סחר בסמים מסוכנים - מעצר עד תום ההליכים

בית המשפט פסק כי הואיל ובידי המדינה ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיבים בעבירות של סחר בסמים מסוכנים שיוחסו להם בכתבי-האישום הנדונים, והיות שקמה נגד המשיבים עילת מעצר ואין בחלופות המעצר המוצעות כדי להבטיח את תכלית המעצר, יעצרו המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים

להלן החלטה בנושא סחר בסמים מסוכנים - מעצר עד תום ההליכים:

החלטה

הבקשה
1.     לפניי בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים. נגד משיבים 1 ו-2 הוגשה בקשה בב"ש 5025/08 למעצרם עד לתום ההליכים בת"פ 219/08, ונגד משיב 3 הוגשה בקשה בב"ש 5026/08 למעצרו עד לתום משפטו בת"פ 220/08. בהסכמת הצדדים הדיון בבקשות אוחד, זאת לנוכח העובדה ששני האישומים בתיק השני זהים לשניים מתוך שלושת האישומים בתיק הראשון. משיב 1 הואשם בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן - לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - הפקודה), ושני המשיבים הנוספים הואשמו, כל אחד, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה.

2.     הסנגורים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעתם של המשיבים בעבירות המיוחסות להם, הכוללות, בין-השאר, הודאות של כל המשיבים בחקירתם במשטרה בעובדות המיוחסות להם. הם אף לא חלקו על קיומה של עילת מעצר נגדם לפי סעיפים 21(א)(1)(ג)(3) ו-21(א)(1)(א) ו-(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1966. המחלוקת בין הצדדים התמקדה אך בשאלת חלופת המעצר, ולתכלית זו הוזמנו, לבקשת המשיבים, תסקירי מעצר.

האישומים
3.     האישום הראשון בת"פ 219/08 מיוחס למשיב 1 בלבד, סמי עטיאן. להלן העובדות המיוחסות למשיב 1 באישום זה.

     ביום 31.7.08, בסמוך לשעה 11.00, התקשר סוכן משטרתי (להלן - הסוכן) למשיב 1 והתעניין ברכישת 10 כדורים של סם מסוכן מסוג MDMA המכונה "אקסטזי" (להלן - אקסטזי). משיב 1 מסר לסוכן כי יש ברשותו 5-6 כדורים שעלותם 40 ₪ לכדור. במהלך שיחת הטלפון סיכמו השניים להיפגש בצומת פת בירושלים, ובהמשך היום, בסמוך לשעה 15.00, נפגשו במקום. משיב 1 מסר לסוכן 7 כדורי אקסטזי, וקיבל תמורתם סך של 260 ₪. במהלך הפגישה שוחחו השניים על האפשרות שהסוכן ירכוש מהמשיב 1 כמות של 1000-2000 כדורי אקסטזי ומשיב 1 הבטיח לבדוק הדבר. בגין המעשים האמורים יוחסה למשיב 1 באישום הראשון עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודה.

4.     האישום השני בת"פ 219/08 - המיוחס למשיבים 1 ו-2, זהה לאישום הראשון בת"פ 220/08 - המיוחס למשיב 3. פיצול האישומים נבע, כאמור, מהגשת שני כתבי-האישום הנפרדים. להלן העובדות המיוחסות לשלושת המשיבים באישום זה.

     ביום 4.8.08 התקשר הסוכן המשטרתי למשיב 1 וביקש לרכוש 20 כדורים של סם מסוכן מסוג אקסטזי. לאחר שיחת הטלפון פנה משיב 1 לבן דודתו, משיב 3, וביקש מהאחרון להשיג עבורו 20 כדורי אקסטזי כדי למכרם לסוכן. כמו כן, ביקש משיב 1 ממשיב 3 כי ידאג להשיג עבורו 1,000 כדורים נוספים על-מנת למכרם לסוכן. באותו יום, ברחוב קולומביה בירושלים, רכש משיב 3 ממשיב 2 כ-20 כדורי אקסטזי תמורת 750 ₪. כמו כן שוחח משיב 3 עם משיב 2 על האפשרות לרכישת 1,000-2,000 כדורים נוספים. משיב 3 העביר למשיב 1 את 20 הכדורים שרכש ממשיב 2, וקיבל ממשיב 1 תמורתם 750 ₪. בהמשך היום, בסמוך לשעה 17.00, נפגשו משיב 1 והסוכן בצומת פת בירושלים. משיב 1 מסר לסוכן שקית ובה 19 כדורי אקסטזי, וקיבל תמורתם סכום של כ-1,000 ₪. באותו מעמד אמר משיב 1 לסוכן, כי הוא יכול לספק לו 1,000-2,000 כדורי אקסטזי בעלות של 23 ₪ לכדור. השניים קבעו לשוחח ביניהם על-מנת לתאם את מועד העסקה. בגין המעשים האמורים יוחסה לכל אחד משלושת המשיבים עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודה.

5.     האישום השלישי בת"פ 219/08 - המיוחס למשיבים 1 ו-2, זהה לאישום השני בת"פ 220/08 - המיוחס למשיב 3, ולהלן העובדות המיוחסות בו לשלושת המשיבים.

     בהמשך לשיחה האמורה באישום הקודם, בין משיב 1 לבין הסוכן, סיכם משיב 1 עם הסוכן על מכירת 1,500-2,000 כדורי אקסטזי תמורת 23 ₪ לכדור. על-רקע השיחה בין משיב 3 למשיב 2 שתוארה אף היא באישום הקודם, סיכמו השניים, יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, המכונה "נורי", כי יספקו לסוכן כ-1,000 - 2,000 כדורי אקסטזי תמורת כ-20 ₪ לכדור, כאשר בכוונת המשיבים 1 ו-3 כי סמים אלו יועברו אל הסוכן. בעקבות זאת, ביום 6.8.08, בסמוך לשעה 17:30, הגיעו משיב 1, משיב 3 הסוכן וכן שוטר סמוי המכונה "רמי" (להלן - השוטר הסמוי) אשר ליווה את הסוכן, לרח' קולומביה בירושלים, שם המתין משיב 2. באותו מעמד ניגש משיב 3 אל משיב 2, שעמד במרחק מה מהמקום. במהלך המפגש מסר משיב 3 למשיב 2 סכום של 2,400 ₪ כערבון לביצוע התשלום על-ידי הסוכן עבור הסמים. בתמורה, מסר משיב 2 למשיב 3 שקית ובה 589 כדורי אקסטזי. במקביל, ביקש משיב 1 מהסוכן להכין לו סכום של 13,200 ₪ תמורת רכישת הסם. בהמשך, מסר משיב 3 לסוכן את השקית ובה 589 כדורי האקסטזי. שלושת המשיבים נעצרו בטרם הספיקו לקבל לידיהם את תמורת הסם במלואה מהסוכן. בגין המעשים האמורים הואשמו שלושת המשיבים בעבירת סחר בסם מסוכן - לפי סעיף 13 לפקודה.

תמצית המחלוקת בסוגיית חלופת המעצר
6.     ב"כ המבקשת גורס, כי אין מקום לנקוט בעניינם של מי מהמשיבים בחלופת מעצר כלשהי. הוא הדגיש בטיעוניו את חומרת העבירות שיוחסו למשיבים - סחר בסמים מסוכנים, את טיב הסם המסוכן - סם מסוג אקסטזי, ואת הכמות הניכרת של הסמים שביקשו להפיץ - מאות כדורים. לטענתו, מעשיהם של המשיבים מעידים על מסוכנות בדרגה גבוהה הנשקפת מהם לביטחון הציבור, ואין לפנינו מקרה חריג שבו קיימת אפשרות להפיג את המסוכנות בחלופת מעצר כלשהי. באשר ל"מעצר הבית" המוצע על-ידי המשיבים, ציין ב"כ המבקשת כי חלופה זו לא תשיג את תכלית המעצר כלל ועיקר, ובפרט כאשר ניתן לבצע עבירות של סחר בסמים גם בין כותלי הבית.

7.     הסנגורים ביקשו לשחרר את המשיבים בערובה לחלופת מעצר של "מעצר בית", וב"כ משיב 3 אף הוסיף והציע לבחון את האפשרות לשלב את מרשו בטיפול גמילה בקהילה טיפולית.

בחינת חלופת מעצר בעבירות של סחר בסמים     
8.     הלכה היא, כי בעבירות סמים, ובכלל זה עבירות של סחר בסמים או החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, "הכלל הוא המעצר והחריג הנדיר הוא השחרור" (בש"פ 1970/08 וייספיש נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 9.3.08)). כן הודגש בפסיקה, כי כאשר מדובר בכמויות סמים ניכרות, הסכנה לשלום הציבור חריפה שבעתיים, במידה שתצדיק מעצר עד לתום ההליכים, ולא תינקט חלופת מעצר אלא "רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בלבד" (בש"פ 941/08 וייספיש נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 4.2.08); וכן ראו והשוו: בש"פ 684/08 מדינת ישראל נ' אוחנה (ניתנה ביום 24.1.08); בש"פ 10827/06 מדינת ישראל נ' דגן (ניתנה ביום 10.1.07); בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום29.6.05)). כלל זה הותווה לאור טיבן ומהותן של העבירות, ופגיעתן הקשה בשלום הציבור וביטחונו, ולנוכח הצורך לגדוע, באורח אפקטיבי, את שרשרת הפצת הסם, על כל חוליותיה. על-כן, הכלל הוחל גם בעניינם של נאשמים נעדרי הרשעות קודמות, או כאלה שתִפקודם עד כה היה נורמטיבי (בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' ג'מאל, פ"ד מט(3) 164; בש"פ 140/05 ימין נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 24.1.05); בש"פ 2864/06 מדינת ישראל נ' אלעצם (ניתנה ביום 31.3.06); בש"פ 941/08 וייספיש נ' מדינת ישראל, לעיל). בהקשר זה נפסק, כי עבירות של סחר בסמים, או החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ניתן לבצע בין כותלי הבית, ועל-כן חלופת מעצר של "מעצר בית" בעבירות אלו אינה ראויה בדרך כלל (בש"פ 1793/04 מדינת ישראל נ' סביחאת (ניתנה ביום 24.3.04)). עם זאת, גם בעבירות הנדונות מצווה בית-המשפט לבחון חלופת מעצר, אם מצא כי קיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן שבהן ניתן להפיג את מסוכנותו של הנאשם באמצעות החלופה המוצעת; ולא אחת נקט בית-המשפט בדרך זו, כאשר חומר החקירה לא הקים תשתית ראייתית בעוצמה כזו שתצדיק מעצר עד לתום ההליכים, קרי - כאשר לא היה בחומר זה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה, או כאשר מעורבותו של הנאשם בעבירות הייתה שולית (בש"פ 6030/07 מדינת ישראל נ' אלמליח (ניתנה ביום 10.7.07)).

     נבחן להלן את יישומם של עקרונות אלו על עניינו של כל משיב בנפרד.

משיב 1
9.     משיב 1, סמי עליאן עטיאן, הִנו רווק בן 35. הוריו התגרשו לפני כ-14 שנה, אביו נישא בשנית, וגם אמו נישאה בשנית, אך בהמשך התגרשה. עובר למעצרו התגורר משיב 1 בבית אמו בשכונת בית צפפה בירושלים, ולדבריו עבד בשיפוצים. לחובתו של משיב 1 הרשעות קודמות. תחילת הסתבכותו עם החוק הייתה בעקבות גירושי הוריו וסכסוכים שנתגלעו בינו לבין אמו. על-רקע זה, הופנה משיב 1 לראשונה לשירות המבחן בשנת 1998 במסגרת תקנה 4 להעמדת עבריינים במבחן, זאת לאחר שאיים על אמו כשבידו סכין מטבח. תיק זה נסגר, תוך התחייבותו של המשיב להימנע מביצוע עבירות לפי סעיף 73 לחוק העונשין. בשנת 2003 הורשע המשיב בעבירת אלימות כלפי בת-זוג; ובשנת 2007 נידון לאחד-עשר חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של תקיפת בת-זוג ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, שנעברו כלפי חברה אחרת נוספת. קצינת המבחן בחנה את חלופת המעצר שהוצעה על-ידי משיב 1, לשהות בבית אמו - המתגוררת בגפה, עובדת במשק בית ומתמודדת כיום עם מחלה קשה. שירות המבחן התרשם, כי האם אינה יכולה להוות גורם מפקח בעל סמכות בעניינו של משיב 1, מה גם שהיא עובדת ולא פנויה להשגיח עליו כנדרש. חלופה נוספת שבחנה קצינת המבחן הייתה שהייתו של משיב 1 בבית ידידתו, שהיא נשואה ואם לשני ילדים, המתגוררת בשכונת ארמון הנציב בירושלים. קצינת המבחן התרשמה, כי הערבה נתנה הסכמה גורפת לסייע למשיב 1 תוך מינימליזציה וטשטוש של קשיים שעלולים להתעורר אצלה בשל התחייבות זו לאורך זמן, ובשל היותה אם לילדים קטנים ובעלת מחויבויות אחרות. כמו כן ציינה קצינת המבחן, כי אין אפשרות להתקנת איזוק אלקטרוני בדירתה של הידידה.

     שירות המבחן התרשם, כי למשיב 1 קשיים בריסון עצמי, הבאים לידי ביטוי, בין-היתר, בהתנהגות אימפולסיבית ואף אלימה במצבי לחץ ותסכול, וכי ניכר שהלה מטשטש כל בעיות בהתנהגותו ומתעלם מהשלכות מעשיו לטווח הרחוק. לאור האמור, העריך שירות המבחן, כי רמת הסיכון הנשקפת ממשיב 1 להישנות עבירות דומות היא בינונית עד גבוהה, והוא נמנע מהמלצה לשחרורו בערובה.

10.     ב"כ משיב 1, עו"ד דחלה, טען כי חרף הרשעתו הקודמת של מרשו בפלילים, מדובר בהסתבכותו הראשונה בעבירות סמים. כן ציין, כי משיב 1 אינו נוהג לסחור בסמים, אלא נקלע לביצוע העבירות כתוצאה מפנייתו של הסוכן המשטרתי, והיענותו לסייע לקרוב משפחתו. עוד טען, כי משיב 1 לא הביא את הסם, אלא היה אך מי שקישר בין בן-דודו - משיב 3, לבין משיב 2, וכי בשניים מתוך שלושה האישומים כמות הסם הִנה זניחה יחסית. ב"כ משיב 1 לא ביקש לשחרר את מרשו למעצר בית בבית אמו, זאת מן הטעמים שצוינו בתסקיר. עם זאת, סבר כי ראוי לשחרר את המשיב למעצר בית לדירתם של ידידתו ובעלה. לדבריו, ניתן אף להתקין קו טלפון בדירה, על-מנת לאפשר את שחרורו של המשיב באיזוק אלקטרוני.

11.     לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בעניינו של משיב 1 חלופת מעצר הולמת שתפיג את הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור בתחום הסמים. המעשים המיוחסים למשיב 1 מצביעים על מעורבות פעילה בתחום הפצת סמים מסוכנים בכמויות מסחריות. על-רקע התרשמות שירות המבחן, כי למשיב קשיים בריסון עצמי, נטייה להתנהגות אימפולסיבית במצבי לחץ וחוסר תובנה להשלכות התנהגותו, סבורני כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביטחון הציבור הִנה גבוהה, וכי חלופת מעצר, במסגרת "מעצר בית" לא תפיג את הסיכון האמור. מכל מקום, חלופות המעצר הקונקרטיות שהוצעו על-ידי הסנגור אינן הולמות כלל ועיקר, ולוּ מן הטעם שבשתי חלופות המעצר אין ערֵבים שיכולים להוות גורמים בעלי סמכות לגבי משיב 1, ובפרט כאשר שירות המבחן התרשם שידידתו של המשיב המתגוררת בשכונת ארמון הנציב אינה יכולה להוות גורם מפקח, נוכח ההערכה כי ניכר בהסכמתה של אותה ידידה טשטוש של קשיים העלולים להתעורר בשל התחייבותה לאורך זמן ובשל היותה אם לילדים קטנים. למותר לציין, כי אין זה סביר כלל ועיקר לשחרר נאשם בעבירות של סחר בסמים ל"מעצר בית" בדירה שבה מתגוררים ילדים קטנים. אשר על-כן, אין בעניינו של משיב 1 נסיבות חריגות המצדיקות שחרורו בערובה לחלופת מעצר של "מעצר בית", ואין מנוס, אפוא, ממעצרו עד לתום משפטו.

12.     משיב 2, חיים כהן, הִנו בן 30, נשוי ואב לילדה בת תשע. מתסקיר שירות המבחן ומחוות-הדעת הפסיכיאטרית בעניינו עולה, כי הלה מכור לסמים קשים ולוקה בבעיות נפשיות. הוא גדל בתנאי התפתחות מורכבים, כבן להורים גרושים ולאב שהיה מעורב בפעילות עבריינית. בגיל חמש-עשרה, לאחר גירושי הוריו, עבר להתגורר בבית סבתו, שם התגורר גם דודו שהיה מכור לסמים קשים, וסבל מחוויית נטישה ותחושות חרדה וקיפוח. בשנות התבגרותו עבר משיב 2 מסגרות לימוד שונות, אך לא הצליח להתמיד בהן. לבסוף, נשר מהמסגרת הלימודית והתחבר לחברה שולית. בתקופה זו, על-רקע דפוסי אישיותו ותנאי התפתחותו, מצא מפלט בשימוש בסמים, עד לכדי התמכרות קשה. שירות המבחן התרשם מקווים ילדותיים ותוקפניים באישיותו, דימוי עצמי פגוע וקושי בהתמודדות במצבי לחץ. במהלך השנים טופל משיב 2 בתחנה לבריאות הנפש בשכונת מגוריו, אך לא היה בקשר רצוף עם התחנה, ואף לא במעקב תרופתי, מתוך קשיים לשמור על קשר טיפולי. בחוות-הדעת הפסיכיאטרית צוין, בין-השאר, כי בשנת 2000 קיבל המשיב טיפול תרופתי נגד חרדה בתחנה לבריאות הנפש; כי בשנת 2001 אושפז בבית-החולים "איתנים" למשך כחודש, בעקבות ניסיון אובדני, ואובחן כבעל הפרעת אישיות, שסובל ממצב חרדתי-דכאוני-תגובתי; וכי בשנת 2004 נבדק שוב בבית-חולים פסיכיאטרי לאחר ניסיון אובדני נוסף, ואובחן כבעל הפרעת אישיות. במהלך השנים האחרונות לא נמצא המשיב בטיפול ובמעקב פסיכיאטרי מסודר. בחוות-דעתו של סגן הפסיכיאטר המחוזי, מיום 24.8.08, צוין, כי המשיב אינו חולה נפש, אחראי למעשיו ומסוגל לעמוד לדין, וכי הלה לא מגלה סימנים פסיכוטיים ולא זקוק לטיפול פסיכיאטרי בעל כורחו.

     משיב 2 הציע, בשיחתו עם קצינת המבחן, כי ישוחרר למעצר בית בביתו, בהשגחת רעייתו. שירות המבחן לא התרשם, כי ביכולתה של אשת המשיב להוות גורם מפקח ובעל סמכות, ובפרט נוכח מערכת יחסים מורכבת ובעייתית שבוארה בהרחבה בתסקיר. שירות המבחן בחן מיוזמתו אף את האפשרות לשלב את המשיב בקהילה טיפולית סגורה לגמילה מסמים, אך התרשם כי בשלב זה בחייו חסר המשיב כוחות ויכולות הנדרשים לשילובו במסגרת סגורה לגמילה מסמים. בסיכום התסקיר העריך שירות המבחן, כי רמת הסיכון להישנות עבירות דומות מצד המשיב היא גבוהה, וכי מכיוון שאיננו מתאים ונעדר כוחות לטיפול במסגרת גמילה מסמים, אין הוא בא בהמלצה על שחרורו מהמעצר.

13.     ב"כ משיב 2, עו"ד אלברנס, שכאמור לא חלק על כך שיש ראיות לכאורה נגד מרשו לביסוס העבירות המיוחסות לו בכתב-האישום, טען כי העבירות בוצעו על-רקע הדחה של "סוכן מדיח". הוא ביקש מבית-המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של משיב 2, הסובל מבעיות נפשיות ומשתמש בסמים. הוא גורס, כי יש מקום לבחון את האפשרות לשקם את המשיב בקהילה טיפולית סגורה, וביקש שיוזמן תסקיר משלים, שיבחן את האפשרות לשלוח את המשיב לבדיקות בדבר התאמתו לשילוב במסלול שיקומי זה. בנוסף ולחלופין, עתר לשחרורו של המשיב בחלופת מעצר של "מעצר בית", בכדי שהלה יוכל לקבל את הטיפול לו הוא זקוק במסגרת הקהילה.

14.      סבורני, כי אין בעניינו של משיב 2 חלופת מעצר הולמת שתפיג את הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור בתחום הסמים, הנלמד ממהות העבירות המיוחסות לו ונסיבות ביצוען. סיכון זה הִנו מוגבר, זאת נוכח נתוני אישיותו של המשיב שבוארו בתסקיר, התמכרותו הקשה לסמים והיעדר התאמה וכוחות להיגמל מהתמכרות זו. בנסיבות אלו, ונוכח הערכת שירות המבחן, כי דרגת הסיכון להישנות עבירות דומות מצִדו של המשיב הִנה גבוהה, הרי שחרור בערובה ל"מעצר בית" לא יפיג את הסיכון האמור. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשתו החלופית של הסנגור, להזמין תסקיר משלים שיבחן את האפשרות לשקם את המשיב בקהילה טיפולית סגורה לגמילה מסמים. חלופה זו נשקלה על-ידי שירות המבחן ונשללה על-ידו, זאת נוכח ההתרשמות כי בשלב זה של חייו, חסר המשיב כוחות ויכולות הנדרשים לשילובו בקהילה טיפולית. אשר על-כן, אף בעניינו של משיב 2 אין חלופת מעצר שתשיג את תכלית המעצר, ועל כן יש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

משיב 3
15.     משיב 3, וואיל חמאד אלעזם, הִנו רווק בן 33, תושב שכונת בית צפפה. הוא הבן השני למשפחה מבוססת כלכלית המונה זוג הורים גרושים וארבע אחים ואחיות. מתסקיר המעצר עולה, כי משיב 3 גדל בערב-הסעודית יחד עם בני משפחתו, בגיל חמש-עשרה עבר להתגורר בירדן, ובהמשך - בשנת 2002 - העתיק מגוריו לישראל, יחד עם בני משפחתו, לאחר שסיים לימודיו האקדמאיים במנהל עסקים באוניברסיטה בירדן. בהמשך, החל לעבוד בעבודות מזדמנות שונות בארץ, תוך שנטל עליו אחריות לפרנסת בני משפחתו. אין לחובתו הרשעות קודמות, ולטענתו מהלך חייו היה תקין ונורמטיבי ללא מעורבות שולית ובעייתית.

     שירות המבחן התרשם, כי למשיב 3 כוחות ויכולות לתפקוד תקין, דבר שבא לידי ביטוי, בין-היתר, בקבלת אחריות לפרנסת משפחתו. עם זאת, התרשם שירות המבחן, כי ביחסיו הבינאישיים, נוטה המשיב להיגרר אחרי אחרים, ומגלה קשיים במתן ביטוי אסרטיבי לדעותיו ובחישוב צעדיו והשלכותיהם לעתיד. קצינת המבחן העריכה, כי רמת הסיכון להישנות המעשים המיוחסים למשיב 3 בכתב-האישום היא בינונית עד נמוכה, וכי קיימת חלופת מעצר שיש בה להפחית הסיכון האמור, זאת בדרך של "מעצר בית", תחת איזוק אלקטרוני, בבית אמו בשכונת בית צפפה, בהשגחת אמו, אחותו וחברתו לחיים. האם - עקרת בית, האחות - העובדת בהנהלת חשבונות בבית מלון, והחברה לחיים - אשר עובדת כפקידה בבנק, תיארו את מערכת היחסים החיובית שלהן עם משיב 3, ציינו כי לאורך חייו לא היה מעורב בהתנהגות שולית כלשהי, והביעו נכונות לקבל על עצמן את האחריות להשגיח עליו במסגרת "מעצר הבית", תוך חלוקה מתאימה לזמנים לשהייה עמו; ושירות המבחן התרשם, כי יש בחלופה האמורה כדי להפחית את הסיכון הנשקף מהמשיב.

16.     ב"כ משיב 3, עו"ד ג'בארה, טוען כי לא נשקף מהמשיב סיכון של ממש לשלום הציבור. לדבריו, המשיב - שהודה במעשיו והביע חרטה עליהם - אינו מעורה בעולם הסמים, ונקלע לביצוע העבירות עת ניסה לסייע לבן דודתו, משיב 1, ונגרר אחריו. ב"כ המשיב גורס, כי נוכח תִפקודו הנורמטיבי של מרשו עד למעידה הנדונה, והערכת שירות המבחן כי הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור אינו רב, וכי חלופת המעצר במסגרת "מעצר בית" אף תפחית את הסיכון, הרי שיש מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן ולשחרר את משיב 3 בערובה.

17.     כפי שצוין בסקירת הרקע המשפטי לעיל, בעבירות של סחר בסמים נקיטת חלופת מעצר בדרך של "מעצר בית" תעשה רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, שבהן חלופת המעצר תבטיח את תכלית המעצר. חרף המלצת שירות המבחן, אינני סבור כי חלופת המעצר המוצעת לגבי משיב 3, של "מעצר בית" בבית אמו, תפיג את הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור בתחום הסמים. במקרה דנן, מעורבותו של המשיב 3 בעבירות הסחר בסמים הייתה פעילה, ומצביעה על כך שהוא מעורה בשרשרת הפצת הסמים ונוטל בה חלק. לבקשת משיב 1, בן דודו, ביקש משיב 3 ממשיב 2 להשיג לו 20 כדורי אקסטזי בכדי למכרם לסוכן, ולארגן למכירה כמות נוספת של כ-1,000-2,000 כדורים נוספים. בעסקת מכירת 20 הכדורים נטל משיב 3 חלק מרכזי. הוא העביר למשיב 1 את 20 הכדורים שרכש ממשיב 2 וקיבל ממשיב 1 750 ₪ תמורתם. בהמשך נטל משיב 3 חלק פעיל ברכישת כ-590 כדורי אקסטזי ממשיב 2 עבור הסוכן, כחלק מעסקה לאספקת כ-1,000-2,000 כדורים, כאשר הן הכסף והן הסמים עברו תחת ידיו. מעשים אלו, המיוחסים לו בכתב-האישום, מצביעים על מעורבות בעולם הסמים, ועל תעוזה עבריינית של נטילת חלק פעיל בסחר בסמים קשים בכמות מסחרית. נוכח מהות העבירות של סחר בסמים מסוג אקסטזי, הישנותן בשתי עסקאות וכמויות הסם, אינני סבור כי "מעצר בית" בבית אמו של המשיב יפיג את הסיכון הנשקף מהמשיב בתחום הסמים, ובפרט כאשר המשיב מעד בביצוע העבירות בזמן שהתגורר בבית האם; מה גם, שניתן לבצע עבירות של סחר בסמים בין כותלי הבית, ואין לרשויות דרך אפקטיבית לפקח אחר הנעשה בד' אמות הבית. אשר-על-כן, חלופת המעצר המוצעת לגבי משיב 3 אינה הולמת, ולא תפיג את הסיכון הנשקף ממנו בתחום הסמים. משכך, דינו של משיב 3 להיעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בשולי ההחלטה בעניינו של המשיב 3 אעיר, כי במסגרת מכלול שיקוליי בהחלטה בעניין מעצרו, הבאתי בחשבון את העובדה שמשפטו אמור להסתיים בפרק זמן קצר יחסית, וזאת נוכח העובדה שהלה הודה בחקירתו במשטרה בכל העובדות המיוחסות לו בכתב-האישום.

התוצאה
18.     סיכומם של דברים: הואיל ובידי המאשימה ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיבים בעבירות של סחר בסמים מסוכנים שיוחסו להם בכתבי-האישום הנדונים, והיות שקמה נגד המשיבים עילת מעצר ואין בחלופות המעצר המוצעות כדי להבטיח את תכלית המעצר, יעצרו המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם: משיבים 1 ו-2 - עד לתום ההליכים בת"פ 219/08, ומשיב 3 - עד לתום משפטו בת"פ 220/08.

     בשולי ההחלטה אסב את תשומת לבם של רשויות המעצר וגורמי שירות בתי הסוהר לבעיותיו הנפשיות של משיב 2, המפורטות בחוות-הדעת הפסיכיאטרית, לרבות ניסיונות אבדניים בעבר, בכדי שינקטו בעניינו אמצעי הטיפול וההשגחה המתאימים, ככל שיידרשו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזקת סמים

  2. מציאת סמים ברכב

  3. החזקת סמים ברכב

  4. החזקת סמים בצוותא

  5. נהיגה בהשפעת סמים

  6. הזרקת סמים לקטינה

  7. עבירת החזקת קוקאין

  8. ענישה בעבירות סמים

  9. עונש על אחזקת סמים

  10. מכירת הרואין לקטין

  11. הפסקת שימוש בקוקאין

  12. יבוא סמים - גזר דין

  13. מעצר על סחר בהרואין

  14. גזר דין בעבירת סמים

  15. זיכוי מהחזקת הרואין

  16. מעצר על סחר במריחואנה

  17. נהיגה תחת השפעת סמים

  18. מה העונש על סחר בסמים

  19. יבוא קוקאין מקולומביה

  20. מכירת חשיש לסוכן משטרה

  21. גזר דין בעבירת סחר בסם

  22. ערעור עונש בעבירות סמים

  23. מכירת קוקאין לסוכן סמוי

  24. יבוא קוקאין מדרום אמריקה

  25. החזקת כמות גדולה של סמים

  26. בחינת מסוכנות בעבירות סמים

  27. שימוש בסמים של נהג הסעות

  28. החזקת אקסטזי לשימוש עצמי

  29. עונש מינימום לסוחרי סמים

  30. גזר דין בעבירות סחר בסמים

  31. קליטת נגמלים מסמים בעבודה

  32. העדפה מתקנת לנרקומן שנגמל

  33. החזקת סמים שלא לשימוש עצמי

  34. תקנות הסמים המסוכנים, תש''ם-1979

  35. מעצר עד תום ההליכים על החזקת חשיש

  36. עתירה בנושא שימוש במריחואנה רפואית

  37. קשירת קשר לביצוע פשע - סחר בסם מסוכן

  38. של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית

  39. סחר בסמים מסוכנים - מעצר עד תום ההליכים

  40. חילוט רכוש בבעלות קרובי משפחה של סוחר סמים

  41. פקודת הסמים המסוכנים (מתן תוקף לתקנות), 1945

  42. פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973

  43. החזקת סמים שלא לצריכה עצמית מקימה חזקת מסוכנות

  44. החזקת חשיש לצריכה עצמית בבית במשקל 0.77 גרם נטו

  45. צו הסמים המסוכנים (מתילמורפיון ואתילמורפיון), 1936

  46. תקנות הרוקחים (ניפוקם והעברתם של סמים), התשמ''ג-1983

  47. חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993

  48. תקנות הסמים המסוכנים (בדיקה מדגמית של סמים), התשנ''א-1991

  49. העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש (ולא בשלב המעצר)

  50. תקנות הרוקחים (אריזתם ושיווקם של סמים, רעלים וכימיקלים מזיקים), תשכ''ט-1969

  51. תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (בקשה לרשיון למוסד משולב), התשנ''ד-1994

  52. צו סדר הדין הפלילי (כמות הסם בעבירות סמים שבהן מועבר חומר החקירה לתובע מוסמך), התשס"א-2001

  53. תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים במוסד משולב), התשנ''ד-1994

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון