עונש על עבירות מין

בית המשפט ציין בעניין עונש על עבירות מין כי לעצם חומרת המעשים, יש להוסיף גם את העובדה, כי עבירות שכאלו התפשטו בחברתנו - תוצרי תרבות קלוקלת של אלימות וסיפוק הצרכים המיידי. על בתי המשפט כולם להילחם בנגע זה, אשר הותיר כבר קרבנות רבים, פגועים בגופם ובנפשם, על ידי מדיניות ענישה מחמירה ביותר. על בית משפט זה להיות מוביל המאבק בתופעות כגון אלו, בהתחשבות המגבלות, אשר הטיל עליו המחוקק ברפי הענישה המקסימאליים.

להלן גזר דין בנושא עונש על עבירות מין:

גזר דין

1. ביום 11.9.07 הרשענו את שני הנאשמים בעבירות הבאות:

א. אינוס בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 345(ב)(3)(5) בנסיבות סע' 345(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
ב. מעשה סדום בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345 (ב)
(3)+(5) בנסיבות סעיף 345(א) לחוק העונשין הנ"ל.
ג. מעשים מגונים בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(3)+(5) בנסיבות סעיף 345(א) לחוק העונשין הנ"ל [מספר מקרים].

ובנוסף, הרשענו את הנאשם מס' 1 בביצוע העבירות הבאות:

א. אינוס - עבירה לפי סעיף 345[א] לחוק העונשין הנ"ל [שני מקרים].
ב. מעשה סדום בנסיבות אונס - עבירה לפי סעיף 345[]ב לחוק העונשין הנ"ל.

הרשעתם של השניים באה לאחר מיצוי הליך שמיעת הראיות עד תומו, ולאחר שבאי כח בעלי הדין סיכמו את טענותיהם.

בעקבות הכרעת דיננו, ביקשה באת כוח המאשימה כי יומצא "תסקיר קורבן" באשר למצבה של המתלוננת. משהומצא התסקיר, ואמורים היינו לגשת לגזירת דינם של הנאשמים, הסתבר, כי ביני לביני, נכנס לתוקפו חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו - 2006, אשר ציוונו שלא לגזור את דינם של הנאשמים, מבלי שנקבל תחילה הערכת מסוכנות עדכנית גביהם. על כן, נתעכבה שמיעת טיעוני הנאשמים לעונש עד לאחר שנתקבלה הערכת מסוכנות כאמור.

2. פירוט העבירות בגינן הורשעו הנאשמים מצוי בהכרעת הדין המפורטת, שניתנה על ידינו ביום 11.9.07, ובה פורטה מסכת המעשים הקשים שביצעו שני הנאשמים, ובמיוחד הנאשם מס' 1, במתלוננת, תלמידת אולפנא ילידת שנת 1988, הכל משך אחר צהרי שבת אחת ומוצאי השבת, עת פגשו הנאשמים במתלוננת באקראי, במהלך בילוי באזור נהר הירדן. על כן,נחזור רק על עיקרי העובדות. תחילת האירועים ביציאה משותפת של הנאשם 1 עם המתלוננת במכוניתו של חברם, לבילוי במקום מבודד, סמוך לנהר הירדן, שם הורה הנאשם מספר1 למתלוננת לעבור למושב האחורי של המכונית, הפשיטה בניגוד לרצונה והורה לה לבצע בו מין אוראלי, תוך שהוא מושך בחזקה בראשה ,מורידו לכיוון חלציו, ומחדיר את אברו לפיה ,תוך שבמקביל הוא מחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה.

בסיומה של מסכת זו, הבטיחו הנאשם 1 וחברו (אדם שלישי שלא עומד כאן לדין) להסיע את המתלוננת לביתה שכן חבריה, עימם הגיעה לאתר, כבר עזבו את המקום. במקום זאת, הסיעוה שני הנאשמים וחברם לכרמיאל, הרחק מביתה, המצוי בקצרין.

המתלוננת שהיתה אחוזת פחד, נלוותה אל הנאשמים, תוך שהיא נסמכת על הבטחתו של נאשם מס' 1, כי יסיעה לביתה. חרף זאת, הביאה נאשם 1 לביתו של נאשם 2. שם הפשיטה הנאשם מס' 1, פעם נוספת, והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, תוך שהוא נוקט כלפיה באלימות ומכה אותה. לאחר מכן, הפכה והחדיר את איבר מינו לפי טבעתה, ושוב הפכה על גבה, והחדיר את איבר מינו לפיה, עד אשר בא על סיפוקו.
לאחר הדברים האלה, רחצה המתלוננת את גופה ונכנסה לסלון הדירה ובטרם הספיקה להתלבש, אחז בה נאשם מס' 2, אשר שהה כל העת בדירה, וביקש ממנה ללקק את אוזנו ולבצע בו מין אוראלי- חרף התנגדותה, תוך שהוא נוגע באזורי גופה השונים, ומכה אותה. לבסוף החדיר את איבר מינו לתוך פי טבעתה עד אשר בא על סיפוקו.

ולאחר דברים אלה, אמור היה הנאשם 1 להסיע את המתלוננת לביתה, אלא שחרף זאת, הביאה לביתו, שם הורה לה להתפשט ולהכנס עימו למיטתו ושוב החדיר, בניגוד לרצונה, את איבר מינו לאיבר מינה, לפי טבעתה ואל תוך פיה תוך שהוא מכנה אותה כ"שפחת המין שלי".

רק בשעות הבוקר המוקדמות של יום המחרת, הניח הנאשם 1 למתלוננת לצאת את ביתו. זו יצאה לרחוב, כאשר מצבה הנפשי קשה, והזעיקה את אמה לאחר ששאלה מכשיר טלפון מאדם אותו פגשה.

3. עד כאן, בתמצית, העובדות הקשות, אשר נקבעו על ידינו, והביאו להרשעתם של שני הנאשמים בעבירות המיוחסות להם.

כאמור, בטרם ניגש לגזירת דינם של הנאשמים, הונחו לפתחנו תסקיר אודות מצבה של הקרבן והערכת מסוכנות גבי שני הנאשמים.

4. התסקיר על מצב הנפגעת מלמדנו אודות הפגיעה האנושה שנפגעה המתלוננת עקב מעשי הנאשמים. המתלוננת באה ממשפחה אשר עברה הליך פירוד קשה, כאשר חווית פירוד הוריה, הותירה אף היא צלקות קשות בנפשה, עד כדי משבר נפשי שדרש אשפוזה במחלקה פסיכיאטרית משך 3 חודשים. משניסתה לשקם את חייה, עברה את האירוע נשוא גזר דין זה, בהיותה כבת 17, אירוע, אשר היווה עבורה חוויה טראומטית קשה והביאה כדי "התפרקות" נפשית, עד כדי שנוצר צורך באשפוזה במחלקה פסיכיאטרית למשך כשנה. גם לאחר שחרורה מן האשפוז, סובלת המתלוננת מן הזיכרונות הפוסט טראומטיים של האירועים, המלווים אותה באופן יום יומי, ואינם מרפים ממנה, תוך השפעה על כל אורחות חייה, ומונעים ממנה את היכולת לחיות חיים נורמטיביים. מעת לעת, נכנסת המתלוננת למצבים רגשיים קשים של דיכאון וייאוש- מצבים אלה מונעים ממנה לייצב את חייה ולתפקד בצורה קוהרנטית, באופן שיאפשר לה להתמיד במשימות החיים, ולו הפשוטות ביותר, כגון עבודה סדירה. הערכת המפקחת המחוזית לנפגעי עבירות מין, הינה כי המתלוננת תהא תלויה בעזרת אחרים בעתיד לאורך שנים וכי תזקק לטיפולים פסיכולוגיים ואולי אף טיפולים פסיכיאטריים חוזרים.

5. מחוות דעת המרכז להערכת מסוכנות, שהוגשה גבי נאשם 1, עולה כי לפנינו אדם הסובל מליקוי ביכולת ליטול אחריות על מעשיו, עד כדי הכחשת עבירות שעבר בעבר [ובהן הורשע]. אישיותו מאופיינת בתכנים די - סוציאליים: עבריינות חוזרת, ליקוי ביכולת לשינוי התנהגותו וליקוי ביכולת לחוש ולהביע רגשות אשמה, חרטה ואמפטיה.

רמת הסיכון הטבועה בו הוערכה כרמת סיכון בינונית לרצדיביזם מיני, רמת מסוכנות זו עשויה לרדת אם ישנה בעתיד את גישתו לעבירותיו וישתתף בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני מין.

6.      מהערכת המסוכנות גבי נאשם 2, עולה תמונה של אדם בעל אישיות אנטי-סוציאלית, עם קווים נרקיסיסטיים בולטים ורקע של התמכרות לסמים, אשר ניהל חיי הוללות, ללא כל תחושת אחריות ומחויבות כלפי הסביבה. הנאשם 2 מכחיש את ביצוע העבירות, אינו נוטל אחריות, חסר אמפטיה לקורבן ומחוסר תובנה להשלכות מעשיו.

הנאשם 2 מנהל אורח חיים עברייני, חיי בסביבה בעלת אופי עברייני, נתון להשפעות חברתיות שליליות ונוטה לנהוג ולתפוס את העולם על פי קודים עברייניים. הרושם העולה גביו הינו כי עונשים אינם מרתיעים אותו, וכי אינו מעוניין בקבלת כל טיפול.

הערכת מסוכנותו מצביעה על קיומם של פקטורים רבים, המעלים את רמת מסוכנותו המינית. עם זאת, עומדה רמת מסוכנות זו על דרגה בינונית - כחלק ממסוכנותו הכללית - הנובעת מאפיונן העברייני של כל אורחות חייו.
     מסוכנות זו ניתנת להפחתה, רק אם הנאשם 2 יעבור הליך גמילה מסודר מהתמכרות לסמים וישנה את אורחות חייו.

7. המדינה עותרת להשתת עונשי מאסר כבדים, לתקופות ממושכות על שני הנאשמים בעטיין של העבירות החמורות בהן הורשעו השניים.

לשיטתה, לא התקיימו בעניינם של השניים כל נסיבות מקלות. מנגד, אין מילים, אשר בכוחן לתאר את הזוועה אשר עברה על המתלוננת בעת האירועים, ואותה חווה היא עד עצם היום הזה , חוויה אשר מוטטה אותה כליל.

באת כוח המדינה חזרה ותיארה בפנינו את אופיים האכזר ודרך התנהלותם של שני הנאשמים, אשר התייחסו לקרבנם ככלי לסיפוק יצריהם האפלים, תוך השפלתה של המתלוננת, כנימוק להחמרה בעונשם.

אף גיליונות הרישום הפלילי של שני הנאשמים, מלמדים על דפוסי התנהגות טבועים של זלזול בחוק, של ניצול אחרים וזלזול בנורמות התנהגות ראויות. על רקע זה, אין מקום להבין את מעשיהם של הנאשמים כמעשים שנעשו ברגע של חולשה רגעית, או מעידה, אלא על התנהגות אנטי חברתית מסוכנת לציבור.

על כן, עותרת המאשימה כי יושתו על הנאשמים עונשי מאסר לתקופות העולות על 20 שנות מאסר וכן קנס ופיצוי מירבי למתלוננת.

8. סנגוריתו של נאשם 1, מבקשת כי בית המשפט יקל בעונשו של נאשם זה, הטוען עדיין לחפותו.לטעמה, עצם אי נטילת האחריות על ידו, יהא בה כדי לגרום לכך שהוא לא יקבל טיפול בעת מאסרו, לא יזכה לחופשות ואף לא יהא זכאי לשחרור מוקדם על תנאי ממאסרו.

העבירות בהן הורשע הנאשם, לא התאפיינו,לשיטתה, באלימות, ולא לוו בשימוש בכלי נשק.

הסנגורית מציגה את מצבו המשפחתי הקשה של הנאשם 1, שהינו בן מאומץ למשפחתו, אשר שני הוריו חולים במחלות חשוכות מרפא, שלא היה בכוחם אף לתמוך בו במהלך ההליך המשפטי. הנאשם 1 אף חלה במחלה קשה לאחר שהורשע, ואושפז בבית החולים.

על כן, ולנוכח פסיקה שהציגה הסנגורית, עותרת הסנגורית כי העונש אשר יושת על הנאשם 2 יהא מתון.

9.      אף סנגורו של נאשם 2 עתר להקלה בעונשו, תוך אבחון חלקו במעשי העבירה מחלקו של נאשם מספר 1, אשר היה היוזם והרוח החיה בביצוע העבירות, והורשע בביצוע המעשים בשלושה אירועים שונים, בעוד אשר מרשו הורשע באישום אחד. לטעמו, מרשו אף לא היה מבצע את העבירות, אלמלא היה בחברת נאשם מספר 1.

עוד עותר הסנגור כי בית המשפט יתחשב בכך כי הנאשם מס' 2 היה נתון במעצר מהלך כל תקופת המשפט, שלא כחברו אשר שוחרר בתנאים. אף הסתבר כי חלק מתקופת המעצר היה מרשו נתון במעצר שאינו חוקי, כעולה מהחלטת בית המשפט העליון בתיק בש"פ 8625/07. לטעמו, יש בעובדה זו משום נימוק לקולא.

לשיטתו של הסנגור, לא נמצא בהערכת מסוכנותו של הנאשם כל אינדיקציה למסוכנות מינית ייחודית, אלא מסוכנותו עולה מעצם העובדה, כי צבר על גבו משא של עבר פלילי כללי.

הנאשם 2 לא הורשע מעודו בכל עבירה בעלת גוון מיני.
בנסיבות אלה, מבקשנו הסנגור להקל עם הנאשם מספר 2 ולגזור עליו עונשים קלים יחסית.

10. שני הנאשמים ביקשו לשאת דברם בבית המשפט. שניהם לא הביעו צער וחרטה בגין העבירות בהן הורשעו, שכן עדיין אוחזים הם בדעתם כי לא ביצעו את העבירות המיוחסות להם ומתמידים בכפירתם.

עם זאת, בעוד הנאשם מספר 1 ביקש כי בית המשפט יקל עמו נוכח מצבו האישי והמשפחתי, הרי נאשם מס' 2 בחר לטעון כי לא נעשה עימו משפט צדק, בהצהירו: "אני לא מבקש רחמים ואני לא מביע חרטה". עם זאת, ביקש "התחשבות".

11.      בבואנו לגזור את עונשיהם של שני הנאשמים ניצבת נגד עינינו המתלוננת - נערה צעירה, אשר סבלה רבות בחייה, ואשר נקלעה לבין ציפורניהם של שני הנאשמים, ובפרט הנאשם 1, מבלי יכולת להיחלץ, כאשר שני אלה פוגעים בה שוב ושוב, משפילים אותה, חובטים בה פיזית ונפשית, תוך שהם מנצלים את חוסר האונים שלה, וחוסר יכולתה להתגונן, לסיפוק יצריהם האפלים ביותר.

אין ספק, כעולה מתסקיר הקורבן, וכעולה מן המסכת אשר נפרשה בפנינו, כי הפגיעות אשר נגרמו לנפשה הצעירה של המתלוננת, הן פגיעות אנושות, אשר קשה לדעת האם ניתן יהא לרפאן בעתיד, ומהן הצלקות אשר יוותרו בנפשה. נכון אמנם כי המתלוננת סבלה כבר בעבר מבעיות נפשיות, אשר דרשו טיפול, עם זאת, אין ספק כי הטראומה שנגרמה לה על ידי מעשיהם של שני הנאשמים, החמירה את מצבה כמה מונים, כמפורט בהרחבה בתסקיר הקרבן, עד כי הרופאים המטפלים בה נאלצו להורות על אשפוזה למשך שנה תמימה.

12. בניגוד לעמדת שני הנאשמים, הטוענים כי המתלוננת "זרמה" עמם מרצונה, קבענו כי המעשים נעשו במתלוננת בניגוד לרצונה, תוך שימוש באלימות, פיזית ונפשית, ותוך התעלמות מתחינותיה ובכייה. ראיות באשר למצבה של המתלוננת סמוך לאחר המעשים שעשו הנאשמים בגופה, הושמעו באולמנו מפי העד יוסי אפרים, שהיה האדם הראשון אותו פגשה בבוקר יום א' שלאחר האירועים, ומפי אימה. עוד מהדהדות באוזנינו מילותיו הנרגשות של העד יוסי אפרים [עמוד 10 לפרוטוקול], אשר תיאר את קול הזעקה שהשמיעה המתלוננת "פשוט בצרחה כזאת" - תאור המלמד על מצבה נוכח הטראומה שחוותה.

13. בנסיבות אלה, מתקשים אנו לירד לסוף דעתם של הסניגורים, המבקשים להקל עם מרשיהם, מחמת העובדה שאין להעמיד את מעשיהם במקום גבוה במדרג החומרה של עבירות האינוס. יש לזכור כי השניים הורשעו, בין היתר בעבירות של אינוס ומעשי סדום בנסיבות מחמירות. ככאלה, עומדות העבירות, כגזירת המחוקק, בראש מדרג החומרה של עבירות המין.

אף גישת בית המשפט העליון גבי עבירות אלה, נוטה לצד החומרה- בהורותו על מלחמת חורמה כלפי נגע קלוקל זה של אלימות מינית. כך למשל,בע"פ 4187/04 - יורי גנטשקה נ' מדינת ישראל, תק-על 2006[2] 4094, עמוד 4103, מוצאים אנו:

"לעצם חומרת המעשה, יש להוסיף גם את העובדה, כי עבירות שכאלו התפשטו בחברתנו - תוצרי תרבות קלוקלת של אלימות וסיפוק הצרכים המיידי. על בתי המשפט כולם להילחם בנגע זה, אשר הותיר כבר קרבנות רבים, פגועים בגופם ובנפשם, על ידי מדיניות ענישה מחמירה ביותר. על בית משפט זה להיות מוביל המאבק בתופעות כגון אלו, בהתחשבות המגבלות, אשר הטיל עליו המחוקק ברפי הענישה המקסימאליים".

סבורים אנו כי אף במקרה שלפנינו, מן הדין לילך בדרך זו.

14. בין מכלול שיקולי הענישה, לא נמצאו לנו, ביחס לנאשמים דידן, שיקולים רבים לצד הקולא. נכון אמנם כי על בית המשפט לשקול אף שיקולי שיקום לצד שיקולי הגמול וההרתעה, אולם, כעולה מחוות הדעת לעניין מסוכנות הנאשמים, לא נמצא לנו כי שני הנאשמים גם יחד מביעים נכונות של ממש לשקם עצמם. כעולה מחוות דעת אלה, מעדיפים שני הנאשמים לזכות בסיפוקים מיידיים, הבאים על חשבון אחרים, מבלי להתחשב בזכויותיו או במצוקותיו של האחר. השניים אינם מוכנים להכיר ואינם מגלים כל אמפטיה כלפי קורבנותיהם.

במקביל, נראה כי אין השניים מוכנים אף לשנות את אורחות חייהם, נוכח התכנים העבריינים שסיגלו לעצמם.

15. כאמור, הנאשמים אף לא הביעו כל חרטה בגין מעשיהם, בדבקם בכפירתם, ואף לא הביעו כל אמפטיה למתלוננת, חרף מצבה הקשה. נהפוך הוא, השניים ממשיכים גם כיום להטיל את האחריות לאירועים על קורבנם.

16.      עם זאת, מקובלים עלינו טיעוניו של סניגורו של הנאשם 2, באשר לאבחנה שיש לעשות בינו לבין הנאשם 1 בעת גזירת העונש. שכן, הנאשם 1 הוא היה היוזם והרוח החיה, אשר יזם וקידם את מעשי הפגיעה במתלוננת, כאשר יוזמתו היתה הגורם הישיר שהביא למסכת האירועים נשוא כתב האישום כנראה שרק עקב יוזמתו, ועידודו של הנאשם 1, עבר הנאשם 2 את העבירות בהן הורשע.

אף מקובל עלינו כי חלקו של הנאשם 2 בעבירות, היה קטן מחלקו של נאשם 1. בעוד נאשם 1 ביצע במתלוננת מעשי אינוס ומעשי סדום בשלוש הזדמנויות שונות, בנהר הירדן, בביתו של הנאשם 2, ובביתו - הוא, ביצע הנאשם 2 את מעשיו רק בביתו.

דעתנו אף ניתנה לתקופה הממושכת בה שהה הנאשם 2 במעצר, ולטענה שהעלה סניגורו, ביחס לחוקיות המעצר.

עם זאת, זקפנו לחובת הנאשם 2 את העובדה כי צבר בעברו עבירות רבות יותר מן הנאשם 1, והורשע בעבירות חמורות יותר.

17. נוכח כל האמור, אנו גוזרים על הנאשם מס' 1 את העונשים הבאים:

א.      עונש מאסר בפועל למשך 15 שנים - מתקופת המאסר ינוכו ימי מעצרו מעצרו בגין העבירות בהן הואשם בתיק זה, הכוללים תקופות מצטברות של 223 יום, וכן כל התקופה שמיום 27/8/2007 ואילך .

ב.      עונש מאסר מותנה למשך 3 שנים, כאשר התנאי הוא כי הנאשם לא יעבור, משך תקופה של 3 שנים ממועד שחרורו מן המאסר, כל עבירות מין או עבירות אלימות מסוג פשע כלפי גופו של אדם.

ג. אנו מחייבים את הנאשם מס' 1 לשלם למתלוננת פיצויים בסך של 80,000 ₪.


18. על הנאשם מס' 2 אנו גוזרים את העונשים הבאים:

     א.      עונש מאסר בפועל למשך 8 שנים.
מתקופת המאסר ינוכו ימי מעצרו בגין העבירות בהן הואשם בתיק זה, הכוללים תקופות מצטברות של 561 יום, וכן כל התקופה שמיום 1/5/2007 ואילך.

ב.      עונש מאסר מותנה למשך 20 חודשים, כאשר התנאי הוא כי הנאשם לא יעבור, משך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, כל עבירות מין, או עבירות אלימות מסוג פשע כלפי גופו של אדם.

ג. אנו מחייבים את הנאשם מס' 2 לשלם למתלוננת פיצויים בסך 40,000 ₪.


זכות ערעור לבית משפט העליון תוך 45 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ענישה בעבירות מין

  2. עבירת בעילת קטינה

  3. עבירות מין חוזרות

  4. עונש על עבירות מין

  5. עבירות מין בחסרי ישע

  6. החמרה בענישה עבירות מין

  7. התיישנות בגין עבירות מין

  8. החמרת עונש על עבירות מין

  9. הרשעה בעבירות מין חמורות

  10. עונש על עבירות מין במשפחה

  11. התחזות באינטרנט - עבירות מין

  12. עונש על מעשה סדום בבן משפחה קטין

  13. ערעור על הרשעה בעבירות מין במשפחה

  14. עבירות מין במשפחה - מעצר עד תום ההליכים

  15. תקנות גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם

  16. עבירת בעילה אסורה בקטינה שמלאו לה 14 וטרם מלאו לה 16 לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון