יבוא קוקאין מקולומביה

להלן גזר דין בנושא יבוא קוקאין מקולומביה:

גזר - דין

1.     עובדות כתב האישום
הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון חלקי, בעובדות כתב האישום שבאישום הראשון, כאשר לפי הסדר טיעון זה נמחקו מהאישום הראשון הוראות החיקוק מס' 3 ו- 4, כל זאת מבלי לשנות מעובדות כתב האישום, ותוך מחיקת האישום השני כנגד הנאשם.

לפי המפורט באישום הראשון בו הורשע הנאשם, כאמור, במועד שאינו ידוע לפני ה- 16.2.05, קשר הנאשם קשר עם שניים נוספים, הם הנאשמים 2 ו- 3, לייבא סם מסוג קוקאין ממדינת קולומביה, כאשר במסגרת קשר זה פנה הנאשם אל ג'וני (להלן: "ג'וני") שמוכר לו מעבודתם המשותפת בחברת הסעות, והציע לו לשמש בלדר לייבוא הסם לישראל.
עם קבלת ההצעה, פנה אותו ג'וני למשטרת ישראל ודיווח לה על הצעת הנאשם, ואנשי המשטרה הנחו את ג'וני להעתר, כביכול, להצעת הנאשם, וכך קרה הלכה למעשה, כאשר אותו ג'וני פועל, בפיקוח המשטרה ותחת הנחיות אנשיה.

ביום 18.2.05 נפגש הנאשם פעם נוספת עם ג'וני, כאשר בהזדמנות זו גם פירט בפניו שהוא יכול לנסוע לקולומביה ביחד עם חברתו, ולייבא משם סם מסוג קוקאין ב- 2 או 3 מזוודות תמורת סך של 50,000 ש"ח.
ג'וני נעתר להצעה מספר ימים לאחר מכן וצירף את מירי, חברתו, לכאורה, שהיתה שוטרת סמויה במשטרת ישראל וגוייסה לצורך מטרה זו ע"י משטרת ישראל, לנסיעה זו.

הנאשם הדריך את ג'וני שעליו לטוס לעיר קאלי שבקולומביה, שם אמורים הם לקבל מאחרים את הסמים מוטמנים במזוודות, כאשר לפי הנחיות הנאשם, מירי היתה אמורה לשוב לארץ עם שתי מזוודות בהן הוטמן הסם, ואילו ג'וני היה אמור לשוב לארץ יומיים אחרי מירי, עם מזוודה שטמון בה סם, הכל כדי להפחית ממידת החשד שיכולה לעורר נסיעה זו.
לפי המוסכם, עם חזרתו לארץ של ג'וני ועם מסירת כל המזוודות שמכילות סם, היה אמור הנאשם לשלם לג'וני סך של 120,000 ש"ח.

ביום 22.2.05 הגיע הנאשם ביחד עם ג'וני לסוכנות נסיעות ברמת גן, שם רכש הנאשם עבור ג'וני ומירי כרטיסי טיסה לעיר קאלי שבקולומביה.

ביום 1.3.05 מסר הנאשם לג'וני את כרטיסי הטיסה, מסר לו פתק ובו מספר טלפון ליצירת קשר עם אחרים מקומיים בעיר קאלי, שאמורים למסור לג'וני את מזוודות הסם, וכן מסר לידיו שטר כסף כאות זיהוי שעל ג'וני למסור לאחרים שם, הדריך את ג'וני כיצד עליו להתנהג ומה עליו לעשות בעת הנסיעה כדי להבטיח את קבלת הסם והבאתו לארץ.

ביום 6.3.05 מסר ג'וני לנאשם (בניגוד למפורט בסע' 7 ב' לכתב האישום ובהתאם לתיקון שנערך בישיבה מיום 23.11.05 עמ' 22 לפרוטוקול מול השורה 7) מכשיר טלפון נייד, אותו קיבל מהמשטרה, כל זאת על מנת שהקשר בין הצדדים יתבצע באמצעות אותו מכשיר טלפון נייד, שנמסר לג'וני ע"י המשטרה, כאמור.

באותה הזדמנות מסר הנאשם לג'וני סך של 900 ש"ח ועוד 1,200 דולר שאמורים היו לממן את הוצאות ג'וני ומירי בחו"ל ואכן ביום 8.3.05 נסעו בני הזוג לעיר קאלי, שם עמד הנאשם בקשר תדיר עם ג'וני ובנוסף שלח לו בהעברה באמצעות ווסטרן-יוניון סך של 1,000 דולר נוספים לכיסוי ההוצאות שם.

ביום 9.3.05 ביוזמת הנאשם, פנו אל ג'וני ומירי שני מקומיים שהזדהו כקרלוס ולואיס, הדריכו את ג'וני ומירי לגבי מזוודות הסם, ליוו אותם בעת שהותם בקאלי, כל זאת לאחר שנטלו מידיהם את השטר המסומן שמסר הנאשם לג'וני.
ביום 15.3.05 מסרו קרלוס ולואיס שתי מזוודות קשיחות עם גלגלים, שבהן הוטמן סם מסוג קוקאין במשקל של 3,876.03 גרם, כאשר הסם הוטמן בצורת תרכובת דמויית גומי שהוצמדה למסגרות הפלסטיק של המזוודות והוסתרה מתחת לבד החיפוי של המסגרות.

עוד באותו יום חזרה מירי לישראל עם המזוודות, נחתה בשדה התעופה וממועד זה ואילך התקשר הנאשם, במספר הזדמנויות, בעצמו ובאמצעות אחרים, לג'וני, ודרש ממנו שיורה למירי למסור לידיו את המזוודות, אך ג'וני סירב לעשות כן בהנחיית משטרת ישראל ועמד על תנאי ההסכם המקורי, לפיו מסירת הסם תעשה רק לאחר שובו של ג'וני לארץ, וכמו כן סירב ג'וני לגלות לנאשם את מקום שהותה של מירי בארץ.

הנאשם טען בפני ג'וני שעליו לקבל את המזוודות ממירי כדי לבחון את סם הקוקאין כתנאי להמשך ביצוע עיסקת יבוא יתרת הסם מקולומביה, אך ג'וני, כאמור, עמד בסירובו, עד אשר ביום 23.5.05 חזר ג'וני לארץ בטיסה באמצעות כרטיס שקיבל מקרלוס, כל זאת לאחר שהנאשם שילם לסוכנות הנסיעות בארץ סכום כספי נוסף שנדרש בגין שינוי מועד הטיסה, ומרגע חזרתו לארץ יצר הנאשם קשר עם ג'וני וסיכם עימו שזה ימסור לידיו את שתי מזוודות הסם תמורת סך של 60,000 ש"ח.

ביום 27.6.05 התקשר הנאשם בשעת בוקר לג'וני, הודיע לו שעם מסירת המזוודה הקטנה מבין השתיים ימסור לו סך של 2,500 דולר, ולאחר מכן תימסר המזוודה השניה ותשולם יתרת הסכום המוסכם.
במזוודה הנ"ל הוטמן קוקאין במשקל של 1,336.79 גרם קוקאין, כאשר חוקרי היס"מ הוציאו מתוכה את הסם והותירו בה קוקאין במשקל נקי של כ- 93 גרם, כאשר באותו יום בשעות הצהריים הגיע הנאשם ביחד עם אחר, כאשר האחר נוהג ברכב, אל מקום המפגש שנקבע עם ג'וני בעיר ראשל"צ. הנאשם נטל מג'וני את המזוודה ומסר לו תמורתה 2,300 דולר, כאשר השניים מסתלקים מהמקום עם המזוודה וסמוך לאחר מכן הם נעצרים ע"י המשטרה.



2.     הסדר הטיעון
     בהתאם להסדר הטיעון עם הצדדים, הסכימה המאשימה למחיקת הוראות החיקוק 3 ו- 4, והנאשם הורשע בהוראות החיקוק 1 ו- 2 בעבירות של ייבוא סם מסוכן ונסיון לייבא סם מסוכן.

כמו כן,      הוסכם בין הצדדים בהסדר הטיעון שהוגש לביהמ"ש חתום ע"י הצדדים, שהנאשם יוכרז כסוחר סמים, הכל לפי הוראות סע' 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים.
כן הוסכם בין הצדדים שהצדדים יטענו לעונש ללא הגבלה, כך שאין הסכמה ביניהם בענין זה.
התביעה הסכימה במסגרת הסדר הטיעון לחזור בה מבקשתה לחילוט כספים בחשבון עו"ש, אך הוסכם בין הצדדים שהם יטענו לגבי מכשיר הטלפון הסלולרי ורכב, כאשר המדינה טוענת לחילוטם של אלה אך בטרם הכרעה בנקודה זו יש צורך לשמוע צדדי ג' בעלי ענין.

לפיכך, ובהתאם להסדר הטיעון, הכרזתי על הנאשם כסוחר סמים, כל זאת במסגרת הכרעת הדין שניתנה בעניינו ביום 23.11.05.

3.     טיעוני באי כח הצדדים
עו"ד דרויאן, ב"כ המאשימה, טען שאין בעצם מחיקת הוראות החיקוק 3 ו- 4 מכתב האישום כדי לשנות כהוא זה מהמעשים בהם הודה הנאשם והורשע בביצועם על סמך הודאתו, ועל כן אין במחיקה זו כדי לשנות באופן משמעותי מחומרת המעשים, שעיקרם עבירות של ייבוא סם ונסיון לייבא סמים לארץ.

עו"ד דרויאן הוסיף וטען שמדובר בנאשם שהורשע בעבר בעבירה של החזקת סם מסוכן ובגין כך הוטל עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, כל זאת בחודש אוקטובר 2000, גז"ד שהומתק קמעה ע"י ערכאת הערעור שהפחיתה את עונש המאסר לכדי 12 חודשים, הכל כמפורט בת/1, ולא היה בכך כדי להרתיע את הנאשם.

עוד טען עו"ד דרויאן שמדובר בנאשם, שעפ"י גירסתו, היה מכור לסמים קשים בעברו, ועל כן מצוקתו של נרקומן מוכרת לו היטב ומקרוב, ויש לשקול את מעשיו שהורשע בהן ככאלה שבוצעו ע"י מי שידע היטב לאיזה גיהנום הוא מכניס את אותם צרכני סם שהיו אמורים להשתמש בסם אותו ייבא לארץ.

עוד הוסיף ב"כ המאשימה שמעובדות כתב האישום ניתן ללמוד היטב על חלקו המשמעותי והמכריע של הנאשם בפרשה זו, לפחות ביחס לחלקם של מעורבים אחרים שנעצרו ע"י המשטרה והועמדו לדין ובעצם ניתן לומר שחלקו של הנאשם ומעמדו בפרשה זו הם כה משמעותיים, עד אשר מציבים אותו בראש הפירמידה של הנאשמים בכתב האישום.

עוד נטען ע"י ב"כ המאשימה שבתי המשפט הכריזו מלחמה עקובה בתופעת הסחר בסמים בכלל, ובתופעה הרסנית של ייבוא סם לישראל, עבירות שמבוצעות ע"י מבצעיהן, לרוב על רקע של בצע כסף, תוך התעלמות מוחלטת מהנזק שגורמים סמים אלה לאלה המכורים להם ולאלה שאמורים להתנסות בהם, תוך העדפת עשיית רווחים קלים ועצומים מבלי ליתן את הדעת ליסורים שגורמים סמים אלה, לא רק למשתמשים בהם אלא גם למשפחותיהם ולמעגל הרחב יותר.

ב"כ המאשימה הגיש לביהמ"ש שורה ארוכה של פסקי דין של ביהמ"ש העליון וגם של בימ"ש זה, שם נקבע העקרון שהאינטרס הציבורי לעולם עדיף על פני האינטרס האישי של נאשם בעבירות של ייבוא סם לארץ, כל זאת כדי להרתיע במידת האפשר לא רק את הנאשמים בפועל אלא גם נאשמים בפוטנציה, שעלולים להתפתות להצעות המופנות אליהם ע"י ברוני סמים, משום הרווחים העצומים שאלה מפיקים מייבוא הסם.

לבסוף, ביקש עו"ד דרויאן מביהמ"ש לראות את מעשיו של הנאשם באספקלריה של מי שיזם את עצם הפניה לג'וני, הדריך אותו, הציע לו שחברתו תתלווה אליו, ליווה אותו למשרד הנסיעות ואף שילם תמורת כרטיסי הטיסה, צייד אותו בסכום כסף לא מבוטל בטרם עזיבתו את הארץ, דאג ליצירת קשר מתמיד עימו, דאג ליצירת קשר בין ג'וני לבין מקומיים בעיר קאלי, אשר סיפקו לג'וני את הסם לפי הנחיות הנאשם. תכנן עם ג'וני את אופן חזרתו לארץ ימים מספר לאחר חזרתה של מירי, הבטיח לג'וני תשלום סכום כסף גבוה מאד תמורת בלדרות הסם (120,000 ש"ח), שילם לג'וני סך של 2,500 דולר - כך שיש לראות את מעשיו של הנאשם כמי שהיווה חוליה חשובה ביותר, ואף מרכזית, בעיסקת ייבוא הסם לישראל, גם אם היו אחרים שעמדו מאחורי העיסקה ומימנו אותה - ועל כן עתר לביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך וכן מאסר על תנאי וקנס.

מאידך, עתר ב"כ הנאשם, עו"ד מנדלמן, לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כמו גם חלקו בפרשה זו ולהטיל עליו עונש שיהיה בו כדי לאזן בין אלה, אך גם יביא בחשבון את עצם הודאתו של הנאשם, העובדה שמעורבים אחרים בפרשה עמדו על כפירתם ומשפטם מתנהל בעצם ימים אלה, ויש לראות בהודאתו משום קבלת אחריות על ידו.

עו"ד מנדלמן עתר לביהמ"ש ליתן משקל ראוי ונכבד לעצם הודאת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, כל זאת כדי שהמסר שייצא מביהמ"ש יהיה ברור וחד ומופנה לנאשמים כמו הנאשם, אך גם לאחרים, כאשר במסר זה תהיה גלומה אמירה מפורשת שביהמ"ש יראה בעין יפה הודאה של נאשמים, שיהיה בה לא רק משום חסכון יקר בזמנו של ביהמ"ש, של באי כח הצדדים, של העדים ושל כלל המערכת, אלא גם מתן משקל מסויים לעצם נטילת האחריות ע"י אותו נאשם, שיש בה גם משום הבעת חרטה.

עו"ד מנדלמן ביקש להסתייע דווקא בדבריו של עד התביעה העיקרי ג'וני, כפי שאלה נמסרו לביהמ"ש, לא כעד מטעם ההגנה אלא דווקא כעד מטעם התביעה, שעה שנחקר בחקירה ראשית ונגדית במשפטם של המעורבים האחרים, שם טרח וציין ג'וני פעם אחר פעם את התרשמותו שהנאשם הינו בגדר דג רקק ולא ברון סמים שעמד מאחורי העיסקה, כאשר העד גם פירט בפני ביהמ"ש מדוע להתרשמותו עמדו ברוני סמים גדולים מאחורי העיסקה אשר השתמשו בנאשם כמריונטה אותה הניעו לפי רצונם - והעד אף ביקש לציין בפני מפעיליו במשטרה שאין רצונו לפגוע בנאשם לאור התרשמותו שחלקו של זה בפרשה הוא של מי שהופעל ע"י אחרים ולא מי שיזם איזה מהמעשים בעצמו.

עו"ד מנדלמן גם ביקש להדגיש את העובדה שהנאשם הצליח בעבר להשתקם מהתמכרותו לסמים קשים, חזר לתפקד כאב דואג ומפרנס, כבעל איכפתי, שמקדיש את כל כולו לטובת משפחתו וילדיו, העובדה שהוא שירת שרות צבאי מלא, העובדה שהוא שירת שרות מילואים ביחידת שדה, העובדה שהוא הצליח לשקם את חייו והתאושש בכוחות עצמו באופן שחזר לעבוד כנהג הסעות.

באשר לקנס, עתר עו"ד מנדלמן שלא להטיל על הנאשם כל קנס כספי, כל זאת בשים לב לעובדה שמצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע, וכל קנס שכזה משמעותו תהיה תוספת לרכיב המאסר בפועל.

עו"ד מנדלמן הגיש לביהמ"ש שורה ארוכה של פסקי דין שניתנו ע"י ערכאות שונות, בעיקר של ביהמ"ש העליון, שם מצאו בתי המשפט להקל עם נאשמים משום נסיבות אישיות כגון נסיבותיו של הנאשם, כל זאת תוך חריגה מאותה הנחיה ברורה לפיה לעולם יש להעדיף את האינטרס הציבורי בעבירות של ייבוא סם.

4.     ראיות לעונש
מטעם הנאשם העידו גרושתו, שני ילדיו, חברו לעבודה ושכנה, אשר כולם כאחד ביקשו להדגיש את אופיו הנוח של הנאשם, מסירותו הבלתי מוגבלת למשפחתו, עובדת היותו איש עבודה שבעמל רב ובקושי לא מבוטל הצליח לפרנס את משפחתו, עד אשר נאלץ לעבוד שעות רבות מדי יום בנסיעות בינעירוניות כנהג הסעות, כדי לכלכל את עצמו ומשפחתו.

שמעתי את דברי העדים, התרשמתי מאד מבנו הבכור של הנאשם, שדבריו הותירו רושם של מי שמתקשה מאד במעמד זה של השמעת דברי סניגוריה על האב, שעה שהמעמד הביך אותו במובן זה שהוא לא היה רגיל אליו, ולא סבר שבימיו יאלץ לעמוד במעמד מביך שכזה, כאשר עצם הרשעתו של האב בעבירה כה חמורה עומדת היא בסתירה מוחלטת לתפיסת עולמו של העד ולראייתו את תפקידו של הנאשם כאב שחינך את ילדיו על דרך היושר והנאמנות.

דברי עדי האופי אכן דברים חמים הם, ונועדו לרכך את התמונה הקשה של מעשים שבינם לבין אופיו של הנאשם, כפי שהעידו עליו עדי האופי - מרחק רב מאד.
מתקשה אני לראות כיצד דברי שבח והלל אלה יכולים לעלות בקנה אחד עם מעשים כה חמורים וקשים שבוצעו ע"י הנאשם, תוך מודעות מלאה לנזק העצום שיכולה היתה כמות כה גדולה של סם לגרום נזק ויסורים לא רק למכורים לסם הקוקאין אלא גם לכאלה שעלולים להיקלע לראשונה בחייהם לשימוש בסם קשה זה.

5.     שיקולי הענישה
ביהמ"ש העליון חזר פעם אחר פעם על ההלכה שמחייבת החמרה בענישתם של עברייני סמים, הן משום חומרת העבירות והן משום צרכי ההרתעה, כך קבע ביהמ"ש העליון בע"פ 4211/91 מ"י נ' מצרי, פד"י מז(5) עמ' 644. כך נקבע בע"פ 331/88 חלובה נ' מ"י, פד"י מד(4) עמ' 147. במקרים כגון אלה של ייבוא סמים בכמות משמעותית, ראוי לגזור על המורשעים עונש הקרוב לעונש המירבי הקבוע בחוק וכלשונו של הנשיא שמגר (כתוארו אז) בע"פ 575/88 עודה נ' מ"י, פד"י מב(4) עמ' 243:
"העונש שנגזר על המערער (12.5 שנות מאסר) הוא עונש חמור, וכך אכן צריך להיות העונש כאשר מדובר בעבירה של סחר בכמות כה גדולה של הירואין (2 ק"ג). הצפת המדינה בכמויות גדולות של סם, מעשה שהולך ומתרחב, יכולה להיבלם רק ע"י עונשים מרתיעים ומשמעותיים. מי שנגרר אחרי מעשי עבירה המסכנים חיי אדם בצורה מפליגה, צריך לדעת אל נכון, כי אם ייתפס, יטופל עניינו בכל חומרת הדין".

כמו כן נקבע בפסיקה העקרון שבעבירות סמים נסוגים השיקולים האישיים של העבריין מפני הנזק הקשה שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו ועל כן שומה על בתי המשפט לשקול את הפגיעה הקשה בצרכני הסם, צרכנים קיימים וצרכנים פוטנציאליים, לרבות גרירתם לביצוען של עבירות פליליות לצורך מימון הסם, כאשר על כל אלה עמד ביהמ"ש בפרשת קרדוסו, שם נקבע:
"לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי - החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע-כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד-תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם. המערערים מוכרים סם-מוות למי שמכרו את גופם לסם, ועל עסקאות-מכר אלו זוכים הם לתמורה כספית. למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם, והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם. המערערים אינם חייבים, כמובן, מבחינה משפטית בעבירות שעוברים אחרים, אך לעת גזירת העונש נביא כל אלה במנין.
חומרה, חומרה, חומרה - זו חייבת שתהא דרכו של ביהמ"ש.
הנגע הרע של הסמים, במיוחד אלה הקשים, פגיעתו הקשה בחברה ומימדיו מקימים את הצורך במלחמה קשה בהם ומאבק מר של החברה כולה, בנסיון למגר את התופעה המגונה.
לביעור נגע הסמים אין די ברטוריקה. נדרשים אנו למעשים של-ממש. חובה היא המוטלת על ביהמ"ש להעלות את תרומתו למלחמתה של החברה במשחיתיה. מוכנים אנו גם לומר כי הענישה המתחייבת במקרים דוגמת המקרה שבפנינו צריכה לשאוף לגבול העליון של העונש שקבע המחוקק ולא די כי משלם מס שפתיים באמירה כי עיסוק בסמים קשים מחייב הטלת עונשים חמורים שמפניהם מתגמד השיקול האישי של הנאשם. אמירה זו שאין כיסוי מאחוריה לא תתרום דבר למלחמה הבלתי נלאית עת שמצווים אנו להלחם במי שלמעשה סוחרים בנפשות לשם בצע-כסף".

עוד ראוי להביא בענין זה מדברי ביהמ"ש העליון בע"פ 3759/03 יצחק תמיר נ' מ"י, דינים עליון כרך ס"ו, עמ' 923, שם קבע כב' השופט ג'ובראן:
"כשלעצמי, סבור אני, כי בקביעת עונשם של נאשמים בגין עבירות של ייבוא, ייצוא, מסחר ואספקה של סם מסוכן, יש לנקוט בגישה הרואה כנקודת המוצא את העונש המירבי הקבוע בחוק, כאשר שלושת הפרמטרים שיש לייחס להם את המשקל המכריע ביותר בקביעת העונש בעבירות מסוג זה הם אלו: א. תפקידם ומעמדם של הנאשמים בהיררכיה העבריינית ותרומתם לפעולות שקידמו את עסקי הסמים אשר בגינם הועמדו לדין.ב. כמות הסמים ומספר העסקאות בהם נטלו חלק הנאשמים ותדירותן של העסקאות הנ"ל.ג. שיתוף או אי-שיתוף הפעולה מצד הנאשמים עם החוקרים, ואופן ניהול משפטם".

זו מדיניות הענישה שהתווה וקבע ביהמ"ש העליון במלים בוטות וחד משמעיות, שמחייבות את בתי המשפט לנקוט יד קשה מאד כלפי כל מי שעיסוקו בסחר והפצת הסם, אך בעיקר כלפי אלה שעוסקים בייבוא הסם לישראל.
בתי המשפט נתקלים לא אחת בתופעה לפיה אותם ברוני סמים עושים שימוש ציני בנאשמים חסרי כל עבר פלילי, לרוב נאשמים צעירים לימים, שטרם התגבשה דעתם ונוטלים על עצמם סיכון רב ביותר שעה שמבצעים מלאכת בלדרות של ייבוא סם לישראל, משום התמורה הכספית הגבוהה המובטחת להם תמורת מלאכה שלכאורה היא מלאכה קלה, שמסתכמת כל כולה בעצם הובלתו של סם לארץ במזוודות שהוכנו מבעוד מועד והוטמן בהם סם מסוכן בדרכים מתוחכמות.
אין זה מחזה נדיר שבו ביהמ"ש נתקל כדבר שבשגרה שעה שבא הוא לגזור את דינם של נאשמים שהורשעו בעבירות של ייבוא סם או נסיון לייבא סם, שביהמ"ש רואה לנגד עיניו את אותם בחורים צעירים או נאשמים חסרי עבר פלילי שהדעת מתקשה מאד לחבר בין אורח חייהם הנורמטיבי ותפקודם התקין משך שנים, לעתים לאחר שרות צבאי ביחידות מובחרות ולעתים לאחר שנים רבות של עבודה מאומצת וקשה - לבין אותם מעשים קשים ומזוויעים של ייבוא סמים מסוכנים לארץ, לצורך הפצה בין צרכני הסם ובין אלה שעוד לא התנסו בצריכת הסם, כאשר אין ולא יכולה להיות מחלוקת שצריכת סם זה היא בגדר אסון נוראי למשתמשים בסם, לבני משפחתם, לקרוביהם ולכלל החברה.

בצד כל אלה אין ביהמ"ש יכול להתעלם מנסיבות מקלות שראוי לשקול אותן לגבי כל נאשם ונאשם שמובא בפני ביהמ"ש, ואין ביהמ"ש יכול להתעלם גם בבואו לגזור את דינו של הנאשם שהורשע בעבירה של ייבוא סם, מאותן נסיבות אישיות ייחודיות לנאשם, מסיכויי השיקום של הנאשם, הודאתו במיוחס לו, נטילת האחריות על ידו, הבעת החרטה, רצונו לשקם את חייו ונסיבות אישיות אחרות שביהמ"ש מחוייב לשקול אותן בטרם גזירת דינו של הנאשם.


מוצא אני גם להדגיש את העובדה שאינני יכול להתעלם מאותו אספקט שהודגש ע"י הסניגור, והכוונה למסר שחייב לצאת מביהמ"ש לא רק לנאשם עצמו ולמעורבים אחרים בפרשה, אלא גם לנאשמים פוטנציאליים אחרים שביהמ"ש אכן רואה בצורה אוהדת את הודאת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, לא רק משום שזו חוסכת בזמנו של ביהמ"ש ובזמנם של באי כח הצדדים ועשרות עדים אחרים שמדרך הטבע רובם ככולם הם אנשי משטרה שחלקם משרת בחו"ל, והצורך להעידם היה גוזל משאבים רבים, כספיים והשבתה של עבודתם של אלה, אלא גם משום אותו שיקול של נטילת אחריות של הנאשם על מעשיו והבעת החרטה על ידו, שיקול שיש בו כדי לתמוך בטענת נאשם שאת הלקח הוא כבר למד מעצם מעצרו, ושהוא מבקש לפתוח דף חדש בחייו.

ויפים לצורך זה דברי כב' השופט ברק (כתוארו אז) בב"ש 352/86 מרים זגל נ' מ"י, פד"י מ(2), 769 בעמ' 772 - 773, שם הורשעה המערערת בעבירה של בלדרות סמים שעה שיבאה סמים מאמסטרדם לארץ:
"כל עונש הוא תוצאה של שקלול שיקולים שונים, כגון הענשה, הרתעה, החזרה למוטב. כל עונש חייב להתחשב בנסיבותיו האישיות של העבריין. עם זאת, כאשר העבירה חמורה היא בנסיבותיה, אך טבעי הוא, כי משקלם של השיקולים האישיים פוחת לעומת השיקולים הציבוריים... העבירה שלפנינו אינה מחייבת הטלת עונש מינימום. על-כן, שיקוליו האישיים של העבריין - הצורך להחזירו למוטב ולשקמו, מצבו הנפשי ושאר בעיותיו האישיות - צריכים להילקח בחשבון בקביעת עונשו. מידת החסד היא חלק ממידת הדין. אין היא עומדת מחוץ לדין, ואין היא סותרת אותו ומתנגשת בו..."

6.     סוף דבר
לאחר שנתתי את דעתי לכל השיקולים לקולא ולחומרא שנטענו בטעם רב ע"י באי כח הצדדים, ולאחר שעיינתי באותם פסקי דין שהוגשו לעיוני ע"י באי כח הצדדים, ובשים לב לכמות הסם שיובאה במקרה זה, לחלקו של הנאשם בפרשה זו, לדברי העד ג'וני באשר לחלקו של הנאשם, הודאת הנאשם והתרשמות ביהמ"ש מעדי האופי, למדיניות הענישה הראויה ולצורך להרתיע אחרים, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     7 שנות מאסר בפועל, שמניינם יחל מיום מעצרו של הנאשם.

ב.     שנתיים מאסר, אך הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירה מסוג פשע כנגד פקודת הסמים המסוכנים.

ג.     ראוי היה בנסיבות הענין להטיל על הנאשם קנס כספי שיביא לידי ביטוי את הרווח שאמור היה הנאשם להפיק ממעשיו כמפורט בכתב האישום, והכוונה לקנס כספי בשיעור של עשרות אלפי ש"ח, כל זאת כדי לפגוע בכיסם של מי שהתכוונו להתעשר מסבלם של אחרים, אך בשים לב לתקופת המאסר שהוטלה על הנאשם, מצאתי להסתפק בהטלת קנס כספי סמלי בשיעור של 6,000 ש"ח שישולמו ע"י הנאשם תוך 60 יום מהיום, שאם לא כן, ייאסר הנאשם לתקופה נוספת של 6 חודשים.

זכות ערעור לנאשם תוך 45 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזקת סמים

  2. מציאת סמים ברכב

  3. החזקת סמים ברכב

  4. החזקת סמים בצוותא

  5. נהיגה בהשפעת סמים

  6. הזרקת סמים לקטינה

  7. עבירת החזקת קוקאין

  8. ענישה בעבירות סמים

  9. עונש על אחזקת סמים

  10. מכירת הרואין לקטין

  11. הפסקת שימוש בקוקאין

  12. יבוא סמים - גזר דין

  13. מעצר על סחר בהרואין

  14. גזר דין בעבירת סמים

  15. זיכוי מהחזקת הרואין

  16. מעצר על סחר במריחואנה

  17. נהיגה תחת השפעת סמים

  18. מה העונש על סחר בסמים

  19. יבוא קוקאין מקולומביה

  20. מכירת חשיש לסוכן משטרה

  21. גזר דין בעבירת סחר בסם

  22. ערעור עונש בעבירות סמים

  23. מכירת קוקאין לסוכן סמוי

  24. יבוא קוקאין מדרום אמריקה

  25. החזקת כמות גדולה של סמים

  26. בחינת מסוכנות בעבירות סמים

  27. שימוש בסמים של נהג הסעות

  28. החזקת אקסטזי לשימוש עצמי

  29. עונש מינימום לסוחרי סמים

  30. גזר דין בעבירות סחר בסמים

  31. קליטת נגמלים מסמים בעבודה

  32. העדפה מתקנת לנרקומן שנגמל

  33. החזקת סמים שלא לשימוש עצמי

  34. תקנות הסמים המסוכנים, תש''ם-1979

  35. מעצר עד תום ההליכים על החזקת חשיש

  36. עתירה בנושא שימוש במריחואנה רפואית

  37. קשירת קשר לביצוע פשע - סחר בסם מסוכן

  38. של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית

  39. סחר בסמים מסוכנים - מעצר עד תום ההליכים

  40. חילוט רכוש בבעלות קרובי משפחה של סוחר סמים

  41. פקודת הסמים המסוכנים (מתן תוקף לתקנות), 1945

  42. פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973

  43. החזקת סמים שלא לצריכה עצמית מקימה חזקת מסוכנות

  44. החזקת חשיש לצריכה עצמית בבית במשקל 0.77 גרם נטו

  45. צו הסמים המסוכנים (מתילמורפיון ואתילמורפיון), 1936

  46. תקנות הרוקחים (ניפוקם והעברתם של סמים), התשמ''ג-1983

  47. חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993

  48. תקנות הסמים המסוכנים (בדיקה מדגמית של סמים), התשנ''א-1991

  49. העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש (ולא בשלב המעצר)

  50. תקנות הרוקחים (אריזתם ושיווקם של סמים, רעלים וכימיקלים מזיקים), תשכ''ט-1969

  51. תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (בקשה לרשיון למוסד משולב), התשנ''ד-1994

  52. צו סדר הדין הפלילי (כמות הסם בעבירות סמים שבהן מועבר חומר החקירה לתובע מוסמך), התשס"א-2001

  53. תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים במוסד משולב), התשנ''ד-1994

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון