החזקת סמים

סעיף 7 לפקודה הסמים המסוכנים קובע כי לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

מהי משמעות ההחזקה האסורה? בעניין זה המחוקק קבע חזקה הניתנת לסתירה, לפיה אם הוכחה שליטה של הנאשם בסם, חזקה שהחזיק בו, בין אם נמצא הסם בידו ובין אם נמצא בידו של אחר או בכל מקום שהוא (ראו סעיף 2 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וסעיף 8 לפקודת הסמים המסוכנים). במרכז הגדרתה של "ההחזקה" עומד עקרון השליטה. "החזקה", קובעת ההגדרה, היא "שליטתו של אדם בדבר". מושג השליטה מורכב משני יסודות - יסוד נפשי ( animus-possidendi) ויסוד פיזי (corpus possessionis).

באשר ליסוד הפיזי נקבע כי מושג השליטה משמעותו, כי לאדם היכולת, על-פי מהלך העניינים הטבעי והרגיל, להגיע לעשייה פיסית בחפץ, או שבידו היכולת לקבוע את גורלו הפיסי של החפץ.

היסוד הנפשי עניינו מידת המודעות או הרצון לשלוט או להחזיק בנכס. בעניין זה נקבע כי יש והמחשבה הפלילית הנדרשת לצורך הרשעה תלמד מנסיבות המקרה, מנסיבות החיים ומניתוח המעוגן בהגיונם של דברים.

להלן פסק דין בנושא החזקת סמים:

פסק-דין     

השופטת ע' ארבל:

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט צ' גורפינקל) שהרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 68.6 גרם נטו שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה) ובעבירה של החזקת כלים, לפי סעיף 10 לפקודה. על המערער נגזר עונש של 3 שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 15.6.06, וכן 18 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה בניגוד לפקודה, למעט עבירה של שימוש עצמי בסם.

הערעור מופנה כלפי הרשעה והעונש.

2. המערער הועמד לדין יחד עם אמו ואשתו בגין עברות של החזקת סם מסוכן וסחר בסם ללא התר חוקי. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער וזיכה את אמו ואשתו, בקבעו כי ביום 15.5.06, עת עלו שוטרים לדירת המערער, נזרקו מתוכה חבילות גרבי ניילון שהכילו סם מסוכן מסוג קוקאין שחולק ל-77 מנות במשקל 68.6 ג' נטו. כן נזרקה מהדירה שקית ובה משקל אלקטרוני המשמש לשקילת הסם.

הטענות בערעור

3. בערעור בפנינו טוען המערער כי לא החזיק בסם האמור וכי הוא שייך לחברו, האני שורפי (להלן: האני) שבא לביתו עם הסם. בא כוחו, שטען כל שניתן להגנת מרשו, מפנה להכחשתו הגורפת של המערער במשטרה, לעובדה שכבר בדו"ח המעצר הראשון נרשם שהמערער אמר לשוטר שבא לעצרו "מישהו שם את זה", בעוד האני, חברו, התייצב מיוזמתו במשטרה בתאריך 21.8.06 ומסר הודעה (נ/7) בה נטל האחריות לעניין. על פי הודעתו של האני, הוא הלך לביתו של המערער כשברשותו הסם אותו קנה בהיותו תחת השפעת סמים. האני ביקש לשקול הסם בבית המערער, שלדבריו מחזיק במשקל לזהב, וכשהשוטרים הגיעו למקום היה הסם מונח על השולחן. מהפחד מהשוטרים נכנס האני למטבח וזרק את הגרביים והמשקל מהחלון, כאשר המשטרה דופקת בדלת ומנסה לפתחה. לדברי האני, הוא פתח לשוטרים את הדלת ויצא דרך הגג, שם התחבא עד שהלכו, אך הסגיר עצמו למשטרה בהמשך כי "זה יושב לו על המצפון". בא כוח המערער טוען כי שגה בית המשפט המחוזי כשלא קבל את עדותו של האני, למרות בקיאותו בפרטי האירוע ולמרות הדיוק שאפיין את דבריו עד כדי ציון מספר מנות הסם בכל גרב. להערכתו, אדם שלא היה במקום לא יכול היה לדעת פרטים אלו. עוד מוסיף הוא כי המשטרה מצדה לא בצעה פעולות חקירה - לא נלקחו טביעות אצבע מחבילות הסם, לא נערכה בדיקת D.N.A ולא נערך עימות בין האני והמערער, פעולה שהיתה יכולה לחזק לטעמו את עדותו של האני או להפריכה, ומכל מקום הייתה נותנת תמיכה ברורה ומחזקת את הראיות כלפי מי מהחשודים. הבדיקה לא נעשתה והאני שוחרר ולא הוגש נגדו כתב אישום.

הסנגור ניסה להשיב לשאלות שהועלו בפסק הדין בקשר לגירסתו של האני, ומבהיר כי היותה של הדירה קטנה אפשרה לו לרוץ מצד אחד לצד שני ולזרוק בעצמו את החפצים מחלונות הדירה משני צידיה. לדבריו, האני הוא בחור צעיר שיכול היה לדלג על 16 מדרגות ולברוח מהמקום בטרם כניסת השוטרים. הוא מוסיף, כי דברי השוטרים שספרו על עיכוב בכניסה לבנין מחזקים את עדותו של האני וקובל על כך שלא ניתנה להאני חסינות מהפללה עצמית, שאז היה מספר גירסתו המלאה בעדותו בבית המשפט. לטעמו, להאני היה ברור שלבית הסוהר אינו רוצה להגיע, ולכן החליט בשלב מסוים לשתוק. העובדה שהאני לא זכר פרטים כמו תאור בגדי אמו של המערער, דבר שעורר ספק במהימנות עדותו, מצביעה לדעתו דווקא על אמינותו, גירסתו מתחזקת גם בדברים ששאל המערער את אמו בחדר החקירות - "מי הבן זונה שזרק את הסם". העובדה שאמו ואשתו של המערער מנסות להרחיק עצמן מהמשקל ואינן יודעות שנמצא בביתם, אינה מספיקה לדעת הסנגור כדי לחזק את הראיות נגד המערער, שאוינו בגירסתו של האני.

לחלופין, לעניין העונש, מבקש המערער לשכנע כי בית המשפט החמיר עמו יתר על המידה ולא נתן משקל ראוי לכך שפחד ממשפחתו של האני, משפחת שורפי, שהיא משפחת פשע, ולכן לא הסגיר את האני; לעובדה שאביו היה סייען לשרותי הביטחון שנפטר לפני מספר שנים; אחותו נרצחה על רקע הסיוע הביטחוני של האב; ולמערער אין כל הרשעה קודמת. הסנגור מפנה לפסיקה ענפה המצביעה לדבריו על עונשים קלים בהרבה מהעונש שנגזר על מרשו, ומבקש להקל עימו.

4. בא כוח המדינה סבור שיש לדחות את הערעור, שכן פסק הדין נשען על 4 נדבכים מבוססים: האחד, ראיות חפציות ובהן הגרביים שנזרקו מדירתו של המערער, טביעות אצבע של המערער על השקית והמשקל; השני, ראיות נסיבתיות ובהן עדויות השוטרים, הסמים והמשקל שנזרקו מדירתו של המערער בזמן שהוא נמצא בה; הנדבך השלישי, החזקה המשפטית בדבר שליטה קונסטרוקטיבית בסמים; הנדבך הרביעי - הערכת מהימנות, כאשר בית משפט ביסס מסקנותיו על האמון שנתן בדברי השוטרים ודחה את גרסתו של המערער, כמו גם את גירסתו המאוחרת של האני.

דיון

5. סעיף 7 לפקודה הסמים המסוכנים קובע:

(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.
...

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
...

מהי משמעות ההחזקה האסורה? בעניין זה המחוקק קבע חזקה הניתנת לסתירה, לפיה אם הוכחה שליטה של הנאשם בסם, חזקה שהחזיק בו, בין אם נמצא הסם בידו ובין אם נמצא בידו של אחר או בכל מקום שהוא (ראו סעיף 2 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וסעיף 8 לפקודת הסמים המסוכנים). במרכז הגדרתה של "ההחזקה" עומד עקרון השליטה. "החזקה", קובעת ההגדרה, היא "שליטתו של אדם בדבר". מושג השליטה מורכב משני יסודות - יסוד נפשי ( animus-possidendi) ויסוד פיזי (corpus possessionis) (ע"פ 250/84 הוכשטט נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(1) 811 (1985) (להלן: עניין הוכשטט)).

באשר ליסוד הפיזי נקבע כי מושג השליטה משמעותו, כי לאדם היכולת, על-פי מהלך העניינים הטבעי והרגיל, להגיע לעשייה פיסית בחפץ, או שבידו היכולת לקבוע את גורלו הפיסי של החפץ. היסוד הנפשי עניינו מידת המודעות או הרצון לשלוט או להחזיק בנכס. בעניין זה נקבע כי יש והמחשבה הפלילית הנדרשת לצורך הרשעה תלמד מנסיבות המקרה, מנסיבות החיים ומניתוח המעוגן בהגיונם של דברים (ראו: עניין הוכשטט; ע"פ 611/80 מטוסיאן ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 85, 98 (1981) (להלן: עניין מטוסיאן).

ודוק: החובה להוכיח את אשמתו של הנאשם מוטלת על כתפי התביעה, ונטל זה מוטל עליה "עד סוף כל הסופות" (ע"פ 1478/91 מדינת ישראל נ' רובבשי, פ"ד מו(1) 829, 835 (1992)). לפיכך, אם יעלה בידו של הנאשם לספק הסברים ולהציג ראיות שיעוררו ספק סביר באשר לנכונות ההנחה כי החזיק בסם, מבלי שהצליחה התביעה להפיגו, יזוכה הנאשם בדין, הגם כי הוכחה שליטתו בסם (ראו למשל: ע"פ 1478/91 הנ"ל ועניין מטוסיאן).

6. התשתית העיקרית עליה נשענת הרשעת המערער הינה העובדה כי הסמים והמשקל הושלכו מדירתו, ועל שקית המשקל האלקטרוני נמצאו טביעות אצבעותיו. המערער היה אותה עת בדירה והיה מודע לכל שהתרחש בתוכה. לאלה מתווספות עדויות השוטרים שהגיעו לדירה, ונראה שלא הייתה מחלוקת באשר להן. הסם היה מחולק למנות ואין חולק כי הסוחרים בסמים עושים שימוש במשקולות ככלי עזר להכנת הסם לצורך הפצתו.

משנתפס המערער בכף (יחד עם אמו ואשתו שהועמדו לדין יחד אתו וזוכו כאמור על ידי בית המשפט מחמת הספק), היה עליו ליתן הסבר למתרחש. הוא התכחש לקשר כלשהו לסם שנזרק מחלון דירתו ולמשקל עליו היו טביעות אצבע שנמצאו כטביעות אצבע שלו. בשלבים הראשונים בחקירתו נמנע המערער מליתן הסבר לאשר התרחש בדירה ולכל מה שקשור לסמים ולמשקל. בהודעתו הראשונה, מיום 15.5.06 (ת/2), הסביר המערער שהסמים נמצאו בקומת הקרקע והבהיר שהוא אינו סוחר סמים אלא מוסיקאי המנגן בלהקה, לא חסר לו כסף הוא עובד באולפן הקלטות ויש לו אשורי עבודה. הוא לא ידע להסביר את טענת השוטרים שהסם נזרק מחלון ביתו. לגבי המשקל שנזרק מחלון הבית השיב שאינו מתעסק בדברים כאלה. לדבריו, אשתו ישנה במיטה והוא עצמו קם משינה כשהגיעו השוטרים. עוד טען כי הוא זה שפתח את הדלת לשוטרים, אך כשנאמר לו שאמו הייתה זו שפתחה הדלת השיב "אני הייתי לידה". את הודעתו סיים בדברים "אני לא סוחר סמים ולא נרקומן אנחנו משפחה מכובדת". בהודעה נוספת, מיום 18.5.06 (ת/13), סרב המערער לענות על כל שאלה שנשאל ואמר שמה שיש לו להגיד יגיד בבית המשפט. את גירסתו מסר לדבריו בחקירה הראשונה ויותר מזה אין לו מה להגיד.

רק לאחר שהאני מסר גרסתו והמערער הבין שהאני מסר הודעה למשטרה מיוזמתו, רק אז השמיע המערער את גרסתו שלו וסיפר כי החבר שהגיע לביתו הוא האני שורפי. לדבריו, האני הגיע לביתו ונכנס לסלון. שניהם היו לבדם בסלון אך אמו הייתה ערה בחדרה ואשתו במיטתה. האני בקש משקל אלקטרוני, ולאחר כמה דקות שמעו את השוטרים. האני רץ למטבח וחזר לסלון. המערער טוען כי לא הבין מה האני עשה, ועד שהגיעו השוטרים האני הספיק לברוח והמערער אינו יודע לאן ברח. יצויין, כי האני הוא בן למשפחה גדולה מיפו שמאוחדת עם שלוש משפחות. בתחילה סרב למסור המערער את שמו של האני בתואנה שאינו רוצה להסתכסך עם אותן משפחות אחרות ביפו.

7. כאמור, האני הופיע מיוזמתו במשטרה, נטל אחריות לסם שנזרק מהדירה (ת/7) וספר שהלך אל המערער שהינו חברו הטוב ובקש ממנו משקל שהמערער מחזיק לדבריו בשל עיסוקו בריבית ובזהב, כדי לבדוק מה משקל הסם שבידיו. הוא סיפר שכשהשוטרים הגיעו הוא זרק את הגרביים מהחלון ולאחר מכן גם את המשקל, אותו אחז עם חולצה כדי שלא יתפסו טביעות אצבע שלו. לאחר מכן עלה לגג, שם חיכה עד לעזיבת השוטרים, ובהמשך הסגיר עצמו כי "זה יושב לו על המצפון".

בית המשפט המחוזי ששמע את העדויות לא האמין לעדותו של האני ולא לגרסת המערער, שהושמעה רק בעקבות התייצבותו של האני במשטרה ומסירת גרסתו.
בית המשפט נתן משקל לעובדה שהן בהודעתו הנוספת, הן בעדותו בבית המשפט, סרב האני להוסיף פרטים על הודעתו הראשונה שמסר במשטרה (נ/)7; לעובדה שאיש מהנחקרים - המערער, אשתו או אמו - לא מסרו דבר על המצאות אדם נוסף בדירה, גם מבלי לנקוב בשמו של אותו אדם אחר, אם כטענתו של המערער אכן חשש ממשפחת שורפי; לעובדה שהאני הגיע למסור גירסתו שבועיים לפני תחילת ההוכחות, לאחר שהמערער כבר היה נתון במעצר כשלושה חודשים; לכך שהאני טען שמצפונו נקפו על שלא שיתף פעולה עם השוטרים, אך סרב למסור פרטים נוספים כשנשאל, ולא הגיע לישיבות בית המשפט אליהן זומן עד שהוצא נגדו צו הבאה. בית המשפט ציין כי גירסתו של האני אינה מתיישבת עם גירסת השוטרים שלא ראו אדם רץ לכיוון הגג וקבע כי כל הפעולות שנקט לגירסתו לא היו יכולות להתבצע בפרק הזמן הקצר עד כניסתם של השוטרים לדירה. זריקת סמים מצד אחד של הדירה ומשקל מצדה השני, כמו גם בריחה מהגג מבלי שנראה או נשמע על ידי איש מהשוטרים, אכן נשמעת הזויה ואינה מסתדרת עם תנאי המקום, עם עדויות השוטרים והסבירות שאכן כך יקרה. בנוסף, האני לא מסר פרט משמעותי ביותר והוא שהמשקל האלקטרוני היה בשקית כתומה וכן לא זכר מה לבשה אמו של המערער שנכחה במקום. גם אם לא כל התמיהות שצוינו על ידי בית המשפט מביאות לאיונה של עדותו של האני, לא מצאתי טעות עקרונית וברורה בהערכת הראיות של בית המשפט המחוזי, לא לגבי עדותו של האני ולא לגבי עדות המערער, שיש בה להצדיק התערבותנו כערכאת ערעור בעובדות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי.

אוסיף, כי גם אם היינו מקבלים את גירסתו של האני, עדיין אין בכך לגרוע משליטתו, חזקתו ומעורבותו של המערער בהחזקת הסמים בביתו, שקילתם וחלוקתם למנות. גם זריקת הסמים והמשקל מכל אחד מהחלונות הנמצאים בשני צידי הדירה, סביר שמצריכה יותר מאדם אחד בפרק הזמן הקצר שהדבר נעשה (כ-2 דקות בערך, כפי שעולה מדברי השוטרים). עוד יותר תמוהה העובדה שלא נמצאה טביעת אצבע של האני על המשקל אלא דווקא טביעת אצבע של המערער, שכזכור הכחיש כל קשר לשקילת הסם.

גירסתו הכוזבת של המערער שהרחיק עצמו מכל קשר לסם, שתיקתו במשטרה וגירסתו המאוחרת בעקבות סיפורו החסר של האני אינה מתקבלת על הדעת. על פי גרסה זו המערער היה בדירה, אך כל הפעולות נעשו על ידי האני - השקילה ואחר כך זריקת הסמים והמשקל, כאשר טביעות אצבע של המערער עליו. גרסה זו אין בה כדי להעמיד בספק את גרסת התביעה ואת קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט. תגובת המערער כי "מישהו שם את זה שם" כפי שמופיע בדו"ח רס"ר יניב מיום 15.5.06 הינה תגובה ספונטנית של מי שמתרחק מכל קשר לסמים ומוכן ליחסם "למישהו", רק לא לו עצמו. אין זו גירסה שיש בה הסבר מה מקור הסם ומי הביא אותו לביתו, או לפחות לציין שהיה מישהו בדירה שאינו מוכן למסור את שמו. חשוב לזכור שמדובר בביתו של המערער, בדירתו שלו, בזמן שהוא נמצא בבית ועמו בני משפחתו.

כידוע אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה שהתרשמה מהעדים והעריכה מהימנותם. לו מצאנו כי היה בקביעת הממצאים והמסקנות של הערכאה הדיונית משום סטייה החורגת מהערכת המצב לאשורו הייתה עילה להתערבותנו. עילה כזו לא מצאנו.

8. בא כוח המערער טען למחדלי חקירה, במיוחד לאחר שהאני התייצב במשטרה ומסר גרסתו. גם אם היו מחדלים כאלה - ואיני קובעת שכך נעשה - לא היה בכך להשפיע על הרשעת המערער. גם לו נמצאה טביעת אצבע של האני על שקיות הגרביים או המשקל לא היה בכך כדי לשלול את טביעת האצבע של המערער ואת והעובדה שהסמים היו בביתו, בשליטתו ובפיקוחו. טענה זו נדחית איפוא.

9. נתנו דעתנו לכל טענותיו של המערער. בסופו של יום שוכנענו כי הוכח שהמערער החזיק בביתו סם מסוכן, הן משום שהסם היה בהחזקתו הפיסית בביתו, הן משום שהיה ללא ספק בשליטתו המודעת. גם אם נמצא בדירה בשלב מסוים אדם נוסף, קמה נגד המערער החזקה שעבר את העבירה של החזקת סם. ההסברים שנתן נדחו בדין על ידי בית המשפט קמא. זריקת הסם מחלונות ביתו, טביעות אצבעו של המערער על המשקל והעובדה שאיש מבאי הבית שנחקרו לא הזכיר אדם נוסף בדירה, גם ללא ציון שמו, כל העובדות האמורות אינן מותירות ספק כי המערער החזיק הסם בדירתו מחולק ל-77 מנות במשקל 68.6 גר'. לאלה מתווספות גירסאותיו הבלתי אמינות של המערער, ובכך יש לבסס את ההרשעה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, כפי שקבע בית המשפט המחוזי. יש איפוא לדחות את הערעור על ההרשעה.

10. אשר לעונש. המערער הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קוקאין שלא כדין ושלא לצריכה עצמית ובעבירה של החזקת כלים. הסם נתפס בביתו מחולק למנות יחד עם מאזניים לשקילת סמים. הדבר מעיד על כך שהסם הוחזק לצורך הפצה, מה שמוסיף חומרה רבה לעניין. עברות הסמים הפכו למגפה בחברתנו ומתפקידו של בית המשפט להלחם בהן בדרך של ענישה מחמירה. לחובת המערער 11 הרשעות קודמות בעברות פריצה, פציעה, גרימת חבלה, זיוף ואיומים. העבירות בוצעו עת היה אסיר ברישיון. בית המשפט לא התעלם מנסיבותיו האישיות של המערער, מהטפולים שעברה אשתו, ממות אביו ומרצח אחותו. את נסיבותיו האישיות איזן בית המשפט קמא אל מול חומרת העברה, כמות הסם הגדולה להפצה, ועברו הפלילי של המערער, ובאיזון בין כל אלה, לא ניתן לומר שהחמיר בעונש המאסר, מה גם שלא מצא להטיל על המערער קנס.

בהתחשב בכל האמור לא מצאנו בטענות שהעלה הסנגור עילה להתערב בעונש.

לפיכך, אציע לחבריי לדחות את הערעור לעניין ההרשעה ולעניין העונש.

ש ו פ ט ת

השופטת א' חיות:
אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט ע' פוגלמן:
אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ארבל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזקת סמים

  2. מציאת סמים ברכב

  3. החזקת סמים ברכב

  4. החזקת סמים בצוותא

  5. נהיגה בהשפעת סמים

  6. הזרקת סמים לקטינה

  7. עבירת החזקת קוקאין

  8. ענישה בעבירות סמים

  9. עונש על אחזקת סמים

  10. מכירת הרואין לקטין

  11. הפסקת שימוש בקוקאין

  12. יבוא סמים - גזר דין

  13. מעצר על סחר בהרואין

  14. גזר דין בעבירת סמים

  15. זיכוי מהחזקת הרואין

  16. מעצר על סחר במריחואנה

  17. נהיגה תחת השפעת סמים

  18. מה העונש על סחר בסמים

  19. יבוא קוקאין מקולומביה

  20. מכירת חשיש לסוכן משטרה

  21. גזר דין בעבירת סחר בסם

  22. ערעור עונש בעבירות סמים

  23. מכירת קוקאין לסוכן סמוי

  24. יבוא קוקאין מדרום אמריקה

  25. החזקת כמות גדולה של סמים

  26. בחינת מסוכנות בעבירות סמים

  27. שימוש בסמים של נהג הסעות

  28. החזקת אקסטזי לשימוש עצמי

  29. עונש מינימום לסוחרי סמים

  30. גזר דין בעבירות סחר בסמים

  31. קליטת נגמלים מסמים בעבודה

  32. העדפה מתקנת לנרקומן שנגמל

  33. החזקת סמים שלא לשימוש עצמי

  34. תקנות הסמים המסוכנים, תש''ם-1979

  35. מעצר עד תום ההליכים על החזקת חשיש

  36. עתירה בנושא שימוש במריחואנה רפואית

  37. קשירת קשר לביצוע פשע - סחר בסם מסוכן

  38. של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית

  39. סחר בסמים מסוכנים - מעצר עד תום ההליכים

  40. חילוט רכוש בבעלות קרובי משפחה של סוחר סמים

  41. פקודת הסמים המסוכנים (מתן תוקף לתקנות), 1945

  42. פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973

  43. החזקת סמים שלא לצריכה עצמית מקימה חזקת מסוכנות

  44. החזקת חשיש לצריכה עצמית בבית במשקל 0.77 גרם נטו

  45. צו הסמים המסוכנים (מתילמורפיון ואתילמורפיון), 1936

  46. תקנות הרוקחים (ניפוקם והעברתם של סמים), התשמ''ג-1983

  47. חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993

  48. תקנות הסמים המסוכנים (בדיקה מדגמית של סמים), התשנ''א-1991

  49. העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש (ולא בשלב המעצר)

  50. תקנות הרוקחים (אריזתם ושיווקם של סמים, רעלים וכימיקלים מזיקים), תשכ''ט-1969

  51. תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (בקשה לרשיון למוסד משולב), התשנ''ד-1994

  52. צו סדר הדין הפלילי (כמות הסם בעבירות סמים שבהן מועבר חומר החקירה לתובע מוסמך), התשס"א-2001

  53. תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים במוסד משולב), התשנ''ד-1994

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון