מעצר בגין כניסה לא חוקית לישראל

להלן החלטה בנושא מעצר בגין כניסה לא חוקית לישראל:

החלטה

בפני בקשה להורות על החזקת המשיבים במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק עבירה לפי סע' 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952.

ברקע הדברים וכעולה מהתיק, אירוע מיום 4.12.07 בשעות הבוקר בו נתפסו המשיבים בכביש 31 בצומת עם כביש 358 ללא אשרת כניסה כדין לישראל.

בבקשה טוענת המבקשת כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיבים בכתב האישום, ראיות הנלמדות מדוחות הפעולה והמזכרים של השוטרים וכן בהודאתם של המשיבים בכניסה לישראל שלא כדין.

טוענת המבקשת כי קמה בענייננו עילת מעצר לפי סע' 21(א)(1)(א) לחוק שהינה עילת החשש ששחרור הנאשם או אי מעצרו יביא להתחמקות מהליכי משפט.

כן טוענת המבקשת כי קמה עילת מעצר לפי סע' 21(א)(1)(ב) לחוק בשל מסוכנותם של המשיבים אשר נכנסו לישראל ללא שעברו קודם תחת עינם הבוחנת של רשויות הבטחון.

מנגד מסכימים ב"כ המשיבים לראיות לכאורה אך טוענים כי אין כל עילת מעצר של מסוכנות. אשר לעילת המעצר של ההימלטות מהדין, הרי ניתן לאיין את החשש בערובות מתאימות ובכל מקרה ניתן בדרך של חלופת מעצר להביא להפגת כל החששות.

עוד נטען בפני כי שיקולים זרים הם אלו שהביאו את המבקשת להגיש את כתב האישום בתיק זה שכן במקרים רבים אחרים הטיפול של המדינה הוא החזרת השוהה הבלתי חוקי אל שטחי הרשות הפלסטינית. בענייננו נטען כי מדובר בפרשה בה יש למדינה עניין שהמשיבים יהיו בארץ על מנת שיוכלו לשמש עדים בתיק פלילי אחר.

דיון
ראיות לכאורה
אין חולק כי תנאי מהותי למתן צו מעצר עד תום ההליכים, שבלעדיו אין, הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וטיבן של ראיות אלו הוא כזה שיש סיכוי סביר לכך, שאותן ראיות תהפוכנה בסוף ההליך הפלילי לראיות רגילות אשר יבססו את אשמת המשיב מעל לכל ספק סביר וכי בשלב זה של הדיון נבחן הכוח הפוטנציאלי ההוכחתי של הראיה (ראה בש"פ 8087/95 זאדה נ. מ"י פ"ד נ(2) 133).

בענייננו, לא חולקים ב"כ המשיבים על קיום ראיות לכאורה לביסוס אשמת המשיבים.

עילת המעצר
בהתאם לסעיף 21 (א)(1) לחוק רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים אם הוא סבור שנתקיימה אחת החלופות שפורטו. בענייננו הטענה המרכזית של המבקשת הינה העילה של החשש מההימלטות וההתחמקות מהליכי המשפט.

במסגרת בש"פ 2739/02 צבאח נ' מדינת ישראל פ"ד נו(4) 926, 930 קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה במקרה דומה כי מתקיימת עילת מעצר וכלשונה:



"העוררים אינם בעלי עבר פלילי קודם, ככל הידוע לנו, והאישום היחיד נגדם הוא כניסה לישראל ושהייה בה שלא כדין, כאשר אין כנגדם אישומים בעבירות פליליות נוספות. לכאורה, לא קמה כנגדם עילת מעצר בגין מסוכנות לביטחון הציבור או לביטחון אדם. עם זאת במצב החירום הביטחוני השורר כיום ונוכח העימות המתמשך בין תושבי השטחים לישראל, שחרורם של העוררים, תושבי השטחים, מהמעצר עלול, בהסתברות גבוהה מאוד, להביא להימלטותם אל תוככי השטחים ולאי-התייצבותם למשפטם. סיכויי ההצלחה של הימלטות כזו גוברים נוכח הדגש המושם בפעילות כוחות הביטחון על משימות ביטחוניות מיוחדות על חשבון משימות פיקוח ואכיפה שיגרתיות. בנסיבות אלה, ומכוח המצב השורר בשטח, מתקיימת עילת מעצר בעוררים הכרוכה בחשש להתחמקותם מהליכי שפיטה גם אם לא הוכח חשש קונקרטי באשר לכל אחד מהם, וחשש זה, פרי מציאות של זמן ומקום, נושא עמו משקל רב במערך האיזונים הרלוונטי לעניין המעצר.
אין במצב דברים זה כדי לשלול בחינת חלופות מעצר ראויות, אולם החלופה המוצעת צריכה להיות כזו שתשלול את סכנת ההימלטות, או לפחות תיתן ערובה של ממש אשר תמזער במידה ניכרת את ההסתברות כי תתממש".

בבש"פ 1308/05 איעד עביד נ' מ"י (טרם פורסם) התייחסה כב' הנשיאה בייניש לכך שדרך כלל, מתקיים החשש להימלטותו של אדם שעבר על עבירת הכניסה והשהיה הבלתי חוקית לישראל, אלא אם כן יש נסיבות יוצאות דופן בהן יש הצעה לחלופה מתאימה להנחת דעתו של בית המשפט.

ב"כ הצדדים הציגו בפני פסיקה נוספת לגבי מקרים נוספים בהן היו החלטות לכאן או לכאן. מחד ראיתי שבתי משפט לעיתים קבעו כי עצם הכניסה לישראל שלא כדין מקימה עילת מסוכנות תוך קביעה כי כל חלופה למעצר תביא לכך שהנאשם ישהה בפועל שלא כדין לישראל, ללא שעבר כל מסננת בטחונית. מנגד ובמקרים אחרים נקבעו חלופות למעצר כגון בדרך של הפקדה כספית משמעותית וערבויות.

לאחר שעיינתי בפסיקה הקיימת בנושא, הגעתי למסקנה ולפיה, לדעתי, מתקיימת עילת החשש מהימלטות מהליכי המשפט ומכאן שמתקיימת עילת המעצר בהתאם לסע' 21 לחוק.

טוענת המבקשת כי מתקיימת גם עילת מעצר של מסוכנות מעצם העובדה ולפיה המשיבים נכנסו לישראל שלא תחת עינם הבוחנת של רשויות הבטחון וכי לא ברור מהו הפוטנציאל של המסוכנות הטמון במשיבים.

לענין זה קובעת כב' השופטת ארבל בהלכת בש"פ 10445/05 פלוני נ' מדינת ישראל

"הגם שעבירה של כניסה ושהיה שלא כדין בישראל יש בה כדי לבטא לכאורה מסוכנות במעשיו של הנאשם, הנובעת בין היתר מכניסתם לישראל של מי שלא עברו בדיקת גורמי הביטחון, הרי שעילת המעצר העיקרית שיש לבחון במקרים אלה הינה החשש להימלטות מהדין (בש"פ 260/05 סביח נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). לפיכך, בקשה למעצרו עד תום ההליכים של תושב שטחים הנאשם בכניסה ושהיה שלא כדין בישראל מחייבת בחינת קיומה של עילת מעצר בכל מקרה לגופו, האם קיים חשש קונקרטי להימלטות מן הדין בעניינו".

אף אני סבור כי עילת המעצר העיקרית היא של ההימלטות מהליכי המשפט וכי המסוכנות הנטענת, רק מעצם הכניסה שלא כדין ובהעדר אינדיקציות נוספות למסוכנות אינה העילה עליה אבסס את החלטתי לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.

לפיכך קמה עילת החשש להימלטות המשיבים לצורך מעצר המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.
חלופת מעצר
אומנם בנסיבות העניין קמה לכאורה עילת מעצר נגד המשיבים ואולם על פי הקבוע בסעיף 21 (ב) לחוק עדיין מוטלת על ביהמ"ש החובה לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחרותו של המשיבים פחותה.

לעניין חלופת המעצר יש לבחון את טיבן של העבירות ומהותן לנוכח התנהגות המשיב ועברו.

זאת ועוד, "הבסיס לחלופת מעצר טמון ביכולתו של ביהמ"ש לתת בנאשם אמון" (בש"פ 8123/99 נשאד נ. מ"י, לא פורסם).

השאלות שעניינן בחינת חלופת מעצר:

"מתמקדות בעיקרן בשתי שאלות - שהן שתי פניה של שאלה אחת - האם המשיב מסוכן והאם ניתן ליטול את עוקצה של סכנתו, שהנסיון להשיב עליה הוא, בעצם, נסיון לצפות מראש את התנהגותו של אדם... בבואו להשיב על שאלות אלו על בית המשפט למצוא נקודות משען בטוחות ככל האפשר שאותן יכול הוא למצוא בתוך שתי מערכות של עובדות המושתתות על הראיות שהובאו בפניו בשלב זה. הראשונה - המעשה, השניה - העושה. דהיינו, עליו לבדוק אם מעידות נסיבותיה של העבירה כשלעצמם שהנאשם עלול לחזור על המעשה... עליו לבדוק אם מעידה אישיותו של המשיב, כפי שהיא מתגלה מתוך עברו ואורח חייו, על כך שהוא עלול לחזור על המעשה".

(ראה בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ. מ"י, טרם פורסם).


בשאלת האפשרות לחלופת המעצר, יש להביא בחשבון את טענת המבקשת ולפיה המשיב 3 כבר הורשע בעבר בעבירה דומה וכן בעבירת התחזות. לעומת משיב 3, המשיבים האחרים עומדים לדין לראשונה בשל העבירה של הכניסה לישראל שלא כדין.

טוענים המשיבים כי ניתן לאיין את מסוכנותם בדרך של חלופת מעצר.

לטעמי, דרך כלל יש יסוד לחשש כי קביעת חלופת המעצר בתחומה של מדינת ישראל יש בה מעין לגיטימציה לעבירה שביצע אותו משיב ובעצם רשיון לישיבה בארץ ע"י בית המשפט תוך עקיפת הדרך הרגילה של כניסה לישראל. אולם חרף דברים אלו, כאשר אין כל אינדיקציות קונקרטיות לבעיה בטחונית כלשהי ובהעדר התנגדות מיוחדת של המבקשת, ניתן לשקול חלופת מעצר תוך קביעת תנאי שחרור מחמירים.

לפיכך, היה ומי מהמשיבים יטען לחלופה אפשרית, אשקול את החלופה.

בשולי הדברים אציין כי נטען בפני כי מדיניות המבקשת אינה ברורה ויש שיקולים זרים בהעמדת המשיבים בתיק זה לדין בעבירת הכניסה לישראל שלא כדין לעומת מקרים אחרים. לענין זה אציין כי איני שולל טענה אפשרית שכזו ויתכן שיש בה ממש, ואף יתכן שבמקרים קיצוניים כבר בשלב בקשת המעצר יכריע בית המשפט בבקשה על בסיס טענת אפליה חמורה או כל טענה להתנהגות שערורייתית של המבקשת. דומני כי אין הדבר חל בענייננו ובכל מקרה ניתן למשיבים להעלות טענה שכזו בתיק העיקרי.

לפיכך ומכל האמור הנני מורה על מעצרם של המשיבים עד להחלטה אחרת.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מעצר לא חוקי

  2. מעצר על התחזות

  3. מעצר נאשם בהריגה

  4. מעצר בעבירת נשק

  5. מעצר בעבירת הצתה

  6. מעצר פועלים סינים

  7. מעצר בעבירת הריגה

  8. מעצר על דקירת קטין

  9. מעצר על תקיפת שוטר

  10. מעצר על חבלה חמורה

  11. מעצר על ניסיון שוד

  12. מעצר על נשיאת אקדח

  13. מעצר על העלבת שופט

  14. תנאים במעצר ראשוני

  15. מעצר על איומים ברצח

  16. מעצר על אגרוף בפנים

  17. מעצר על תקיפת החברה

  18. מעצר על סחר בהרואין

  19. מעצר על תיווך בשוחד

  20. מעצר שוהה בלתי חוקי

  21. מעצר על ניסיון הצתה

  22. סעיף 61 לחוק המעצרים

  23. הארכת צו מעצר מינהלי

  24. מעצר על סחר במריחואנה

  25. מעצר על שכפול מכוניות

  26. מעצר על חטיפת קטינים

  27. מעצר על נהיגה בשלילה

  28. הפסקת עבודה בגלל מעצר

  29. מעצר על איומים בצוותא

  30. מעצר על סחיטה ואיומים

  31. מעצר עד להסגרה לארה''ב

  32. המשך מעצר אחרי 30 ימים

  33. מעצר אדם המיועד להסגרה

  34. מעצר בעבירת סחיטה בכוח

  35. מעצר בית בבית של ההורים

  36. מעצר קטין עד תום ההליכים

  37. מעצר על מכירת רימון רסס

  38. מעצר על שימוש בסמים בצבא

  39. מעצר לפני הגשת כתב אישום

  40. מעצר על העלבת עובד ציבור

  41. מעצר בעבירת אינוס בן זוג

  42. מעצר על בריחה מרכב משטרה

  43. מעצר על פריצה לבית מגורים

  44. מעצר על אלימות נגד בת זוג

  45. מעצר בית מלא בעבירות סמים

  46. מעצר על יריות באזור מגורים

  47. מעצר על ניסיון בריחה משוטר

  48. מעצר צעירים עד תום ההליכים

  49. מעצר על הפרת זכויות יוצרים

  50. מעצר על גניבת מכוניות מחניה

  51. ביקורת שיפוטית על מעצר מנהלי

  52. מעצר מנהלי על בסיס מידע חסוי

  53. מעצר בגין התעללות בבעלי חיים

  54. מעצר בגין גניבה והתפרצות לבית

  55. פיצוי בגין מעצר וכליאה שלא כדין

  56. מעצר עד תום ההליכים בעבירת רצח

  57. מעצר נהג מונית על אונס סטודנטית

  58. מעצר לאחר חידוש כתב אישום שבוטל

  59. מעצר בגין כניסה לא חוקית לישראל

  60. מעצר על התפרצות בנסיבות מחמירות

  61. מעצר עד תום ההליכים בעבירת אונס

  62. התנאים לקבלת פיצוי כספי על מעצר

  63. מעצר עד תום ההליכים בניסיון לרצח

  64. מעצר עד תום ההליכים על החזקת חשיש

  65. מעצר עד תום ההליכים בעבירות מרמה

  66. מעצר שוהה בלתי חוקי עד תום ההליכים

  67. מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה

  68. מעצר עד תום ההליכים שוהה בלתי חוקית

  69. מעצר על הסעת נוסעים בשכר ללא רישיון

  70. מעצר בעבירה על חוק איסור מימון טרור

  71. מעצר עד תום ההליכים נהיגה בזמן פסילה

  72. מעצר בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

  73. מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות ישנות

  74. מעצר בעבירת חבלה בכוונה מחמירה בצוותא

  75. מעצר עד תום ההליכים בעבירות הלבנת הון

  76. מעצר עד תום ההליכים בעבירות על רקע לאומני

  77. מעצר שווא בהוצל''פ שגרם להחמרת בעיה רפואית

  78. חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), תשל"ט-1979

  79. מעצר עד תום ההליכים בגין שוד בנסיבות מחמירות

  80. מעצר עד תום ההליכים בעבירת שוד בנסיבות מחמירות

  81. מעצר עד תום ההליכים או שחרור בערובה בעבירות אלימות

  82. פיצויים והוצאות הגנה בתוספת 50% על מאמץ מיוחד בגין מעצר

  83. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

  84. פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט-1969

  85. תקנות סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי), התשמ''א-1981

  86. צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (ביטול הענקת סמכויות), התשס"א-2001

  87. צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (ביטול הענקת סמכויות), התשנ"ח-1998

  88. תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים), תשל''ט-1979

  89. תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ''ז-1997

  90. תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשס''ז-2007

  91. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון