בקשה למחיקת כותרת אינה חייבת להיתמך בתצהיר, מאחר שבקשה זו מבוססת על טיעונים משפטיים. אם מגלים, בעת בדיקת התביעה, עילה כלשהי(אפילו חילופית) שאינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר תימחק הכותרת,שכן קיומו של חלק בתביעה שאינו ראוי להידון בהליך מקוצר זה,פוסל את התובענה כולה מלהידון בדרך דיונית זו. להלן החלטה בנושא תצהיר תמיכה בבקשה למחיקת כותרת: החלטה בפניי בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") לרשות להתגונן ולחילופין בקשה למחיקת כותרת. טענת מחיקת הכותרת לטענת המבקש על בית המשפט להורות על מחיקת הכותרת ב"סדר דין מקוצר" מכתב התביעה ולהעביר את התביעה לסדר דין מהיר. התובענה הנדונה הינה לתשלום חוב ארנונה ששולם בשתי שיקים שחזרו ומסתמכת על התחייבותו של נתבע 2 לשלם את החוב בכרטיס אשראי כשבפועל הסתבר כי גם מספר הכרטיס שניתנה למשיבה אינו כרטיס על שמו. מה גם, שהשטרות עצמם הוחזרו לנתבע 2 ואינם מוצגים בשלב זה מול עיני בית המשפט. מנגד, טוענת ב"כ התובעת כי היא מתנגדת לכל הרחבת חזית שכן הבקשה למחיקת כותרת לא באה בבקשת הרשות להתגונן. דיון שאלת התאמתו של הליך להיות נדון בסדר דין מקוצר יכול ויועלה אף אל ידי בית המשפט מיוזמתו, ולכן הטענה של "שינוי חזית" או הרחבת יריעה" בנדון, אינה מקובלת עלי ויש לדון בטענת מחיקת כותרת שהועלתה. תקנות 202 ו-203 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי תביעה בסדר דין מקוצר תשען על ראיות בכתב, כתב התביעה יוכתר בכותרת "סדר דין מקוצר" ויצורפו לו העתקי מסמכים המובאים כראיה. בקשה למחוק את כותרת התובענה יכולה להיות מוגשת בבקשה שאינה נתמכת בתצהיר, כפי שמבהיר כב' הש' גורן בספרו : "בקשה למחיקת כותרת אינה חייבת להיתמך בתצהיר, מאחר שבקשה זו מבוססת על טיעונים משפטיים... אם מגלים ,בעת בדיקת התביעה, עילה כלשהי(אפילו חילופית) שאינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר-תימחק הכותרת,שכן קיומו של חלק בתביעה שאינו ראוי להידון בהליך מקוצר זה,פוסל את התובענה כולה מלהידון בדרך דיונית זו" (רע"א 192/84 חברת אבגד בע"מ נ סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581 ( השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, סיגא-הוצאה לאור בע"מ תשס"ה-2005 עמוד 371 ) אכן רציונלים מהותיים לו להליך המקוצר, אך גם לזאת סייג יינתן, היות ומנגד לאלו קמה לה וגם ניצבה זכותו של הנתבע למצוא את יומו בבית המשפט ולהוציא לאור משפטו לחובה או לזכות, תוך עיון ודיון בטענותיו לגופן, כבכל הליך משפטי רגיל בו לא נדרשת הגשת בקשת רשות להתגונן. לצורך זו שם לו המחוקק גדר וסייג בהפעלתו של ההליך המקוצר בתביעה כספית והתנה את קיומו אך לתביעה בסכום "קצוב" הנובעת מכח חובה או התחייבות מפורשים או מכללא ושיש עליה ראייה בכתב וכן לתביעה "קצובה" שעילתה בהוראה מפורשת או בחיקוק. (תקנה 202(1)(א) וכן תקנה 202(1)(ב)), ושל רשות מקומית עפ"י תקנה 202(2) ושל רשות מקומית עפ"י תקנה 202(2). נתקיימו תנאים אלו, רשאי התובע לתבוע בסדר דין מקוצר, לא נתקיימו - חובה על ביהמ"ש למחוק את כותרתה של התביעה הקרויה בשמה "סדר דין מקוצר". לעניין זה נקבע כי לבקשת הנתבע למחיקת הכותרת יזקק השופט אך לכתבי הטענות ולמסמכים המצורפים אליה, אין על השופט בשלב זה להיכנס בפרטי העובדות אלא די כי יכריע בבקשה על פי המסמכים המצויים לנגד עניו. (ע"א 465/89 - גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ . פ"ד מה(1) 69, 70). הבדיקה לכך נעשית על פי כתב התביעה כפי שהוגש בצירוף נספחיו. לדידי, יש למחוק את הכותרת ולהעביר את התובענה לפסים של סדר דין מהיר. זאת עקב מספר סיבות: לא צורפה לכתב התביעה נספח ראייתי המייצג את גובה חוב הארנונה. התביעה מתבססת בעיקרה על שטרות שלא כובדו ולא על אי תשלום של חוב הארנונה האמור. סכום התביעה התעוות במהלך השנים ובמהלך הנסיונות לגבותו. עקב כך, הסכום אינו "קצוב" במובנו הטהור. מהן הריביות? מהן הקנסות? שאלות אלו עלומות מול בית המשפט. התובעת בכתב התביעה מדייקת באומרה כי נעשה מעשה מרמה על ידי נתבע 2 כאשר הציג כרטיס אשראי שלא שייך לו. זוהי עילה נוספת שאיננה מוכרת בתקנות סדר הדין האזרחי למתן האפשרות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר. סוף דבר הבקשה למחיקת כותרת שהועלתה ע"י המבקש מתקבלת. הנני מעביר את הדיון בתיק לפסים של "סדר דין מהיר". התובעת תגיש תביעה מתוקנת בליווי מסמכי דיון מהיר תוך 45 יום. הנתבעים יגישו כתב הגנה בסדר דין מהיר תוך 45 יום לאחר מכן. הצדדים יגישו, תוך 14 יום מהיום, רשימת תאריכים מתואמים ביניהם לקיום דיון מקדמי בתיק. הוצאות הבקשה והדיון יילקחו בחשבון בסיום ההליך.מחיקת כותרתתצהיר תמיכהמסמכים