אלימות פיזית של מורה כלפי תלמיד

להלן הכרעת דין בנושא אלימות פיזית של מורה כלפי תלמיד:

הכרעת דין

1.     אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").

2.     כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה.

3.     על פי כתב האישום שימש הנאשם מורה בבית הספר היסודי אבו קוידר (להלן "בית הספר").

4.     המתלונן היה תלמיד בבית הספר בכתה ו' (להלן:"המתלונן").

5.     על פי כתב האישום בתאריך 11.9.03 תקף הנאשם את המתלונן בכך שבעט בו בחזה והפילו לרצפה ולאחר מכן בהיות המתלונן שכוב על הרצפה דרך על המתלונן.
כתוצאה מכך נגרמו למתלונן כאבים בבטנו וכן ירק דם מהפה.

6.     הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו והתיק נקבע להוכחות

7.     מטעם המאשימה העידו המתלונן, הקטין ע.א. (להלן:"המתלונן"), אימו של המתלונן הגב' חאסם אבו קוידר, מנהל בית הספר מר חאתם אבו קוידר, מפקח משרד החינוך מר עטיה אבו טהה. מטעם ההגנה העיד הנאשם.

8.     כאמור כופר הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לטענתו כל האמור בכתב האישום לא היה מעולם. לדבריו לא היכה את המתלונן באופן המתואר וכן לא היכה אף תלמיד אחר מאותה כיתה. באותו יום שבו לכאורה ארע המקרה, הוא לימד את הכתה של המתלונן שיעור בגיאוגרפיה. התברר לו שלחלק מהתלמידים חסרים ספרי לימוד ואטלסים. עקב כך שלח באמצע השיעור את אחד מהתלמידים להודיע למנהל על כך שחסרים ספרי לימוד. לדבריו ביקש ממנו המנהל להכנס אליו בסוף השיעור. לטענתו, כשהגיע למנהל הותקף על ידי המנהל על כך ששלח תלמיד באמצע השיעור. המנהל נזף בו וביקר את עבודתו אך לא אמר לו מאומה על כך שהוא היכה או תקף תלמיד כל שהוא בבית הספר.

9.     דע עקא שגירסתו של הנאשם, שאותה מסר בהודעתו במשטרה מיום 23.9.03 (ת/2) ועליה חזר גם בבית המשפט אינה מגובה בשום ראיה נוספת ועומדת בסתירה מוחלטת לעדותו של מנהל בית הספר לגבי מה שהתרחש בחדר המנהל ביום 11.9.03, ועל כך במהשך.

10.     כנגד הודעתו זו של הנאשם עומדות עדויותיהם של המתלונן, אימו, מנהל בית הספר והמפקח כמו גם הראיות בכתב שהוגשו והם ת/1 התעודה הרפואית, וכן נ/2 - דיווח על אירוע חריג מיום 11.9.03 יום האירוע. לא רק זאת, מנהל בית הספר וכן המפקח מעידים בבירור כי הנאשם הודה בפניהם על מעשיו והביע חרטה.

11.     ביום 14.9.03 - 3 ימים אחר האירוע שהתרחש עפ"י כתב האישום ביום 11.9.03 הוגשה במשטרה תלונתו של הקטין. אומר הקטין בנ/1 מול שורה 2: "ביום חמישי האחרון בבית הספר בשיעור השני בא המורה חאלד סועאד שהוא מהצפון וביקש שנפתח את ספר גיאוגרפיה בפרק ב' ואני לא שמעתי. שאלתי אותו הכוונה את המורה באיזה פרק לפתוח ומה לעשות ואז המורה ניגש אלי ונתן לי בעיטה עם הרגל שלו בחזה שלי ונפלתי על הרצפה ואז הוא דרך עלי עם הרגל ואני התעלפתי וקמתי ורציתי ללכת למנהל בית הספר והוא מנע ממני ....."

12.     על דברים אלה חזר הקטין בעדותו בבית המשפט בעמוד 2 מול שורה 4 שם הוא אומר:
"האירוע היה בשיעור גאוגרפיה. בשיעור גאוגרפיה היה קצת בלגן והמורה ביקש מהם
לפתוח עמוד שתיים. אני לא שמעתי ושאלתי את המורה באיזה עמוד ואז המורה היכה
אותי .... הוא נתן לי מכה בבטן ניסיתי ללכת למנהלת והמורה לא נתן לי. את המכה בבטן הוא נתן לי עם הרגל שלו. בבית היה לי כאב בטן". גם בחקירתו הנגדית מספר הקטין, בין היתר, כי לאחר שהמורה היכה אותו ואחרי שקם מהריצפה רצה ללכת למנהל בית הספר לספר מה שקרה והמורה צעק עליו. בחקירתו הראשית ובמשטרה ציין הקטין כי המורה לא איפשר לו ללכת למנהל בית הספר.

13.     בחקירתו הראשית והנגדית סיפר המתלונן כי קיבל מכה בבטן, כי היה לו כאב בטן גם כאשר חזר הביתה. כמו כן סיפר שירד לו דם מהפה ומהפנים (עמוד 2 לפרוטוקול מול שורות 7 עד 12).     

14.     אימו של הקטין סיפרה בעדותה בבית המשפט, בעמוד 4 מול שורה 26 כי כאשר חזר בנה מבית הספר, הוא סיפר לה שהמורה היכה אותו והרביץ לו בבטן ויש לו כאב בטן. האם גם מאשרת את גירסת המתלונן, לסיבה שבגללה לטענתו הוכה ע"י המורה. בעמוד 5 אומרת האם: "אתה שואל אותי אם הבן שלי למה המורה היכה אותו אני אומרת שכן. הוא אמר לי שהמורה היה מסביר להם, הבן שלי לא שמע אותו והוא ביקש ממנו שיסביר לו עוד פעם ואז הוא היכה אותו".

15.     כאמור, לעניין השיחה שהתנהלה בין הנאשם לבין מנהל בית הספר ותוכנה, יש גירסאות סותרות של מנהל בית הספר ושל הנאשם. אין מחלוקת כי הנאשם אכן הגיע ביום האירוע, 11.9.03 בשעות הבוקר, סמוך לשעות 10:00 - 10:30 לחדרו של המנהל. אשר למה שהתרחש בפגישה יש שתי גירסאות שונות.

16.     ע.ת. מס' 3, מנהל בית הספר, סיפר בעדותו במשטרה מיום 18.9.03 ובחקירה הראשית מיום 29.3.05 כי ביום האירוע, 11.9.03, בסביבות השעה 10:30, הגיע אליו הנאשם, שהיה מורה חדש בבית הספר כשהוא זועם וכועס ודיבר בצורה אגרסיבית על תלמידי הכתה שבה לומד המתלונן. מנהל בית הספר סיפר כי ביקש מהמורה להמתין בחדר המורים והוא עצמו יצא לעבר הכיתה ושם לדבריו (בעמוד 7 מול שורה 18): "מצאתי את המתלונן בוכה. אני 10 שנים במערכת החינוך ומורה בבית הספר, ראיתי את הכתה בהלם, אף אחד לא דיבר. שאלתי מה העניין, למה המתלונן בוכה. אמרו לי שהמורה חאלד הרביץ למתלונן ודרך ברגליו ..... ביקשתי מהמורה שילך למפקח ושהוא ידון בעניין. התקשרתי למפקח באותו רגע ואמרתי לו קרה ככה וככה. מילאתי דיווח על אירוע חריג למשרד החינוך". הדיווח על האירוע החריג הוגש וסומן נ/2.

17.     בדיווח, נ/2, כותב המנהל כדלהלן: תיאור האירוע: "המורה חאלד X ת.ז. X נקט באלימות קשה נגד תלמיד, נתן לו מכות, הפיל אותו על הריצפה, דרך על חזהו עם רגלו. הילד בכה והמורה מנע ממנו לצאת מהכיתה לדווח למנהל. באותו שיעור המורה בעט לתלמיד אחר ברגל בנוסף השתמש באלימות מילולית כלפי תלמידים. תאריך האירוע 11.9.03 בשעה 10:25".

18.     תיאור זה של האירוע תואם את הדברים שמסר הקטין בעדותו במשטרה מיום 14.9.03 וגם בעדותו בבית המשפט מיום 25.3.05. מכאן, שתמוהה עד מאוד טענתו של הנאשם לפיה לכאורה בפגישה עם המנהל ביום 11.9.03 לא הוזכר כלל נושא התקיפה. מנהל בית הספר מעיד במפורש כי כאשר שמע על התקיפה הורה לנאשם לעזוב את בית הספר ומיד לפנות למפקח ובו במקום גם מולא דווח על אירוע חריג, נ/2 הנ"ל. (ראה עדות המנהל במשטרה, נ/3 עמוד 1 שורות 16 עד 20). ע.ת. 3 הסביר וגם סיבר את האוזן בכך שרצה שהנושא יגיע לידיעת המפקח לפני שהורי התלמיד ידעו על האירוע (ראה נ/3 עמוד 1 שורות 19 - 22).

19.     כאמור, נ/2 נערך באותו מעמד, בשעה 10:25, מיד עם סיום הפגישה בין הנאשם למנהל ונשלח למפקח. נ/2 נערך לפני הגשת התלונה במשטרה ע"י הקטין ותוכנו של נ/2 מעיד על כך שכבר בשעות הבוקר של 11.9.03 ידע המנהל על האירוע של תקיפת הקטין. מכאן, שגירסתו של הנאשם לפיה בינו לבין המנהל התעורר ויכוח בקשר לספרי הלימוד, ותו לא, אינה סבירה. היעלה על הדעת שהמנהל שנפגש עם הנאשם במשרדו בשעות הבוקר ועל כך אין מחלוקת, לא יספר לו על תלונת התלמיד על התקיפה וישוחח עימו רק על מחסור בספרי לימוד ובו זמנית ידווח למפקח על תקיפה ויסתיר זאת מהמורה. והרי, הנאשם נשלח מיד באותו מעמד למפקח ועל כך גם אין מחלוקת. מכאן, שחוסר הסבירות וחוסר האמינות של גירסת הנאשם ברורים וגלויים.

20.     עוד הסביר המנהל בעדותו כפי שכבר צויין לעיל כי אמר לנאשם לפנות למפקח על בית הספר, על מנת שידון בעניין ומאחר והאירוע היה ביום חמישי, התקיימה בסופו של דבר הפגישה עם המפקח רק ביום א'. לאשר התרחש באותה פגישה שבה השתתפו הנאשם ומנהל בית הספר וכן המפקח, אומר המנהל בעמוד 8 מול שורה 20: "המפקח שאל אותו האם קרה ככה וככה, הנאשם אמר כן. אני מודה, עשיתי. המפקח אמר לו שהוא מעריך את זה שהוא בנאדם ישר ואז העניין לא נסגר סופית מה לעשות אבל בנתיים הוא אמר לו לא ללכת לבית הספר. הנאשם אמר שהוא הרביץ לתלמיד".

21.     למעשה מספר מנהל בית הספר בעדותו כי הנאשם הודה בפניו ובפני המפקח, כי תקף את התלמיד ועל כן נאמר לו לא לחזור לבית הספר.

22.     בחקירתו הנגדית בעמוד 10 מול שורה 3 מספר מנהל בית הספר כי לאחר שהנאשם היה בחדרו והתלונן על התלמידים והוא הורה לו להמתין ובנתיים הלך לכיתה לראות מה קורה, הגיע לכיתה ושם סיפרו לו התלמידים על כך שהנאשם נתן בוקסים למתלונן וכן נתן לו מכה ברגליים, על החזה וכן סיפר כי באותו מקרה נאמר לו שהנאשם גם היכה ילד נכה בשם שאהר ונתן לו מכה ברגל.

23.     יצויין כי מנהל בית הספר נשאל בעדותו מיום 29.3.05 אם יש לו סכסוך עם הנאשם והוא עונה כי מדובר במורה חדש, שהיה בבית הספר 4 - 5 פעמים בלבד, שאין לו כל סכסוך עימו. גם הנאשם העיד, שעד לאותו אירוע שהיה ביום 11.9.03, לא היה כל סכסוך בינו לבין המנהל ורק באותו יום, שבו הוא הגיע לחדרו של מנהל בית הספר, להתלונן על העדר ספרים ואטלסים, חש כי מנהל בית הספר אינו מרוצה מתפקודו.

24.     נשאלת השאלה מדוע יתלונן המתלונן על הנאשם על כך שהיכה אותו אם דברים אלה לא התרחשו בפועל ויש לזכור כי מדובר בתחילת שנת הלימודים. יתרה מזאת, מדוע יתן מנהל בית הספר יד לתלונה של תלמיד, אם אין היא נכונה ובכך למעשה יאפשר להעליל על אותו מורה עלילת שווא. הנאשם לא הצליח להראות במהלך המשפט מה היו המניעים, אם היו, למנהל בית הספר לשתף פעולה עם התלמיד בטענתו שהמורה תקף אותו ומדוע מנהל בית הספר, יסתבך בשקרים לפיהם הודה המורה בפניו ובפני המפקח בכך שתקף את התלמיד.

25.     לכל התהיות הללו אין מענה והנאשם לא הצליח במהלך המשפט להביא ראיות שיערערו את גירסתו של המתלונן ויחשפו את העלילה לכאורה בנוגע לתקיפה שהוא הותקף ע"י הנאשם.

26.     ע.ת. מס' 4, המפקח מטעם משרד החינוך, מר עטיה אבו-טהה, סיפר בעדותו במשטרה, נ/5, שניתנה ביום 8.10.03 כחודש לאחר האירוע, (בעמוד 1 מול שורה 8): "המנהל סיפר לי את הגירסה שלו, המורה הודה בפני שהוא הרביץ לילד והוא אמר שהוא מצטער על מה שעשה ולא יחזור על זה שוב. כמובן, שזה לא בשליטה שלו, לטענתו אלא ילד הוציא אותו משליטתו, דבר שלא נראה לי מוצדק לעשות מה שעשה לילד".

27.     בעדותו בבית המשפט מיום 6.7.05, בעמוד 14 סיפר העד כי מנהל בית הספר דיווח לו על האירוע הן בכתב והן בטלפון. לדבריו, דיווח לו מנהל בית הספר בטלפון על כך שהנאשם הרביץ לתלמיד בתוך בית הספר. בעקבות הדיווח הוא זימן לבירור את המורה יחד עם מנהל בית הספר ואז ממשיך העד ומספר בעמוד 14 מול שורה 14: "הזמנתי את שניהם, גם את המורה וגם את המנהל. שמעתי גרסאות שונות אבל גם השתכנעתי שהנאשם כן עשה את זה אבל הוא אומר שזו פעם ראשונה שהוא עשה את זה אבל הוא לא התכוון, הוא הודה בפני. הוא אמר שזו פעם ראשונה ושהוא (לא) יחזור על יותר". בחקירתו הראשית כאשר נשאל פעם נוספת על עניין הכחשתו של הנאשם את התקיפה והוא עונה בעמוד 15 שורה 23: "אתה אומר לי שהנאשם אמר בפירוש שהנאשם לא הרביץ ותקף אף תלמיד תשובתי הנאשם הודה בפני שהוא הרביץ לתלמיד".

28.     גם לאחר עדותו של המפקח צצה ועולה השאלה מה היה האינטרס של המפקח לספר על כך שהנאשם הודה בפניו כי היכה את התלמיד, בעוד שלגירסתו של הנאשם כלל לא אמר זאת בפני המפקח ולא היכה שום תלמיד בכיתה. אם לגבי מנהל בית הספר היה נסיון של ב"כ הנאשם להראות כי מדובר במנהל, שהינו קרוב משפחה של המתלונן, ואולי פעל ממניעים משפחתיים ותמך בגירסת המתלונן, הרי שלא ניתן לומר זאת על המפקח. המפקח הכיר את המורה מתוך כך ששיבץ אותו לעבוד בבית הספר. מדובר במורה חדש שעבד במחוז הדרום כשבוע ימים ולפני כן לא הייתה למפקח כל היכרות עימו ועל כן נשאלת השאלה, מדוע יצטרף גם המפקח, לאותה "קנוניה" לכאורה שלה טוען הנאשם ולאותו נסיון להעליל עליו עלילת שווא.

29.     אין ספק שלמפקח של משרד החינוך ולמנהל בית הספר יש עניין שמורה ששובץ ללימודים בבית הספר, ימשיך את עבודתו לאורך כל השנה. הרחקתו של מורה מבית הספר או פיטוריו מעוררת בעיות וגורמת לתקלות ושיבושים במהלך התקין של הלימודים, וזאת לאחר ששנת הלימודים כבר החלה וכל המורים משובצים בבתי ספר. לפיכך, נראה כי אין הגיון בטענתו של הנאשם לפיה יחברו יחדיו מנהל בית הספר והמפקח להוצאתו מבית הספר, אלא אם כן אירע אירוע כלשהו שמצדיק לכאורה את הפסקת העבודה.

30.     הנאשם העיד בבית המשפט ביום 11.12.05. בעדותו בבית המשפט וכן במשטרה סיפר כי שימש כמורה במשך שנתיים בשני כפרים בצפון הארץ ואז החליט לעבור לעבוד במחוז הדרום. ביום האירוע נכנס לכיתה שבה לומד המתלונן ללמד גאוגרפיה. בשיעור התברר לו כי לאחוז גדול מהתלמידים אין אטלסים, שחשובים לצורך הוראת הגאוגרפיה. בשל כך במהלך השיעור שלח את אחד התלמידים למנהל כדי לידעו על המצב הקיים בכיתה. לטענתו, התלמיד חזר אחרי מספר דקות ואמר שמנהל בית הספר עסוק אך הוא מבקש מהנאשם לבוא אליו אחרי השיעור. לדבריו, כאשר הגיע למנהל, לאחר השיעור, התחיל המנהל לצעוק עליו על כך ששלח אליו תלמיד באמצע הלימודים, אמר לו שזה לא מקובל. עוד לדבריו, אמר לו המנהל כי התחיל את עבודתו ברגל שמאל ואין הוא יכול לסבול אותו בבית הספר. לדבריו השיב למנהל בית הספר כי ביקש ליידע אותו על המצב הקיים בכיתה וציין בפניו שהוא מזמנו כל הזמן לשיחות אישיות ואומר לו דברים קשים ואז לטענתו, ביקש ממנו המנהל לקחת את התיק ואמר לו שאין הוא רוצה אותו בבית הספר ושילך למפקח והמפקח ידבר איתו. לטענתו, לא אמר לו המנהל באותה שיחה כי תקף תלמיד מהכיתה. עוד לטענתו לא ידע מיהו הילד אשר התלונן, עד לרגע מתן עדותו.

31.     יוצא איפוא גם לפי דברי הנאשם כי אכן התעורר ויכוח בינו לבין המנהל, שבעקבותיו הורה לו המנהל ללכת למפקח ולמעשה הודיע לו שאיננו מוכן כי ימשיך לעבוד בבית הספר. עם זאת, הרקע לויכוח שונה לחלוטין על פי גירסתם של המנהל ושל המפקח מגירסתו של הנאשם.

32.     אין מחלוקת שכאשר היה הנאשם אצל המנהל התעורר ביניהם ויכוח והושמעו דברים קשים בשיחה. כאמור, טוען מנהל בית הספר שהנאשם הטיח דברים קשים בתלמידים ותיאר את התנהגותם במילים לא מחמיאות, ולאור זאת יצא המנהל לכיתה לבדוק מה התרחש בה. מנגד טוען הנאשם כי רק סיפר למנהל על כך שלתלמידים אין ספרים ובעקבות זה אומר הנאשם בעדותו במשטרה בעמוד 1 מול שורה 23: "הויכוח נמשך ביני לבין המנהל כ - 5 דקות. בסוף אמרתי לו תשמע, במצב כזה שתלמידים אין להם ספרים, אני לא יכול לנהל שיעור כי זו אחריות חינוכית מוטלת על כתפיי. הוא התעצבן מאוד ואמר אתה לא יכול להסתדר, חבל לי על הזמן שלך, קח את התיק שלך וזהו. אני לא רוצה שתשאר בבית הספר. זה מה שאמר לי גש למפקח והוא יגיד לך מה תעשה. אני הלכתי לדירה שלי".

33.     מנהל בית הספר כלל לא מזכיר ויכוח בעניין מחסור בספרי לימוד ונשאלת השאלה היעלה על הדעת שמנהל סביר, שמגיע אליו מורה ומתלונן על כך שקשה לו לעמוד במטלות ההוראה בשל העדר ספרים, ירצה בתגובה לכך לפטר אותו מבית הספר ויורה לו לעזוב מיד את כתלי בית הספר וללכת למפקח. טענה זו שאותה מעלה הנאשם, נשמעת בלתי סבירה ובלתי הגיונית.

34.     לדברי הנאשם במשטרה ביום האירוע, 11.9.03, לא הזכיר המנהל בשיחתם את התלונה של התלמיד ודברים אלה נודעו לו רק ביום א', 14.9.03, כאשר חזר לבית הספר להמשיך את עבודתו. דע עקא, שהטופס נ/2 דיווח על אירוע חריג בבית הספר שהוזכר לעיל, מולא ע"י מנהל בית הספר ביום 11.9.03. היעלה על הדעת שמנהל בית הספר ימלא טופס על אירוע חריג, שאירע בבית הספר, במהלכו הותקף תלמיד ע"י אחד המורים ועניין זה לא יובא לידיעתו של המורה עוד באותו יום. לחילופין, היעלה על הדעת שהמנהל ימלא טופס על אירוע חריג אם אותו אירוע כלל לא אירע.

35.     מכאן, מסקנתי שאני דוחה את גירסתו של הנאשם כי לא נאמר לו כלל ע"י מנהל בית הספר שהוא חשוד בתקיפת תלמיד ולפיכך מתבקש הוא לעזוב את בית הספר ולפנות למפקח. אני דוחה את טענתו של הנאשם כי הפנייתו למפקח נבעה אך ורק מויכוח שהיה בינו לבין מנהל בית הספר. גירסה זו של הנאשם אינה אמינה, אינה סבירה והיא נסתרת מניה וביה על ידי העדויות שהובאו כמפורט לעיל ע"י התביעה.

36.     למען הסדר יובהר כי תלמיד נוסף, שהיה עד תביעה, לא העיד בסופו של דבר מאחר שמדובר בילד נכה, שעבר ניתוחים בראש וברגל והתביעה הסכימה לוותר על עדותו. נכון, שמלבד עדותו של המתלונן לא הביאה התביעה כל עדות נוספת של תלמיד או תלמידים אחרים, לתמוך בגירסת המתלונן. יחד עם זאת, גירסתו של המתלונן נתמכת בגירסת מנהל בית הספר והמפקח, שכאמור העידו על כך שהנאשם הודה בפניהם כי תקף את המתלונן. מנגד, לא הביא הנאשם כל תמיכה לגירסתו לפיה לא תקף אף אחד מתלמידי הכיתה.

37.     לכך יש להוסיף כי הנאשם עצמו העיד כי כאשר היה אצל מנהל בית הספר, כעס והביע את זעמו בפני מנהל בית הספר על כך שאין מספיק ספרי לימוד, כי מצא לנכון באמצע השיעור לשלוח תלמיד למנהל בית הספר ולדווח לו על מחסור בספרי לימוד ועל כך שהתפתח בינו לבין מנהל בית הספר ויכוח בהקשר לדברים שאמר, שבסופו גם הפנה אותו מנהל בית הספר למפקח.

38.     נראה כי כעסו של הנאשם ותסכולו על העדר ספרי לימוד באו לידי ביטוי בהתנהגותו בכיתה והביאוהו לידי כך שאיבד את השליטה והתפרץ על תלמידי הכיתה.

39.     כפי שכבר ציינתי לעיל בחקירתו בבית המשפט נשאל הנאשם מספר פעמים האם קיים סכסוך קודם כלשהו בינו לבין המפקח, בינו לבין מנהל בית הספר ובינו לבין משפחת המתלונן והוא הודה כי לא קיים כל סכסוך כזה בינו לבינם ולכן אין מנוס מלקבוע כי לא הייתה כל עילה למתלונן ובעקבותיו ליתר המעורבים לטפול על המורה שקרים לגבי מעשה תקיפה שעשה כלפי המתלונן.

40.     בשולי הדברים - לעניין הסולחה האם הייתה או לא הייתה סולחה - לגירסת התביעה התקיימה סולחה, בעוד הנאשם מכחיש זאת. אף צד לא הביא ולא בדל ראיה לתמיכה בגירסתו. לפיכך, לא מצאתי לנכון להתייחס בהכרעת הדין לסוגיה זו.

41.     ראיות התביעה מתבססות בעיקרן על עדותו של המתלונן, שגירסתו בבית המשפט לא נסתרה והייתה זהה בפרטיה לגירסה שאותה מסר במשטרה.
     מדובר בקטין שבעת מתן עדותו בבית המשפט היה בן 13, לפיכך על פי פקודת הראיות, סעיף 55 (2) אין צורך בהבאת תוספת ראייתית לחיזוק עדותו לשם הרשעה בדין. יחד עם זאת, גירסתו של הקטין, לגבי המכות שקיבל, נתמכת בעדותה של האם. כמו כן נתמכת עדות הקטין בעדותם של מנהל בית הספר ושל המפקח, בפניהם הודה הנאשם על מעשה התקיפה.

42.     מכל האמור לעיל מצאתי כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את העבירה המיוחסת לנאשם.

43.     אשר על כן אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אלימות נגד פקח

  2. אלימות נגד קבלן

  3. אלימות בין שכנים

  4. אלימות נגד החברה

  5. מניעת אלימות חוזרת

  6. אלימות כלפי תינוקת

  7. אלימות במועדון לילה

  8. אלימות נגד נהג מונית

  9. הרשות למלחמה באלימות

  10. אלימות בגלל צ'ק שחזר

  11. אלימות גבר נגד גרושתו

  12. אלימות באולם בית משפט

  13. צו הרחקה נגד בעל אלים

  14. אלימות מאבטחים בקניון

  15. פיצויים על אלימות בכיתה

  16. אלימות נגד הורה - צו הגנה

  17. עונש בגין אלימות נגד נשים

  18. מעצר על אלימות נגד בת זוג

  19. עילת פינוי דייר מוגן אלימות

  20. אלימות בין שכנים בבית משותף

  21. הצעת חוק מניעת הסתה לאלימות

  22. זיכוי בעבירות אלימות במשפחה

  23. חזקת המסוכנות בעבירות אלימות

  24. ערעור על עבירת אלימות במשפחה

  25. אלימות במשפחה של עובדי ציבור

  26. מעשי אלימות בפקודת מניעת טרור

  27. עונש על אלימות קשה נגד בת זוג

  28. זיכוי מעבירת אלימות נגד בת זוג

  29. אלימות פיזית של מורה כלפי תלמיד

  30. הצעת חוק בנושא עידוד מעשי אלימות

  31. שחרור ממעצר בעבירות אלימות במשפחה

  32. ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה

  33. ערעור על הרשעה בעבירות אלימות קשות

  34. פיצויים בגין אלימות על רקע דתי לאומני

  35. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991

  36. הגדרת בן זוג בחוק למניעת אלימות במשפחה

  37. שמירה על מקום העבודה לנפגעי אלימות במשפחה

  38. אי סגירת תיק אלימות במשפחה לאחר ביטול תלונה

  39. מעצר עד תום ההליכים או שחרור בערובה בעבירות אלימות

  40. תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות), תשל''ו-1975

  41. תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ''א-1991

  42. חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ח-2008

  43. תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי שוטר), התשס''ב-2002

  44. תקנות לימוד חובה (כללי דיווח על אלימות גופנית), התש''ע-2009

  45. חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה-1995

  46. כללים למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עורכי דין), התשס"ג-2002

  47. תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובדי חינוך), התשס''ב-2002

  48. תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי דת וטוענים רבניים), התש''ע-2010

  49. תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות), התשס''ב-2002

  50. חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון