עונש על שוד וחטיפה

להלן גזר דין בנושא עונש על שוד וחטיפה:

גזר דין

1.     שני הנאשמים הורשעו על פי הודאה, בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, חטיפה וקשירת קשר לפשע. נאשם 2 הורשע בנוסף, בעבירות של נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה, ונהיגת רכב ללא ביטוח.

2.     הנאשם 2 ביקש לצרף כתבי אישום שהוגשו נגדו בתיק בית משפט לתעבורה בבאר שבע (1077/06) ובבית משפט השלום לנוער באשדוד ( 311/06) והורשע על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בתיקים אלה: נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא ביטוח.

3.     על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודו, נודע לנאשם 2, בחודש מרס 2007, כי המתלוננת, ילידת 1926, נושאת על גופה סכומי כסף גבוהים. בחודש ספטמבר 2007, קשרו שני הנאשמים קשר לחטוף את המתלוננת ברכב, ולשדוד את כספה. במסגרת הקשר עקבו אחרי המתלוננת, הצטיידו בכיסוי ראש ובכפפות, ורכשו רכב מסוג רנו אקספרס, בו היה אמור לנהוג נאשם 2, בעת שהמתלוננת תוכנס על ידי נאשם 1 לרכב. יצויין כי אותה עת לא היה הנאשם 2 מותר בנהיגה, לאחר שרישיון הנהיגה שלו נפסל, על פי החלטת בית המשפט לנוער באשקלון ( ת.פ 132/05).
ביום 20.9.2007, סמוך לשעה 19:00, ארבו שני הנאשמים בחניית ביתה של המתלוננת באשקלון, ומשהבחינו במתלוננת הצועדת לביתה, עצר הנאשם 2 את הרכב לידה, ונאשם 1 פתח את הדלת האחורית של הרכב, אחז במתלוננת והכניסה בכוח ובניגוד לרצונה לרכב, ונאשם 2 נסע מהמקום לשדרות עופר באשקלון. בעת הנסיעה הנאשם 1 היכה את המתלוננת בראשה, והמתלוננת החלה לדמם בראשה ובפניה. בד בבד ערך נאשם 1 חיפוש בבגדיה של המתלוננת, קרע את תחתוניה מעליה, והנאשמים נטלו סכומי כסף שמצאו על גופה של המתלוננת בסך של 9,030 דולר ארה"ב, 1000 ₪, ו- 1425 מנט, (מטבע של מדינת אזרביג'אן). לאחר מכן עצר נאשם 2 את הרכב בדרך כורכר, מאחורי הבריכה העירונית, ונאשם 1 הטיל את המתלוננת כשהיא פצועה ומדממת אל מחוץ לרכב, והנאשמים נמלטו מהמקום.
המתלוננת הועברה לבית חולים ברזילי, במצב של סכנת חיים, שם אובחן דימום תוך מוחי, חבלות והמטומות בראשה ובפניה, ונפיחות בארובת העין. המתלוננת הועברה לאחר מכן לבית החולים סורוקה לצורך אישפוז. בעת הגשת כתב האישום -30.9.2007- הייתה עדיין המתלוננת מאושפזת בבית החולים. מהצהרת המתלוננת מיום 26.3.2008, עולה כי מאז המקרה היא סובלת מסיוטים, סחרחורות וירידה בכושר הראיה.

4.     נאשם 1, יליד 1981, נשוי ואב לשלושה ילדים. מתעודה רפואית ודוח ועדת איבחון במשרד הרווחה שהוצגו, עולה כי אחד מילדיו, יליד 2002, לוקה בבעיות קשב והיפראקטיביות, ומשולב בגן שיקומי עקב בעיות התפתחות. אשתו של הנאשם העידה כי הנאשם עבר תקופה קשה לאחר פטירת אימו לאחרונה, והמצב בבית הינו בכי רע נוכח מעצרו של הנאשם, ומצוקתם של הילדים בשל המעצר. עוד ציינה כי הנאשם מגלה רגשי חרטה אמיתיים בגין מעשיו, וכי המעשים אינם מאפיינים כלל התנהגותו.
מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם הגיע לישראל עם אימו מקווקז בשנת 1998. לדבריו, גדל על רקע בעיות התמכרות לאלכוהול של אביו, ומזה מספר שנים הוא אינו שומר על קשר עם האב. לדבריו הוא צורך סמים מאז היותו בן 12, בשלב מסויים חלה הפוגה בצריכת הסמים, אולם נוכח פטירת אימו בשנה האחרונה, חלה התדרדרות במצבו הנפשי, הוא חזר לצרוך חשיש ואלכוהול, מתקשה להתמיד בעבודה, והחל להתרועע עם חברה שולית. עוד צויין כי באופן כללי הנאשם התקשה גם בעבר להתמודד עם מסגרות של צבא, לימודים ותעסוקה. הנאשם הינו בעל יכולת קוגנטיבית מוגבלת ודפוסי מחשבה ילדותיים. הוא מתקשה להגיע לתובנות לעניין דפוסי התנהגותו, ואין לצפות גם שיגייס כוחות התמודדות בעתיד. הנאשם טען כי ביצע את העבירה על רקע תחושות תסכול בשל מצבו הכלכלי ופטירת אימו. ערב ביצוע העבירה צרך אלכוהול, והיה תחת השפעת סמי הזיה, באופן שגרם להפחתת מודעותו למעשיו. הנאשם הביע חרטה וצער על מעשיו, אולם התרשמות שירות המבחן הינה כי הנאשם משמיע את הדברים בשל החשש מהשלכות ענישתו, ואין מדובר בהכרה ממשית של חומרת המעשים. שירות המבחן סבור כי לאור קשייו של הנאשם לגלות תובנה למעשיו, וניסיונותיו לתלות המעשים בנסיבות חיצוניות של שימוש בסמים ואלכוהול, אין מקום להתערבות טיפולית, וההמלצה הינה להטלת "ענישה מוחשית" בנוסף לעונש מרתיע משמעותי.

5.     הנאשם 1 נדון ביום 12.12.2006 בפני בית משפט השלום באשקלון, לשל"צ -ללא הרשעה - בגין עבירת גניבה. ביום 8.4.2008 הופקע צו השל"צ, והנאשם נדון לעונשי מאסר על תנאי, והתחייבות כספית.

6.     הנאשם 2 יליד 1988. לחובתו עבירות לא מועטות:

ביום 17.6.2004, נדון הנאשם בבית משפט לנוער באשקלון ( 1015/02) לעונש של 4 חודשי מאסר למשך שנה, ו - 6 חודשי עבודות שירות, בגין עבירות רכוש, סמים, הפרת הוראה חוקית, זיוף סימני זיהוי של רכב וידיעות כוזבות.
מגיליון הרשעות התעבורה שצורף עולה, כי ביום 23.5.2006 נדון הנאשם בבית משפט שלום לתעבורה באשקלון ל -24 חודשי פסילת רישיון נהיגה, ו- 6 חודשי מאסר מותנים למשך שלוש שנים, בגין נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה, וללא ביטוח. במסגרת כתב האישום שצורף בתיק 1077/06, בו הודה הנאשם, עולה כי הנאשם היה מודע לעונש הפסילה שהוטל עליו ביום 23.5.2006, ואולם ביום 4.7.2006 נהג שוב ברכב ללא רישיון נהיגה תקף, וללא ביטוח, ובעת שהיה נתון בפסילה בעקבות העונש שהוטל עליו כאמור.
ביום 10.5.2007 נדון הנאשם בפני בית המשפט לנוער באשקלון (תיק 132/05) בגין עבירת סמים, ומספר עבירות של נהיגת רכב ללא רשיון נהיגה תקף וללא ביטוח. על הנאשם נגזר עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל, הכוללים הפעלת המאסר המותנה בתיק 1015/02. בנוסף הוטלו על הנאשם 6 חודשי מאסר מותנים למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה לפי "סעיף 10 (א) ו- 67" לפקודת התעבורה. זאת בצד עונש של פסילת רישיון נהיגה למשך שנה, וחתימה על התחייבות בסך של 5000 ₪ למשך שנתיים, שלא יעבור עבירות בהן הורשע. בית המשפט ציין בגזר דינו כי מדובר בנאשם "חולה הגה" שנהיגתו הלא מורשית מסכנת את הציבור, ואשר אינו נרתע ממאסר על תנאי שהוטל עליו. ריצוי עונש המאסר נדחה, והובהר על ידי הצדדים כי בתיק זה הוגש ערעור מטעם הנאשם שטרם התברר. אין חולק כי עונש זה הינו בר הפעלה, אולם לטענת ב"כ הנאשם יש להתחשב בעת הפעלת התנאי, בכך שערכאת הערעור עוד לא אמרה דברה בעניין העונש שהוטל בידי הערכאה הראשונה.
הנאשם הודה, גם במסגרת תיק 311/06 אותו ביקש לצרף, בכך שנהג ביום 31.10.2005, ללא רישיון נהיגה.
ביום 12.6.2006 הוטל על הנאשם בבית משפט השלום באשקלון (פ 393/06) - בגין הרשעה בעבירה של החזקת נכס שהושג בפשע - 3 חודשי מאסר מותנים למשך שלוש שנים, מיום מתן גזר הדין, שלא יעבור עבירה דומה, וכן התחייבות בסך של 3000 ₪, למשך שלוש שנים.
ב"כ הנאשם סבורה כי לא ניתן להפעיל עונש זה, נוכח עבירת התנאי השונה במהותה מהעבירה אותה ביצע הנאשם בתיק זה, ואולם יש לדחות את הטענה, לאחר שהנאשם החזיק ברכושה של המתלוננת, בעקבות ביצוע עבירת השוד, שהינה עבירת פשע, ומשכך "נבלעה" עבירת התנאי בעבירת הפשע שביצע, וניתן להפעיל העונש המותנה (בעניין זה ראו, ת"פ (באר-שבע) 8313/05 - מדינת ישראל נ' דבוייב אמזה).
עוד יצויין כי על אף שעולה לכאורה, כי נגד הנאשם תלוי ועומד עונש מותנה בר הפעלה, גם בעקבות גזר הדין שהוטל בבית משפט לתעבורה באשקלון ביום 23.5.2006, הרי שלנוכח אי פרוט התנאי במרשם עבירות התעבורה, ומשגזר הדין לא צורף על ידי התביעה, אין מקום להורות על הפעלת העונש.

7.     מתסקיר שירות המבחן מיום 28.4.2008, עולה כי נאשם 2, רווק, עלה לארץ עם משפחתו מחבר העמים בשנת 1999; הנאשם לא סיים לימודים, ולא גוייס לצה"ל, ככל הנראה על רקע עברו הפלילי. הנאשם סיגל לעצמו במהלך השנים דפוס התנהגות עברייני, וטען כי הוא מכור לסמים, והחל לצרוך חשיש בגיל 11, ולאחר מכן החל לצרוך קוקאין. לדבריו, ביצע בעבר עבירות על רקע השימוש בסמים. עם זאת טען כי חדל משימוש בסמים במהלך תקופה ארוכה, וכך אף בעת מעצרו. הנאשם הביע רצון לעבור תהליך גמילה, אולם שירות המבחן התרשם כי מדובר, לכאורה, בהצהרה בלבד. הנאשם היה בקשר עם שירות המבחן במשך 5 שנים, אולם חזר לבצע עבירות, ונכלא, לאחר שלא עמד בעונש של עבודות שירות שהוטל עליו.
הנאשם טען כי הנאשם 1 הוא שהיכה את המתלוננת, והוא ביקשו לחדול ממעשיו. לדבריו לא שלט היטב בנעשה, נוכח כך שהיה נתון להשפעת סמים בעת האירוע. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם "נוטה לצמצם את אחריותו", ולהשליכה על גורמים חיצוניים. אין הוא מגלה אמפטיה למתלוננת. ההתרשמות הינה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות "פורצת גבולות" בעתיד, ואין ביכולתו של הנאשם להשתלב במסגרת טיפולית, שיהיה בה כדי למנוע הסתבכות חוזרת בפלילים. בנסיבות אלה, שירות המבחן אינו בא בהמלצה כלשהי לעניין העונש.

8.     התביעה מבקשת להטיל על כל אחד משני הנאשמים עונשי מאסר ממושכים, בנוסף להפעלת העונשים העומדים נגד נאשם מס' 2, עונש של פסילת רשיון נהיגה על נאשם זה, וכן פיצויים למתלוננת. עונשים אלה מתחייבים, כך נטען, נוכח נסיבות תקיפתה ופציעתה החמורה של המתלוננת, בת 81 שנים בעת האירוע, לאחר תכנון ממושך של המעשה, כפי שפורט לעיל. נטען עוד כי על העונש לשקף צורכי ההגנה על חסרי ישע וקשישים, והוקעת מעשי אכזריות מעין אלה שהתגלו בפרשה זו, שבאו לידי ביטוי גם בהחמרת העונשים בעבירות אלה, על פי הוראת סעיף 368ו לחוק העונשין, העוסק בתקיפת זקן.

9.     ב"כ נאשם 1 סבור כי יש ליתן משקל לקולא לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובעיקר למצבו המשפחתי המתואר. הנאשם גדל על רקע מצוקה אישית, בצלו של אב אלכוהוליסט, והיה קשור לאימו שפטירתה מספר חודשים לפני ביצוע העבירות, השפיעה באורח קשה על מצבו הנפשי, ועל שיקול הדעת שהפעיל, בעת שהתפתה לקחת חלק במעשי העבירה. הנאשם התקשה להתמיד במקום עבודה אחד, החל לצרוך סמים בכמות גדולה, והבעיות בבית, ובכללן בעיות ההתפתחות מהן סובל בנו הקטן, תרמו אף הן להתדרדרות במצבו. עברו של הנאשם אינו מכביד, ומקורביו מעידים כי דרך האלימות זרה לו לחלוטין. במהלך ביצוע העבירה נבהל ממעשיו, ולא צפה כלל כי המעשה יהיה כרוך בהכאת המתלוננת, והוא נכנס למצב של לחץ ובהלה, והגיב בשימוש בכוח, רק בשל תגובתה של המתלוננת שהחלה לצעוק לעזרה, ולנוכח גילויי התנגדות מצידה.
הנאשם הודה מיד במעשיו, מביע חרטה, וחרד לשלומה של המתלוננת. הנאשם לא ריצה בעבר עונש של כליאה, ויש לשים דגש בענישתו על הרתעה עתידית.

10.     ב"כ הנאשם 2 טענה כי הנאשם ביצע מעשה העבירה בשל שיקול דעת שהשתבש נוכח שימוש מסיבי בסמים. עוד נטען כי בנה של המתלוננת, הוא שגילה אוזנו של הנאשם על הימצאות סכומי הכסף ברשותה, וזאת שעה שהנאשם העביר לו כספים לצורך רכישת סמים. אותו בן קבל באוזניו של הנאשם על ידה הקפוצה של המתלוננת, הנושאת ברשותה סכומי כסף גבוהים, ואינה תומכת בו. לטענת ב"כ הנאשם, לא נחקר בנה של המתלוננת כחשוד אפשרי במעורבות בעבירה, ונוצרה בשל כך אפליה שיש בה כדי לקפח את שני הנאשמים. עוד נטען כי הנאשם עסק בנהיגת הרכב בעת האירוע, ולא נקט אלימות נגד המתלוננת, ויש ליתן לכך משקל מסויים בשקילת עונשו. עוד נטען כי ככל הידוע להגנה חזרה המתלוננת לביתה, ואינה סובלת ממום או נכות, עקב האלימות שננקטה נגדה במהלך האירוע.
בנוסף נטען, כי גם נאשם זה הודה מיד בחקירתו במעורבותו במעשה, ואף הוביל חוקריו אל הכספים שנלקחו מהמתלוננת, ואלה נתפסו על ידי החוקרים. צויינו בנוסף נסיבותיו האישיות של הנאשם, הגדל ללא דמות תומכת של אב, ועל רקע מצב בריאותי קשה של האם, ואף נטען כי עברו של הנאשם אינו מהחמורים, ויש להתחשב בגילו הצעיר ובאפשרות שיקומו בעתיד.

11.     במסגרת ע"פ 5213/06 (יצחק וונדמו נ' מדינת ישראל, טרם פורסם), בו אושר עונש ממשי של שש שנות מאסר (וכן הפעלה חלקית של עונש מאסר מותנה), שהוטל על צעיר כבן 24 -חסר בית ומכור לאלכוהול - ששדד את ארנקו של הולך רגל, כבן 83, וגרם לו נזקי גוף קשים במהלך השוד, אומרת כב' השופטת ארבל:
"בית המשפט קמא איזן בין כל השיקולים שהועלו על ידי הצדדים אף בפנינו והגיע לתוצאה שאינה חורגת מרף הענישה הראוי בעבירה מעין זאת. בית המשפט המחוזי הדגיש, בצדק, את חומרתה של העבירה שעניינה בתקיפת אדם קשיש ההולך לתומו לביתו ולקיחת כספו לאור היום במרכזה של עיר הומה מאדם. עבירת השוד בפני עצמה חמורה היא, וכאשר היא מופנית אל החלש והקשיש בחברה שהסיכוי להתנגדותו הוא קטן, היא חמורה שבעתיים. הפגיעה במתלונן חסר הישע אינה אך פגיעה פיזית, אלא יש בה פגיעה בביטחונו של המתלונן להסתובב כרצונו ברחובות העיר ולצאת מביתו כאשר הוא חפץ בכך. פגיעה זו קשה לרפא. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המערער ואת העובדה כי בעבירה בוצעה בעת שהיה תלוי ועומד כנגד המערער מאסר מותנה בר הפעלה.
בית המשפט המחוזי התחשב בגזר דינו בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, אך לא מצא בהן הצדקה להקלה ממשית בעונשו. אין אנו סבורים כי יש להתערב במשקל שנתן בית המשפט לנסיבות אלו".

במקרה אחר בו בוצע שוד מתוכנן על ידי שלושה צעירים שחדרו לדירתה של קשישה ושדדו תכשיטים וכסף לאחר נקיטת אלימות אכזרית, אמר בית המשפט העליון דברים דומים: "האירוע...הוא דוגמה, קיצונית באכזריותה, למקרים שונים שידענו בעת האחרונה, בהם הופעלה אלימות קשה כלפי קשישים, בשל יכולתם המוגבלת להתגונן בפני תוקף צעיר וחזק יותר, לצורך ביצוע עבירות רכוש. אמצעי מרכזי לשרש תופעה זו טמון בענישה מרתיעה. עצם הנכונות לפגוע דווקא בקשישים לשם ביצוע עבירות רכוש יש בה עדות לתפישתם המוסרית של מבצעיהם, לערלות הלב ולנכונות לפגוע בחלש וחסר האונים, בניגוד לכל רגש של כבוד ולקודים בסיסיים בחברה האנושית. בהיבט זה, רף הענישה שייקבע הוא מבחנה של חברה נאורה וצודקת. יחסה של החברה לחלש, לזה הנזקק להגנה, הוא בבחינת נייר הלקמוס שלה לאופיה ולחוסנה המוסרי. ענישה הולמת נושאת בחובה מסר בדבר זכותם של קשישים, ככל אדם, להלך בביטחון. אזכיר בהקשר זה כי לכוחו של האמצעי העונשי בהקשר של תקיפת קשישים ניתן ביטוי אך לאחרונה בהצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת קשישים), התשס"ז - 2007, לפיה הוצע להטיל עונשים כבדים על מי שיורשע בתקיפת קשיש, אדם שגילו 65 שנים ומעלה..."
עוד נאמר כי "הענישה במקרים מעין זה ראוי לה שתשקף הגנה על כבודם, גופם וקניינם של קשישים, תבטא את הצורך בהקניית ביטחון אישי גם למי שבערוב ימיהם אינם נהנים עוד מחוסן גופני מלא ולא תהפכם הפקר למעשי בריונות. האלימות הננקטת כלפי קרבן תמים, חלש וחסר אונים, שנבחר לצורך ביצוע העבירה משום מאפייניו אלה, הברוטליות חסרת המעצורים, תוך השפלה והתאכזרות לקרבן, לא כל שכן כאשר מטרתה של התנהגות זו היא בצע כסף, כל אלה מלמדים על חומרת המעשים, ומצדיקים ומחייבים כי יינתן משקל משמעותי בגזירת העונש למטרות ההרתעה והגמול" (ע"פ 7961/07 - מדינת ישראל נ' אריק שכטר ניתן ביום 19.3.2008).

12.     דברים אלה הולמים גם בענייננו. שני הנאשמים חברו לצורך שדידת המתלוננת, אישה המצוייה בערוב ימיה, לאחר שקיבלו מידע מוקדם על כך שהינה מחזיקה על גופה כספים בסכום ניכר. הנאשמים רכשו רכב לצורך חטיפת המתלוננת, ועקבו אחרי תנועותיה, ולבסוף הכניסוה בכוח לרכבם שם היכה בה הנאשם 1, לאחר שגילתה התנגדות מובנת והרימה קול צעקה. תוצאות האלימות שננקטו נגדה לא היו מבוטלות. לכך יש להוסיף את מרכיב ההשפלה שנגרמה למתלוננת עקב קריעת תחתוניה לצורך הוצאת הכספים, וההתאכזרות הבוטה בהשלכתה מהרכב כשהיא פצועה ומדממת. נראה, כי במקרה זה, כמו במקרים דומים רבים אחרים, השלכות הפגיעה הפיזית והנפשית במתלוננת לא יימחו עוד, וחייה לא ישובו להיות כפי שהיו לפני המעשה הנפשע שביצעו בה הנאשמים, והדברים מוצאים ביטויים בהצהרתה, כמתואר.

13.     טענת נאשם 1 כי הניח שהמתלוננת תשתף פעולה ותמסור כספה בלא שייאלץ להשתמש בכוח, וטענת נאשם 2 כי יש להקל עימו כיוון שלא היה מעורב במעשה האלימות גופו בעת ביצוע השוד, אינן ראויות להישמע. התנגדותה של המתלוננת שניסתה לשמור על רכושה הייתה צפוייה, והיקף הפגיעות שנגרמו למתלוננת, והדרך בה הושלכה אל מחוץ לרכב, מעידים על נחישותם של הנאשמים להשלים המעשה, ממנו לא חדלו מיד עם גילוי סימני ההתנגדות. עוד יצויין כי השימוש ברכב בו נהג נאשם 2, נועד לבודד את המתלוננת, ולסכל התנגדות אפשרית, לצורך השלמת השוד באין מפריע. שני הנאשמים תכננו זמן רב מראש את המעשה, ובכלל זאת, מה יהיה חלקו של כל אחד מהם בביצועו, והם שותפים מלאים לכל אחד ממרכיבי המעשה.
טענת האפליה שהושמעה אינה יכולה לסייע לנאשמים. מטיעון ההגנה לא עולה אלא זאת שהנאשם 2 למד מפי בנה של המתלוננת על דרך נשיאת הכספים על ידה, ואין במידע שהועבר אל הנאשם - אם אכן הועבר כפי שטען - כדי ללמד, מיניה וביה, על כך שבנה של המתלוננת ביקש לסייע בידי הנאשמים בביצוע המעשה, או על ניסיון לשדלם לבצעו. אין גם חולק כי עד כה לא נמצא מקום לנקוט בהליכים כלשהם נגד אותו אדם.

14.     טענות הנאשמים לעניין הנסיבות המשפחתיות והאישיות אינן ראויות להתחשבות מיוחדת, נוכח חומרת המעשה והפגיעה במתלוננת, כפי שהובהר לעיל. הטענה כי המעשים בוצעו בעת שהנאשמים היו נתונים להשפעת סמים עומדת לרועץ לנאשמים, ואין בה כל צד מקל, ולכך יש לצרף את התרשמותו השלילית של שירות המבחן מאפשרות שיקומם של הנאשמים, והכרתם האמיתית בחומרת התנהגותם. בעניינו של נאשם 2 יצויין בנוסף, כי עשה לו מנהג של קבע לנהוג ללא רישיון נהיגה, גם בעת תקופת פסילה - זאת גם בעת שערעורו תלוי ועומד בנוגע לעונש שהוטל עליו לאחר הרשעה קודמת בעבירות דומות - וכל עונש שהוטל על נאשם זה בעבר לא הרתיעו מלחזור לסורו בעבירות הקשורות בנהיגה. הפעם הזאת עשה הנאשם שימוש פסול ברכב גם לצורך ביצוע עבירת פשע.
מידה מסויימת של התחשבות תינתן לכך שהנאשמים הודו מיד במעשים, והכסף נתפס לאחר מעשה בסיועם. עוד יש ליתן משקל לכך שעברו של נאשם 1 תקין יחסית, והשלכות ענישתו על משפחתו הצעירה. משקל מה לקולא יינתן גם לגילו הצעיר של נאשם 2 בעת ביצוע המעשה.

15.     סופו של דבר גוזר אני על כל אחד משני הנאשמים 9 שנות מאסר, מהן 7 שנות מאסר יהיו לריצוי בפועל, ומניינן מיום מעצרם של הנאשמים 20.9.07, היתרה - שנתיים ימים - תהא מותנית לשלוש שנים מתום המאסר, שכל אחד משני הנאשמים לא יעבור עבירת פשע מסוג כלשהו, ונאשם 2 לא יעבור תוך תקופה זו גם עבירה של נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה או נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה.

עונש המאסר המותנה לתקופה של 6 חודשים שהוטל על נאשם 2 בתיק 132/05 הנ"ל, מופעל במצטבר לעונש המאסר הממשי שהוטל עליו, והעונש המותנה בן 3 החדשים בתיק פ 393/06, יופעל בחופף לעונש המוטל.
סך הכל ירצה נאשם 2 עונש של 7.5 שנות מאסר מיום המעצר כאמור;

הנאשם 2 ישא בסכומי ההתחייבות - האחד בסך של 5000 ₪, והשני בסך של 3000 ₪, שהוטלו עליו בתיקים אלה, נוכח הפרת ההתחייבות בעת ביצוע מעשי העבירה;

על נאשם 2 מוטלות 5 שנות פסילת רישיון נהיגה שמניינן מתום מאסרו;

כל אחד משני הנאשמים יפצה את המתלוננת בסכום של 30,000 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סיוע לשוד

  2. שוד קשישים

  3. שוד בחבורה

  4. שוד עובדת זרה

  5. שוד נהג מונית

  6. שוד אלים בדירה

  7. שדידת נהג מונית

  8. שוד באיומי סכין

  9. ניסיון שוד קשישה

  10. הרשעה בעבירת שוד

  11. העונש על שוד קשישה

  12. שותפות לביצוע שוד

  13. שוד - עבודות שירות

  14. מעצר על ניסיון שוד

  15. עונש על שוד וחטיפה

  16. שוד בנסיבות מחמירות

  17. שוד לאחר משיכה מכספומט

  18. ביטוח גניבה פריצה ושוד

  19. שוד כרטיס אשראי - מעצר

  20. עונש על שוד בנסיבות מחמירות

  21. מה ההבדל בין שוד לבין גניבה

  22. ניסיון שוד - מעצר עד תום ההליכים

  23. עונש על שוד אדם שמוציא כסף מכספומט

  24. מעצר עד תום ההליכים בגין שוד בנסיבות מחמירות

  25. מעצר עד תום ההליכים בעבירת שוד בנסיבות מחמירות

  26. תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים), התשנ''ו-1996

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון