עונש על גניבת בקר

המחוקק ביקש להחמיר בעונשם של גנבי בקר ומקנה מעבר לגניבה ה'רגילה', וגניבה זו היתה לעבירת פשע. תסכולו של החקלאי המוצא בהשכימו בבוקר, ולעתים באמצע היום, כי בקרו או צאנו נגנבו בולט במיוחד, כיוון שלא תמיד ניתן לנעול 'רכוש חי' כזה, הרועה בשדה, באופן הרמטי - וגם הביטוח לכך ככל הנראה יקר.

ביצוע העבירה כרוך בהתאכזרות לבעלי חיים ויצירת סיכון בריאות לציבור, ובחסרון-כיס משמעותי לבעליהם.


להלן פסק דין בנושא עונש על גניבת בקר:

פסק-דין     

השופט א' רובינשטיין:

רקע והליכים

א.     ערעור על חומרת העונש שהשית על המערער בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט - כתארו אז - אברהם אברהם) ביום 5.8.09 בת"פ 173/08, לאחר שהורשע על פי הודאתו (בהסדר טיעון לאחר שהחלה שמיעת הוכחות), בשני אישומים הקשורים בגניבת בקר ואחד מהם גם במרדף משטרתי, כפי שיפורט להלן. המערער נדון לחמש שנות מאסר בפועל (מיום מעצרו - 3.12.08), 3 שנות מאסר על תנאי ל-3 שנים מיום שחרורו, בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת בקר והסתייעות ברכב לביצוע פשע, ו-18 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים בעבירות פזיזות ורשלנות, הסגת גבול, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והתחזות לאחר; קנס בסך 10,000 ₪ לתשלום תוך 12 חודש מגזר הדין, או 90 ימי מאסר תמורתו; ופיצוי למתלונן בסך 25,000 ₪; פסילה לנהיגה למשך 3 שנים מיום שחרורו; ושנת פסילה על תנאי לשלוש שנים לעניין עבירות שעליהן הוטל תנאי של שלוש שנות מאסר.

ב.     בכתב האישום המתוקן בו הודה המערער - יליד 1986 - שני אישומים; לפי האישום הראשון קשר המערער עם נוספים לגנוב בקר ממכלאת המתלונן בכפר פינס, ואכן באו בלילה שבין 1 ל-2 בדצמבר 2008 לאיזור המכלאה (יצוין כי עם המערער הואשם נאשם נוסף שבא לסייע). המערער הגיע במשאית וולוו, והוא והאחרים חתכו את גדרות המכלאה, ריכזו עגלים והעמיסום על המשאית; 21 עגלים ששווים כ-150,000 ₪ נגנבו והובלו למקום שאינו ידוע למדינה. העבירות הרלבנטיות היו קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת בקר בצוותא עם אחרים, והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

ג.     לפי האישום השני קשר המערער עם אחרים לגנוב בקר ממכלאה בכפר יהושע, ואכן הגיע לשם עם אחרים במשאית הנזכרת, בלילה שבין 3 ל-4 בדצמבר 2008. הם חתכו במגזריים את גדרות המכלאה וריכזו 51 עגלים להעמסה למשאית. משהגיעו למקום, בסמוך ל-03:15, שוטרי מג"ב לביצוע פעילות משטרתית, עלה המערער על המשאית וברח בלא להדליק אורות; השוטרים החלו דולקים אחריו וסימנו לו לעצור בצד, תוך הפעלת כריזה וסירנה. המערער הגביר מהירות נסיעתו, ואף בלם בלימת חרום בכוונה שהרכב המשטרתי יתנגש בו מאחור. אחר כך הגביר המערער את מהירות נסיעתו תוך נסיעה בשני נתיבים לסירוגין כדי למנוע מרכב המשטרה לעקפו, ובהמשך הנסיעה, לאחר פניה פראית, עבר שני רמזורים באדום תוך נסיעה בכביש בין עירוני. ניידת שעברה בצומת שעה שחצה אותו המערער באור אדום נאלצה בעטיו לבלום בלימת חרום. ניידת זו הצטרפה למרדף וניסתה לעקוף את המערער בנתיב שמאלי, והוא סטה חדות שמאלה ודחק אותה לשוליים. לאורך כל המרדף דלקו אחרי המערער רכב משטרה וניידת תוך כריזה וסירנה, אך הוא התעלם, שעט בפראות ועבר ברמזורים אדומים, ולבסוף נעצר; משנעצר הציג עצמו בכזב בשמו של אחר, ותוך הצגת תעודת זהות של אותו אחר. העבירות שיוחסו למערער באישום זה היו מעשי פזיזות ורשלנות, קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לגניבת בקר, הסגת גבול לעבור עבירה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התחזות לאחר, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, אי ציות לאור שברמזור, וסטיה מנתיב נסיעה.

ד.     בטרם גזר את הדין עיין בית המשפט קמא בתסקיר שירות המבחן למבוגרים, בו תואר המערער כרווק תושב עיסאויה, שסיים 12 שנות לימוד תוך שהוא מסייע בפרנסת משפחתו, בשל מצבה הכלכלי. בעברו פריצה אחת לרכב (ונוסיף, כי הצטרפה לכך החזקת אגרופן; נגזרו עליו 21 ימי מאסר). המערער נטל אחריות לעבירות הנוכחיות, ונימק אותן במצוקה כלכלית, כדרך להשגת סכום כסף מהיר; הוא הביע בפני השירות צער על מעורבותו בעבירה, וחש עם זאת קרבן לנסיבות חייו. הומלץ עונש מוחשי מציב גבולות, שיביא עם זאת בחשבון את גילו, מעצרו והחשש לחשיפה לאוירה עבריינית.

ה.     בית המשפט עיין גם בהצהרת נפגע עבירה של החקלאי המתלונן, אשר ניזוק בכ-150,000 ₪ ועוד מע"מ, ושתיאר את המאמצים לשמור על המכלאה יומם ולילה, והוסיף כי האירוע "שבר אותנו נפשית, כי אנחנו לא רגילים למערב הפרוע הזה". המתלונן גם רכש מערכת מיגון בשווי 25,000 ₪ ושלושה כלבי שמירה, וכן ביטח את הבקר בעלויות גבוהות. הוא ציין, כי המשפחה חיה בפחד מתמיד מהגניבות ומפטרלת בלילות.

ו.     בגזר הדין ציין בית המשפט כי בדעתו להכריע לחומרה, אף כי מנה את השיקולים לקולה - גיל, עבר שבו אך מעידה אחת, הודאה (בטרם נסתיימה פרשת התביעה) והבעת חרטה. לחומרה נמנתה מצוקת החקלאים כפי שתוארה מאת המתלונן; צוטטה מתוך פסיקתו של בית משפט זה ההנחיה המחמירה בעבירות גניבת בקר (ע"פ 2943/06 חילו נ' מדינת ישראל (לא פורסם); להלן פרשת חילו); הוזכר, כי מדובר בשני אירועים רצופים הכרוכים בגניבת בקר, תוך תכנון ותחכום, וצוינו ההיקף העצום של הגניבה וגרימת הנזק למתלונן (שלא היה מבוטח עד אז). בית המשפט ציין, כי המערער לא מסר שמות שותפיו ומידע על מקום הימצאם של העגלים הגנובים; וכי אף אם יש בעייתיות במסירת שותפים למשטרה, אין לצפות להטבה בעקבות זאת, ובודאי יש בכך כדי לשלול טענת תמימות של מי שנסחף כביכול. ההימלטות וההתחזות מצביעות, כנאמר, על התנהגות של עבריין ותיק. ועוד, נאמר כי גם מי שלא מסר את חבריו, אין הצדקה שלא מסר מידע על מקום העגלים; ולבסוף, נפסק כי ניסיון ההימלטות מצדיק כשלעצמו מאסר שנים נוכח חומרתו, וכחלק מתופעה שיש למגר; המדובר בגניבה ובה בצע כסף, ולכן גם מוצדק להטיל קנס ומאסר תמורתו. נאמר גם כי חומרת העבירות דוחקת לקרן זוית את נסיבותיו האישיות של המערער.

ז.     סוף דבר, הוטלו העונשים המנויים מעלה.

ח.     יצוין כי על נאשם 2 בתיק הוטלו בהסכמה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

הערעור והדיון

ט.     בהודעת הערעור, הערוכה במפורט וכדרך הסניגור המלומד לא הותירה אבן בלתי הפוכה, נטען כי גם בהינתן הנחיית ההחמרה על-ידי בית משפט זה, היתה בתיק זה החמרה רבה לעומת גזרי דין בפסקי הדין הקודמים בעבירות כאלה - בהם היתה ענישה של 18, 12 ו-8 חודשים לבעלי עבר פלילי, ובמקרים אחרים 18-17 חודשים, ולמירב 23 חודשים, וזאת לבעל עבר פלילי שגם היכה ברודפיו. נטען איפוא כי המדיניות המחמירה פורשה בקיצוניות יתרה, תוך אי מתן משקל ראוי לאמור בתסקיר שירות המבחן, ולביצוע העבירות על רקע מצוקה כלכלית. הסניגור המלומד טען עוד, כי שתיקת המערער באשר לשמות שותפיו ומקום הימצאם של העגלים הגנובים נשקלה כנגדו כנסיבות מחמירות, בעוד שתחילה נכתב אך ש"אין הוא יכול לצפות שהתנהגות שכזו תיטיב עמו"; כנטען, יש לשפוט את המערער על מעשיו, ולא על אלה של אחרים, וגם לא הובאו בפני בית המשפט קמא ברמה הנדרשת נתונים של מספר החברים, פרטיהם ותפקיד המערער בפרשה.

י.     עוד נטען, כי נסיבות מחמירות שלא נכללו בכתב האישום היה מקום להוכיח במסגרת הכרעת הדין ולא להעלותן רק בפרשת העונש; הופנינו לרע"פ 9718/04 מדינת ישראל נ' נואורה (לא פורסם), שם נפסק ברוב דעות (השופטת ארבל בהסכמת השופט ד' חשין), כי אין לשלול באופן גורף אפשרות להציג נסיבות מחמירות שאינן ביסודות העבירה על ידי המדינה גם בשלב העונש, אך כי ראוי שתמונת הראיות תתברר בעיקרה בטרם הכרעת הדין, וכן יש מקום שיודיעו לנאשם מראש בעת הסדר טיעון, באשר לכוונת התביעה לטעון לנסיבות מחמירות. כותב שורות אלה, בדעת המיעוט, סבר כי נסיבות מחמירות שאינן מיסודות העבירה אך קשורות אליה, אי אפשר שלא לציינן בכתב האישום ושלא להוכיחן בפרשת ההוכחות אלא בהסכמה, וזאת נוכח זכויות המערער. נטען איפוא, כי הנסיבות המחמירות הקשורות בשתיקת המערער באשר לשותפיו ולמיקום העגלים הגנובים, כרוכות בפרשת העבירה ולא הוכחו, ומכל מקום, לא היה ראוי, אף לפי דעת הרוב בעניין נואורה, להציגן בשלב העונש (ולדעת המיעוט גם לא ניתן כלל). נאמר, כי "אין זה ענין של מה בכך שאדם יגלה דבר שותפותו בעבירה של אדם אחר, והוא הדין בגילוי מקומו של הרכוש הגנוב, אם גם בכך עלולה להיחשף מניה וביה שותפותו של אותו אחר", וזאת בשל חשש לאיומים והפחדה.

יא.     בטרם הדיון עיינו בתסקיר מעודכן של שירות המבחן, ונמסר כי המערער בכלא, אינו עובד ואינו לומד, ואינו יוצא לחופשות נוכח מידע באשר לסכנת בריחה.

יב.      בדיון בפנינו הטעים עו"ד ברהום את הטענה, כי גזר הדין חמור באופן קיצוני, ולשיטתו אף שאין ספק כי המחוקק החמיר לגבי גניבת בקר, רמת הענישה שודרגה במיוחד, אף בהשוואה למי שהורשעו בעבר וכנגדם היו תלויים ועומדים מאסרים על תנאי. כן הוזכרו עוניה ומצוקתה של משפחת המערער. נטען גם כנגד הפער בין הנאשם האחר לבין המערער לענין הענישה; נאמר, כי לשם הרתעה, אין צורך בעונש חמור כל כך, ואף החמרה - שהיא ראויה - יש לקדם באופן מדוד ולא ב"מהפכה", אשר בה על גבו של המערער חרשו חורשים.

יג.      באת כוח המדינה עו"ד חדד הזכירה, כי מעבר לתיקון שהחריג עבירת גניבת בקר מגניבה רגילה וקבע לה ארבע שנות מאסר, ישנו גם תיקון חדש (לאחר העבירות דנא), להעלאת העונש ל-7 שנים אם נגנב בקר בשווי העולה על 500,000 ש"ח, דבר המצביע על מגמת המחוקק. פסיקת בית המשפט העליון מיישמת את רוח המחוקק, והפסיקה שהסניגור הפנה אליה - כנטען - עסקה במספרים קטנים של עגלים ולא בשווי גבוה כבמקרה דנא, או נאמר בה שלא מוצתה הענישה. הוסף, כי המתלונן הוכרח להשקיע משאבים לעתיד במיגון, אזעקה וביטוח, ונפגעה גם איכות החיים שלו; צוין, כי גם הוקמה במשטרה היחידה "ארז", שתפקידה להיאבק בכך, זאת מה גם שעגלים גנובים מובלים לשחיטה ללא פיקוח, על הסכנה לציבור הנובעת משחיטה כזאת. אשר לטענת ה"קפיצה" שבהחמרה, פריטת הפרשה דנא לרכיביה מראה, כך נטען, כי לא כצעקתה; לפרשות גניבת העגלים וניסיון הגניבה בשני האירועים מצטרפות הנהיגה המסוכנת במרדף, והצגת תעודת זהות שאינה של המערער. עוד נטען, כי אף במצב של קושי לגבי מסירת השותפים, לא כך לגבי העגלים, ומכל מקום העובדות בענין זה היו חלק מכתב האישום. בתשובה לשאלתנו לגבי העונש המותנה ציינה הפרקליטה המלומדת כי שלוש שנות מאסר על תנאי לשלוש שנים הוא אולי עונש גבוה לפי הפסיקה, והדבר הושאר לשיקול דעתנו.

הכרעה

יד.     לאחר שעיינו בתשומת לב בתיק, בטיעונים ובפסיקה, באנו לכלל מסקנה שאף כי אין מדובר בעונש קל, אין מקום בנסיבות להתערבותנו בעיקר הדברים, חרף מאמציו הראויים של הסניגור. גם איננו מתעלמים מכך שהעונשים בעבירות הקשורות בגניבת בקר, אף בעקבות ההחמרה הסטטוטורית, היו בעבר ברמה מתונה יותר. ואולם, לדעתנו הצטברות העבירות ועוצמתן במקרה דנא יחדיו, אינה מקימה עילת התערבות, כשעסקינן בתחום שבו המחוקק, ובתי המשפט בעקבותיו, הורו על החמרה. במהות לפנינו שני אישומים, אך שלוש פרשות, שכן, בפרשה השניה הוסיף המערער לחטוא, לאחר ניסיון גניבת הבקר, במרדף שנוהל ובהתחזות.

טו.      נפרט במקצת: מגמת המחוקק באה לידי ביטוי בחקיקת סעיף 393א' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (תיקון מס' 46 לחוק העונשין, תשנ"ו); ובהעלאת העבירה מגניבה שהיא עוון לדרגת פשע. בחוק העונשין (תיקון מס' 101) תש"ע-2009, שאמנם אינו חל על ענייננו, הוחלף סעיף 393א' בסעיף 384א', שלפיו (ס"ק (ב)) אם ערך בקר נגנב (בין השאר) עולה על 500,000 ש"ח, המאסר הוא שבע שנים; ראו גם דברי ההסבר בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 100) (החמרת ענישה בעבירות רכוש), תשס"ח-2008. ראו גם פרשת חילו, פסקה ה'; לעמדת המשפט העברי ראו שם, פסקה ו'. בית המשפט המחוזי הביא מתוך פסק הדין שם (פסקה ז') ונביא אף אנו:

"ראינו כי המחוקק ביקש להחמיר בעונשם של גנבי בקר ומקנה מעבר לגניבה ה'רגילה', וגניבה זו היתה לעבירת פשע. תסכולו של החקלאי המוצא בהשכימו בבוקר, ולעתים באמצע היום, כי בקרו או צאנו נגנבו בולט במיוחד, כיוון שלא תמיד ניתן לנעול 'רכוש חי' כזה, הרועה בשדה, באופן הרמטי - וגם הביטוח לכך ככל הנראה יקר... על בית משפט זה ליתן ידו ליישום על פי תכליתו...".

השופט לוי, בע"פ 2806/07 יונס נ' מדינת ישראל (לא פורסם), הוסיף לכך גם כי ביצוע העבירה כרוך בהתאכזרות לבעלי חיים ויצירת סיכון בריאות לציבור, ובחסרון-כיס משמעותי לבעליהם; הוא כינה זאת "מכת מדינה" ומציאות "בלתי נסבלת; היא גורמת לנזק כלכלי לא רק לבעליו של הבקר הגנוב, אלא לכל מי שעוסק בענף זה, ושנאלץ להשקיע משאבים יקרים בניסיון למנוע מפורעי חוק לשים לאל את מה שלעתים הוא מפעל חיים"; השופט לוי ציין כי מאמצי האכיפה דלים ויעילותם מוטלת בספק, ועל כן על בתי המשפט להחמיר עם המבצעים. ראו גם ע"פ 933/08 מדינת ישראל נ' חומידה (לא פורסם) שם הוטלו בבית משפט זה (בפרשה שכללה גניבת ארבעה עגלים וגם מרדף מסוים, לא כבענייננו; העגלים נמצאו) - 12 חודשי מאסר בפועל במקום 6 חודשים בעבודות שירות שהטיל בית המשפט המחוזי, והשופט לוי ציין כי העונש שהוטל בערכאה קמא היה קל ביותר ו"עלול לשגר מסר שגוי לציבור לפיו מתייחסים בתי המשפט בסלחנות למבצעיהם של עבירות מסוג זה"; נאמר, כי "אינני מציע להחמיר עמו מעבר לכך (12 חודש - א"ר), רק משום שאין ערכאת ערעור נוהגת לעשות זאת". בהערה הוספתי בעקבות בית המשפט המחוזי, כי ב"מכת מדינה" עסקינן, ו"ראוי שימשיך וייצא הקול כי בתי המשפט נאבקים בעליל בנגע זה". באותה פרשה הוטלו על מבצע אחר (ע"פ 932/08 מדינת ישראל נ' הייב (לא פורסם)) 18 חודשי מאסר, שוב - בלא מיצוי, והשופט לוי דיבר על תופעת גניבות הבקר כ"תופעה נפוצה ששמה לאל מאמץ ממושך של אנשים ישרי דרך המבקשים לראות שכר בעמלם"; הובהר כי יש הן "לגמול למשיב על מעלליו והן... להבהיר לכל כי עבריינות בתחום זה תזכה לתגובה קשה". עינינו הרואות כי עמדת בית המשפט בענין זה עקבית. כאמור, אין לכחד כי במקרה דנא העונש שהוטל אינו קל בהשוואה לפסיקה עד הנה, אך גם הנסיבות חמורות - הצירוף בין גניבה של מספר עגלים גדול ובשווי גדול, שלא נמצאו, ניסיון לגניבה נוספת בהיקף גדול, מרדף ועבירותיו הנלוות והתחזות. נזכיר כי על פי פסיקותיו של בית משפט זה, אמנם על-פי רוב בעבירת סיכון חיי אדם במזיד בנתיבי תחבורה, שלא נכללה כאן, אך בעובדות דומות לענייננו, נגזרות שנות מאסר. נוכח כל אלה יחדיו לא ראינו מקום להתערבות מהותית, אף שלא נעלמו מעינינו נסיבותיו האישיות של המערער. דרכו בעבירות אלה, על כל רכיבי הפרשה, מעמידה את הרתעתו לעתיד והרתעת הרבים בראש השיקולים; ימשיך וייצא הקול, כי בעבירות אלה, כרצון המחוקק, תהא הענישה על צד החומרה.

טז.     כאן המקום להידרש לטענה בדבר "הנסיבות המחמירות" בקשר לאי מסירת שמות השותפים ומקום העגלים. ייאמר, ראשית, כי בכתב האישום המתוקן נטען הן באישום הראשון והן בשני כי המערער קשר עם אנשים נוספים קשר לגניבת בקר, וכי במקום העבירה חתך עם אחרים את גדרות המכלאה; ובאישום הראשון נאמר כי העגלים הגנובים הובלו "למקום שאינו ידוע למאשימה". העובדה שהיו אחרים שלא הובאו לדין (שאילולא כן היה שמם מופיע בכתב האישום, אף אילו הוגש נגדם כתב אישום נפרד), עלתה איפוא מכתב האישום, והוא הדין לעניין מיקום העגלים. לכן, היתה אחיזה לתביעה להידרש לכך, אף שאיננו יודעים אם מסרה על כך להגנה מראש, דבר ראוי כשלעצמו כעולה מפרשת נואורה. מכל מקום, הנקודה הועלתה בבית המשפט קמא על ידי התביעה בטיעונים לעונש, והסניגור לא הסתייג, ולכך אוסיף כי קשה להלום שקילתו במאזניים דקות ועדינות של כל רכיב עד כדי כך שנדע, כי התוצאה בבית המשפט קמא הושפעה ממשית. אך איננו פטורים מאמור, כי בית המשפט אינו יכול להיות כשלושת הקופים הנודעים, שעיניו, אוזניו ופיו כסויים. קשה להלום את טענת הסניגור המלומד, כי היה צורך להביא נתונים לגבי חברי המערער ושותפיו - והרי הם אינם ידועים לתביעה נוכח שתיקתו שלו; ואין הוא יכול איפוא ליהנות בנקודה זו, מקום שבו מונחת לפני בית המשפט הודעת המתלונן באשר לנזק הכספי הגדול שנגרם לו, ומנגד שומר המערער בבטנו את המידע שאולי עשוי היה לצמצם את הנזק, ועיני המתלונן כלות. משלא הוסתרה נקודה זו על-ידי התביעה אלא נאמרה במפורש בכתב האישום המתוקן, אשר הוסכם על המערער, אין מקום לבוא בטרוניה עם בית המשפט הנדרש לכך; ואין הדבר סותר את הנפסק בפרשת נואורה.

יז.     לא ראינו מקום להתערבותנו בעניין הפיצוי שהוטל, שבכל מקרה אינו ממצה את הנזק ומותיר מקום לתביעה אזרחית; ככל שבפי המערער טענות אי יכולת לעניין גביה, לכך נועד סעיף 5ב' בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

יח.     איננו נעתרים איפוא לערעור בעיקרו, באשר לתקופת המאסר ובאשר לפיצוי ולקנס. שתי נקודות שמצאנו מקום להתערבות בהן היו, ראשית, את המאסר על תנאי בן שלוש השנים שהוטל בחלק מן העבירות, רואים אנו - על פי פסיקתו של בית משפט זה (ראו ע"פ 2121/05 בשיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)) - להמיר במאסר על תנאי בן שנתיים על אותן עבירות, למשך תקופה של שלוש שנים. שנית, אנו רואים בנסיבות לבטל את המאסר שנקבע במקום הקנס (הקנס עצמו יישאר כאמור על כנו). בנתון לכך איננו נעתרים לערעור.

יט.     נסיים באמירה כי חרף תוצאת הערעור, אנו מקוים שהלקח שלמד המערער בתיק זה יביא אותו לבחור בעתיד בדרך הישר.

     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גניבת מניות

  2. גניבת נחושת

  3. גניבה מחייל

  4. גניבה ממעביד

  5. גניבת גנרטור

  6. חטיפת תיק ברחוב

  7. גניבת תיק ברחוב

  8. גניבת זרע - מזונות

  9. עבירות גניבה בצבא

  10. מעילה בכספי ציבור

  11. גניבת שעון קרטייה

  12. עונש על גניבת בקר

  13. הוכחת גניבה ממעביד

  14. גניבת כוורות דבורים

  15. גניבה של שוטר מג''ב

  16. גניבת לקוחות ממעביד

  17. גניבה בידי עובד ציבור

  18. מעורבות הנהג בגניבה ?

  19. גזר דין בעבירת גניבת בקר

  20. פיטורים בגלל חשדות לגניבה

  21. זיכוי מעבירת ניסיון גניבה

  22. גניבה על ידי מורשה עורך דין

  23. העונש על גניבת תשמישי קדושה

  24. גניבות של עובדים - נטל ההוכחה

  25. פיטורי קופאית בגלל חשד לגניבה

  26. שלילת פיצויי פיטורין בשל גניבה

  27. העונש על גניבה מהדירה של השכנים

  28. גניבת סחורה שהוחרמה על ידי המשטרה

  29. פיצויים לעובד שהאשימו אותו בגניבה

  30. גניבות של עובדים - פיצויי פיטורים

  31. חשד לגניבה ממעביד - פיצויי פיטורים

  32. פיצוי בגין האשמת שווא בגניבה מחנות

  33. זיכוי מטפלת מעבירת גניבת כסף מהבית

  34. גניבת כספים מחשבונות לקוחות בנק מזרחי

  35. האם פוטר התובע כדין בשל חשדות בגין גניבה שביצע ?

  36. גובה הפיצויים במקרים של בדיקות על רקע חשד לגניבה בידי לקוח

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון