הסגת גבול המקצוע עורך דין

בכתב האישום נטען כי המתלונן פנה לנאשם על מנת שיכין בקשה ואף ייצגו בה בסוברו כי הנאשם הינו עורך דין במקצועו.

העבירות שיוחסו לנאשם בגין מערכת עובדתית זו הן הסגת גבול המקצוע והתחזות, בניגוד לקביעות הסעיפים 20 (3) ו- (4), 96 ו- 97 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961.

להלן הכרעת דין בנושא הסגת גבול המקצוע עורך דין:

הכרעת דין

בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, נטען כי בתאריך 16.4.00, בבית משפט השלום (תעבורה) שבחיפה, הוגשה בקשה לביטול פסק דין שניתן בתיק מס' 17488/99, של בית משפט השלום (תעבורה) בחיפה, (להלן: "התיק") כנגד זאהי טרבייה (להלן: "המתלונן").
לבקשה צורף תצהיר של המתלונן (להלן: "הבקשה").
כן נטען בכתב האישום כי המתלונן פנה לנאשם על מנת שיכין הבקשה ואף ייצגו בה בסוברו כי הנאשם הינו עורך דין במקצועו.
הנאשם לא יידע את המתלונן כי אינו עורך דין במקצועו, הכין עבורו הבקשה והעניק לו ייעוץ משפטי באשר לסיכויו.
לדרישתו של הנאשם, מסר לו המתלונן כשכ"ט שתי המחאות; האחת על סך של 1,000 ₪ אותה פרע והשניה על סך של 1,500 ₪ שלא נפרעה.

העבירות שיוחסו לנאשם בגין מערכת עובדתית זו הן הסגת גבול המקצוע והתחזות, בניגוד לקביעות הסעיפים 20 (3) ו- (4), 96 ו- 97 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961.

בישיבת ההקראה מיום 19.10.03 בפני כב' השופטת י. אבירם, כפר הנאשם בעובדות כתב האישום ובעבירות המיוחסות לו והתיק הועבר לשמיעת ההוכחות בפני.


בישיבת בית המשפט מיום 7.3.04, לאחר שב"כ המאשימה מסרה כי כל בקשות הנאשם לסגירת התיק נדחו, הודיע הנאשם כי הינו עומד בכפירתו וכי, לטענתו, עבד אצל עורך דין עאדל שוהאנה.

ביום 1.6.04, בתחילת שמיעת הראיות, העידה עדת התביעה מס' 1, גב' ימית ויסמן, המשרתת במחלק הונאה צפון.

העדה אישרה כי ביום 5.3.02, גבתה את הודעתו של הנאשם תחת אזהרה, וכי ההודעה נגבתה מרצונו הטוב והחופשי. ההודעה סומנה ת/1.
כן הוגשו לבית המשפט מזכרים שערכה העדה ואלה סומנו ת/2 ות/5.

במהלך עדותה של העדה אף הוגש לבית המשפט חומר שהוציאה השוטרת מתיק בית המשפט לתעבורה
ת 17488/99 הכולל ייפוי כוח ותצהיר החתום על ידי עו"ד עאדל גנאים.
מסמכים אלה הוגשו וסומנו ת/3 ו-ת/4.

מסתבר כי ביפוי הכוח שסומן ת/3 מופיעה חתימה במקום המיועד לחתימת נותן יפוי הכוח ואילו יפוי הכוח חסר חתימת אישור של עורך הדין.

כן מסתבר כי התצהיר ת/4 שנערך ביום 10.12.00, אינו זה שצורף לבקשה הנ"ל אלא מדובר בתצהיר שהוגש לבית המשפט כתומך בבקשת המתלונן לחשב את תקופת הפסילה בתיק הנ"ל, בקשה שהוגשה רק בשלב מאוחר הרבה יותר, כפי שעולה מעדות המתלונן.

מטעם התביעה העיד עו"ד עאדל שוהאנה, הוא עד התביעה מס' 2.

העד תיאר את מסכת יחסיו עם הנאשם שהיה לקוח במשרדו ופירט עבודות שביצע עבור הנאשם ואשתו, כלקוחותיו ועמד על כך כי הנאשם לא עבד אצלו כלל וכלל.




לדבריו, המקרה הנדון בתיק זה נודע לו רק לאחר שעו"ד בשם עאדל גנאים יצר עימו קשר ואמר לו כי הוא, עו"ד שוהאנה, מופיע כמי שמייצג את הנאשם, הוא המתלונן, בתיק התעבורה וכי המתלונן אינו מופיע לדיונים.

במהלך עדותו של עד זה, בנוסף ליפוי הכוח ולתצהיר ת/4, שהוצאו מתיק התעבורה על ידי חוקרת המשטרה, הוגשה לבית המשפט אף הבקשה עצמה, כשהינה חתומה על ידי טרבייה טרבייה וסומנה ת/7.

בשלב זה לא הוגש לבית המשפט תצהיר כלשהוא, למרות שבסעיף 11 לבקשה הנ"ל נטען כי קיים תצהיר המצורף לבקשה.

כן הוגשו מתוך התיק הנ"ל שני פרוטוקולים של דיונים מיום 23.5.00 ומיום 20.6.00 בפני כב' השופטת
א. קנטור מהם עולה כי המתלונן ובא כוחו, הוא עד התביעה מס' 2, לא הגיעו לדיון ועל כן בקשתם נמחקת. מסמכים אלה הוגשו סומנו ת/8 ו- ת/9.

עד התביעה מס' 2 טען כי כלל לא ייצג את המתלונן בתיקים אלה וכי לא הכיר אותו.
(עמ' 18, שורות 2-11 לפרוט').
כן העיד כי לא ניסח את הבקשה ת/7 ואת ייפוי הכוח ת/3 וכי אינו מכיר את התצהיר ת/4.

בחקירתו הנגדית חזר עד התביעה מס' 2 על טענתו כי הנאשם לא עבד אצלו.

העד הוסיף כי ייצג את אשתו של הנאשם במספר רב של תיקים.

במהלך חקירתו הנגדית הוגשו לבית המשפט ארבעה מסמכים - תצהיר, בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה, תצהיר נוסף ובכתב שהופנה לעו"ד עאסלה יוסף- סומנו נ/1 - נ/4.

בתשובה לשאלות הנאשם השיב העד כי המסמך נ/1 לא נערך במשרדו, המסמך נ/2 נערך במשרדו ונחתם על ידו ואת המסמך נ/3 הוא אינו מכיר. כן אישר כי על המסמך נ/4 מופיע הלוגו של משרדו.


לבית המשפט הוצגו תצהיר ובקשה לחישוב תקופת פסילה שהוגשו בתיק הנ"ל מטעם המתלונן, ונוסחו על ידי עו"ד גנאים. מסמכים אלה סומנו נ/5, כאשר התצהיר שצורף לבקשה לחשוב תקופת הפסילה הינו זה שנתפס על ידי חוקרת המשטרה, הוגש לבית המשפט במסגרת ראיות התביעה וסומן ת/4.

בתשובה לשאלות בית המשפט העיד עד התביעה מס' 2 כדלקמן:

"ש. ת/3, היפוי כוח, זה יפוי כח כמו שיש לך?
ת. לא. אני לא הכנתי אותו. אין לי טופס כזה. יש לי טפסים שרכשתי מבית המשפט וזה לא כאלה, עכשיו הכנסתי תוכנה חדשה ויש בה טפסים שאפשר להדפיס. לפני כן לא היה לי. היו לי הטפסים המוכנים". (עמ' 23, שורות 7-15 לפרוט').


בתשובה לשאלות הנאשם באשר לייצוגו, לכאורה, של המתלונן על ידי עד התביעה מס' 2, השיב העד באומרו:

"ש. כשנודע לך על התיק של זאהי, לאחר התקשרות עו"ד גנאים, מה עשית?
ת. אני ביקשתי ממנו שיתן לי את מספר התיק שאדע במה מדובר, הוא מסר לי את מספר התיק של בית משפט השלום לתעבורה ורשמתי בפני את המספר, הלכתי לבית המשפט, ניגשתי למזכירות וביקשתי שיבדקו לי את התיק, שאלו אותי מי אני והזדהיתי, ואמרו לי שהתיק הוא שלי, ואז ביקשתי לצלם וזהו.
ש. אתה קיבלת תיק בלי יפוי כוח?
ת. כאשר הגעתי ונתתי מספר התיק בבית המשפט הם בדקו במחשב והופיע שאני מייצג אבל אני לא מייצג. אתה הכנת שם יפוי כוח וכתבת את שמי וגם את שמך.
ש. האם היפוי כוח חתום על ידך?
ת. לא. לא חתום על ידי ולא מאושר על ידי. אני עומד על כך שהופיע במחשב של בית משפט לתעבורה שאני מייצג. גם בפרוט' הדיון מופיע שאני מייצג. הבקשה בדיון האחרון נמחקה מחמת אי הופעתי.


ש. בבקשה הזאת של זאהי טרבייה, בקשה לביטול פסק דין בתיק התעבורה, ת/7, מי ערך אותה?
ת. אני לא יודע. זה לא שלי.
ש. התצהיר המצורף הוא לא שלך ולא אישרת אותו?
ת. שם לא מצורף שום תצהיר. אם יש תצהיר, תציג לי". (עמ' 26, שורות 6-21 לפרוט').


בתשובה לשאלת בית המשפט, השיב העד כי לא היה נוכח ולא קיבל כל זימון לישיבה כלשהיא מישיבות בית המשפט לתעבורה בבקשה לביטול פסק הדין. (עמ' 26, שורות 24-26לפרוט').

בפני העד הוצגו שורה של מסמכים נוספים כאשר הוא נשאל ביחס לכל אחד מהם האם ערך אותם או חתם עליהם.

במהלך חקירתו הנגדית הציג הנאשם בפני עד התביעה מס' 2 את הבקשה הנ"ל, כפי שהוגשה וסומנה ת/7 וכאשר לעותק הבקשה שהציג הנאשם לעד היה מצורף תצהיר.
מסמכים אלה הוגשו וסומנו נ/6 (3 עמודים).
עיון בתצהיר שצורף כעמוד האחרון בנ/6 מעלה כי הדף היחיד של התצהיר, כפי שהוגש, לא היה סופו של התצהיר וזה נקטע בטרם הסתיים.

עו"ד עאדל שוהאנה העיד כי לא הכין מסמכים אלה, כפי שהוצגו לו בנ/6, לא החתים את המתלונן על התצהיר, הוא עצמו אינו חתום עליהם ולא הגישם כלל לבית המשפט.

עד התביעה מס' 3, הוא מר זאהי האשם טרבייה, המתלונן בתיק זה.

ב"כ הנאשם העלה בסיכומיו טענות כנגד העובדה כי זאהי טרבייה כונה כ"מתלונן" בתיק בעוד שזה לא הגיש כלל תלונה במשטרה והתלונה הוגשה על ידי עו"ד שוהאנה. לא מצאתי משמעות אמיתית בענין זה לצורך בירור השאלות הצורכות הכרעה במשפט זה ונראה הוא כי מר טרבייה כונה כך בכתב האישום הואיל ולטענת התביעה הוא היה זה שבענינו בוצעו העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום.

בחקירתו הראשית העיד העד כי הוא מכיר את הנאשם וכי שניהם תושבי סכנין.

העד תיאר בפני בית המשפט את האירועים שהביאו לפגישתו עם הנאשם באומרו:

"הייתי בחיפה עם בחורה שלה לא היה רישיון נהיגה. הייתי בחוף שאינני זוכר אותו והיא נהגה ברכב שלי ללא רישיון והשוטר מיד הגיע אלי, הוא לקח אותי וגם אותה לתחנת זבולון. משם לקחו לי את הרישיון. נתנו לי בי מ"ש לתאריך דחוי של 3-4 חודשים בערך. פגשתי מישהו בסכנין וסיפרתי לו על מה שקרה לי והוא אמר לי שהוא מכיר מישהו, שעובד בעבודה של רישיונות נהיגה. חיפשתי ומצאתי אותו, את הנאשם. אותו אדם אמר לי את שמו של הנאשם. הלכתי לבית הנאשם ובכניסה לבית הצגתי את עצמי והסתבר שהוא מכיר היטב את אבא שלי.
ישבנו בבית, נכנסתי איתו למשרד בביתו, משרד קטן עם מחשב וניירות כמו עורך דין. הוא גם אמר לי שאסתכל כמה יש לו טיפול ברישיונות נהיגה ופתח לי תיק שחור, שבתוכו היו הרבה רישיונות נהיגה. סיפרתי לו את כל הבעיות שלי. הוא אמר לי שתוך שבוע-שבועיים הוא יגמור לי את זה, אבא שלי חבר שלו. הוא אמר שייצג אותי ויחזיר לי את רישיון הנהיגה שלי. הוא אמר שייצג אותי אותי בתור עורך דין בביהמ"ש. הוא דרש ממני סכום של 3,000 ₪. אחרי שדיברתי איתו הורדתי את המחיר ל2,500 ₪.
הוצאתי את פנקס השיקים שלי ורשמתי שני שיקים: אחד על סך 1,500.- ₪ דחוי קצת ואחד 1,000 ₪ במזומן. אני מבקש לציין שכשרציתי לרשום את השם שלו בשיק הוא אמר שאין צורך ושאשאיר את זה פתוח. לא רשמתי את השם. נתתי לו את שני השיקים והוא אמר לי שתוך יום-יומיים הוא יעבוד על כך מהר, הוא יכין בקשה ותצהיר".
(עמ' 32, שורות 8-21 לפרוט').

כן נשאל והשיב כדלקמן:

"ש. איזה פעולות עשה איתך הנאשם באותו יום.
ת. אני חתמתי לו על טופס של יפוי כוח מבלי שקראתי אותו. זהו המסמך שמסומן ת/3 ואני חתום על המסמך ת/3. אני חתמתי שייצג אותי כעורך דין בבית משפט. באותו יום חתמתי על תצהיר, שהוא עבד עליו. הוא אמר לי שעבד על זה כמה שעות. אני חתום על ת/4.



ש. מה עשה הנאשם בשבילך.
ת. הנאשם לא עשה שום דבר. בדקתי והתברר לי שבמסוף אני מופיע עדיין כפסול, עד היום. אני גם קיבלתי דוח על סך 2,700.- ₪ על אותו אירוע. אני חזרתי אל הנאשם ושאלתי אותו מספר פעמים מה קורה וכל פעם אמר לי שעוד יום, עוד יומיים, עוד שבוע, שבוע הבא. בסוף הוא הביא לי סתם נייר חתום על ידי עו"ד שוהאנה עאדל ואני לא יודע מה זה. יום אחד אני יושב אצל עורך דין אחר עאדל גנאי כדי שיטפל עוד פעם בעניין הזה כי אני עדיין פסול. הוא התקשר לעו"ד שוהאנה עאדל ושאל אותו למה הוא לא מטפל בתיק זה והתברר שאותו עורך דין שוהאנה עאדל שאל בכלל מי אני. לא ידעתי מה לעשות. החלטתי לחזור לנאשם. כל פעם הוא רב איתי כדי שאני אסגור את העניין.
עד היום אין לי רישיון נהיגה והכל התעכב בגלל כל הסיפור הזה והקנס של ה2,700 ₪ ולא חידשתי רישיון נהיגה". (עמ' 33, שורות 1-14 לפרוט').


בחקירתו הנגדית נשאל העד על ידי הנאשם והשיב:

"ש. מי הפנה אותך אליי.
ת. סתם בחור מסכנין. הוא היה טרמפיסט איתי ברכב והסעתי אותו לסכנין. אני לא יודע את שמו.
ש. מה אמר לך אותו בן אדם שאתה לא זוכר את שמו.
ת. הוא אמר לי שאלך לחסן אטראד שהוא מתעסק ברישיונות נהיגה ובביטול עיקולים והוא יסדר לי את זה.
ש. אתה מכיר אותי עוד לפני הארוע הזה.
ת. כן. אני מכיר אותך מהכפר שלי". (עמ' 34, שורות 5-11 לפרוט').

כן העיד כי פגישתו הראשונה עם הנאשם היתה בביתו של הנאשם בסכנין ואף שרטט את הבית. שרטוט הבית סומן נ/16.
העד הוסיף כי עו"ד שוהאנה לא נכח בבית בעת הפגישה וכן כי רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שנפגש עם עו"ד גנאים על מנת שיסדיר את ענייניו, נפגש לראשונה עם עו"ד שוהאנה.


בתשובה לשאלות הנאשם הכחיש עד התביעה מס' 3 כי עו"ד שוהאנה הוא שאמר לו ללכת להגיש תלונה במשטרה ואף הוסיף כי לא הגיש תלונה אלא נתבקש להגיע לחקירה ב- 1.9.04. (עמ' 35, שורות 12-18 לפרוט').

עד התביעה מס' 3 נשאל עוד על ידי הנאשם והשיב:

"ש. אתה אומר שהגעת לעו"ד עאדל גנאיים, האם הבאת איתך מסמכים.
ת. אני זוכר שהיה לי משהו אבל לא זוכר מה. זה היה בשנת אלפיים ומשהו.
ש. הגעת למשרד של עאדל גנאיים בסכנין, בשביל מה.
ת. בשביל הבלגאן שאתה עשית לי.
ש. מה ביקשת ממנו שיעשה.
ת. שיבדוק לי את הרישיון שלי, למה עדיין אני בפסילה.
ש. הלכת עם מסמכים לעאדל גנאיים.
ת. כן.
ש. איזה מסמכים.
ת. אני זוכר שהוצאתי מהתעבורה בעכו כל מיני דוחות. אותו דוח שאתה היית אמור לטפל בו עדיין היה שם.
ש. האם במסמכים שהבאת לעאדל גנאיים מופיע עו"ד שהונא.
ת. מאיפה אני יודע.
ש. אתה עשית קנוניה עם עאדל שהונא ועאדל גנאיים להגיש תלונה נגדי במשטרה.
ת. לא ולא". (מעמ' 35, שורה 21- עמ' 36, שורה 4 לפרוט').

בשלב זה, במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם את המתלונן, הפסיק הנאשם את חקירתו, פנה לבית המשפט ואמר:

"אני מבקש להגיש לביהמ"ש במצורף לבקשה שהוגשה בתיק התעבורה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם, היא הבקשה שסומנה ת/7 גם את התצהיר שהיה מצורף אליה ולא הוגש במסגרת ת/7. הבקשה שהוגשה לביהמ"ש ביום 16.4.00". (עמ' 36, שורות 16-18 לפרוט').

המסמכים אכן הוגשו לבית המשפט וסומנו נ/17 והינם מכילים עותק של הבקשה הנ"ל לביטול פסק הדין בבית המשפט לתעבורה וכן תצהיר בן שני עמודים שצורף לבקשה. העמוד הראשון הוא זה שהוגש במסגרת המוצג נ/6 ואילו העמוד השני שבתצהיר מצוי בנ/17 והוא סיומו של אותו עמוד ראשון של התצהיר, כפי שהוגש בנ/6.

בהמשך חקירתו הנגדית נשאל העד והשיב:

"ש. אני מפנה אותך להודעתך במשטרה מיום 20.2.02 בה אמרת בשורה 14 בדף 3: "מסר לי רישיון נהיגה מזויף".
ת. נכון. זה בדיוק ככה. אתה מסרת לי רישיון נהיגה מזויף.
ש. על סמך מה נתתי לך רישיון נהיגה מזויף.
ת. על סמך זה שניגשתי אליך ונתתי לך שני שיקים ואתה נתת לי את הרישיון המזויף. אתה רימית אותי. אני חושב שעשית ככה גם לאנשים אחרים.
ש. האם רימיתי אותך.
ת. בדיוק ככה. כל הנזק הזה עלה לי ים של כסף. זה פגע לי בעבודה.
ש. מאז הפסילה שלך נהגת ברכב שלך.
ת. לא. נהגתי לפני כמה חודשים ועשיתי תאונת דרכים". (מעמ' 36, שורה 24 - עמ' 37, שורה 3 לפרוט').


במהלך חקירתו של הנאשם את עד התביעה מס' 3, הוא המתלונן, הגיש הנאשם לבית המשפט את הבקשה לחישוב תקופת הפסילה וזו סומנה נ/18.
כאמור, התצהיר שצורף לבקשה לחישוב תקופת הפסילה, כעולה מנ/18, הוא זה שנתפס על ידי עדת התביעה מס' 1 מהתיק הנ"ל וסומן ת/4.
כן עולה כי, הבקשה לחשוב תקופת הפסילה הוגשה רק ביום 7.1.01 כאשר עו"ד עאדל גנאים הוא זה שאישר את נכונות התצהיר שצורף אליה.

עד התביעה מס' 3 אישר כי הוא חתום על נ/18 ובתשובה לשאלת בית המשפט השיב כי לא הוא בעצמו הגיש את הבקשה נ/18 לבית המשפט.

כן הוגש עותק מהאישור על הפקדת רשיון נהיגה מתיק 17488/97 בית משפט השלום לתעבורה חיפה. האישור סומן נ/19.

העד אישר כי נחקר במשטרה ביום 4.1.01, לאחר שנהג ללא רישיון נהיגה תקף והודעתו לענין זה הוגשה וסומנה נ/20.

בישיבת בית המשפט מיום 1.9.04 הסתיימה פרשת התביעה וב"כ הנאשם ביקש לדחות כדי לזמן עד מטעמו.

מאז ועד ישיבת בית המשפט מיום 8.2.05 הוגשו, לבקשת הנאשם, בקשות דחיה רבות, ואף בישיבה זו, בה היה הנאשם מיוצג לראשונה, נתבקשה דחיה נוספת. באותה ישיבה הועלתה הטענה לחוסר סמכות מקומית, של בית משפט זה לדון בכתב האישום.

נעניתי פעם נוספת לבקשת הדחיה וקבעתי כי הטענות לענין חוסר הסמכות המקומית יוגשו בכתב.

בישיבת בית המשפט מיום 16.3.05 דחיתי את טענת חוסר הסמכות המקומית ואף דחיתי את טענתו של ב"כ הנאשם כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק זה, כפי שהועלתה על ידו במועד זה.

בסיכומיו חזר ב"כ הנאשם על טענות חוסר הסמכות ואין לי אלא לדחותם פעם נוספת וזאת על בסיס הנימוקים שכבר מצאו ביטוים בהחלטתי מיום 16.3.05.

בישיבה זו העיד הנאשם בבית המשפט.

בחקירתו הראשית נשאל הנאשם והשיב כמפורט להלן:

"ש. מאיזה תקופה עבדת אצל המתלונן?
ת. מחודש ספטמבר 99, עד חודש אוגוסט 2000. אני מתכוון שעבדתי אצל עו"ד עאדל שווהנא.

ש. איזה סוג עבודות היית עובד אצלו?
ת. לא היתה לו מזכירה, אז אחותו היתה עובדת אצלו, הוא פיטר אותה ואני התחלתי לעבוד אצלו בהדפסות, כל מיני עבודות של הדפסה כשהוא יושב לידי, בתיקים שלו. הוא היה מביא לי עבודות יושב לידי ואני הייתי מדפיס לו. זה היה אצלי בבית וגם במשרד שלו.
ש. מה היה המקצוע שלך?
ת. אני הייתי מורה בית ספר ומחשבים, רכז מחשבים. באותה תקופה לא עבדתי כמורה.
ש. היו גם אנשים באים איתו אליך הביתה?
ת. הוא היה מביא את החומר ולפעמים גם היה מביא אנשים. אני שמרתי על דיסקט ומוכן להציג זאת בפני בית המשפט, יש לי חלק מהחומר שהודפס לו אישית על ידי ונשלח לתביעה, כששלחתי בקשה לעיכוב הליכים, שלחתי את כל העבודות שהודפסו עלי די עבור עו"ד שווהנא. הם הוגשו ליועמ"ש, יש לי גם פה". (עמ' 55, שורות 3-15 לפרוט').


לבית המשפט הוגשו 44 מסמכים שהודפסו, לטענת ב"כ הנאשם, בביתו של הנאשם במסגרת עבודתו אצל עו"ד שוהאנה. המסמכים סומנו נ/21 (44 מסמכים).

כן נשאל והשיב:

"ש. האם עו"ד שווהנא היה משלם לך שכר עבודה עבור העבודות שהיית מכין?
ת. לא שילם לי תקופה ארוכה, כל התקופה של 10 חודשים כמעט, ב-7.8.00 אני דרשתי את הכסף שלי, הוא לא שילם, בתאריך 17.8.00 הגשתי נגדו תביעה בבית דין לעבודה על שכר עבודה על סך 31,500, על עבודה מתאריך 15.9.99 עד 1.8.00.
ש. בקשר לבקשה לביטול פסק דין בקשר למתלונן, טרבייה זאהי, האם אתה הכנת אותה?
ת. עו"ד שווהנא בא אלי עם זאהי טרבייה, הביתה, והיה לו טיוטה של בקשה בכתב ידו וביקש ממני להדפיס את הבקשה, הדפסתי אותה וזאהי חתם בפניו והוא, עו"ד שווהנא, אישר לו את התצהיר. את הבקשה הגיש עו"ד שווהנא לבית המשפט. עותק מהבקשה הוגש לבית המשפט.



הוגשה על ידי בקשה בשלמות ב-4 עמודים, שונה מזו שהיתה בתיק בית המשפט כאשר שם היה חסר הדף השני מהתצהיר. ישנו יפוי כוח כאילו טרבייה ממנה את עו"ד שווהנא ו/או אותי אבל ללא חתימה לא שלי ולא של עו"ד שווהנא ולא אף אחד, זה כאילו הושתל על ידי מי שיש לו ענין, אותו מתלונן כביכול, פברוק. כשאני אומר מתלונן אני מתכוון לעו"ד שווהנא". (מעמ' 55, שורה 22 - עמ' 56, שורה 8 לפרוט').


הנאשם נשאל האם עו"ד שוהאנה הגיש בשמו תביעות והשיב כדלקמן:

"כן. כל התביעות האלה אני הדפסתי במחשב שלי גם כן. הוא היה לידי. צו מניעה אחד בעכו, לאיזה עבודה גם כן שאני הייתי עומד בראשה, עמותה לקשישים, אז עשינו צו מניעה, אני הדפסתי את זה בביתי עד לשעות המאוחרות של הלילה והוא כל הזמן ישב איתי בחדרי.
תלונתו המפוברקת הזו באה כתוצאה וכתגובה על שלוש תביעות שהגשתי נגדו בבית הדין האזורי בחיפה, פסק דין שזכתה אשתי נגד מרכניתל דיסקונט על סך 12,000 ₪, נתנו לו את הפסק הדין על מנת לגבות אותו בהוצל"פ והוא לקח את הכסף לכיסו ועד היום לא החזיר והוגשה נגדו תביעה בבית משפט בחיפה. יש עוד פסק דין נגד עירית סכנין שזכיתי בו וגם את הכסף לקח ולא החזיר, גנב אותו". (עמ' 56, שורות 18-25 לפרוט').


כן נשאל האם פנה למשטרה בעניין והשיב:

"פניתי למשטרת משגב אני ואשתי, ללשכת עורכי דין, לשר המשפטים. לשכת עורכי הדין הורתה במפורש להחזיר את הכסף תוך 14 יום לנו ועד היום לא עשה זאת. זה היה בשנת 2000. אחיו רכש ממני רכב ויש לי פסק דין נגדו, שמו עלי, רכב רכב מסוג פג'ו המתלונן עו"ד שווהנא התחייב לשלם את הכסף ולא שילם, הגשתי נגדם תביעה בבית משפט בעכו, זכיתי בפסק דין ועד היום לא ראיתי את הכסף". (עמ' 57, שורות 2-6 לפרוט').


בחקירתו הנגדית העיד הנאשם כי הוא אינו עורך דין, אך למד משפטים במכללת נתניה בין השנים
2000-2004, אולם לא סיים את לימודיו.
כאשר נשאל האם היה רשום במכללה, סירב הנאשם להשיב בטענה כי הדבר אינו רלוונטי. (עמ' 57, שורות 9-14 לפרוט').

הנאשם נשאל בחקירתו הנגדית באשר למפגשים שהיו בינו לבין המתלונן והשיב כדלקמן:

"ש. שמעתי היום בעדותך הראשית שהמתלונן זאהי טרבייה במועד הרלוונטי היה בביתך ושם הכנת לו בתור פקיד את הבקשה בתצהיר?
ת. זה לא מה שאמרתי, אני אמרתי שרק הדפסתי, לעו"ד שווהנא. זאהי ועאדל שווהנא היו בביתי, זאהי לא נכנס לבית, עו"ד שווהנא נכנס אלי הביתה והביא את העבודה בכתב ידו וישב לידי ואמר לי מה לכתוב ואני הדפסתי. זאהי היה בחוץ מחכה על הדשא". (עמ' 57, שורות 21-25 לפרוט').

כן נשאל והשיב באומרו:

"ש. למה בעדותך במשטרה לא מסרת שעו"ד שווהנא באותו זמן הגיע לביתך ונכנס פנימה כשזאהי טרבייה נמצא על הדשא בחוץ?
ת. לא נשאלתי.
ש. למה היום בשנת 2005 אתה אומר שזאהי טרבייה הגיע לביתך וחיכה בדשא בחוץ ובהודעתך במשטרה שהיתה בשנת 2002, אתה אומר שיכול להיות שהוא אפילו הגיע לביתי?
ת. יכול להיות, אז מה? זה לא סותר. זה לא אומר כלום.
ש. אני מבין שיש לך טענות קשות כלפי עו"ד שווהנא, מה יש לך אם כן כלפי זאהי טרבייה?
ת. אין לי כלום נגדו.



ש. אם זאהי טרבייה הגיע לביתך יחד עם עו"ד שווהנא, למה כשאתה חוקר חקירה נגדית את זאהי טרבייה, עמ' 9 בפרוט', אתה חוקר אותו שאלות לגבי מיקום ביתך, מבקש ממנו שיציר את מיקום הבית כאילו הוא בכלל לא היה?
ת. הוא לא נכנס לבית, הוא נשאר בחוץ, בדשא. אבל לא נכנס לתוך הבית. המחשב שלי היה בחדר הילדים ורק עו"ד שווהנא נכנס.
ש. למה בשורה 12, עמ' 9 לפרוט', אתה שואל אותו מה המרחק מהבית שלו לבית שלך, אם היה אצלך בחצר?
ת. רציתי לבדוק.
ש. זאהי טרבייה טוען לאורך כל הדרך שאתה התייצגת בפניו כעורך דין ואף גבית ממנו שכר טרחה עבור עבודה כעורך דין והוא התמקח איתך, דרשת ממנו סך של 3,000 ₪?
ת. זה לא נכון מה שאתה אומר. הוא היה עם עו"ד שווהנא, ועו"ד שווהנא חייב לי כספים, זאהי טרבייה שילם לעו"ד שווהנא 2,500 ₪ מאחר ועו"ד שווהנא חייב לי כספים הוא נתן לי 1,500 ₪. השיק עדין לא כובד בכלל, בשביל זה זאהי טרבייה הלך והעיד לטובת עו"ד שווהנא שהבטיח להחזיר לו את הכסף.
ש. למה בעדותך במשטרה לא ציינת פרט כל כך חשוב שעו"ד שווהנא היה בבית בזמן ההדפסה?
ת. אני ציינתי, תחזור על ההודעה". (עמ' 58 לפרוט').


בתשובה לשאלות בית המשפט באשר למפגש בבביתו של הנאשם בינו לבין עו"ד שוהאנה והמתלונן, השיב הנאשם כדלקמן:

"ש. באיזה שעה זה היה שעו"ד שווהנא הגיע אליך הביתה להדפסת הבקשה של זאהי טרבייה?
ת. זה היה בשעות אחה"צ, למיטב זכרוני, לגבי כל העבודות זה היה עד השעות הקטנות של הלילה. הייתי משכיב את הילד בחדר אחר.




ש. מתי נודע לך ואיך נודע לך שזאהי טרבייה נמצא בחוץ, בדשא?
ת. היינו יושבים בחוץ, עו"ד שווהנא הגיע עם זאהי ואמר שרוצים להדפיס, אמרתי בבקשה. אנחנו נכנסנו והוא נשאר בחוץ.
ש. מתי היה הענין של הכסף?
ת. הענין של הכסף לאחר שסיימנו, זאהי טרבייה שילם לעו"ד שווהנא את הכסף, אצלי מחוץ לבית, על הדשא. אני לא קבלתי את הכסף, עו"ד שווהנא קיבל ונתן לי מזה 1,500 ₪ על החשבון שהיה חייב לי.
ש. מתי זאהי טרבייה חתם על התצהיר, באיזה נסיבות?
ת. הדפסתי את הבקשה, כשסיימנו להדפיס את הבקשה, זאהי חיכה לו בחוץ ועו"ד שווהנא יצא והחתים אותו בחוץ ואישר לו עם החותמת שלו.
אני רוצה לומר מיוזמתי שלאחר שבדקתי בחומר, עו"ד שווהנא הגיש את הבקשה לבית משפט שלום בחיפה, תעבורה, עו"ד שווהנא נכח בדיון ביום 23.5.00. זה עולה מת/8". (עמ' 59, שורות 3-17 לפרוט').


בהודעתו של הנאשם במשטרה, אם כי נתגלו בה סתירות לדברי עדותו בבית המשפט, כפי שיפורט, מוסר הנאשם גרסה התואמת בעיקריה את טענות הגנתו בבית המשפט.

לאחר שהסתיימה עדות הנאשם הכריז ב"כ הנאשם כי אלו עדיו וביקש לדחות את המשך הדיון -
סיכומיו - למועד אחר.
נעניתי לבקשה וקבעתי את המשכו של הדיון ליום 7.4.05.

יום קודם לכן, בתאריך 6.4.05, הוגשה לבית המשפט בקשת הנאשם, באמצעות בא כוחו, לתיקון כתב האישום על ידי בית המשפט כאשר לבקשה מצורף תצהיר שנערך, כביכול, על ידי עד התביעה מס' 3, מר זאהי טרבייה.
העתירה באותה בקשה היתה כי בית המשפט יורה לתביעה לבטל את כתב האישום כנגד הנאשם, מחוסר אשמה.



בישיבת בית המשפט עצמה עתר ב"כ הנאשם, בין היתר, להגיש לבית המשפט את התצהיר המצורף לבקשה.
התובע הביע התנגדותו, כאשר הינו עומד על כך שיבקש לחקור את מי שערכו במידה וב"כ הנאשם יעמוד על הגשת התצהיר.

לפנים משורת הדין, נעניתי שוב לדחית הדיון ואפשרתי לב"כ הנאשם לזמן פעם נוספת את מר זאהי טרבייה לעדות, כעד הגנה מטעמו, ואף לעשות לזימונם של עדים אחרים אותם ביקש ב"כ הנאשם לזמן.

ישיבת בית המשפט שנקבעה על ידי ליום 15.5.05 נדחתה פעם נוספת כאשר ב"כ הנאשם הודיע כי לא זימן את מר טרבייה באמצעות בית המשפט ולכן לא הופיע.
בישיבת בית המשפט מיום 21.6.05 הודיע ב"כ הנאשם כי נסיונותיו לאתר את מר זאהי טרבייה לא עלו יפה ואף העד האחר אותו ביקש לזמן לא יוכל להתייצב בבית המשפט ולכן הינו מודיע כי אלו עדיו.

לאחר שהתובע סיכם את טענותיו בעל פה ביקש ב"כ הנאשם להגיש סיכומים בכתב ואכן אלה הוגשו לבית המשפט ביום 6.7.05.

לסיכומיו, שהכילו טיעונים עובדתיים ומשפטיים, צורפו מסמכים רבים אותם סימן ב"כ הנאשם בסימונים א' 1 - א' 13.
חלקם של מסמכים אלה הוצגו כדין במהלך שמיעת הראיות אך מרביתם של מסמכים אלה לא הוגשו כלל לבית המשפט במהלך שמיעת הראיות.

יש לציין כי באסופת המסמכים שצורפו לסיכומים מצוי אף התצהיר הנוסף של מר זאהי טרבייה, אותו ביקש ב"כ הנאשם להגיש לבית המשפט אך בקשתו לא נענתה, כאשר מי שערכו לא הובא לחקירה.
מר טרבייה, כאמור, לא זומן לבית המשפט פעם נוספת כך שתצהיר זה אינו יכול לשמש כראיה במשפט זה.




יתר על כן; לא היו כל מקום ואפשרות שבדין לצרף לסיכומים מסמכים שלא הוגשו לבית המשפט במהלך הבאת הראיות והנני קובעת כי כל שצורף כך לסיכומי הנאשם הינו חסר ערך ראיתי כלשהוא במשפט זה.

באשר להערכת העדויות והראיות שבאו בפני בית המשפט, הנני קובעת כי עדותם של כל עדי התביעה היתה מהימנה עלי לחלוטין ולא מצאתי מקום לקבוע כי העידו שקר בבית המשפט.

עדת התביעה מס' 1 הינה שוטרת שאין לה כל קשר עם מי מהמעורבים בתיק זה ועדותה הינה עדות אוביקטיבית ואמינה.

באשר לעדותם של עדי התביעה מס' 2 ו-3, עו"ד עאדל שוהאנה ומר זאהי טרבייה, הנני מקבלת את דברי עדותם בכל המתייחס לעובדות כתב האישום, עובדת התחזותו של הנאשם כעורך דין והשגת גבול המקצוע על ידו - כמהימנים עלי במלואם.
גרסאותיהם תומכות האחת את רעותה ומשתלבות זו בזו ואף מתאשרות באופן מלא ומוחלט במסמך
ת/3 - הוא יפוי הכוח שצורף לבקשה הנ"ל, היא הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בבית המשפט לתעבורה בהעדרו של זאהי טרבייה, בקשה שהוגשה לבית המשפט לתעבורה.
ביפוי כוח זה מופיע הנאשם, לצידו של מר עאדל שוהאנה, כמי שמייצגים את מר זאהי טרבייה בתיק התעבורה הנ"ל.

הנני נותנת אמון בדברי עדויותיהם של עדי התביעה מס' 2 ו-3 אשר העידו שניהם כי לא הכירו האחד את השני.

עד התביעה מס' 2 העיד כי הנאשם לא היה מועסק אצלו וכי היכרותו עימו נובעת ממספר מקרים בהם ייצג את הנאשם ואשתו כלקוחותיו.
כאמור, עד התביעה מס' 2 הוסיף כי לא ערך או חתם על יפוי הכוח ת/3 והתצהיר נ/17 וכן כי אינו מכיר את המתלונן ולא נפגש עימו עד אשר פנה אליו עו"ד גנאיים בעניינו של המתלונן.

עד התביעה מס' 3 העיד כי פנה אל הנאשם באופן עצמאי לאחר שהופנה אליו על ידי אדם תושב סכנין ולא דרך משרדו של עו"ד שוהאנה.

העד אף העיד כי בפגישה שנערכה בינו ובין הנאשם בביתו של הנאשם, הציג עצמו הנאשם כעורך דין, תוך מתן הבטחה שייצג אותו בבית המשפט.

עד התביעה מס' 3 העיד כי שילם לנאשם עבור שירותים אלה וכי לא פגש כלל את עו"ד שוהאנה באותה פגישה ואף לא לאחריה.

העד חזר והדגיש כי הנאשם הוא שערך את כל מסמכי הבקשה לביטול פסק הדין, לרבות התצהיר עליו חתם בנוכחות הנאשם וכי לא פגש את עו"ד שוהאנה עד לשיחת הטלפון שקיבל מעו"ד גנאים ולא הכיר אותו עד שנוכח לדעת כי שמו נמצא על התצהיר שחתם.

כאמור, עדויותיהם של עדי התביעה בכל המתייחס לעובדות כתב האישום מהימנות עלי.

אינני מוצאת מקום לקבוע אם הנאשם היה מועסק על ידי עו"ד שוהאנה אם לאו כאשר אין בכך משמעות של ממש לענייננו.
אין נפקא מינה אם הנאשם התחזה כעורך דין ופעל כעורך דין באופן עצמאי או שעשה כן במסגרת עבודתו אצל עו"ד עאדל שוהאנה.

מאידך, אינני נותנת כל אמון בדברי עדותו של הנאשם על אשר התרחש, לדבריו, והנני דוחה אותם בהעדיפי על פניהם, ללא כל היסוס, את גרסת התביעה, כפי שהעידו עליה עדי התביעה ובקובעי כי הנאשם העיד שקר בבית המשפט.

אין חולק כי הנאשם איננו עורך דין במקצועו וכי אין לו ההסמכה הנדרשת על מנת לשמש כעורך דין.

גדר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם הציג עצמו הנאשם כעורך דין והעניק שירותים משפטיים למתלונן, אם לאו.

הנני מוצאת לנכון לציין בהקשר זה כי עולות סתירות בין דברי עדותו של הנאשם בבית המשפט לדבריו בהודעתו במשטרה מיום 5.3.02, הודעה שהוגשה וסומנה ת/1.

בהודעה זו טען הנאשם כי "עוד לא התחלתי ללמוד משפטים" ואילו בעדותו בפני בית המשפט טען כי כבר בשנת 2000 החל ללמוד משפטים במכללת נתניה אך סירב להביא אישור המעיד על לימודיו במכללה.

כן טען בהודעתו במשטרה כי המתלונן "שילם לי 1500 ₪ בשיק שחזר ולא שילם עד היום" עבור השירותים שהעניק לו ואילו בעדותו בפני בית המשפט טען כי במפגש בביתו בינו לבין עו"ד שוהאנה והמתלונן, חיכה המתלונן מחוץ לביתו, והמתלונן "שילם לעו"ד שווהנא את הכסף, אצלי מחוץ לבית, על הדשא. אני לא קבלתי את הכסף, עו"ד שווהנא קיבל ונתן לי מזה 1,500 ₪ על החשבון שהיה חייב לי".

זאת ועוד; בהודעתו במשטרה ת/1 מוסר הנאשם באופן מפורש וברור כי:

"יכול להיות שהוא (זאהי טרבייה) אפילו הגיע לביתי כי הוא מכיר אותי טוב. אני הכנתי לו את הבקשה לביטול פסק דין לבית משפט לתעבורה שניתן בהעדרו, ללא יצוג. הוכן תצהיר והתצהיר אושר על ידי עו"ד עאדל גנאים. אני מתקן, לתצהיר שמסומן י"א אין המשך ואני לא זוכר מי אישר את התצהיר. בטוח שעאדל שוהאנה אישר את התצהיר. זאהי שילם לי 1,500 ₪ בשיק שחזר ולא שילם עד היום. על סמך הבקשה שהוגשה פסק הדין שניתן נגדו בוטל - הפסילה של רשיונו התבטלה וקיבל רשיון זמני עד ל-23.5.00. בתאריך זה הודעתי לו שהוא מגיע לבד והוא לא מיוצג על ידי עורך דין כי ככה סוכם מהתחלה ולא הופיע לבית המשפט. מאחר והשיק שלו חזר הוא נתבקש לשלם את הכסף ועדין לא שילם". (עמ' 2, שורות 33 - 45 לת/1).


משמע, דבריו של הנאשם בהודעתו במשטרה מאשרים כמעט במלואם את טענות המאשימה בדבר הסגת גבול המקצוע על ידי הנאשם ואת טיפולו שלו במתלונן.

הנאשם אף לא הביא בפני בית המשפט הסבר המניח את הדעת באילו נסיבות נמצא יפוי הכוח ת/3 בתיק בית המשפט לתעבורה והנני דוחה את האפשרות חסרת הביסוס כאילו "הושתל" אותו יפוי כוח בתיק טרם פתיחת החקירה בעבירות נשוא תיק זה.


הנני ערה לסכסוכים הקיימים בין הנאשם לעו"ד עאדל שוהאנה אך קובעת כי אין בהם כדי לשנות את התרשמותי החיובית ממהימנות גרסתו של עורך הדין וזאת בכל המתייחס לעובדות כתב האישום, גרסה המתאשרת, כאמור, בעדות זאהי טרבייה ובמסמכים שהוגשו לבית המשפט.

ב"כ הנאשם הפנה את ת שומת ליבו של בית המשפט לכך שבפרוטוקול בית המשפט לתעבורה שהוגש לבית המשפט וסומן על ידי ת/8, נכתב כאילו עו"ד שוהאנה התייצב בבית המשפט למרות שעורך הדין טען כי מעולם לא הופיע בבית המשפט לתעבורה בעניינו של זאהי טרבייה.

נראה הוא כי נפלה פליטת קולמוס בציון עובדה זו בפרוטוקול בית המשפט לתעבורה, שאם לא כן - לא ברור הוא מדוע היה על מזכירות בית המשפט לתעבורה לעשות לזימון המבקש ומטלה זו לא הוטלה על ב"כ המבקש, אם אכן התייצב בבית המשפט.

במהלך שמיעת הראיות הובאו בפני בית המשפט נתונים באשר לחילוקי דעות נוספים המתקיימים בין עורך דין שוהאנה לנאשם, במיוחד בכל המתייחס לתביעה כנגד המועצה המקומית בסמת טבעון.
כאשר כתב האישום אינו מכיל כל עובדות באשר לתביעה זו - לא מצאתי מקום לקבוע ממצאים לגביה ולהתייחס אליהם בהכרעת דיני זו.

כאמור, הנאשם גורס בעדותו בבית המשפט, להבדיל מדבריו בהודעתו במשטרה, כי לא הוא שהכין את מסמכי הבקשה הנ"ל ואף לא את התצהיר שהיה מצורף אליה ואשר הוגשו לבית המשפט לתעבורה בתיק התעבורה 17488/99.
עם זאת, ובאופן בלתי מוסבר, הינו מאשר כי הוא שהגיש את הבקשה לבית המשפט לתעבורה.
לדבריו, בעת שהגישה, כללה 4 עמודים: 2 עמודים של הבקשה ו-2 עמודים של התצהיר (עמ' 56, שורות 4-5 לפרוט').
לאחר מכן, משבדק בתיק בית המשפט מצא כי חסר הדף השני של התצהיר.
מסתבר כי דווקא ברשותו של הנאשם נמצא הדף החסר של התצהיר וזה הוגש לבית המשפט על ידי הנאשם עצמו.
בתחילה הגיש הנאשם את הבקשה על שני עמודיה ודף אחד של התצהיר שצורף לבקשה ומסמכים אלה סומנו נ/6.


לאחר מכן, הוגשו לבית המשפט על ידו, פעם נוספת, הבקשה לביטול פסק הדין וכאשר אליה מצורפים שני עמודים של התצהיר, משמע - התצהיר במלואו.
הנאשם לא הבהיר בפני בית המשפט כיצד זה נמצא ברשותו התצהיר במלואו וזאת כאשר בתיק בית המשפט לתעבורה נמצא רק העמוד הראשון לתצהיר.

אשר על כן, הנני קובעת כי הוכח שהנאשם התחזה בפני המתלונן כעורך דין וכן כי ערך מסמכים בעלי אופי משפטי עבור המתלונן, מבלי שהיתה בידו הסמכות לעשות כן.
בכך עשה פעולות שנתייחדו לעורכי דין בלבד והסיג גבול המקצוע.

הנני קובעת כי עובדות כתב האישום הוכחו בפני כולן, מעבר לספק סביר והנני מרשיעה את הנאשם בעבירות של הסגת גבול המקצוע והתחזות, בניגוד לקביעות הסעיפים 20 (3) ו- (4), 96 ו- 97 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון