה להסביר על הזכות לסרב לבדיקת אלכוהול

  16. צו הבלו על משקאות משכרים (פטור), תשל"ב-1972

  17. פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) נוסח חדש

  18. צו המשקאות המשכרים (קביעת סכום הבלו הנדחה), תשכ"ה-1964

  19. נהיגה בשכרות ריכוז של 385 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף

  20. נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים וטענתה למרמה ביחס לזהות הנהג האמיתי ברכב

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון