מה ההבדל בין שוד לבין גניבה ?

מהי הגדרת שוד ? מה ההבדל בין שוד לבין גניבה ? סעיף 402(א) לחוק העונשין מגדיר את עבירת השוד כדלקמן: "(א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו, או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה הרי זה שוד, ודינו של השודד - מאסר ארבע עשרה שנים". (ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשירים שיש בהן כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה... דינו מאסר עשרים שנים". מהי ההתנהגות "המאיימת" הדרושה לשם הפיכת גניבה "סתם" לשוד ? "איום" בהקשר זה, יכול ויהא איום מילולי - מפורש או משתמע - ויכול שהיא זה איום בהתנהגות, ובלבד שיהא זה איום, שאובייקטיבית יש בכוחו להטיל פחד בלב האדם הממוצע, במידה המאלצת אותו "להיפרד" מרכושו בניגוד לרצונו. מבחנו של איום הוא מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר, ואין להסתפק בתחושתו הסובייקטיבית של המתלונן הספציפי. אם אדם בא לאחר ואומר לו "תן את הכסף", אין בכך כשלעצמו משום איום גם אם הקרבן חושש שאם לא ייענה לדרישה, עלול השני לנקוט נגדו באלימות. כל עוד לא עשה הגנב פעולה אקטיבית שיש בה מסר של איום (וזו יכול שתהיה באחד מגווני ה"התנהגות" ולאו דווקא בהתבטאות) - אין לראות בכך איום. בית המשפט פסק כי אין לראות בכיסוי הפנים כשלעצמו משום מסר של איום כאשר לא מתלווה לו אקט נוסף כלשהו לדרישת הכסף. יש לציין כי אין חובה שהאיום אשר נדרש בסעיף 402(א) לחוק העונשין יגיע לרמת ביצוע של עבירת האיום שבסעיף 192 לחוק העונשין, שכן אם נפסק שדי באיום אובייקטיבי, דהיינו שאדם סביר יחוש מאויים, לצורך סעיף 402(א) לחוק העונשין, יכול להיות מצב שהנשדד הספציפי באותו מקרה אינו חושש מן האיום, למשל, כיוון שהוא מומחה לקרב מגע, אך עדיין תתגבש עבירת השוד. זאת ועוד, מטרתו של האיום בסעיף 402(א) לחוק העונשין היא להקל על הגניבה לעומת סעיף 192 לחוק העונשין שדי בו בכוונה להפחיד. האיום שבסעיף 402(א) לחוק העונשין צריך להיות איום לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס, בעוד האיום שבסעיף 192 לחוק אינו צריך להיות בהכרח במעשה אלימות אלא, בכל דרך שהיא, איום שלא כדין (אלמנט שחסר בסעיף 402(א) לחוק העונשין) כלפי גוף, חירות, נכסים, שם טוב ופרנסה. משפט פלילישודשאלות משפטיותגניבה