תקיפה עם מוט ברזל

להלן גזר דין בנושא תקיפה עם מוט ברזל:

גזר דין

כללי

1.     הנאשם הורשע ביום 7.8.05 עפ"י הודאתו בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות-עבירה לפי ס' 334+335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), והיזק בזדון-עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין. כתב האישום בו הודה הנאשם החליף את כתב האישום המקורי, שכלל עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות-עבירה לפי ס' 333+335(א)(1) לחוק העונשין.

2.     מכתב האישום עולה שבין הנאשם לבין שכנתו (להלן - "גלילה") קיים סכסוך בנושא בניה. ביום 5.12.04 בעת שהמתלונן שהה בבית חברתו שהיא בתה של גלילה, הנמצא ברח' הירדן בחצור בשכנות כאמור לבית הנאשם (להלן: "הבית"), היכה הנאשם באמצעות מוט ברזל על הגדר המפרידה בין ביתו לבין הבית ושבר אותה. המתלונן וגלילה יצאו מהבית אל הנאשם. הנאשם הניף את מוט הברזל (להלן: "המוט") לעברה של גלילה ולאחר מכן היכה את המתלונן באמצעות המוט. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם למתלונן שבר בידו וכן שפשוף ורגישות. ידו של המתלונן גובסה.

3.     בתחילה הוגש כתב האישום המקורי, אולם ביום 10.7.05 הודיעו הצדדים כי הגיעו לידי הסדר טיעון לפיו כתב האישום המקורי יתוקן באופן המפורט בסעיף 1 לעיל. בהתאם לכך, הנאשם הודה והורשע בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן. הצדדים טענו לעונש.

טיעוני המאשימה לעונש

4.     המאשימה, הגישה את הראיות הבאות לענין העונש:

     (א) מסמכים רפואיים; סומנו ת/1 הכוללים: תעודת חדר מיון של ביה"ח זיו בצפת מיום 5.12.04, אישור ממרפאת כאב וטראומה בצפת מיום 6.12.04 וכן אישור על חופשת מחלה למשך 22 ימים. ממסמכים אלה עולה שבצילום שבוצע בידו השמאלית של המתלונן התגלה שבר סדק לפיכך גובסה ידו הושמה במתלה.

(ב) צילומים של המתלונן; סומנו ת/2. בצילומים נראה המתלונן כאשר ידו השמאלית      מגובסת ונתונה בסד.

     (ג)      גיליון הרשעות קודמות; סומן ת/3.

5.     לטענת המאשימה, הנאשם הודה במעשים וטען במשטרה שבינו ובין גלילה, שכנתו קיים סכסוך ארוך שאף מתברר בבתי המשפט וזהו הבסיס למעשיו ביום הארוע נשוא כתב האישום. לטענתה, מעשיו של הנאשם קשים ואינם מוצדקים גם אם קדמו להם מעשים קודמים של שכנתו.

6.     לטענת המאשימה, לנאשם 22 הרשעות קודמות עוד משנות ה-60' כאשר העבירה האחרונה בוצעה על ידו בשנת 2003. לטענתה, הנאשם עבר מגוון של עבירות שברובן עבירות אלימות כנגד גוף הכוללות בין היתר איומים בהזדמנויות שונות, תקיפות קלות וקשות, התנהגות פרועה וקטטות. הנאשם אף הורשע בעבירות מין שכוללות בין השאר מעשה מגונה בפומבי, וכן בעבירות אלימות כנגד רכוש, גרימות נזקים לרכוש, גניבות ושוד. לטענת המאשימה, לאורך השנים הקלו בתי המשפט עם הנאשם כאשר הטילו עליו מפעם לפעם מאסר על תנאי, התחייבויות וקנסות שלא היה בהם כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות אלימות. הנאשם אף נדון למאסר בפועל בשנת 1996 ל-10 חודשים וגם אז בית המשפט לא מיצה את הדין עם הנאשם.

7.     לטענת המאשימה, מדובר באדם אלים. לפי מדיניות הענישה הנוהגת כיום יש להטיל על הנאשם עונש מרתיע שכן העונשים שהוטלו עליו בעבר לא הרתיעו אותו והוא שב וביצע עבירות אלימות.

8.     לטענת המאשימה, אמנם מדובר באדם בן 60 שנה ובעל נסיבות מיוחדות, אולם לטענתה פסיקת בית המשפט העליון בעת האחרונה הינה חד משמעית שאין להתחשב בנסיבות אישיות בעבירות מסוג דא. מדובר במכת מדינה. המאשימה הגישה פסיקה לענין מדיניות הענישה.

9.     המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

טיעוני הסנגורית לעונש

10.     לטענת הסנגורית, מבלי להקל ראש בחומרת המעשים בהם הודה הנאשם ובתוצאותיהם, על בית המשפט להכיר את הרקע לארוע נשוא כתב האישום. לטענת הסנגורית, ביום 2.12.04, שלושה ימים לפני האירוע נשוא כתב האישום, עקרו המתלונן ובני משפחתה של גלילה את דלת ביתו החדשה של הנאשם, שעלתה לו כסף רב. הנאשם הגיש תלונה במשטרה בו ביום. כעבור 3 ימים הגיע הנאשם לביתו (הוא יום הארוע נשוא כתב האישום) וגילה שמישהו חתך את כבלי הכביסה. בו ברגע נטל הנאשם את מוט הברזל ופנה להזיק לגדר. בעודו מזיק לגדר, הגיע המתלונן ותפס את הנאשם (לטענת הסנגורית כפי שניתן להתרשם מ-ת/2, המתלונן צעיר וגדל גוף) כדי לעצרו מלבצע את זממו, או אז הסתובב הנאשם והיכה במתלונן באמצעות המוט.

11.     לטענת הסנגורית, אין היא טוענת הגנה עצמית, כיוון שמטרתו של הנאשם היתה אותו היזק בזדון לשכנים שהתנכלו לו. לטענתה, הארוע המצער שהתפתח אחר כך לא היה בתכנון המקורי שלשמו נשא הנאשם את המוט.

12.     לטענת הסנגורית, לא מדובר בסכסוך שכנים רגיל. לטענתה, מדובר בבית קומתי שגלילה בעלת חציו האחד אותו שפצה. ילדיה של גלילה רכשו את הבית הנוסף ואילו הבית בו מתגורר הנאשם נמצא בתווך. לטענת הסנגורית, אם תצליח משפחתה של גלילה לגרום לנאשם לעזוב, כל המתחם יהיה שלהם. הסנגורית הגישה חוות דעת שמאי, סומנה נ/1; ממנה עולה שלביתו של הנאשם נגרמו נזקים בעקבות תוספות בניה שביצעו השכנים, המעמידים את ביתו בסכנה.

13.     לטענת הסנגורית, יש לדון בכל מקרה לגופו. לטענת הסנגורית מדובר באדם חולה מאוד שנסיבות חייו התאכזרו אליו. לטענת הסנגורית, הנאשם התקשה לשבת באופן רציף באולם בית המשפט בשל פציעתו. לטענתה, מדובר בנכה 100% המוכר ע"י המל"ל. פרקי ברכיו של הנאשם הוחלפו בשתי רגליו ונעזר תדיר בקביים. באחת מידיו של הנאשם חסרה אצבע. כמו כן סובל הנאשם מבעיות שמיעה. לטענת הסנגורית, הנאשם אמנם גרוש ובעל ילדים ואולם הינו ערירי ואין לו קשר עם בני משפחתו. הסנגורית הגישה מסמכים רפואיים; סומנו נ/2, מהם עולה שבמהלך השנים 2004-2003 עבר הנאשם שני ניתוחים להחלפת פרקי ברכיו כאשר באותה תקופה נזקק לעזרה יום יומית בביתו, וכן התלונן על כאבים בחזה.

14.     לטענת הסנגורית, אמנם לנאשם עבר פלילי אך פעילותו הפלילית הסתיימה לפני מספר שנים בין היתר עקב שינוי במצבו המשפחתי. הנאשם התגורר עם אימו שנפטרה עליו ובמקביל חלה התדרדרות במצבו הבריאותי שהפכה אותו לאדם אחר.

15.     לטענת הסנגורית, אינה יודעת אם הנאשם כשיר לרצות מאסר בפועל וממילא אינו כשיר לבצע עבודות שירות. לטענת הסנגורית, קיימת סכנה שהנאשם יאבד מעצמאותו אם תפסק התמיכה הרפואית לה זוכה היום.

16.     לטענת הסנגורית, יש להתחשב בנסיבות הבריאותיות של הנאשם, הרקע למעשיו וזאת מבלי להקל ראש בחומרת מעשיו. לטענת הסנגורית, יש ליתן לנאשם הזדמנות אחרונה ולהסתפק בענישה מותנית.

תגובת המאשימה לטיעוני הסנגורית

17.     לטענת המאשימה, לא הוגשו ראיות בנוגע לתלונה קודמת שהוגשה ע"י הנאשם שלושה ימים לפני הארוע נשוא כתב האישום, ומאחר ולא קיימת ראיה לעניין אין לקבל את טיעוני הסניגורית בענין זה. כמו כן, לטענתה, אין לקבל את האמירה שהמתלונן תפס או ניסה לתפוס את ידו של הנאשם, שכן הנאשם הודה בעובדות כתב האישום כמו שהוא.

דיון

18.     מעשי אלימות בחברה תוך שימוש בנשק קר, הינם תופעה נפוצה שאין להשלים עימה ויש לראותה בחומרה רבה.

19.     העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום חמורה. מדובר באירוע בו היכה הנאשם את המתלונן באמצעות מוט ברזל על ידו השמאלית, וגרם לשבר. ידו של המתלונן גובסה.

20.     האינטרס הציבורי מחייב החמרה בדינו של הנאשם מתוך מגמה של הרתעה ציבורית. מתחייבת הטלת עונש מאסר משמעותי, כפי שביטא זאת ביהמ"ש בע"פ 8583/96 מ"י נ' יעקב בן מנחם חולי תק-על 97(1)32:

"אמרנו לא פעם כי מי שדעתו קלה בעשיית שימוש בסכינים ובמכשירים חבלניים דומים, ראוי כי ייענש במאסר ממשי לתקופה ארוכה. משפט הבכורה בסוג זה של עבירות חייב להינתן לצורכי ההרתעה ולשיקולי ההגנה על הציבור וההתחשבות בנסיבותיהם של העבריינים אינה יכולה להיות אלא משנית".
ובע"פ 259/97 בשתאווי סובחי נ' מ"י, תק-על 98(2) 308 נקבע:

"נוהגם של מקצת אנשים ליישב חילוקי דעות ביניהם במוטות ברזל, בקרשים ובסכינים, נוהג מגונה הוא. ראוי הוא לתגובה קשה של בתי-המשפט. תת-תרבות הסכין, כפי שאמרנו לא אחת, דינה כי תעקר, והעושים יענשו בכל חומרת הדין. יצא הקול מבית המשפט וידעו הכל כי הנועץ סכין בגופו של הזולת יסגר בבית-האסורים לתקופות שנים".

ובע"פ 2995/04 עומר חג'אזי נ' מ"י נקבע:

     "לצערנו, עבירות האלימות הפכו לתופעה נפוצה מאוד בחברתנו בשנים האחרונות ומדיניות הענישה בעבירות מסוג זה חייבת להביא בין שיקוליה את הצורך לבער את העבירות האלה, כדי להגן על הציבור מפני אלה הפוגעים בביטחונו ובביטחון רכושו. הפחתת עבריינות האלימות והרכוש וכן הרתעת עבריינים הינם אינטרס ציבורי ראשון במעלה שעל בית-המשפט להביא בחשבון במסגרת שיקוליו. לעניין זה, על בית-המשפט לשדר מסר המגן על קורבנות עבריינות הראויים להגנת בית-המשפט ולתשומת-ליבו, לא פחות מהעבריין. ככלל, הנטיה היא, כי ככל שהעבירה בה הורשע הנאשם הינה חמורה יותר, כך נדחים הצידה השיקולים האישיים ויש לשים דגש על ההרתעה שבענישה".

21.     אין המקרה דנן שונה מכל אותם מקרים בהם אנשים בוחרים ליישב סכסוכים ביניהם בכוח הזרוע במקום הלשון. אותה התנהגות אלימה, שנזכרה פעמים כה רבות בפסיקת בתי המשפט וכפי שפורט לעיל, מאפיינת גם את התנהגותו של הנאשם. זאת נלמד לא רק מכתב האישום דנן, אלא מהרשעותיו הקודמות של הנאשם המתייחסות לעבירות אלימות. איני מקבלת את טענת הסנגורית שפעילותו הפלילית של הנאשם נפסקה לפני מספר שנים שכן כפי שעולה מגיליון ההרשעות הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה משנת 2003 שעניינה איומים, ניסיון לתקיפה סתם וכן מעשה מגונה בפומבי. כאמור, עברו של הנאשם מכביד וממנו ניתן ללמוד שלנאשם דפוסי התנהגות אלימים.

22.     הסנגורית העלתה בטיעוניה את נסיבותיו האישיות של הנאשם. הסנגורית טענה שהנאשם חולה מאוד, נכה ב-100%, ערירי שהתפקוד היום יומי קשה לו. הסנגורית טענה שיש להתחשב במצבו הבריאותי ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

23.     נסיבותיו האישיות של הנאשם, אם יש לייחס להן משקל הרי שיהא משקלן שולי ויש בהן כדי להטות את הכף רק במעט. ככלל, עת מדובר בעבירות אלימות, ועבירות אלימות כמו במקרה דנן, מן הראוי להעדיף את האינטרס הציבורי וליתן משקל מועט, אם בכלל, לנסיבות האישיות.

24.     הסנגורית טענה שמצבו הבריאותי של הנאשם לא יאפשר לו מאסר בפועל וכי קיימת סכנה שהנאשם יאבד מעצמאותו אם תפסק התמיכה הרפואית לה זוכה היום, ואולם אין לפטור נאשם מענישה ראויה רק בשל מצבו הרפואי, וברור שהנאשם יקבל את הטיפול הראוי לו כפי שימליץ הרופא המטפל וחזקה שאם יחול שינוי מהותי במצבו, ינקטו כל הצעדים הדרושים בענינו. ראה בבש"פ 6234/95 מ"י נ' ג'רא גאלב (פדאור 95(1)725):

"וכי יש מקום לומר כי העובדה שהמשיב חולה לב מנטרלת את הסכנה הצפויה לשלום הציבור? התשובה היא, בין היתר, שהעבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום בוצעה על ידו, לפי הראיות לכאורה, כחודשיים לאחר שסבל מאוטם שריר הלב".

25.     כפי שעולה מגליון הרישום הפלילי של הנאשם, אין מדובר בענייננו במעידה חד פעמית של הנאשם, אלא בהתנהגות אלימה של הנאשם החוזרת על עצמה. אכן עברו כשנתיים וחצי מאז העבירה האחרונה בגינה הורשע הנאשם בשנת 2003, ואולם אין זוהי תקופה רחוקה כל כך עד שיש לראות בה מעין "עברו הרחוק של הנאשם".

26.     אמנם בכתב האישום נכתב ש"בין הנאשם ובין גלילה קיים סכסוך בנושא בניה" והסנגורית טענה שלארוע נשוא כתב האישום, קדם ארוע בו הזיק המתלונן לרכושו של הנאשם והנאשם אף הגיש תלונה במשטרה, ולמעשה המעשה המיוחס לנאשם בכתב האישום הינו רק מתוך כוונה להגיב על אותו היזק שביצע המתלונן, כאשר המטרה המקורית של הנאשם היתה להזיק רק לרכוש. ואולם, אין לראות בטענות הנ"ל משום שיקול לקולא. עניין זה לא לובן כשלעצמו ולא נקבע כממצא עובדתי. הנאשם לא ביקש להביא ראיות לעניין העונש. הנאשם צרף אמנם את החוות דעת, נ/1 ואולם אין די בחוות דעת זו. הנאשם לא צרף אישור כלשהו ממשטרת ישראל ביחס לתלונה שהגיש לכאורה בעניין הארוע הקודם בו הוזק רכושו. ראה ע"פ 172/82 אטיאס נ' מ"י, פ"ד לו(3)22. השווה: 10093/03 ולדימיר אנתונוב נ ' מ"י.

27.     גם אם נקבל את טענת הנאשם שהארוע נשוא כתב האישום התפתח שלא במתכוון ואינו מנותק מהארוע הקודם, אין כל דרך להצדיק את מעשיו של הנאשם גם על רקע ההיזק הקודם שבוצע לכאורה ע"י המתלונן.

28.     הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי. ענין זה יש לזקוף לזכותו.

29.     בהתחשב במכלול הנסיבות המפורטות לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

(א)     מאסר לתקופה של 36 חודשים מתוכם 24 חודשי מאסר בפועל, והיתרה על תנאי שהנאשם לא יעבור ולא יורשע בכל עבירות אלימות נגד גוף או רכוש או נגזרותיהן במשך תקופה של שלוש שנים מתום ריצוי עונש המאסר בפועל עפ"י גזר דין זה.

(ב)     קנס בסך 3,000 ₪ ישולם בתוך 30 יום מהיום. אם לא ישלם, יאסר לתקופה של 30 יום נוספים.



(ג)     פיצוי למתלונן, בסך 6,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקיפה סתם

  2. תקיפת מתדלק

  3. תקיפה - יריקה

  4. תקיפת בן זוג

  5. תקיפת בת זוג

  6. תקיפת פקח חניה

  7. תקיפה בתחנת דלק

  8. תקיפת עובדת ציבור

  9. תקיפה עם מוט ברזל

  10. הרשעה בעבירת תקיפה

  11. מעצר על תקיפת שוטר

  12. תקיפה עם מקל סנוקר

  13. עבירת תקיפת בן זוג

  14. עבירת תקיפת שוטרים

  15. תקיפה במשחק כדורגל

  16. זיכוי מעבירת תקיפה

  17. תקיפת פקח בבאר שבע

  18. מעצר על תקיפת החברה

  19. תקיפת מאבטח במועדון

  20. תקיפת תיירים בישראל

  21. תקיפה של משכיר דירה

  22. תקיפה של עובד בעבודה

  23. תקיפה חבלנית - ערעור

  24. תקיפת פקח שמורות טבע

  25. גזר דין בעבירת תקיפה

  26. תקיפה בגלל חסימת רכב

  27. עונש על תקיפת בת זוג

  28. תקיפה על ידי עורך דין

  29. תביעה אזרחית על תקיפה

  30. פגיעה בעין בעקבות תקיפה

  31. זריקת טלפון נייד על אדם

  32. ערעור בעבירת תקיפת קטין

  33. פיצוי על שבר באף מתקיפה

  34. גזר דין - תקיפת פלסטיני

  35. זיכוי מעבירת תקיפת שוטר

  36. תקיפת כלב על ידי כלב אחר

  37. תקיפה הגורמת חבלה של ממש

  38. כמה מקבלים על תקיפת קטין ?

  39. פיצויים על תקיפה עם מקלות

  40. אחריות מעביד על תקיפת עובד

  41. תקיפת עורך דין במהלך דיון

  42. כמה מקבלים על תקיפת בת זוג ?

  43. זיכוי מעבירת תקיפת שוטרי מג"ב

  44. תקיפה חבלנית בצוותא - ערעור

  45. ערעור על הרשעה בתקיפת בת זוג

  46. עורכי דין לנפגעות תקיפה מינית

  47. תקיפת בת זוג מספר רב של מקרים

  48. תביעה בגין תקיפה בכניסה למועדון

  49. תקיפה בעבודה - אחריות בנזיקין

  50. טענת הגשת תלונה שקרית אודות תקיפה

  51. תקיפה לאחר כניסת אנשים זרים לבית

  52. זיכוי בערעור מעבירת תקיפת שוטרים

  53. תקיפת שוטרים כדי להכשילם בתפקידם

  54. כתב אישום בגין סיוע לתקיפה לשם גניבה

  55. תביעה בגין תקיפת קטין על ידי שוטרים

  56. תקיפת קטין או חסר ישע - סעיף 368ב(א)

  57. מעצר בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

  58. תקיפת עובד על ידי חולה נפש במחלקה סגורה

  59. ערעור על גזר דין תקיפה וחבלה כשהעבריין מזויין

  60. הוריד את הקסדה שהיתה על ראשו וחבט בה בראשו של המנוח

  61. פיצויי כאב וסבל כתוצאה מאלימות תקיפה סתם וכליאת שווא

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון