ביטול הרשעה

נאשם שהודה במיוחס לו או שאשמתו הוכחה, יורשע בדינו. ההרשעה היא תוצאה מתחייבת ממהות ההליך הפלילי באמצעותה מביעה החברה את סלידתה ממעשה העבירה שביצע הנאשם במגמה להביא להרתעה אישית ולהרתעה כללית.

עם זאת נתונה לבית המשפט סמכות לפי סעיף 192א. לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 ולפי סעיף 71א (ב) לחוק העונשין לבטל את ההרשעה גם לאחר הכרעת הדין. הוראות אלה מאפשרות לבית המשפט מרווח של שיקול דעת לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם אל מול האינטרס הציבורי.

הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר 2 גורמים:
ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על ההרשעה, בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

בעיקרו של דבר נועדו כללים אלה למקרים יוצאי דופן בהם אין יחס סביר בין הנזק הנגרם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה.


להלן גזר דין בנושא ביטול הרשעה:

גזר דין

1.     הנאשם הודה בהסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").

2.     עפ"י כתב האישום, הנאשם מכהן כסגן ראש עיריית אילת, ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום בין השנים 97'-99', שימש הנאשם חבר מועצת העירייה באילת.

3.     עפ"י כתב האישום, בין המועדים נובמבר 97' למאי 99' התגורר הנאשם עם משפחתו בדירה ששכר באילת.

4.     עפ"י חוזה השכירות בין המשכיר, בעל הדירה, לבין הנאשם ורעייתו, חלו תשלומי הארנונה על הנאשם ורעייתו.

5.     במהלך תקופת השכירות לא שילם הנאשם את תשלומי הארנונה עבור הדירה.

6.     ביום 3/6/99 הגיש הנאשם לוועדת ההנחות בקשה לקבל הנחה על חוב הארנונה שהצטבר. הבקשה הוגשה ללא ידיעת המשכיר, אך נחזתה כבקשה מטעם המשכיר. את הבקשה נימק הנאשם בכך שבעל הנכס לא גר בדירה, וכן במצבו הכלכלי הקשה של המבקש, דהיינו המשכיר.

7.     בעת שהגיש את הבקשה ידע הנאשם כי המשכיר לא ביקש שום בקשה להנחה, וסבר כי המשכיר אינו זכאי להנחה או פטור מתשלום הארנונה.

8.     ביום 8/6/99 דנה וועדת ההנחות בבקשה, ואישרה הנחה של 70% על דמי הארנונה לשנים 1998-1999. במעשיו אלה, קיבל הנאשם במרמה הנחה בסך של 4,670 ₪.

9.     במסגרת הסדר הטיעון, נשלח הנאשם לשירות המבחן שהתבקש ע"י הנאשם לבחון שאלת אי הרשעתו בדין.

תסקיר שירות המבחן
10.     מהתסקיר עולה כי הנאשם נשוי, אב לחמישה ילדים, משמש כסגן ראש עיריית אילת, בעבר היה חבר מועצה.

11.     שירות המבחן מציין כי ראש העיר אילת העביר מסמך לשירות המבחן, בו הוא מציין בחיוב את אופיו של הנאשם, שהינו אדם צנוע, נעים הליכות, פועל למען הציבור, ידוע בהגינותו הציבורית, מתואר כאיש משפחה למופת.

12.     עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם תומך באימו המתגוררת באילת, ומנהל אורח חיים נורמטיבי. סיים 12 שנות לימוד וסיים שירות צבאי מלא, היום משרת במילואים.

13.     שירות המבחן התרשם מהנאשם כאדם בעל מערכת ערכים חיובית מיסודה, רגישות גבוהה לזולת ותופס את מעורבותו הפלילית כפגיעה משמעותית בתדמית העצמית בעיניו ובעיני הסביבה.

14.     אשר לעבירה בגינה הופנה הנאשם לשירות המבחן - הוא מודה במעורבות בה, לוקח אחריות. יחד עם זאת, הסביר לשירות המבחן כי עבר את העבירה עת היה חסר ניסיון וידע, אך לא הייתה בה כוונה פלילית להשגת רווח אישי.

15.     אשר להרשעתו בדין - הביא שירות המבחן בחשבון את לקיחת האחריות על המעשים, את הימשכות ההליכים והעדר עבירות נוספות. כמו כן, הביא בחשבון את משמעות ההליכים המשפטיים והפגיעה האישית והציבורית שהנאשם חווה.     כמו כן, ציין שירות המבחן כי יש לקחת בחשבון את פעילותו הציבורית, ועל כן ממליץ שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשם. שירות המבחן סבור כי עונש של של"צ, הוא העונש ההולם את נסיבותיו של תיק זה.

16.     הנאשם המציא ראיות לעונש, שכוללות מכתב של ראש עיריית אילת מיום 18/10/09, שמעיד על הנאשם כאדם חיובי, צנוע, איש משפחה למופת ופועל למען הציבור. כמו כן, הומצא מכתב של הרבנות הראשית אילת בחתימת הרב יוסף הכט, שמכיר את הנאשם כאדם שמגלה רצון לעזור ולסייע, מסור לתפקידו, פועל ביושר, בכנות ובאחריות.

טיעוני ב"כ המאשימה
17.     ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם וביקשה להרשיע את הנאשם ולהשית עליו מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. לדבריה, התלבטה המאשימה אם לבקש הטלת קלון על מעשיו של הנאשם בגין העבירה שביצע, אך מצאה לנקוט בגישה מקלה, בעיקר נוכח חלוף הזמן.

18.     ב"כ המאשימה ציינה כי המעשה לא התגלה בשל החרטה של הנאשם. לדבריה, בחר הנאשם לנהוג במרמה ולגזור מההכנסה של העירייה בה שימש כחבר מועצה, לטובת כיסו האישי.

19.     לטענתה, אין מקום לקבל את בקשת הנאשם שלא להרשיעו בדין. לא מדובר באירוע חריג ו/או יוצא דופן שמאפשר להימנע מהרשעה.

20.     עוד לדבריה, אם תועלה טענה כי הרשעה בדין עלולה לפגוע בעתידו המקצועי של הנאשם, התשובה לכך כי היום מועסק הנאשם בפועל במשרה ציבורית, וזאת על אף שראש העיר מודע להליך הפלילי שתלוי ועומד נגד הנאשם, ולכך שהנאשם הודה בעבירה המיוחסת לו.

21.     אשר על כן, לטענת המאשימה, אין מקום להימנע מהרשעתו של הנאשם, ויש להרשיעו בדין ולגזור עליו מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות.

טענות ב"כ הנאשם
22.     ב"כ הנאשם ציין בראשית דבריו את חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירה. מדובר בכתב אישום שהוגש כשנתיים לאחר שהחלה חקירתו של הנאשם בשנת 2005.

23.     לדבריו, היום למעלה מ- 11 שנים מאז קרות האירוע, יש להתייחס לעבירה בצורה שונה כמתבקש מהנסיבות.

24.     ב"כ הנאשם מבקש שלא להרשיע את הנאשם. לדבריו זה המקרה החריג ויוצא הדופן בו עוסקת הפסיקה שעניינה פגיעה בשיקומו של הנאשם ושמאז ביצוע העבירה לא דבק בו רבב.

25.     לדבריו, גם סוג העבירה מאפשר בעניינו של הנאשם להימנע מהרשעתו בדין.

26.     עוד לדבריו, בעת ביצוע העבירה הנאשם לא עבד, הוא היה חבר מועצת עיר, ונאלץ להתפטר מתפקידו זה.

27.     עוד לדבריו, בזמן ביצוע העבירות הנאשם היה נתון בקשיים כלכליים רבים (לצורך כך הוצגו מסמכים המעידים על החובות וההתחייבויות שהיו תלויים ועומדים כנגד הנאשם).

28.     מדובר באדם נורמטיבי שפעל כפי שפעל מתוך מצוקה כלכלית, והיה ויורשע בדין לא יוכל להמשיך לכהן בתפקיד בו הוא מכהן כיום עקב ההרשעה.

29.     על כן מבקש ב"כ הנאשם שלא להרשיע את הנאשם.

דיון:
     המסגרת הנורמטיבית
30.     ככלל, נאשם שהודה במיוחס לו או שאשמתו הוכחה, יורשע בדינו. ההרשעה היא תוצאה מתחייבת ממהות ההליך הפלילי באמצעותה מביעה החברה את סלידתה ממעשה העבירה שביצע הנאשם במגמה להביא להרתעה אישית ולהרתעה כללית (ע.פ. 9262/03 פלוני נ. מדינת ישראל פ"די נ"ח (4) 869).

31.     עם זאת נתונה לבית המשפט סמכות לפי סעיף 192א. לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 ולפי סעיף 71א (ב) לחוק העונשין לבטל את ההרשעה גם לאחר הכרעת הדין. הוראות אלה מאפשרות לבית המשפט מרווח של שיקול דעת לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם אל מול האינטרס הציבורי.

32.     וכך אומרת כב' השופטת פרוקצ'ה בע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ. פלוני פד"י נ"ד (3) 685:
"משמתבקש בית המשפט לשקול אימתי יחיל את הכלל המדבר בחובת הרשעה ומתי יחיל את הכלל בדבר המנעות מהרשעה נדרש איזון שיקולים המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדבידואליות של הנאשם בראייה כוללת. נשקל מן הצד האחד הצורך במיצוי של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין כדי להשיג בכך בין היתר את גורם ההרתעה והאכיפה השיוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במשנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר והנזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים.
כנגד השיקול הציבורי נשקל עניינו של הפרט הנאשם. ובמסגרת זו נבחנים נתונים שונים הנוגעים אליו וביניהם - טיב העבירה אותה עבר וחומרתה, עברו הפלילי, גילו, מצב בריאותו והנזק הצפוי לו מההרשעה. באשר לנאשמים בגירים במאזן השיקולים האמור גובר בדרך כלל השיקול הציבורי ורק נסיבות מיוחדות חריגות ויוצאות דופן תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך של הרשעת העבריין וזאת לרוב כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה והנזק הצפוי לעבריין מההרשעה".

33.     הכללים להמנעות מהרשעה או ביטול הרשעה נוסחו על ידי כב' השופטת דורנר בפסק הדין בע"פ 2083/96 תמר כתב נ. מדינת ישראל (פד"י נב (3) 337) (להלן: "פסק הדין כתב") באופן הבא:
"הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר 2 גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על ההרשעה, בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

34.     בעיקרו של דבר נועדו כללים אלה למקרים יוצאי דופן "בהם אין יחס סביר בין הנזק הנגרם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה" (רע"פ 432/85 רומנו נ.מדינת ישראל).

מן הכלל אל הפרט
35.     עניינו של הנאשם שבפני מורכב וקשה. העבירה בה הודה הנאשם של קבלת דבר במרמה היא עבירה שהעונש לגביה הינו 3 שנות מאסר. גם אם לא מדובר בנסיבות מחמירות עפ"י כתב האישום, נאמר במפורש בסעיף 2 לכתב האישום כי בתקופה הרלוונטית שימש הנאשם חבר מועצת העירייה באילת, והעבירה בוצעה בעודו מכהן בתפקיד זה.

36.     מדובר באירוע חד פעמי במהלך חייו של הנאשם. עם זאת, נסיבותיו אינן פשוטות. הנאשם תכנן את האופן בו ביקש את ההנחה בארנונה, תוך הגשתה כנחזית שהוגשה מטעם המשכיר, בעודו יודע כי המשכיר מעולם לא ביקש הנחה. הנאשם תאר את המשכיר כמי שמצבו הכלכלי קשה - עובדה שלא הייתה נכונה.

37.     לא מדובר בשיקול דעת מוטעה או בשגגה אלא במעשה שנעשה במחשבה תחילה ותוך תכנון מוקדם. הפניה לועדה זיכתה את הנאשם בהנחה המשמעותית של 70% בארנונה. ודוק: במשך כל תקיפת השכירות לא שילם הנאשם את הארנונה.

38.     מעשהו של הנאשם נגוע במרמה, ולעובדה זו יש משקל רב בשאלת ההרשעה בדין, קל וחומר כשמדובר באיש ציבור שחייב בדוגמה אישית ובקיום נורמות התנהגות מוסריות.

39.     שמעתי בעיון ובקשב את הטיעונים שהושמעו ע"י ב"כ הנאשם ושעניינם אורח חיים הנורמטיבי אותו מקיים הנאשם, תרומתו לציבור, הפגיעה האפשרית בתפקיד אותו הוא ממלא היום וכן בכל האמור בתסקיר שירות המבחן ובמכתבי ההמלצה. עם זאת וחרף התנהלותו זו של הנאשם, אני סבורה כי בעניינו של נאשם זה גובר האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, ועל כן מסקנתי כי אין מקום להימנע מהרשעה בעניינו של הנאשם שבפני.

40.     אשר לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ועד מועד מתן גזר הדין - מעיון בטיעוני ב"כ הצדדים עולה כי לא הנאשם הוא שחשף את קבלת ההנחה שקיבל בארנונה, אלא העניין נחשף בדרך כלשהי וזאת בשנת 2005. הפרקליטות הגישה את כתב האישום רק בשנת 2007, ומאז ועד עתה חלפו 5 שנים, ואם לוקחים בחשבון את מועד ביצוע העבירה הרי שחלפו 11 שנים.

41.     נסיבות אלה הביאוני למסקנה שככל שמדובר בהרשעתו של הנאשם - יש להרשיעו. מאידך גיסא, בשל חלוף הזמן ובשל הודאתו של הנאשם ובהעדר עבר פלילי, יש להסתפק בעונש של עבודות של"צ ולא בעונש של מאסר בעבודות שירות.

42.     מכל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו שהיא קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

43.     אני גוזרת על הנאשם 200 שעות של"צ, אותן יבצע הנאשם בעיר אשדוד בתחנת כיבוי אש בתפקיד של עבודות משרד ועבודות כלליות. הוא יבצע את עבודתו כשבוע מלא בכל חודש, עד לסיום השעות שהוטלו עליו.



44.     כמו כן, אני גוזרת על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה כמו זאת בה הורשע.

הודעה זכות הערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי הרשעה

  2. ביטול הרשעה

  3. הימנעות מהרשעה

  4. טענת כבר הורשעתי

  5. הימנעות מהרשעת קטין

  6. ערעור הרשעה של תנובה

  7. הרשעת קטינים בפלילים

  8. מותב של שניים והרשעה

  9. הימנעות מהרשעה של קטין

  10. שיקול הדעת של הפרקליטות

  11. הרשעה על יסוד עובדות מוטעות

  12. ערעור על הרשעה בעבירות בניה

  13. חוק מחיקת הרשעות, התשמ"ב-1982

  14. ביטול הרשעה פלילית - אחריות חלקית

  15. איחור במתן הכרעת דין - ביטול הרשעה

  16. דחיית ערעור על הרשעה בבניה לא חוקית

  17. הרשעת אדם שלא היה מיוצג ע''י עו''ד בפלילים

  18. תקנות מחיקת הרשעות (סדרי המחיקה במרשם הפלילי), התשמ''ב-1982

  19. פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופות ההתיישנות או המחיקה

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון