להלן החלטה בנושא ערובה להוצאות תאגידים: החלטה 1. בקשה לחיוב המשיבה - התובעת, שהיא חברה בע"מ, בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות המבקשת - הנתבעת, על רקע טענה לחוסר כל נכסים ואמצעים וחוסר פעילות מאז שנת 2006. רקע הבקשה הינה תביעה כספית בסך של 30,812 ₪ שהגישה התובעת בטענה להפרת הסכם הנוגע לאי תשלום עמלות בגין מכירת ביגוד. 2. בתגובתה לא סתרה המשיבה את טיעוני המבקשת והודיעה על הסכמת מנכ"לה, לערוב אישית לתשלום ההוצאות, הצעה לה מתנגדת המבקשת, בהעדר אינדיקציה בדבר מצבו הכלכלי, עיסוקו, כתובתו ונכסיו, ובשל אי היותה של הערובה המוצעת תואמת להוראות סעיף 353 א' לחוק החברות התשנ"ט - 1999. 3. המסגרת הנורמטיבית לחיוב תובע במתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, מצויה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, הקובעת: (א) "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע. (ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תדחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה...". 5. בענייני תאגידים כבענייננו, מצויה סמכות ספציפית בסעיף 353 א' לחוק החברות התשנ"ט - 1999 הקובע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. 6. ככלל, ניתנת עדיפות לעקרון זכות הגישה לערכאות ואין חוסמים בדרך כלל דרכו של תובע לפנות לבית המשפט למימוש זכויותיו (לעניין הרציונל הנוגע לעניין זה ר' גם פסק דינו של כב' השופט בנימיני בה.פ. (ת"א) 352/07 תל דר נכסים והשקעות (1992) בע"מ נ' שמשון בניה והשקעות (1993) בע"מ, (מיום 6.5.07 (טרם פורסם)). כמובן שכנגד הזכות האמורה, עומדת גם זכותו של הנתבע, שלא למצוא עצמו נגרר שלא ברצונו להתדיינות ולהוצאות מיותרות, כשבסופה, עלול הוא למצוא עצמו חסר יכולת מימוש הוצאות הצפויות להפסק לזכותו, אם אכן תתקבל עמדתו. 7. פרשנות סעיף 353א לחוק החברות, המתיישבת עם הכללים שנקבעו בפסיקה בעבר מלמדת, כי התנאי היחיד לחיובה של חברה תובעת במתן ערובה לתשלום הוצאות אם תידחה תביעתה, הנו חוסר יכולתה לשלם את ההוצאות, וכי הנטל לסתור את הצורך בהפקדת ערובה מוטל על החברה, אשר לה המידע הרלבנטי על מצבה הכלכלי. בנסיבות אלה בהן לא התנגדה למעשה המשיבה לבקשה ומכל מקום לא הרימה את הנטל המוטל עליה, קם למעשה בסיס לטענת חדלות הפרעון על ידי המבקשת. סתירה לאמור מוטל כאמור על המשיבה, אשר לא סיפקה הוכחה כלשהיא. כן לא סיפקה היא כל אסמכתא למצבו של המנכ"ל ועל כן, יש הצדקה להתנגדות המבקשת גם לערבותו שלו. 8. במסגרת האיזון שבין זכותו של הנתבע שלא להיגרר להליכים משפטיים מבלי שתינתן ערובה לשיפוי הוצאותיו, ובפרט כשהתובעת היא חברה העלולה להגיע למצב של חדלות פירעון, לבין זכות הפנייה לערכאות, שהינה כאמור זכות קונסטיטוציונית, הותיר המחוקק לבית-המשפט שיקול-דעת רחב להורות לחברה להמציא ערובה, אלא אם נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת, או כאשר החברה מוכיחה כי יש לה יכולת לשלם לנתבע את הוצאותיו אם תידחה התביעה. (ר' לעניין זה - בש"א (מחוזי ירושלים) 1327/06 - מדינת ישראל נ' עתיר בע"מ, (מיום 17.10.06 טרם פורסם) וכן בש"א (מחוזי חיפה) 6191/04 POLSKA ZEGLUGA MORSKA ואח' נ' החברה לנאמנות של בנק אגוד בע"מ ואח' (מיום 17.1.06 טרם פורסם), ועוד). 9. בנסיבות האמורות לעיל, בהן אין המדובר רק בחברה שעלולה להגיע למצב של חדלות פרעון אלא לחברה שאין מחלוקת שאינה פעילה, אכן יש בסיס לבקשה. בשקלול סכום התביעה (30,812 ₪), בהוצאות הנדרשות להיערכות ניהול הגנתה של המבקשת, תוך שאני אכן מביא בחשבון גם את זכות הגישה לערכאות, נראה לי כי סכום של 10,000 ש"ח, יהווה סכום הולם בנסיבות העניין. 10. בנסיבות אלה הנני מחייב את המשיבה, להפקיד בקופת בית המשפט עד יום 25.3.08 סך של 10,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית לא מוגבלת בזמן, כתנאי להמשך התדיינות בתיק זה. לא יופקד הסכום תידחה התביעה. 11. נוכח תגובתה של המשיבה - תובא בחשבון שאלת ההוצאות בסיומו של ההליך.ערובה להבטחת הוצאותערובהגידים