מה היקף חובת הזהירות המוטלת על בית ספר לנזק גוף שנגרם לתלמיד עקב תקיפתו על ידי תלמיד אחר במהלך הפסקה ? ##אחריות המורים לאלימות בין תלמידים## קיימת חובת זהירות מושגית המוטלת על עובדיו של מוסד חינוכי לביטחונם של התלמידים השוהים במוסד לרגל לימודים. חובה זו נקבעה מימים ימימה במספר פסקי דין של בית המשפט העליון (ע"א 41/57 עידה נ' ששון). בע"א 10083/04 גודר נ' המועצה האזורית מודיעים, צוינו דברים אלו: "בין מורה לתלמיד שוררים יחסים מיוחדים, המקימים חובות וזכויות הדדיות. כך בין כותלי בית הספר, וכך, לעיתים ביתר שאת, גם מחוצה לו – במיוחד לעת יציאה לטיול. מבחינת חובתו של המורה – זה אינו נדרש אך לחנך את תלמידיו, להקנות להם ידע ולהטביע בהם ערכים; יש והוא נדרש גם לשמור על בריאותם של התלמידים ולהגן עליהם מפני סכנות האורבות להם, לא אחת, הן בד' אמותיו של בית הספר הן מעבר לשעריו. בית משפט זה הכיר אפוא לאורך השנים בחובת הזהירות הקיימת בין מורה לתלמידו, והיה מי שאמר, כי חובה זו כמוה כמו חובתו של הורה כלפי ילדו". ##אחריות המוסד החינוכי לאלימות בין תלמידים## העובדה כי התובע נפגע עקב אלימות שנקט תלמיד אחר, אינה מוציאה את המוסד החינוכי ממעגל האחראים לנזק. על המוסד החינוכי לצפות כי בהימצא תלמידים בחצר בית הספר, הם עלולים להשתטות ואף לנהוג באלימות אחד כלפי השני ((ע"א 715/79 דניאלי נ' אורט ישראל. "מריבות וקטטות בין ילדים, גם בגילאי כיתות ח', אינן תופעה בלתי מוכרת. על כל הורה ומורה חלה חובת צפיות לגבי התרחשויות כאלה ומוטלת עליו חובה לנקוט אמצעי פיקוח סבירים למניעת סיכוני בטיחות מסוימים הקשורים בכך" (דנ"א 2571/94‏ ‏ עזבון המנוח אייל ארגמן ז"ל נ' חפצדי). ניתן ללמוד מהפסיקה שדנה באחריות מוסדות חינוך לפגיעה בתלמיד בידי תלמיד אחר, ראה לעניין זה ע"א 715/79 דניאלי נ' אורט ישראל, שם נפסק: "... המורה אינו יכול למנוע פעולת פתע או תגובה ספונטאנית שאינה צפויה מראש" ודנ"א 2571/94 עזבון המנוח אייל ארגמן ז"ל נ' חפצדי, שם נפסק: "בקביעת מידת הפיקוח הנדרשת קשה עד מאוד להביא בחשבון התרחשויות פתע שגם פיקוח צמוד אינו עשוי למונען... אפילו היתה ההשגחה על התלמידים בלתי פוסקת ואפילו היו התלמידים תחת עינה הבוחנת של המורה המשגיחה, לא ניתן היה למנוע תאונת שהיא תוצאה של דחיפה פתאומית". כן ראו ע"א 635/70 יעקב מנדלסון (קטין) נ' קפלן. ##האם יש אחריות על "פרץ אלימות פתאומי" ?## הקביעה כי פגיעת תלמיד הייתה עקב אלימות שהתפתחה במהרה, אינה שוללת את האחריות של המוסד החינוכי לתקיפה, שכן גם פרץ אלימות רגעי הוא בתחום המקרים שמוסד חינוכי צריך לצפות, טכנית ונורמטיבית. חובת הזהירות מעוגנת גם בחוזר מנכ"ל שהוציא משרד החינוך. חובה זו נובעת מהסיכון שאף מערכות החינוך מודעות לו כי התנהגותם של פרטים ושל קבוצות תלמידים בהפסקות שבין שיעור לשיעור מלווה לא פעם בגילויים של תוקפנות כלפי החברים וכך במקום לפרוק מתחים, ההפסקה עלולה להגביר את המתח אצל התלמידים. בפסיקת בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים נדונו מקרים של פגיעה בתלמיד על ידי חברו לספסל הלימודים עקב מעשה פתאומי, בין ה יתר כזה שלווה באלימות. להבדיל מדחיפה פתאומית אגב משחק, מהלומת אגרוף פתאומית של ילד אחד בחזהו של ילד אחר תוך כדי טיול (ע"א 4118/91 עז' המנוח ארגמן ז"ל נ' חפצדי , מיום 24.4.94 ו-דנ"א 2571/94 , באותו עניין מיום 12.6.96); או זריקת כיסא על מורה (ע"א 868/79 קובי נ' זיו, , מיום 14.12.81) - דחיפה בהקשר של דוחק באירוע המוני אינה אירוע פתאומי השובר את השגרה, אלא אירוע צפוי במסגרת השגרה. בעניין ע"א 41/57 עידה נ' ששון, נדון מקרה בו נפגע תלמיד בהיותו בחצר בית הספר בשעת ההפסקה, באבן שנקלעה על ידי מקלע שהיה בידי תלמיד אחר. בית המשפט קבע כי לא ניתן לומר כי בית הספר הפר חובה מקום שהוצב תורן. בע"א 324/77‏ ‏ רבי נ' סמרה, נדון מקרה בו תלמיד דקר תלמיד אחר בעפרון במהלך שהותם בכיתה. בית המשפט העליון קבע כי לא הופרה חובת זהירות כלשהי של המורה ו המדינה כלפי הנפגע. בעניין מנדלסון נדון מקרה בו תלמיד דחף תלמיד אחר שעמד על משטח מוגבה באחת ההפסקות וגרם לנפילתו ופציעתו. בית המשפט העליון אישר את פסק הדין שדחה את התביעה תוך שהוא מציין "לא ניתן היה למנוע תאונה שהיא תוצאה של דחיפה פתאומית. מטבעם של ילדים שאין הם לוקחים בחשבון את תוצאות מעשיהם והם עשויים בכל רגע להפתיע את חברם במעשה אלימות פתאומי "בצחוק". במקרה כזה תהיה השגחת המורה בלתי-מועילה אפילו יעמוד בקרבת מקום". בעניין ארגמן דובר במקרה בו במהלך טיול הכה אחד התלמידים מכת אגרוף בשני וגרם למותו. גם במקרה זו בית המשפט דחה את התביעה תוך שהוא קובע כי לא הופרה חובת זהירות של בית הספר כלפי התלמיד. ## אחריות מורה תורן בהפסקות:## אין משמעותה של חובת הזהירות כלפי התלמידים, כי יש להצמיד פיקוח צמוד לכל תלמיד או ליצור מצב בו כל תנועה של התלמיד תנוטר. הפיקוח הנדרש הוא כללי ולא נועד ליצור מצב בו המורה התורן יארוב לתלמידים ויעוט על תלמיד שנוהג באלימות ויפסיק מבעוד מועד את מעשיו. הימצאותו של מפקח בדמות מורה תורן בחצר בית הספר נועדה בעיקר כדי להציב דמות חינוכית סמכותית שתביא להרתעה ולריסון התנהגותם של התלמידים. גם בהינתן הימצאותו של מורה תורן בחצר בית הספר, לא ניתן לצפות כי שהותו תימנע כל אירוע, במיוחד אירוע פתאומי, מהיר שמבוצע בין רגע. חובת הזהירות מחייבת הצבת דמות חינוכית סמכותית במהלך ההפסקות בבית הספר. ואו לם אותו מורה תורן לא נועד לבצע מלאכת מעקב אחר כל תלמיד ותלמיד, ואף קשה לדמיין כיצד הוא יוכל לעשות כן. את הציפייה מהצבת מורה תורן יש לבחון על רקע תכליותיה של ההפסקה בבית הספר: לאפשר "התפרקות" על ידי מתן חופש תנועה ופעולה של התלמידים. פיקוח צמוד על התלמידים והגבלת תנועותיהם ומעשיהם חותרת תחת תכלית זו. הצבת מורה תורן נועדה להבטיח פיקוח כללי למניעת סיכונים ולאתר מוקדים של התפתחות מעשים אלימים בין התלמידים. " אין המפקח חייב להיות צמוד לילדים, או להחזיקם בתחום ראייתו כל העת ללא הפסק. כן אין הוא מצווה להתרוצץ מקבוצה לקבוצה, ומן הקצה האחד של החצר לקצה האחר, לראות ולהיראות. די בכך, שהילדים יודעים, כי עינו של המפקח צופיה עליהם תוך כדי הילוכו בחצר, ואפילו אין הם רואים אותו ממש, וגם אם הוא עוזב לדקות ספורות את מקום משמרתו" ##פסיקה נוספת רלוונטית בנושא:## ע"א 7008/09 עבד אל רחים נ' עבד אל קאדר. ע"א 206/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות. ע"א 868/79 עטרה נ' זיו. ע"א 635/70 מנדלסון נ' קפלן. ע"פ 402/75 אלגביש נ' מדינת ישראל. רע"פ 1007/05 מדינת ישראל נ' בוחבוט. בת"א (מחוזי ת"א) 1225/00‏ ‏ בית עדה נ' עיריית קרית אונו. ע"א (מחוזי י-ם) 2191/08 יצחק נ' משרד החינוך. ##לסיכום:## חובת הזהירות של המוסד החינוכי ועובדיו המוטלת במקרים של תקיפת תלמיד ע"י תלמיד אחר בבית הספר, נגזרת מחובתו של בית הספר לפקח על התלמידים השוהים בתחומיו. חובת הפיקוח משתנה בהתאם לנסיבותיו של המקרה ולגילו של המפוקח. חובת הפיקוח משתרעת על שהות התלמיד בכיתה וגם מחוץ לשעות הפעילות הפדגוגיות, הן מחוץ לכיתות ואף מחוץ לבית הספר. דיני חינוךפיצוייםאלימותשאלות משפטיותבית ספר