זכות השתיקה של חשוד

מה הדין בנושא זכות השתיקה בישראל ?
מה המשמעות של שתיקת נאשם בשלב הליכי החקירה ?

בית המשפט פסק כי עומדת לחשוד זכות שתיקה מוחלטת בשלב החקירה וזכות בחירת קו ההגנה במהלך הדיון במשפטו; ואין הדעת סובלת שעשיית שימוש בזכות השתיקה או בזכות בחירתו של קו ההגנה, יהיו לו -כשלעצמם - לרועץ.

ברם, לעשיית שימוש בזכות השתיקה ע"י חשוד ישנו "מחיר" טבעי מן ההיבט הראייתי. חשוד הבוחר בשתיקה גורם לכך, שהראיות העומדות לחובתו נותרות ללא "משקל שכנגד"; ובכך מתחזק, מטבע הדברים, כוחן הלכאורי של אותן ראיות והדבר יכביד עליו כאשר יעלה את גירסתו בעדותו במהלך הדיון.

הוא הדין בכבישת גירסה מצידו של נאשם עד לאחר סיום פרשת התביעה, מטעמים הנעוצים בבחירת קו הגנה: כאשר גירסה זו מכוונת להשמטת הבסיס מתחת לקיומה של עובדה חיונית שהתביעה הביאה ראיות להוכחתה, מקימה השהיית החשיפה, מטבע הדברים, בסיס לחשש, שמא כבישת הגירסה עד לאותו שלב נועדה ל"התאמתה" - אם לא למעלה מזה - לראיות שהובאו מטעם התביעה, ול"הכשלה" מלכתחילה של האפשרות לבדוק את אמיתותה על ידי הצגתה בפני עדי התביעה.

ה"השלכות" האמורות שיש לשתיקת חשוד במהלך החקירה ולהשהיית חשיפה של גירסת נאשם עד לאחר תום פרשת התביעה כענין שבטקטיקה, הינן השלכות הצומחות בדרך הטבע מהתנהגותו של הנאשם; ואין בהן, על כן, כדי לפגוע או לכרסם בזכויותיו הבסיסיות, לשתוק במהלך חקירתו כחשוד ולבחור בקו ההגנה הנראה לו במשפטו. ההשלכות האמורות, מהוות תופעות לוואי, המלוות, מטבע הדברים, את עשיית השימוש בזכויות הנ"ל; ויש לראות כ"סיכונים" הנעוצים בטבע האנושי, ובתור שכאלה לא ניתן להימנע מהשלכותיהם.

על רקע זה, כאשר מתבקש יישומו של כלל "העדות הכבושה" לגבי נאשם, עומד בבסיס החשוד המתוח על מהימנות הגירסה הכבושה, החשש הטבעי שהכבישה נועדה להתאמת הגירסה הכבושה לראיות התביעה ולסיכול האפשרות לבחון את מהימנותה, על ידי העדים שהעידו לפני חשיפתה. אשר על כן, גם נאשם הכובש את גירסתו חייב ליתן הסביר סביר ואמין בדבר הטעם לכבישתה של הגירסה; ובמקום שלא ניתן טעם כזה, נושאת הגירסה המאוחרת תווית של חשד, שמא היא כוזבת. תווית כזו טעונה הסרה; וכל עוד לא הוסרה הריהי מעיבה על אמינותה של הגירסה.

כאשר טוען חשוד לחפות מוחלטת, והוא מעומת ע"י חוקריו במשטרה עם חומר המעיד על מעורבותו בפשע, כיצד יפצה שיאמינו לו, אם נמנע הוא מלפקוח עיני חוקריו כשמטיחים בפניו את
העובדות, הידועות להם מפי שותפו לעבירה והמסבכות אותו בכל אותן עבירות עצמן. בנסיבות כאלה יש בשתיקתו כדי להוות חיזוק מה לראיות התביעה.

כשבפיו של חשוד בפלילים טענות המוכיחות את חפותו כגון טענת אליבי ברורה, ההגיון והשכל הישר מחייבים שטענה זו תועלה ע"י החשוד בהזדמנות הראשונה. ודוק, אין באמור לעיל משום פגיעה בזכות השתיקה המוענת לנאשם בפלילים, הנאשם רשאי לבחור כל שקו הגנה שיעלה על רוחו, אלא שבחירה בקו מסויים עלולה להתלוות לסיכונים והשלכות הצומחות מאותו קו בו בחר. על רקע זה יש להבין את המשקל הראייתי הרעוע שנתן בית המשפט קמא לגרסתו הכבושה של המערער.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון