ענישה בעבירות צווארון לבן

השופט ברק עמד על הצורך להחמיר בענישה בעבירות צווארון לבן, בע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י לה(3) 211 בעמ' 217-218, באמירה הידועה, כי צווארונם של עברייני הצווארון הלבן, אינו לבן והוא כצווארונו של כל פורץ ושודד. זה שודד את קופת הפרט וזה את קופתה של המדינה.

להלן גזר דין בנושא ענישה בעבירות צווארון לבן:

גזר- דין

מעשי הנאשם והרשעתו
הנאשם, יליד 1966, גרוש, ואב ל- 4 ילדים שמזונותיהם עליו, בעל עבר פלילי, עסק במשך שנים אחדות במתן הלוואות במה שקרוי "השוק האפור". הוא הורשע, לאחר שמיעת הוכחות בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועשיית פעולה ברכוש אסור.
עוד הורשע, על פי הודאתו, גם בעבירות של העלמת הכנסה והתחמקות מתשלום מס ערך מוסף, אי הוצאת חשבוניות מס, אי ניהול פנקסי חשבונות ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה.
בסיום שמיעת ההוכחות צריך לציין, זוכה הנאשם מן העבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד וגניבה בידי מורשה.
ברקע ענייננו עומדת פרשיית הגניבה הגדולה של כספֵי הבנק למסחר על ידי אתי אלון, פקידת הבנק, ואחרים. גניבה זו נתבצעה, בעיקרה, כדי לממן את חובותיו הגבוהים של אחיה, עופר מקסימוב, ששקע בהם, מחמת הימורים בסכומי עתק.
לנאשם, שהילווה לעופר זה חלק מן הכספים, יוחסה שותפות לגניבת למעלה מ-14 מליון ₪, במהלך השנים 1998 עד 2002, מן הבנק, לצורך החזרי ההלוואות שנטל ממנו עופר. כאמור זוכה הנאשם על ידי מעבירות הגניבה וקשירת הקשר הכרוכה בהן, לאחר שסברתי, כי לא ידע שמקור כספי ההחזרות שקיבל באמצעות אתי אלון, הוא בגניבה מכספי הלקוחות של הבנק.
עבירות הזיוף והמרמה בהן הורשע, מתייחסות ל-16 שיקים בנקאיים, בסכום כולל של 6,598,000 ₪, שקיבל מאתי אלון, כחלק מהחזרי חובות אחיה. מתברר, כי הוא זייף את חתימות ההיסב על גבי שיקים אלה והפקידם בחשבונות קש, שנוהלו תחת פיקוחו. באמצעות הזיוף קיבל, במרמה, את הנחת דעתם של מורשי החתימה בסניפי הבנק לצורך אישור הפקדת השיקים האלה באותם חשבונות.
מכוח חוק איסור הלבנת הון הורשע הנאשם גם בעשיית פעולה ברכוש אסור (סכום הכסף הנזכר, לאחר שבוצעו בו עבירות הזיוף והמרמה), כמפורט בהכרעת הדין.
עבירות המיסוי, בהן הודה הנאשם, מתייחסות להעלמת הכנסה על ידו בסכום של 1,392,543 ₪ לפחות, אי הוצאת חשבוניות ואי תשלום מע"מ בסכום של 236,732 ₪ לפחות, במהלך עסקי ההלוואות שלו.

הנסיבות
הנאשם הודה בפה-מלא בעבירות המס , כבר במהלך חקירותיו במשטרה. בהקשר עבירות הזיוף והמרמה והלבנת ההון, לא חלק על העובדות ולמעשה עיקר המחלוקת, כולל במהלך המשפט, היה משפטי. כך צומצמה, בהרבה, יריעת המחלוקת העובדתית במשפט.
את מלוא מאמציו בחקירה ובמשפט, הקדיש, בעזרת סניגוריו, במאבק באישומים החמורים יותר של קשירת קשר וגניבה מכספי הבנק, מה שצלח בידו, בסופו של דבר.
עוד הוברר, כי הנאשם הגיע להסדרים ממשיים עם רשויות המס בעניין עבירות המיסוי. עם אגף מס הכנסה הגיע להסדר, על פיו הסיר את מחדליו והגיע להסדר תשלומים, שהוא עומד בו. עם רשויות מע"מ, עדיין קיימת מחלוקת כלשהי, אם כי ניתן להיווכח, כי בדעתו להסדיר גם עניין זה והמשא ומתן בין הצדדים, עדיין מתנהל.
לנאשם הרשעות קודמות ובהן גם הרשעה בעבירת שוד בשנת 1993, בגינה נידון לעונש מאסר ממושך. מאז שוחרר, שיקם עצמו, כך שמעתי, ועבד בשוק הסיטונאי בתל-אביב. בשנת 1998 לערך, החל בעיסוקו בשוק האפור, ועל פי תאור סניגורו, התחבב על הסובבים אותו, כבעל מזג נוח ורכש לעצמו שם טוב בקיום התחייבויותיו. הוא ניזוק כתוצאה מפרשיית גניבת כספי הבנק, עבודתו נקטעה, רכושו וכספיו הוקפאו והוא חב לאחרים סכומים גבוהים.
לא בלי קשר לחובות אלה, נעשה, לפני זמן לא רב, נסיון התנקשות בחייו.



טעוני הצדדים
נציג המדינה, בטיעונים מפורטים ובהירים, ביקש לענוש את הנאשם, כיוצא מאופי הרשעתו במאסר ממושך ומשמעותי לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וקנס מכביד. עוד ביקש לחלט את נכסי הנאשם, כספים, נכסי דלא-ניידי ורכב, על פי רשימת הנכסים שעליה עמד, כאשר, לדעתו, הקו המנחה הוא שיעור הכספים המולבנים. ערך הרכוש הניתן לחילוט אינו מגיע אלא לפחות משליש מהם.

ב"כ הנאשם בטיעון סדור ומנומק, עמד על הנסיבות לקולא ועל משמעות זיכויו של הנאשם מעבירות הגניבה. עניין זה מעמיד, למעשה, לדעתו, את הרשעתו בעבירות האחרות, בהן לא הודה, לכדי פעילות באמצעים בלתי-חוקיים בכספים שהיו בידו כדין.
עיקר מעייניו של הנאשם היה, כך ההגנה, בהעלמת עיסקו ופעילותו של זה מעיניהן של רשויות המס. כל שעשה בהקשר העבירות האחרות היה לגרום לכספיו להגיע אליו מתוך העלמתם, כנזכר.
ב"כ הנאשם הזכיר, כי מרשו היה עצור מ- 2.6.02 ועד 2.8.02 ושוחרר למעצר בית עד 24.11.02. לדידו, די, בנסיבות הכוללות של העניין, לגזור על הנאשם עונש מאסר שיוכל לשאת בו בעבודות שירות ואם לא כך - במאסר בפועל קצר.
באשר לחילוט, אומר הסניגור, הבסיס לבחינת העניין צריך להיות זה שהמדובר בכספים חוקיים, על פי ידיעתו של הנאשם. לכל היותר, כך מציע הוא, אפשר לחלט מתוכם, כספים בשיעור של עמלת הנאשם על כספי ההלוואה, מה שמעמיד את השיעור הזה על סכום נמוך מאוד.

שני הצדדים הביאו מתוך הפסיקה, זה בכה וזה בכה, בכל הנוגע לענישה הראויה, לדעתו, ובהקשר לשיעור החילוט המתאים, על פי גישתו.

שיקולי הענישה
הנאשם הורשע בשלושה ראשים של סוגי עבירות: עבירות זיוף ומרמה כלכליות, עבירה של הלבנת הון ועבירות מיסוי. אין ספק, כי לכל אחד מראשים אלה חומרה יחסית יתירה. לא בכדי קצב המחוקק בעבורם מאסר לנשיאה בפועל, ובתי המשפט גוזרים כך, בדרך כלל.
על משמעותן של העבירות הכלכליות שנזקן לפרט ולציבור הרחב הוא רב ביותר, עמדה כב' השופטת שטרסברג-כהן ב-ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פד"י נ(2) 221, בעמ' 490, תוך השוואתם למעשים של פגיעה בגוף או ברכוש:
”גם מעשים מתוחכמים הנעשים על ידי הפרט בתחומי חברה וכלכלה פגיעתם עלולה להיות קשה למשק ולאדם הפרטי. ככל שהמעשים מתוחכמים יותר, מקצועיים יותר ונעשים בידי אנשים או גופים בעלי כח ושליטה, כך גם אמצעי המיגון, המניעה וההרתעה על ידי החוק צריכים להיות מתוחכמים ורגישים יותר לאינטרסים של הפרט והחברה הראויים להגנה”.

על הצורך להחמיר בענישה בעבירות כאלה עמד כב' השופט ברק, כתוארו דאז,עוד ב-ע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י לה(3) 211 בעמ' 217-218, באמירה הידועה, כי צווארונם של עברייני הצווארון הלבן, אינו לבן והוא כצווארונו של כל פורץ ושודד. זה שודד את קופת הפרט וזה את קופתה של המדינה.
עמדה על כך בפירוט רב, כולל התוצאות ההרסניות של עבירות אלה, כב' השופטת פרוקצ'יה ב-ע"פ 9788/03 מדינת ישראל נ' גולן ואח' פד"י נח(3) 245.
באשר להלבנת הון, מבהיר המשנה לנשיא חשין ב-ע"פ 9796/03 שם טוב ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(1) 2099, את נסיבות חקיקתו של החוק החדש הזה ואת ייעודו ואומר:
”מעשה הלבנת הון מהווה עבירה חמורה והעושה אותו צפוי לעונשים חמורים”.

ובעיקר עמד שם על חשיבותה של חובת הדיווח שהוטלה בחוק על נותני שירות פיננסים, לעשות כן על פעולות לקוחותיהם, בצד יצירת המנגנון המינהלי של אכיפת חובת הדיווח. הכל, כדי למנוע מעשים של הלבנת הון ובעיקר, הטמעתו של זה, כשמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים.

עבירות המיסוי הן רעה חולה בפני עצמה. זו תופעה רווחת מאוד בקרב הציבור, מזה שנים רבות. חומרתה נעוצה גם בכך שהעלמת הכנסות מידיעתם של שלטונות המס נתפסת כמעשה שאיננו נראה, על פניו, כפסול וכזה שאסור, בפועל, לחטוא בו, הואיל והוא בבחינת הכרח-בל-יגונה.
עמד על כך כב' השופט א'א' לוי ב-ע"פ 2407/05 מן ואח' נ' מדינת ישראל תק-על(3) 245 והדגיש:
”תפישַה זו יש לעקור מהשורש. כך בדרך כלל, ובמיוחד במדינה שצרכיה כה רבים ואמצעיה כה דלים, והמתחבטת מזה שנים במצוקות תקציביות של ממש ובמימדי עוני ההולכים וגדלים”.

ולפיכך, הוסיף ואמר:
”מצווה בית המשפט להרים את תרומתו לצמצום מימדיהן של עבירות המס על ידי החמרה בענישה. המסר לכלל בעניין זה הוא פשוט וברור: הכל מצווים לדווח דיווח אמת על היקף עסקיהם ואם כך יהיה, מותר להניח שהנטל על כלל אזרחי המדינה יהיה שוויוני יותר. ולהיפך, מי שיעמוד במריו ויוסיף לנהוג בדרכי רמייה כדי להשמיט מהכנסותיו, שוב אין מנוס מלהבהיר לו כי במקרים הראויים, הוא עלול לשלם על כך לא רק בממונו אלא גם בחרותו”.

זו מדיניות הענישה של בתי המשפט בשנים האחרונות בעבירות אלה והיא מצאה לה ביטוי מעשי בעונשי מאסר בפועל, לעיתים ארוכים ומשמעותיים, שהוטלו על עברייני המיסוי בשורה ארוכה של פסקי דין. גזל קופת המדינה והצורך להרתיע את הרבים מפני הליכה על פי הראייה המגונה, לפיה הפסול בהונאת אוצר המדינה איננו כגודל הפסול הטמון בעבריינות אחרת, משמשים, איפוא, בסיס למדיניות הענישה המחמירה הזו.

אלא שבצד החומרה היתרה, על פי עקרונו של דבר, בעבירות בהן הורשע הנאשם, עומדות נסיבות ענייניות, שאי-אפשר לעצום את העין מפניהן ויש בהן כדי להקהות במידה לא-מועטת, את חריפותן.
בהקשר זה שלובות העבירות הכלכליות, לרבות הלבנת ההון, יחדיו. בטיעונו של ב"כ הנאשם אודות מקור הכספים שהולבנו ובוצעו בהן עבירות הזיוף והמרמה, יש ממש. לא הרי כספים שהושגו בעבירה, כמו כספי סמים או כאלה שהושגו בעבירות אחרות, כהרי כספים המוחזקים כדין ובוצעו בהם עבירות כמו במקרה זה.
לא אכחד, אין ענייננו בגדר של עבריינות הלבנת ההון החמורה, שבגינה נחקק החוק ועל מנת למנעה הוקמו מנגנוני הפיקוח והבקרה על תנועות הון. מעשי הנאשם כאן נכרכים, אמנם, באיסורי החוק, אך אין הם בחזית העבריינות שבה אנו נאבקים.
עם זאת אומר מייד, אין להקל ראש גם באלה. מעשי זיוף ומרמה, לעולם הם זיוף ומרמה. החובה להקפיד על הוראות החוק לאיסור הלבנת הון, עומדת בעינה גם בנסיבות כאלה. שאם לא כן, תחול התרופפות באכיפת החוק, שהקשיים על דרכו, ביישומו ובדרכי ביצועו, בולטים ועומדים למכשול בפני הרשויות. במיוחד כך, כאשר התחכום וניסיונות העקיפה של העבריינים הולכים וגוברים ויד הרשות איננה, תמיד, על העליונה.
בעבירות המיסוי מקובל אצלנו, כי הסרת מחדלים כוחה יפה להקלה בעונש. אין זו הקלה המסירה את הדופי והפסול שבעבירה. אין היא באה במקומה של ההרתעה, הנחוצה בכל מקרה. אי-אפשר לדבר במונחים של ענישה מקלה או קלה, אלא בביטויים של ענישה מחמירה פחות. מאחר והמדובר בענייננו במי שהודה בעבירות האלה, הרי שכוחן של ההודיה והסרת המחדלים (לא באופן מלא), גובר לצורך ההתחשבות בו.

בסיכומו של עניין, כאשר נישיר מבט לאורכה ולרוחבה של כל מסכת העבריינות של הנאשם, בה הורשע, ונסקור, אף נעריך, את טיבם ומידת חריפותם של מעשיו, מתוך לקיחה בחשבון של כל הנסיבות המקלות, האם יביא המצוי בה, במסכת זו, לכדי ענישה המוצעת על ידי בא כוחו הנכבד? סבורני שאין כן הדבר. על פי כל אלה ראוי הנאשם, שאיננו בעל עבר נקי, לעונש ממשי לנשיאה בפועל ולרכיב ענישה כלכלי משמעותי. אמנם לא יהא זה עונש מאסר בשיעור מכביד וחמור, כגון זה שהיה מתחייב בנסיבות של החומרה היתרה שציינתי לעיל, אך עדיין צריך לחייבו במאסר ממשי, שאיננו קצר, משום היסודות בעלי משקל, כולל הרתעתו והרתעת הרבים, הטמונים במעשיו.

על החילוט
בסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון נאמר כך:
"(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא -
(1)     רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה,
שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2)     רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה
מביצוע העבירה, או שיועד לכך".

ככל שהפרשנות אודות מעמדו של החילוט הזה הובאה בפסיקה (החוק נחקק כזכור, בשנת 2002), ניתן לומר, כי בתי המשפט לא ראו בו אמצעי ענישה שהוסף לאלה הקבועים בדין. תכליתו איננה עונשית במשמעותו המובהקת של עונש, אלא "הוצאת בלעו של גזלן מפיו". כך ראהו כב' המשנה לנשיא חשין בעניין שם טוב. וביתר פרוט אמר שם:
”תכלית החוק (חוק איסור הלבנת הון - ז.כ.) היא בעיקרה, לחלט לאוצר המדינה אותם כספים שהחוק רואה בהם כספים אסורים”.
ראה גם את דברי חברי, כב' השופט ד"ר מודריק, בב"ש 91030/03 מדינת ישראל נ' בלס ואח' (לא פורסם).
הכספים האסורים, כך ברור ונהיר, הם פירות עבירות המקור (כגון עבירות סמים, זנות, הימורים ועוד) שנקבעו בחוק, או כספים ורכוש ששימשו או שאפשרו את ביצוען. אין ספק, הכספים האסורים האלה הם לב ליבו של החוק והם בגדר בלעו של הגזלן, שיש להוציאו מפיו. אלא שהחוק מתפרש אל מעבר לבלע זה והוא מאפשר חילוט, כאמור בסעיף 21 לחוק, גם בנסיבות חריפות פחות ולרבות כספים שנעברה בהם, אמנם, עבירה, אך מקורם אינו בכזו, כבענייננו.
הקביעה המנדטורית של המחוקק ("יצווה בית המשפט") בעניין החילוט, מסוייגת בהוראת סעיף 21 (א) גופו, באמצעות שסתום "הנימוקים המיוחדים", המאפשר למעֵט, מלבד מה שיש להותיר בידי העבריין או משפחתו, מן החילוט המירבי הניתן לביצוע על פי הוראת הסעיף, כנזכר, או אפילו, בנסיבות מיוחדות, שלא לחלט רכוש כלל.
מאחר וגם התביעה, כפי שאבהיר בהמשך, לא עמדה, בנסיבות עניין זה, על חילוט מלוא הרכוש האפשרי - למעשה, כל הסכום שבגינו הורשע הנאשם בעבירה לפי החוק - הרי שלא צריך הייתי להביא, בהקשר זה, אלא תמצית פרשנית קצרה זו, אודות החילוט ותכליתו.

מתוך רשימת הנכסים בבקשת החילוט שצורפה בשעתו, לכתב האישום, חזרה בה התביעה מבקשתה לחלט רכוש או כספים, שישנם גם אחרים הטוענים לזכויות בהם (פריטים 2 , 3 ,6 ,7
ו- 11). כך נתייתרה שמיעת אותם טוענים (מרביתם בני משפחה של הנאשם) ונצטמצמו גם המחלוקות שבין הצדדים.
התביעה מציעה חילוט הנכסים הנותרים, ששיעורם מסתכם, כך כבר הזכרתי, בשליש, לערך, מהיקף הרכוש שנעברה בו העבירה : 2.253 מליון ₪ לעומת 6.598 מליון ₪.
ב"כ הנאשם מבקש לקחת בחשבון את זאת שמקור הכספים הוא חוקי, על פי ידיעת הנאשם, ועל כן, "בלעו של הגזלן", אם ניתן להשתמש במינוח זה כאן, הוא, בעיניו, אך הרווח שהפיק הנאשם מכספים אלה והוא נמוך, לאין שיעור, מסכום החילוט המתבקש על ידי התביעה.
כבר אמרתי, כי יש ממש בדברי ב"כ הנאשם, אלא שמסקנותיו ואופן יישומו, בפועל, את תכלית החוק, אינם מקובלים עלי, שכן הם מעקרים כמעט לחלוטין, את גישת המחוקק. אי-אפשר, על פי תכלית החוק, להסתפק בחילוט רווחיו בלבד של העבריין, מתוך הכספים שבוצעה בהם העבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. אפילו מקורם של הכספים הוא חוקי, בעיני העבריין ולפי סברתו, עדיין צריך לתת ביטוי לביצוע העבירה על החוק על ידו באמצעות חילוט כספים או רכוש גופם. שיעור הכספים או הרכוש שיחולטו, הם עניין לשיקול דעת בית המשפט, על פי נסיבותיו של כל מקרה. כך אעשה גם כאן.

הענישה והחילוט
לאחר שבררתי את שיקולי הענישה ואת מידותיהם הראויות, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

  1.      שנתיים מאסר לנשיאה בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 2.6.02 ועד 2.8.02.
  2.      18 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא יעבור עבירה עליה הורשע, כל עבירה שיש בה יסוד של זיוף או מרמה, עבירת מס או עבירה על החוק לאיסור הלבנת הון.
  3.      קנס בסכום של 75,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו.


אני מורה על חילוט נכסים אלה לטובת אוצר המדינה, לאחר שבדקתי עם ב"כ הנאשם את סדר העדיפות המתבקש על ידו:
1.     כספים בחשבון מס' 659360 בסניף 758 בבנק הפועלים, ע"ש הנאשם.
יתרה להיום - 47,304 ₪ .
2.     כספים בחשבון מס' 669992 בסניף 758 בבנק הפועלים, ע"ש צ.א. אריזות.
יתרה להיום - 25,651 ₪ .
3.     כספים בחשבון מס' 012102/92 בסניף 825 בבנק לאומי לישראל ע"ש מזל אביזמיל, שמיופת כוח בו היא אורלי אביזמיל. החשבון שוחרר לחשבון נאמנות מס' 231686 ע"ש פרופ' דוד ליבאי בבנק הפועלים סניף 532.
יתרת חשבון נאמנות פרופ' ליבאי להיום - 126,916 ₪.
4.     הנכס המצוי בחולון בגוש 7183, חלקה 61 תת חלקה 21 (הידוע כחנות מס' 21), הרשום על שם הנאשם.
הנכס נרכש בסכום של 200,000$ = 775,980 ₪

המדובר ברכוש וכספים בשיעור של כמעט 15% מסך כל הכספים שהורשע לגביהם בעבירה לפי החוק לאיסור הלבנת הון. זה לדעתי שיעור החילוט ההולם את נסיבות העניין.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקע דיסק צווארי

  2. שבר בצוואר ירך שמאל

  3. דקירה בצוואר - גזר דין

  4. תאונת דרכים פגיעה בצוואר

  5. משרדי עורכי דין צווארון לבן

  6. שינויים ניווניים קשים בצוואר

  7. תאונת דרכים נכות בכתף שמאל ובצוואר

  8. תביעה להכיר בליקוי בצוואר כ"תאונת עבודה"

  9. פגימה עמוד שדרה מותני עמוד שדרה צווארי

  10. פסק דין עמוד שדרה מותני עמוד שדרה צווארי

  11. פגיעה בעמוד שדרה צווארי עקב עבודה מול מחשב

  12. תביעה להכרה בפגימות בצוואר ובכתף ימין כמחלת מקצוע

  13. תביעה להכיר בליקויים בצוואר ובגב התחתון כ"פגיעה בעבודה"

  14. פגיעה עפ"י תורת הפגיעות הזעירות בגב, צוואר, פרק ירך שמאל וקרסוליים

  15. הלכת המיקרוטראומה בתביעה להכיר בפגיעה בכתפיים ובצוואר - קרע בגידי הכתפיים

  16. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון