תיקון כתב תביעה ע''י הוספת חוות דעת

להלן החלטה בנושא תיקון כתב תביעה ע''י הוספת חוות דעת:

החלטה

1.     התובע בתיק זה הגיש תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1 אשר בוטחה ע"י הנתבעת 2 בפוליסה לחבות מעבידים. התביעה הוגשה ביום 11.10.2001.

2.     כעת, לאחר שבתיק התקיימו מספר ישיבות קדם משפט, מבקש התובע לתקן את כתב תביעתו. תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל הוספה של חוות דעת רפואית בתחום הנוירולוגי, והוספתן של טענות בדבר נכותו הצמיתה של התובע בגין הנזקים שאירעו לו במהלך עבודתו, על סמך חוות הדעת.

     לטענת התובע, חלה התדרדרות במצבו הנוירולוגי, התדרדרות אשר רק עתה ניתן היה לגבשה לידי חוות דעת. לטענתו, הגשת חוות הדעת במועד זה נעשתה בעצה אחת עם המומחה הנוירולוגי מטעמו, ד"ר רשף.

3.     הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן, משהוגשה הבקשה ביום 19.10.05 התיישנה הטענה בדבר נכות נוירולוגית. עוד טוענות הנתבעות כי בעת הגשת התביעה היה על התובע לעתור לשמירת זכותו לצירוף חוות דעת במועד מאוחר יותר, ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

4.     תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות") קובעת את התנאים לתיקון כתבי טענות כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין .תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

     לבית המשפט שיקול דעת נרחב ככל שהדבר נוגע לתיקון כאמור, הכל על מנת שהשאלות השנויות במחלוקת אכן יובאו להכרעה. העקרונות אותם מיישם בית המשפט בדונו בבקשה לתיקון כתבי טענות מוצו ברע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427, בעמ' 431, שם נקבע, מפי כב' השופט אור:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש. דוגמא לכך היא טענת התישנות: 'לפיכך אם מבקש בעל הדין להעלות, על דרך של תיקון כתב תביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה היא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי'".

5.     בענייננו, הסוגיה העומדת על הפרק הינה בקשה לתיקון התביעה המקורית. יש לציין כי בכתב התביעה צוין כי התובע סובל מפגיעה נוירולוגית (ראה ס' 32 - 35 לכתב התביעה), טענה שלא התבססה על חוות דעת. אכן, כפי שטען ב"כ הנתבעות, ניתן היה לצפות כי התובע יעתור כבר בשלב בו הוגשה התביעה להארכת מועד להגשת חוות דעת נוירולוגית במועד מאוחר יותר. ואולם, יש לזכור כי בקשת התיקון הוגשה לבית המשפט בשלב קדם המשפט, שלב בו מידת הליברליות הננקטת כלפי בקשות לתיקון גבוהה במיוחד.

6.     באשר לטענה כי חלה התיישנות בנסיבות העניין, יפים דבריו של כבוד הנשיא גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה ששית בעמוד 125 :

"אפילו חלפה לה בינתיים תקופת ההתיישנות בעת הגשת הבקשה לתיקון, הרי, בכל-זאת, בנסיבות מסוימות, יותר התיקון. התיקון בעניין זה התייחס להחמרה שחלה במצבו הרפואי של התובע. מאחר שהתביעה המקורית הוגשה במועדה, לא נמצא מקום לנתק את עילת ההחמרה מהעילה הכללית, שהיא מצבו הרפואי של התובע, והתיקון אושר".

     זאת ועוד, בע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160, 166 נקבע כי:

"כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע- אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות...".

7.     בענייננו, הנני סבור, כי אין לראות בנכות הנוירולוגית עילה חדשה אליה יש להתייחס בנפרד לצורך ההתיישנות, שכן העילה המקורית בעינה עומדת והתביעה בגינה הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות. הבקשה להוספת חוות דעת נוירולוגית מתייחסת להיקף הנזק ומצויה במסגרת העילה המקורית. אין בבקשה כדי לשנות/לתקן טענות בנוגע לאירוע התאונה ולסוג הנזק. כתב התביעה המקורי כולל את כל מרכיבי היסוד המייחסים לנתבעות חבות בנזיקין בגין הנזק שנגרם לתובע במהלך עבודתו. משאין בבקשה לתיקון כדי לחדש את עילת התביעה נראה כי יש מקום להתיר התיקון כמבוקש.

8.     במהלך הדיון שהתקיים ביום 9.11.05 טען ב"כ הנתבעות כי ראוי לפצל את הדיון. ב"כ התובע התנגד וטען כי פיצול הדיון יגרום להארכת ההליכים שלא לצורך.

     מעיון בכתב ההגנה עולה כי לטענת הנתבעות היה התובע בעל מניות בנתבעת 1 ושלט הלכה למעשה על נוהלי העבודה הנוהגים בה. מנגד טען ב"כ התובע כי בידיו חוזה עבודה המעיד כי הועסק כמנהל עבודה בלבד.

     המדובר בתיק בו טוען התובע לנזק נרחב בתחומים רפואיים שונים - פסיכיאטרי, נוירולוגי, אורטופדי וא.א.ג, ושאלת האחריות שנויה במחלוקת של ממש. ניהול ההליכים כמקשה אחת עלול להביא לבזבוז משאבים וזמן.
     לפיכך, הנני סבור כי מן הראוי לפצל את הדיון באופן שתחילה תידון החבות ורק לאחר מכן, במידה שזו תוכח, במלואה או בחלקה, תבורר לגופה שאלת הנזק; אין זה מן הנמנע שקביעה בשאלת החבות תאפשר לצדדים להגיע לפתרון מוסכם בהמשך. במקביל לבירור שאלת החבות ניתן היה להמשיך במיצוי חוות הדעת הרפואיות ככל שיידרש.

9.     סוף דבר - כתב תביעה מתוקן יוגש לתיק תוך 30 יום.


10.     התיק נקבע לשמיעת הראיות בשאלת האחריות.

     הצדדים יגישו ראיותיהם לעניין זה בתצהירים / חוות דעת כדלקמן:
א.     התובע תוך 60 יום מהיום.
ב.     הנתבעים תוך 60 יום מיום שיקבל את תצהירי העדויות / חוות הדעת של התובע.
                                                  
     בד בבד עם הגשת תצהירי העדויות יגישו הצדדים תיקי מוצגים, אשר בהם יכללו כל המסמכים שבדעת מגיש תיק המוצגים להסתמך עליהם במהלך המשפט.
     
     לא תורשה השמעת עדות שלא הוגשה בתצהיר, או הגשת מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא ברשות בית המשפט, ולאחר הגשת בקשה כדין; בקשה להעיד עד עדות ראשית שלא בתצהיר, תוגש בכתב, בצמוד לתצהירים הנ"ל, תפרט את הקושי או את המניעה לקבל תצהיר מאותו עד, ותנמק את הרלוונטיות של אותה עדות.

     צד המבקש להעלות התנגדות לתוכנו של תצהיר או לקבלתו של מוצג, יעשה כן בכתב, תוך 14 יום מהיום שהחומר הומצא לו; העתק ההתנגדות יועבר ישירות לב"כ הצד שכנגד, אשר יוכל להגיב עליה תוך 7 ימים.

     לא תישמע התנגדות בדרך אחרת, לרבות ובפרט במהלך ישיבת ההוכחות עצמה.

     ב"כ הצדדים יזמנו את עדיהם באמצעות מזכירות בית המשפט ויוודאו קבלת ההזמנות מבעוד מועד; במידת הצורך יבצעו מסירה אישית חוזרת.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה לתיקון כתב אישום

  2. תיקון כתב תביעה ייצוגית

  3. תיקון כתב תביעה לאחר 3 שנים

  4. תיקון כתב תביעה צירוף נתבעים

  5. תיקון כתב תביעה לאחר קדם משפט

  6. בקשה להורות על תיקון כתב תביעה

  7. תיקון כתב תביעה בעקבות חוות דעת

  8. בקשה מצד הנתבע לתיקון כתב תביעה

  9. תיקון כתב התביעה בשלב מאוחר מאוד

  10. תגובה לתיקון כתב תביעה סעדים נוספים

  11. תיקון כתב תביעה ע''י הוספת חוות דעת

  12. הוספת עילה ביטוחית - תיקון כתב תביעה

  13. בקשה שניה לתיקון כתב תביעה בבית הדין לעבודה

  14. בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגש נגד "הנתבע הלא נכון"

  15. החזרת הליך לבית המשפט המחוזי לצורך תיקון כתב תביעה

  16. סמכות לועדת הערר לאפשר את תיקון כתב התביעה ו/או השומה גם במסגרת הליכי הערר

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון