בית המשפט ציין כי עבירות סמים מסוכנים והחזקתם שלא לצריכה עצמית, יש בהן כדי לפגוע באושיות החברה והסדר החברתי ולא פעם גורמות לשרשרת של עבירות נוספות כדי להשיג כסף לרכישת הסם. עוד ציין בית המשפט בע"פ 6021/95 מיגל אוקטביו ו- 2 אח' נ' מדינת ישראל, כדלקמן: "לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע כסף ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם. המערערים מוכרים סם - מוות למי שמכרו את גופם לסם, ועל עיסקאות מכר אלו זוכים הם בתמורה כספית. למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעיסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם. המערערים אינם חבים כמובן, מבחינה משפטית, בעבירות שעוברים אחרים, אך לעת גזירת העונש נביא כל אלה במניין". להלן גזר דין בנושא ענישה בעבירות סמים: גזר דין 1. בכתב האישום יוחסו לנאשמים העבירות הבאות: באישום הראשון: החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד - עבירה לפי סעיף 7 (א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973 (להלן - פקודת הסמים). באישום השני: (נגד נאשם מס' 2 בלבד). הדחה בחקירה - עבירה לפי סעיף 245 (א) לחוק העונשין התשל"ז-1977. 2. א. תחילה כפרו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. לאחר שנשמעו 9 עד תביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו חזרו בהם הנאשמים מן הכפירה בכתב האישום, הודו והורשעו בכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן. ב. בהסדר הטיעון הוסכם כי ב"כ המאשימה תבקש להטיל על הנאשמים 4 שנות מאסר בפועל וב"כ הנאשם יבקש להטיל על הנאשמים שנתיים מאסר בפועל. כמו כן הוסכם כי יוגש תסקיר מבחן לגבי נאשם מס' 1. עוד הוסכם, כי הטיעון לעונש יהיה פתוח באשר למאסר על תנאי וקנס. ג. ב"כ הצדדים ביקשו לקיים דיון נפרד, שלא במסגרת הטיעונים לעונש, בנוגע לבקשת חילוט הרכב, שמספרו 29-388-97 (להלן - הרכב), מכיוון שב"כ הנאשמים לא הגיש במועד תצהיר מטעם הטוען לזכות ברכוש והסכים שהטיעונים לעונש ישמעו לפני בקשת החילוט והדיון שיתקיים לאחר מכן בעניין הרכב, יהיה במסגרת ההליך הפלילי. ד. יצויין כי ב"כ הצדדים השיבו להערת בית המשפט כי הם מודעים לעובדה שלנאשם מס' 2 מיוחסות שתי עבירות והעונש שיחול על הנאשמים, לפי בקשת הצדדים, יהיה שווה, זאת לאור חלקו של נאשם מס' 2 - באישום הראשון. 3. התמונה העולה מכתב האישום: א. אישום ראשון: נאשמים 1 ו - 2 הם אחים. ביום 26/1/04 סמוך לשעה 16:30 נפגשו הנאשמים בביתם הנמצא ברחוב שדה יצחק 74 בעפולה. סמוך לשעה 16:40 נסעו הנאשמים ברכב הנ"ל מכיוון עפולה לכיוון בלפוריה כשנאשם מס' 1 נוהג ברכב ונאשם מס' 2 יושב לידו. הנאשמים נסעו למגדל העמק, משם לנצרת וחזרו לכיון עפולה. סמוך לשעה 18:30, בעת שהיו בדרכם חזרה לכיון עפולה, נעצרו הנאשמים במחסום משטרתי כשהם מחזיקים ברשותם מתחת למושב הנהג שקית ובה 3 אריזות המכילות סם מסוכן מסוג קוקאין. משקלה של אריזה אחת 50.10 גרם נטו, אריזה שניה 98.99 גרם נטו ואריזה שלישית 50.18 גם נטו. ב. אישום שני: (נגד נאשם מס' 2) ביום 27/1/04 התקיים דיון בבית משפט השלום בנצרת בנוגע להארכת מעצרם של הנאשמים שבמהלכו נדון בין היתר, נושא בדיקת טביעות אצבעות על הסמים נשוא האישום הראשון. בתום הדיון הוחזקו הנאשמים בחדרי המעצר של יחידת הליווי של בית המשפט. בעת שהוצא נאשם מס' 2 מתוך היכל המשפט קרא לנאשם מס' 1 ולבן דודו - מרואן קרג'ה, ואמר להם בשפה הערבית שישארו באמרותיהם עד לקבלת תוצאות הבדיקה. נאשם מס' 1 ענה בעברית: "אל תדאג קימו, הכל יהיה בסדר". למחרת היום כשנחקרו, סרבו הנאשמים לענות לשאלות חוקריהם ושמרו על זכות השתיקה. 4. טיעוני המאשימה לעונש: בטיעוניה לעונש ציינה ב"כ המאשימה כי הודאתם של הנאשמים בעבירות במיוחסות להם בכתב האישום יש בה לכאורה כדי לשמש כנסיבה לקולא. ברם, הודאתם באה בסיומה של פרשת התביעה כך שהחיסכון בזמן השיפוטי היה קטן. גילם של הנאשמים יכול לשמש אף הוא כנסיבה לקולא אולם, לנאשמים הרשעות קודמות לא מעטות. לדבריה, החזיקו הנאשמים כמות גדולה של סם מסוכן - מסוג קוקאין טהור במשקל של 200 גרם, כמות היכולה להספיק לכ- 200 מנות סם והעבירות נעשו לשם בצע כסף. עוד הוסיפה ב"כ המאשימה כי מחומר הראיות עולה שנאשם מס' 1 לקח על עצמו את האחריות להחזקת הסם כאשר נאשם מס' 2 נספח אליו. לאור העובדה שנאשם מס' 2 הורשע גם באישום השני, עמדת המאשימה היא כי יהיה זה נכון וצודק להטיל עונשים זהים על הנאשמים - עונש של 4 שנות מאסר בפועל - אף שבמדרג הענישה, עונש זה אינו מצוי ברף הגבוה. ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל שלא יפחת מ- 4 שנות מאסר, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס כספי משמעותי וכן חילוט הרכב. 5. בסיכומיו לעונש, טען ב"כ הנאשמים כי לנאשם מס' 1 היה תיק שהסתיים בשנת 2000 בפיקוח ללא הרשעה וכן עוד 3 תיקים ללא הרשעה. לדבריו, עצם הודאתם של הנאשמים אף אם נעשתה באחור, במהלך המשפט, יש בה משום חרטה ויש להתחשב בהודאתם, בגילם הצעיר, בעובדה שאין לנאשמים עבירות מסוג זה למעט העובדה שלנאשם מס' 2 יש עבירה קודמת של החזקת סם לשימוש עצמי. ב"כ הנאשמים הפנה לתסקיר שרות המבחן, המגולל את קורות משפחתם של הנאשמים. לדבריו, לנאשם מס' 1 יהא זה מאסרו הראשון והוא עצור כמעט שנה. האישום השני המיוחס לנאשם מס' 2 הוא לדבריו, נספח לארוע עצמו שכן מרואן לא היה קשור לפרשה ורצונו של נאשם מס' 2, שמרואן ישוחרר דבר שאכן קרה בסופו של דבר, והוביל להודאתו של נאשם מס' 2. ב"כ הנאשמים הודה כי אין להקל ראש כלל ועיקר בכמות הסם שנתפסה ועל הנאשמים לתת את הדין על מעשיהם, אך ציין שהפסיקה שהגישה ב"כ המאשימה היא פסיקה שניתנה לא במסגרת הסדר טיעון ולהסדרי טיעון קיים משקל אחר. ב"כ הנאשמים ביקש להסתפק ברף הנמוך של הענישה וביקש להטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל של שנתיים וכן מאסר על תנאי. 6. תסקירי שירות המבחן: א. נאשם מס' 1: התסקיר התבסס על 2 שיחות שקויימו עם הנאשם ואינפורמציה קודמת מאת קצינת המבחן לנוער שהייתה בקשר איתו בשנת 2002. מן התסקיר עולה התמונה הבאה: הנאשם בן 19, בעל השכלה של 11 שנות לימוד, מתגורר בבית הוריו בעפולה, משפחתו מונה 10 אחים, אביו עובד בשוק הירקות והיה מכור לסמים במשך תקופה ארוכה. אמו עקרת בית. חמולת משפחתו רובה עסקה בפלילים ובעקבות סכסוך דמים ממושך על רקע של אזורי שליטה בסחר בסמים והימורים הועברה משפחתו למספר מקומות בארץ, בהתאם להסכם פשרה שנערך עם השר לבטחון פנים. בשנת 1999 עברה משפחתו לעפולה. מדו"ח קצינת המבחן לנוער עולה כי הנאשם הגיע בזמנו לשרות המבחן, בעקבות תקיפה והנאשם תפקד באופן חיובי במסגרות החינוך. יחד עם זאת גדל בבית בעל דפוסי התנהגות עבריניים, ובעת שנעשה נסיון להרחיק את הנאשם מהעולם העברייני, היתה התנגדות לכך מצדו ומצד משפחתו. התרשמות שרות המבחן כי הנאשם בעל יכולות קוגניטיביות וריגשיות טובות, בעל רצון לצאת ממעגל הפשיעה אך יחד עם זאת הוא חי בסביבה בה תהליכי התערות בחברה היו לקויים ודמויות החיקוי הגבריות בעולמו לקוחות מתוך עולם של עבריינות, סמים ואלימות. שירות המבחן ציין כי לא היה בידיו הרישום הפלילי של הנאשם והתרשמותו שהנאשם לקח אחריות על מעשיו בכך שהודה שהסם שנתפס היה שלו, לצורך רווח כלכלי. המעצר הראשון בו היה מצוי הנאשם היווה אפקט הרתעתי וניכר כי הנאשם הבין את ההשלכות השליליות על חייו. שרות המבחן התלבט באשר להמלצה. מחד גיסא עומדת אפשרות השיקום שכן מדובר בנער צעיר בתחילת דרכו ומסגרת שיקומית מתאימה בליווי צמוד שתציב לנאשם גבולות ברורים יש בה כדי לנתב את חייו של הנאשם לאפיקים חיוביים. מאידך גיסא, מדובר בעבירה חמורה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בנוסף לכך עומד הנאשם לפני מתן גזר-דין בבית המשפט המחוזי בחיפה, בגין עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, בעת שהותו בבית המעצר. הערכת שרות המבחן היא שהעבירות הנ"ל, ביטויין הקשה וחוסר האחריות, מחייבת ענישה הרתעתית. ב. נאשם מס' 2: התסקיר מבוסס על שיחה אחת שקויימה עם הנאשם ועל אינפורמציה הקיימת בשרות המבחן משנת 1999 אודות הנאשם ומשפחתו. מן התסקיר עולה התמונה הבאה: הנאשם בן 25, בעל השכלה של 10 שנות לימוד. עד למעצרו הנוכחי התגורר בבית הוריו בעפולה ועסק בסחר כלי רכב. בשנת 2001 שוחרר הנאשם מהכלא. הרקע המשפחתי זהה לתסקיר המבחן של נאשם מס' 1 שכן הוא אחיו. הנאשם בהיותו בן 16, עם פרוץ הסכסוך בין החמולות, עזב את מסגרת לימודיו וחי כנער בעולם הפשע תוך חשש לחייו. בין הגילאים 22-19 ריצה הנאשם עונש מאסר בגין עבירה של חבלה חמורה וגניבת רכב. הנאשם שלל בפני שירות המבחן שימוש בסמים ולאחר שחרורו מהכלא בשנת 2001 לא עסק בפשע עד למעצרו הנוכחי. שירות המבחן ציין כי לא מצוי בידיו הרישום הפלילי של הנאשם והתרשם כי הנאשם אינו לוקח אחריות מלאה על מעשיו. הנאשם מרגיש כקורבן. חרף זאת הודה הנאשם שהחבילה שנתפסה ברכב מכילה סמים. התרשמות שרות המבחן היא שמדובר בבחור שגדל בסביבה ובמערכת משפחתית קשה ומורכבת ששימוש בסמים, אלימות ואבטלה הם חלק בלתי נפרד מקיומה. הנאשם גדל כנער בסביבה עבריינית ולאב מכור לסמים, ואלה יצרו אצלו דפוסי התנהגות עבריינית על מנת לשרוד. מעבר המגורים לעיר עפולה מיתן באופן משמעותי את התנהגותו העבריינית אך לא היה בו די, כדי להפסיקה. הנאשם הביע בפני שרות המבחן את רצונו לצאת ממעגל הפשיעה ולחזור למוטב בטענה שכיום הוא מאורס ומעוניין להקים משפחה. שרות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית כלשהיא בעניינו וזאת נוכח העובדה כי הנאשם אינו בשל לקשר טיפולי מעמיק ולנוכח הקושי של הנאשם להתבונן רגשית במניעים של העבירה בה הוא חש כקורבן וכ"שחקן משני". 7. חילוט הרכב טיעוני המאשימה א. ב"כ המאשימה ביקשה לחלט את הרכב. לדבריה, נטל השכנוע מוטל על הטוען לזכות ברכוש שהרכב שרשום על שמו שייך לו ולו בלבד. המצהיר לא הרים את הנטל הנ"ל בכך שלא הציג ראיות לגבי מחיר הרכב, קבלות לגבי תשלומים, טיפולים וביטוח על שמו. המצהיר היה אסיר והרכב שימש ומשמש את כל בני משפחתו וכלי הרכב במשפחה עוברים מיד ליד. בנוסף, למצהיר אין הסבר מדוע שני כלי רכב קודמים, רשומים על שמו. המצב הכלכלי במשפחת הנאשמים קשה (כעולה מהתסקיר) דבר שאינו עולה בקנה אחד עם טענות המצהיר שכאמור, טען שקיבל כספים רבים. טיעוני הסניגור ב. ב"כ הנאשמים התנגד לבקשה וטען שהמצהיר קיבל 117,000$ ממינהל מקרקעי ישראל בתמורה לפינוי ביתו. לטענתו, אי אפשר לצפות ממי שמצוי במאסר לשחזר קבלות וניירות וכן לצפות מה יעשו בני משפחתו ברכב. המצהיר - הטוען לזכות ברכב - מוחמד בן עדנאן קרג'ה - (להלן: הטוען לזכות ברכב), הוא אחיהם של הנאשמים, רכש את הרכב מהכספים שקיבל ואת היתרה העביר לאימו כפי שהצהיר בתצהירו, ואף אמר למשפחתו שלא לבצע עבירות עם הרכב ומשכך צריך לקבל את דבריו. ג. הטוען לזכות ברכב שנחקר על תצהירו, השאיר עלי רושם של אדם שלילי ומפוקפק, הוא בעל הרשעות קודמות גם בתחום הסמים והשתחרר ממאסר רק ביום 28/11/2004. מחקירתו נוצר הרושם שחייו, חיי אחיו הנאשמים, ושאר בני משפחתו מתנהלים במעגלי פשיעה וסמים. למעט העובדה שהטוען לזכות ברכב הוכיח כי הרכב רשום על שמו וכי קיבל כספים עבור דירה שמכר, לא ידע לספר ממי קנה את הרכב, לא הראה קבלות כלשהן, וכל זה נותר לוט בערפל. מאוד יתכן שהטוען לזכות ברכב רכש את הרכב מאחיו - נאשם מס' 2 - שעסק בסחר כלי רכב אך משום מה הוא לא נחקר על כך על ידי ב"כ המאשימה. ברם, לאור העובדה שהטוען לזכות ברכב היה מצוי במאסר בעת ביצוע העבירות נשוא תיק זה על ידי הנאשמים, ולא היתה לו שליטה על הנעשה ברכב שבו עשו הנאשמים שימוש ברשותו, ולאחר חקירת הטוען לזכות הרכב וטעוני ב"כ הצדדים, החלטתי ולא מבלי היסוס, להשיב את הרכב לטוען לזכות ברכב - מוחמד קראג'ה - שהציג רשיון רכב הרשום על שמו ומסמכים המעידים שקיבל כסף ממינהל מקרקעי ישראל, תמורת מכירת דירתו. ד. לא למותר לציין כי גזר הדין התעכב, בשל קיום דיון נפרד (בהסכמת הצדדים) בהליך החילוט שככלל אמור היה להתקיים, בטרם הבאת הראיות לקביעת העונש, כעולה מתקנה 4(ג) לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש), התש"ן-1990. 8. דבר הנאשמים: הנאשמים ביקשו מבית המשפט להתחשב בהם. 9. א. רבות נכתב ונאמר על העבירות החמורות של החזקת בסמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, הנעשות לשם בצע כסף וכן על כך שבתי המשפט חייבים להוציא מסר ברור, חד משמעי ומרתיע כי העושים והתורמים להפצת הסם יענשו בחומרת הדין. מגמת בתי המשפט היא להחמיר בהענשת עברייני סמים כאלה כדי להרתיע עבריינים בכח ובפועל לבל יתפתו לעבור עבירות אלו. ב. עבירות של סמים מסוכנים והחזקתם שלא לצריכה עצמית, יש בהן כדי לפגוע באושיות החברה והסדר החברתי ולא פעם גורמות לשרשרת של עבירות נוספות כדי להשיג כסף לרכישת הסם. בענין זה כתב כב' השופט חשין: "לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע כסף ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם. המערערים מוכרים סם - מוות למי שמכרו את גופם לסם, ועל עיסקאות מכר אלו זוכים הם בתמורה כספית. למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעיסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם. המערערים אינם חבים כמובן, מבחינה משפטית, בעבירות שעוברים אחרים, אך לעת גזירת העונש נביא כל אלה במניין". [ראה ע"פ 6021/95 מיגל אוקטביו ו- 2 אח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3), 769]. ג. הנאשמים נתפסו עם כמות של כ- 200 גרם קוקאין טהור, על כן יש צורך להרתיע נאשמים אלה ואחרים כמותם מלבצע עבירות כאלה בעתיד. בענין זה פסק בית המשפט העליון: "כבר פסק בית משפט זה ושנה ופסק כי יש להכביד את עולם של עונשי מאסר בגין עבירות סחר בסם המוות, כדי שישמשו ולו מרכיב אחד מיני רבים, במלחמה הכוללת והנוקבת המתנהלת לביעור נגע הסמים". [ע"פ 7488/03 סלים אלמחדי נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1628]. הגם שבענייננו לא הורשעו הנאשמים בסחר בסמים, הרי דברים אלה יפים גם להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שכן במקרה אחר פסק בית המשפט העליון: "נגע הסמים אוכל באולוסיה שלנו בכל פה והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע. עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי - קרי למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים...". [ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל, תק-על 95(4), 176]. 10. מגליון הרשעותיהם של הנאשמים עולה התמונה הבאה: נאשם מס' 1: ניתנו נגדו 3 גזרי דין של פקוח ק. מבחן ללא הרשעה והנאשם הועמד למבחן טהור. כל זאת בגין עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש (2 מקרים), תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ותקיפה בתנאים מחמירים. נאשם זה נידון מספר פעמים למבחן טהור. ניתנה לו הזדמנות להתנתק ממעגל הפשיעה כפי שביקש. ברם, הנאשם לא השכיל לנצל חלון הזדמנות זה, חזר לסורו והסתבך בעבירת סמים קשים בכמות גדולה. נאשם מס' 2: ישב בבית הסוהר 3 שנים בגין גניבת רכב, שבל"ר ונטישה. כמו כן הורשע נאשם זה בעבירות של איומים והחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית. 11. לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים לחומרא ולקולא ובהתחשב בהודאתם וחרטתם של הנאשמים, על אף שבאה לאחר שהעידו 9 עדים, אני גוזר על כל אחד מן הנאשמים את העונשים הבאים: א. מאסר בפועל לתקופה של 4 שנים. ימי המעצר ינוכו מן המאסר. ב. מאסר על תנאי למשך 36 חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורם ממאסר לא יעברו הנאשמים עבירה כלשהי מן העבירות בהן הורשעו בתיק זה, או עבירה אחרת כלשהי מפקודת הסמים, או עבירה אחרת כלשהי מסוג פשע. ג. קנס כספי על כל אחד מן הנאשמים בסך -.15,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. 12. הרכב שמספרו 29-388-97 יוחזר לבעליו הרשום. 13. זכות ערעור תוך 45 יום. 14. הישיבה בתיק זה נקבעה להיום בשעה 08:30 ביחד עם תיקים של נאשמים אחרים המצויים במעצר. למרבה הצער, גם הנאשמים בתיק זה וגם הנאשמים בתיקים אחרים הובאו לאולם בית המשפט רק בשעה 09:05. אילו היה זה מקרה יוצא דופן, הייתי עובר לסדר היום. דא עקא, אחורים אלה של הבאת אסירים ועצירים הפכו להיות כרוניים ובשבועות האחרונים אין יום אחד שבו העצירים מובאים בזמן. בברור שערכתי עם חולית ליווי עצורים ואסירים נאמר לי שהאחריות להבאתם של עצירים ואסירים הועברה לשב"ס ומאז הפכו האחורים להיות כרוניים. לא למותר להוסיף שיומיים בשבוע אני יושב כאב"ד בראש הרכב של פשעים חמורים ובשל האחורים הנ"ל זמן שיפוטי יקר של 3 שופטים יורד לטמיון כמו גם זמנם של עורכי דין ועדים המופיעים בזמן שנקבע. לא יתכן שמצב זה ימשך. לפיכך, אני מצוה להעביר העתק מגזר-דין זה לנציב שרות בתי הסוהר ולמפקח הכללי של המשטר, אם יש גם למשטרה נגיעה לענין, לכל טפול שימצאו לנכון ויודיעוני תוצאות טפולם תוך 30 יום. משפט פליליסמים