פשע בגלל מצב כלכלי

בית המשפט ציין כי עבירת השוד הנה עבירה חמורה. היא עבירה שמבצעיה נוקטים באלימות כדי להפיק את זממם - במקרה הנדון השתתפו שלושת הנאשמים במעשה שוד מתוכנן. שלושתם היו חסרי עבר פלילי.

שלושת התסקירים שהוגשו מטעם שירות המבחן בעניינם של הנאשמים היו חיוביים.

כעולה מהתסקירים ומדברי הנאשמים, הם נדחפו לבצע את השוד בשל ההתדרדרות במצבם הכלכלי.


להלן גזר דין בנושא בקלה בעונש בגלל מצב כלכלי בעבירת שוד:

גזר דין

העובדות

1.     הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית בעבירות הבאות: ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - "חוק העונשין") וקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. הנאשמים 1 ו-3 הורשעו גם בעבירה של פציעה, עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין.

2.     על פי עובדות כתב האישום נדברו הנאשמים לשדוד בעל מזנון בירושלים. הנאשמים הגיעו למזנון ברכבו של הנאשם 1 וסיירו בקרבת המזנון. באותה שעה שהו במזנון מספר לקוחות, ולפיכך החליטו הנאשמים לסגת מתוכניתם לבצע את השוד באותו יום, ונדברו לנסות ולממש את תוכניתם בעתיד. ביום 27.10.05, בשעה 21:30 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים למזנון וראו כי הוא ריק מקונים וכי המתלונן עומד לסגור אותו. הנאשמים הצטיידו מבעוד מועד במיכל גז מדמיע שהביא הנאשם 1, בכפפות גומי ובסרט הדבקה שהביא הנאשם 2, ואשר נועד לחסום את פי המתלונן ולמנוע ממנו להזעיק לעזרה. הנאשם 2 נשאר מחוץ למזנון, על מנת שישמש תצפיתן ויתריע מפני הגעת אנשים למקום. הנאשם 1 ניגש למתלונן וביקש ממנו לרכוש סיגריות. בעת שהמתלונן הסתובב לעבר הקופה הנאשם 1 התיז גז מדמיע לעבר פרצופו, תוך שהוא מכה אותו. הנאשם 3 הכה בראשו של המתלונן. המתלונן המשיך להיאבק בנאשמים, תוך שהוא צועק לעזרה. בתגובה לצעקות אלו, המשיכו הנאשמים 1 ו-3 להכות את מתלונן מתוך כוונה להשתיקו. כתוצאה ממכות אלו אפו של המתלונן נשבר והוא נזקק לניתוח, לתפרים בפניו ולאשפוז בבית חולים. משגברו צעקות המתלונן, על אף המכות שחבטו בו הנאשמים, החליטו הנאשמים לברוח מהמקום מבלי שנטלו דבר.

התסקירים מטעם שירות המבחן

3.     הנאשם 1: הנאשם רווק שמתגורר בבית משפחתו. בחודשים האחרונים שוהה הנאשם בביתו במעצר בית מלא בגין העבירות שביצע בתיק זה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו בעל מערכת ערכים נורמטיבית ובעל כוחות, יכולות ורצון לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין. עד לביצוע העבירות, מושא כתב האישום, הנאשם השקיע את עיקר מאמציו בהשתלבות יציבה וקבועה בעבודה, תוך שהוא מצליח לספק בצורה נאותה ומקובלת את צרכי הפרנסה שלו ושל משפחתו. יחד עם זאת, מציין שירות המבחן, כי כאשר הנאשם נקלע למצבים הנתפסים על ידו כמצבים קשים, מתסכלים ומלחיצים, הוא מתנהג בצורה אימפולסיבית, לא מחושבת וללא יכולת להפעיל שיקול דעת מתאים והולם ולחשוב בצורה רציונאלית ומעמיקה על התוצאות וההשלכות האפשריות של התנהגותו זו. הנאשם סיים את כתה ט' בגיל 15 ואז החליט להפסיק את לימודיו בשל חוסר עניין ומוטיבציה ומתוך רצון לתמוך בפרנסת משפחתו, שסבלה ממצב כלכלי קשה. הנאשם עבד במספר מסעדות ובתי מלון במערב העיר, במיוחד בתחום הטבחות. לדברי הנאשם, במהלך הזמן למד את מקצוע הטבחות. משיחות עם ההורים ואחד האחים עולה, כי מספר חודשים לפני מעצרו היה הנאשם מובטל מעבודה, ועקב כך נקלע למצוקה כלכלית ורגשית קשה מאוד, וחלה נסיגה והתדרדרות מסוימת במצבו ובהתנהגותו. מעצר הבית בו נתון הנאשם נתפס על ידו כסיטואציה קשה, כואבת ומגבילה מאוד, המלווה בסבל רב. להתנסויות קשות וכואבות אלו ישנה השפעה חזקה ואפקטיבית על הנאשם, בכיוון של המחשה והבנה של חומרת המעשים שביצע, חידוד הגבולות בין המותר והאסור וכיוון הרתעתי מחזרה על מעשים דומים בעתיד. השפעה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שהנאשם מקבל אחריות מלאה למעורבותו בביצוע העבירות. הנאשם מבטא תחושות קשות של בושה, אשמה, צער וחרטה, שלדברי עורך התסקיר הן נראות לו כנות ואמיתיות. הנאשם אף היה מוכן להיפגש עם המתלונן, במטרה להתנצל בפניו על הפגיעה הקשה והחמורה שגרם לו במעשיו ולהסביר לו את המניעים שגרמו להתנהגותו זו. הנאשם מגיב במבוכה ומתקשה מאוד למצוא הסבר להתנהגותו.
לאור האמור, המליץ שירות המבחן להימנע מלשלוח את הנאשם למאסר, וזאת במטרה למנוע חשיפה אינטנסיבית לאווירה הקשה של בית הכלא, אשר עלולה להיות בעלת השלכה קשה ופוגעת מאוד, אשר תפחית את הסיכויים לשיקומו ולחזרתו למסלול חיים תקין ונורמטיבי. לאור האמור, המליץ שירות המבחן כי אם יוטל על הנאשם עונש מאסר, שעונש זה ירוצה במסגרת של עבודות שירות.

     הנאשם 2: הנאשם 2 תושב חברון, נשוי ואב לשתי בנות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להיחשף ולהיתפס בעיני האחר במצבים של חולשה. במצבים אלה הנאשם מתקשה לבקש עזרה. לנאשם שאיפות לתפקוד תקין, אך מתקשה בשלב זה של חייו למצוא את דרכו באופן בונה. הנאשם חווה את אביו כדמות מטילת אימה ופחד ויחסיו עמו היו מורכבים וטעונים. הנאשם למד עד כתה ט' ונשר מהמסגרת הלימודית בניגוד לרצונו, על מנת לעזור לאביו בפרנסת המשפחה. בהיותו בגיל 17, על רקע הבעיות והמתחים עם אביו, הנאשם עזב את בית הוריו ועבר להתגורר עם קרוביו בעיר העתיקה במזרח ירושלים. בהיותו בישראל עבד הנאשם בעבודות שונות ומזדמנות, כגון עוזר טבח וניקיון, וזאת עד לפרוץ האינתיפאדה בשנת 2000. מאז הנאשם התקשה למצוא עבודה קבועה, כיוון שאין לו תעודת זהות ישראלית. עד למעצרו עבד הנאשם כפועל מזדמן. עקב קשייו של הנאשם לעבוד באופן סדיר, התדרדר מצבו הכלכלי והנאשם התקשה בסיפוק צרכיה הכלכליים של משפחתו הגרעינית. הנאשם לא פנה לבקש עזרה כלכלית מקרובים ומכרים, משום שעזרה זו נתפסה על ידו ככרוכה בבושה וכפוגעת בכבודו העצמי.
באשר לעבירות מושא תיק זה - הנאשם לקח אחריות מלאה למעורבותו בעבירות והסביר את המעורבות על רקע חסרון כספי וצורך לפרנס את עצמו ואת משפחתו. להערכת שירות המבחן, מעורבותו של הנאשם בעבירות הינה על רקע מצבו הקשה בבית הוריו, אבטלתו בתקופה האחרונה וקשייו למצוא עבודה קבועה.
לאור האמור, מאחר והנאשם אינו תושב ישראל, אין לשירות המבחן המלצה טיפולית לגביו. יחד עם זאת, שירות המבחן המליץ כי בשיקולי הענישה ישקול בית המשפט את הנתונים הבאים: הנאשם אב למשפחה התלויה בו רגשית וכלכלית; הנאשם נתון במעצר בית תקופה ארוכה; לנאשם זו עבירתו הראשונה, וכי זולת העבירות שבתיק זה לא נפתחו נגדו תיקים. לפיכך, לדעת שירות המבחן שליחתו של הנאשם למאסר עלולה לחשוף אותו לערכים ודפוסי התנהגות שוליים ועבריינים ולגרום לנסיגה במצבו ובמצב משפחתו.

     הנאשם 3: הנאשם כבן 25, רווק, המתגורר בבית הוריו ונמצא כשמונה חודשים במעצר בית מלא. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא בחור בעל רקע אישי ומשפחתי נורמטיבי וכוחות תפקוד חיוביים, וזאת עד למעורבותו בעבירה הנוכחית. יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל ביטחון והערכה עצמית נמוכים, אשר בעטיים התקשה לפתח אישיות מגובשת. עוד העריך שירות המבחן, כי במקרים בהם חש הנאשם פגוע ומתוסכל, הוא עלול להגיב בחוסר שליטה ואימפולסיביות. במהלך השיחות עם הנאשם בלטה מצוקה רגשית סביב שהותו במעצר בית ללא תעסוקה, וכמו כן בלטו תחושות של בושה וייסורי מצפון על רקע מעורבותו בעבירה וחשש וחרדה מעתידו הבלתי צפוי. הנאשם למד ארבע שנים ונשר מהמסגרת הלימודית. הפסקת הלימודים נבעה מכך שהמשפחה נקלעה למשבר כלכלי, מאחר והאב, שהיה המפרנס היחיד במשפחתו, סבל מבעיות בריאותיות ונאלץ להפסיק לעבוד. הנאשם עבד בעבודות שונות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם תיפקד והשתלב בעבודה בצורה טובה עד לשנה בטרם שנעצר. בשנה זו היו לנאשם קשיים ולחצים, לאחר שמצא עצמו מובטל במשך חודשים והתקשה להתמודד עם צרכיו הכלכליים ולתמוך כלכלית בבני משפחתו. מצבו הנפשי של הנאשם הורע לאחר שעבר תאונת דרכים באותה שנה שבמהלכה היה מובטל, ובשל כך התדרדר גם מצבו הכלכלי.
     הנאשם לקח עליו אחריות למעורבותו בעבירה, הביע חרטה עמוקה וחש אשמה על כך. הנאשם הסביר את מעורבותו בעבירות על רקע חסך כספי שהחל עם היותו מובטל ובהמשך מעורבותו בתאונת דרכים, שגרמה לו הפסדים כספיים כבדים, משום שהרכב שבו נהג לא היה מבוטח, לצד הרגשת המחויבות שלו לפרנס את בני משפחתו ולפצותם על ההתדרדרות ברמת חייהם.
     שירות המבחן התלבט באשר להמלצה שעליו לתת. מחד גיסא, המעריך שירות המבחן כי יש צורך בעונש מוחשי ומרתיע, אשר יעמיד לנאשם גבולות ברורים ויבהיר לו את חומרת מעשיו. מאידך גיסא, עמד שירות המבחן על כך שמדובר בעבירה ראשונה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הפיק לקחים בונים מההליכים המשפטיים שננקטים נגדו. עוד התרשם שירות המבחן, כי שליחתו של הנאשם למעצר בפועל עלולה לחזק את התסכול והדימוי העצמי שלו ולחזק בו דפוסי עבריינות.

הטיעונים לעונש

4.     ב"כ המאשימה, עו"ד גדליהו נדב, טען כי מדובר בעבירות חמורות פרי תכנון מוקדם. הנאשמים הגיעו מספר ימים לפני השוד על מנת לשדוד את המתלונן. לאחר שראו ש"הקרקע איננה בטוחה" עזבו וחזרו שוב כעבור זמן מה לממש את מזימתם. הנאשמים הכינו אמצעים שיקלו עליהם את ביצוע השוד, אמצעים שהשתמשו בהם בפועל במהלך השוד. התנהגות זו מצביעה על החומרה שבמעשיהם. הנאשמים לא נסוגו משום שהתחרטו, אלא משום שחרף המכות שהם הפליאו במתלונן, הם לא הצליחו להשתיקו, ומאחר שחששו שהמשטרה עלולה להגיע, הם נמלטו מהמקום מבלי שהשלימו את חפצם. כעולה מכתב האישום, המתלונן נפגע כתוצאה ממעשי הנאשמים: אפו של המתלונן נשבר, יש לו תפרים בפנים והוא אושפז בבית חולים. חרף העובדה שהנאשם 2 לא הורשע בעבירה של פציעה, מאחר שהמתין בחוץ כדי להתריע מפני כל הפרעה, יש להשוות את העונש שיש להטיל עליו עם העונש שיוטל על הנאשמים האחרים. יש לזכור שגם הנאשם 2 היה שותף לכל התכנון, והוא שהביא את כפפות הגומי וסרט ההדבקה. עוד יש לזכור כי הנאשם נמצא בישראל מבלי שקיבל היתר החל משנת 1998. אמנם קיימים שיקולי שיקום, אך אין לתת להם משקל רב, מכיוון שהמעשים שבהם הורשעו הנאשמים הם חמורים. העובדה שהנאשמים ביצעו את ניסיון השוד בשל מצבם הכלכלי הדחוק, אינה סיבה להקל בעונשם. יש לזקוף לזכות הנאשמים כי לאף אחד מהם אין הרשעה קודמת, והתסקירים לגבי שלושתם הינם חיוביים.
     הנאשם 1 נעצר ביום 16.11.05 ושוחרר ביום 18.1.06 ומאז שוהה במעצר בית בתנאים מקלים; הנאשם 2 נעצר 16.11.05 ושוחרר ביום 8.2.06 ומאז שוהה במעצר בית בתנאים מקלים; הנאשם 3 נעצר 16.11.05 ושוחרר 22.12.05 ומאז שוהה במעצר בית בתנאים מקלים.

5.     עו"ד רבאח, ב"כ הנאשם 1, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, להתחשב באורך תקופת המעצר ומעצר הבית שנשא הנאשם. הנאשם ישב במעצר חודשיים ובמעצר בית במשך 11 חודשים. הנאשם מתבייש במעשים שעשה. בעת ביצוע העבירה היה הנאשם בן 19, והוא צעיר משני הנאשמים האחרים. מייד לאחר שנעצר, הנאשם הודה במעשים שעשה והביע חרטה. הנאשם הגיע להסדר טיעון עם המאשימה, ויש לכך חשיבות משום שהדבר מנע את עמידתו של המתלונן על דוכן העדים. הנאשם היה מוכן להיפגש עם המתלונן ולהתנצל בפניו, ואף לפצותו.
הטלת עונש מאסר בפועל, תחטיא את מטרת הענישה במקרה זה, משום שהנאשם עלול להיפגע ממנה וגם החברה תפסיד משליחתו לסביבה עבריינית.
הנאשם 1 מסכים להעביר את הפיקדון בסך 7,500 ₪ למתלונן בגין הפגיעה בו.

6.     עו"ד פרחאת, ב"כ הנאשם 2, הדגיש כי עונשו של הנאשם צריך להיות פחות מהעונש שיוטל על שני הנאשמים האחרים, משום שהוא, בניגוד לשנים האחרים לא הורשע בעבירה של פציעה, כפי שגם עולה מפורשות מהסדר הטיעון.
מאחר והנאשם שהה במעצר ובמעצר בית ומכיוון שאין אפשרות להטיל עליו עונש של מאסר בעבודות שירות, מתבקש בית המשפט להסתפק בתקופה שבה שהה הנאשם במעצר ובמעצר בית ולא להטיל עליו עונש נוסף.
מדובר באדם נורמטיבי שכשל פעם אחת ואשר עבר את העבירה בשל קשיים כלכליים. החרטה של הנאשם היא חרטה אמיתית וכנה.
המתלונן מסכים כי סכום ההפקדה בתיק בית המשפט יועבר למתלונן, כדי לפצותו על מה שעולל לו.

7.     עו"ד סוואעד, ב"כ נאשם 3, פתח את דבריו בציטוט מהודאתו של הנאשם במשטרה שבה ביקש מאלוקים ומהמתלונן לסלוח לו. עוד ציין הסנגור, כי בהודעה נאמר שהנאשם התקשה להירדם לאחר המקרה, ועבר שלושה ימים לאחר האירוע ליד הקיוסק כדי לראות אם המתלונן "בסדר".
הנאשם ביקש מבא-כוחו לפנות לפרקליטות על מנת להסדיר פגישה עם המתלונן על מנת לפצותו ללא קשר להליך המשפטי. דבר זה מעיד על חרטה אמיתית של הנאשם.
שליחתו של הנאשם למאסר עלולה להפוך אותו לעבריין, משום שבית הסוהר הוא חממה לגידול עבריינים. יש לזכור כי הנאשם ניהל עד למעצרו אורח חיים נורמטיבי ואף לאחר מכן, אין לנאשם תיקים חדשים שנפתחו נגדו.
לסיכום, ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולא לשלוח את הנאשם למאסר בפועל, משום שהדבר עלול לחזק את תחושת התסכול והדימוי העצמי הירוד ולחזק בו דפוסי עבריינות.
אף הנאשם 3 מוכן לפצות את המתלונן בסכום שהופקד, ואם בית המשפט יחליט על סכום אחר, הוא מוכן לפצותו בסכום זה.

דברי הנאשמים

8.     הנאשם 1 הצהיר כי הוא מצטער על מה שעולל למתלונן וכי עשה מה שעשה מבלי לחשוב על תוצאות המעשה. לו היה חושב על התוצאות, לא היה עושה דבר כזה.
הנאשם 2 הצהיר, אף הוא, כי הוא מצטער על מה שעשה וזו הטעות הראשונה שלו בישראל והוא מקווה שגם האחרונה.
הנאשם 3 גם הוא פתח את דבריו ואמר כי הוא מצטער על מה שעשה וכי לאחר מעשה לא יכול היה לישון וכל הזמן חשב על מה שעשה למתלונן. כאשר המשטרה עצרה אותו, ירד לו עול מעל הלב. עוד הוסיף הנאשם כי הוא עומד להתחתן וכי בשל מעצר הבית נמנע עד כה מלהתארס.

דיון

9.     זהו אחד המקרים שבהם השיקולים שעל השופט לשקול בבואו לגזור את העונש מושכים לשני הכיוונים. מחד גיסא, מדובר בעבירה של ניסיון שוד שלא הושלם רק בשל צעקותיו של המתלונן, שעה שהנאשמים 1 ו-3 הכו אותו מכות נמרצות, ואשר נמלטו מהמזנון, מפני שחששו כי צעקותיו יביאו את המשטרה.
הנאשמים הגיעו למזנון עם מיכל של גז מדמיע, כפפות וסרט הדבקה, על מנת לחסום את פי המתלונן. מדובר בשוד פרי תכנון מוקדם, וחפץ לגנוב גם אם המתלונן ייפגע, כפי שאכן קרה. כתוצאה מהחבטות שספג מהנאשמים 1 ו-3 אפו של המתלונן נשבר והוא נזקק לניתוח, לתפרים בפניו ולאשפוז בבית חולים.


10.     מאידך גיסא, עבירת השוד הנה עבירה חמורה. היא עבירה שמבצעיה נוקטים באלימות כדי להפיק את זממם, כמו שהיה במקרה זה. בע"פ 3069/05 מדינת ישראל נ' אורן אבוטבול, תק-על 2006(3) 1284 (2006), השתתפו שלושת הנאשמים במעשה שוד מתוכנן. שלושתם היו חסרי עבר פלילי. השופט ג'ובראן, בהתייחסו לנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיהם האישיות של המערערים, אמר את הדברים הבאים:
"עבירת השוד אותה ביצעו המשיבים הינה חמורה מאוד. בית-משפט זה כבר קבע, כי עבירות שוד ואלימות ובמיוחד כאלה המבוצעות בצוותא לאחר תכנון מראש, מצריכות תגובה עונשית חמורה ואפקטיבית כמסר של הגנה על ביטחון הציבור וכמסר חינוכי שייקלט בתודעת הציבור (ראו ע"פ 501/93 בורחוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 2566/04 מדינת ישראל נ' כפיר כהן ואח' (לא פורסם)).
במקרה שלפנינו, מעשיהם של המשיבים הינם חמורים מאוד, ומהם נגזרת האלימות הגלומה בהם. נסיבות המקרה מוסיפות חומרה למעשים בהיותם מבוצעים בחבורה, תוך שימוש באקדח-מצית ובסכין. מעשים אלה מלמדים עד כמה הפכה האלימות לתופעה נפוצה ומדאיגה בחברתנו. ברם, תופעה זו יש למגר וכפי שכבר נאמר על-ידי בית-משפט זה, הגיעה השעה להחמיר בענישתם של עבריינים בתחום זה ויפה שעה אחת קודם. החומרה היתרה שמעשי אלימות כגון אלה, שהעבריין מבצע אותם במו ידיו, תוך שימוש בסכין, מחייבת את בתי-המשפט להקשות את ליבם ולדחות נימוקים הנשקלים לזכותו של הנאשם בעבירות אחרות...".

11.     שלושת התסקירים שהוגשו מטעם שירות המבחן בעניינם של הנאשמים הינם חיוביים. כעולה מהתסקירים ומדברי הנאשמים, הם נדחפו לבצע את השוד בשל ההתדרדרות במצבם הכלכלי. עד למקרה זה תפקודם של הנאשמים היה תקין ונורמטיבי. לאחר מעשה הנאשמים התחרטו והצטערו על מה שעוללו למתלונן. חרטתם של הנאשמים נראית לי כנה והיא נתמכת באמור בתסקירים ובדברים שאמרו לפני שנגזר עונשם. עוד יש לזכור כי הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום וחסכו מזמנו של בית המשפט. עוד הבאתי בחשבון את ימי מעצרם של הנאשמים ומעצר הבית הארוך שבו שהו.

12.     אודה שהתלבטתי לא מעט באשר לעונש הראוי לגזור על הנאשמים. קשה להתעלם מהחומרה שבעבירת השוד. צעקותיו של המתלונן שהוכה על לא עוול בכפו ניסרו בראשי בעת כתיבת גזר הדין. יחד עם זאת, אין להתעלם מהתסקירים החיוביים אודות הנאשמים ומהחרטה הכנה שלהם. לפיכך, החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשמים, משום שהתרשמתי כי הנאשמים לא יחזרו בעתיד לסורם ומדובר במעידה חד פעמית שלא תחזור עוד. שליחתם לכלא לא תועיל במקרה זה והיא עלולה רק לדרדר את הנאשמים לחיק הפשע.
כמו כן, הנאשם 2 לא הכה את הנאשם ולכן הוא זכאי להקלה מסוימת בעונשו.
בקביעת העונש הבאתי בחשבון את ימי מאסרם וימי מעצרם של הנאשמים.

13.     לאור האמור אני דן את הנאשמים 1 ו- 3 לעונשים כדלקמן:
(א)     למאסר של ששה חודשים;
(ב)      למאסר על תנאי של שנה והתנאי שהנאשמים לא יעברו תוך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין, עבירה מסוג של אלימות;
(ג)      פיצוי למתלונן בסך של 10,000 ₪, כל אחד.
הנאשם 1 ירצה את עבודות השירות ב"איכלו רעים", רחוב יפו 182 י-ם, טל: 5022313-02. שעות העבודה יהיו: בימים א'-ה' מהשעה 08:30 עד השעה 15:30 ובערבי חגים מהשעה 08:30 עד השעה 12:00. תאריך תחילת העבודה: 10.1.07.
הנאשם 3 ירצה את עבודות השירות ב"בית באיר", רחוב ים סוף 33, סנהדריה, י-ם, טל: 5322563-02. שעות העבודה יהיו: בימים א'-ה' מהשעה 07:00 עד השעה 14:00 ובערבי חגים מהשעה 07:00 עד השעה 12:00. תאריך תחילת העבודה: 3.1.07.
סוג העבודה: אחזקה וסיוע, שירותים או מינהלה. המפקח האחראי על הנאשמים 1 ו-3: מר אלול מימון, טל: 6279004-050. אם ובמהלך ריצוי עונשו יועברו הנאשמים למקום עבודה אחר, יועסקו על-פי שעות העבודה הנהוגות באותו מקום עבודה. על הנאשמים להתייצב במועד האמור, בשעה 08:00, לפני המפקח על עבודות שירות, לצורך קליטה והצבה. הכתובת שעל הנאשמים להתייצב היא "מפקדת גוש מרכז", ת"ד 81 רמלה 72100. אוטובוס מתחנה מרכזית רמלה או לוד, קו 247. על הנאשמים לעדכן את משרד הממונה על עבודות שירות בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריהם. כמו-כן עליהם לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע. כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.

14.     את הנאשם 2, אשר היה עצור פרק זמן ארוך יותר משני הנאשמים האחרים, אני דן לעונשים כדלקמן:
(א)      לארבעה חודשי מאסר בפועל;
(ב)      למאסר על תנאי של שנה והתנאי שהנאשם לא יעבר תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה מסוג של אלימות.
(ג)      פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.
הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 28.1.07 עד השעה 11:00 במגרש הרוסים בירושלים. אם יוגש ערעור לביהמ"ש העליון, יידחה מועד תחילת ריצוי העונש, עד למתן פסק דין בביהמ"ש העליון.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עבירת הפקרה

  2. מבצע בצוותא

  3. עבירת שבל''ר

  4. הבעת חרטה כנה

  5. הגבלת עבירות

  6. התעללות בפעוט

  7. שותפות לעבירה

  8. התקהלות אסורה

  9. הסעה שלא כדין

  10. סיוע לאחר מעשה

  11. קשירת קשר לעוון

  12. היזק לרכוש במזיד

  13. פשע בגלל מצב כלכלי

  14. סיוע לאחר מעשה פשע

  15. התיישנות עבירת עוון

  16. עבירת נסיעה אחורנית

  17. קשירת קשר לביצוע פשע

  18. זכויות קורבנות עבירה

  19. עבירת העלבת עובד ציבור

  20. התחייבות להימנע מעבירה

  21. עבירות מע"מ של עורך דין

  22. מרשם עבירות כלפי קטינים

  23. ביטול עבירה לאחר עשייתה

  24. עבירת שימוש במאגרי מידע

  25. עבירת יריות באזור מגורים

  26. העובדות אינן מקימות עבירה

  27. רישום פלילי עבירות בנייה

  28. ערעור על עבירות ביטחוניות

  29. עבירה על חוק שמירת הניקיון

  30. כניסה בתחבולה למקום מגורים

  31. עבירות על חוק הכניסה לישראל

  32. ביטול עבירת העלבת עובד ציבור

  33. עבירת נסיעה לאחור באי זהירות

  34. חיוב ליידע נפגע עבירה פלילית

  35. הצעת חוק עבירות שיש עמן קלון

  36. סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות

  37. חטיפה לצורך דרישת כופר מהמשפחה

  38. ערעור בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע

  39. שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה

  40. חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001

  41. תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס''ב-2002

  42. דחיית פגישת עצור בעבירות בטחון עם עורך דין

  43. חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה - 2005

  44. צו אזורים חופשיים לייצור בישראל (עבירה על בטחון המדינה), התשנ"ה-1995

  45. תקנות שעת חירום (שיפוט בעבירות שבוצעו בלבנון על-ידי מבקרים מישראל), התשמ''ב-1982

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון