עיכוב ביצוע פסק דין בערעור

הכלל הוא כי הזוכה בדין רשאי ליהנות מפרי זכייתו מיד עם מתן פסק הדין ולכן יימנע בית המשפט, ככלל, מלהורות על עיכוב הביצוע אלא בהתקיים טעם מיוחד המצדיק זאת. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע פסק דין עשוי להתקיים בהתמלא 2 תנאים: סיכויי ערעורו של המבקש טובים; הנזק שעלול להיגרם לאחרון, במידה ולא תתקבל בקשתו, הנו נזק ממשי ובלתי הפיך; מכאן, מקום בו עסקינן בפסק דין אשר קובע חיוב כספי, לא יעוכב ביצוע פסק הדין, אלא אם ברור כבר עתה כי המבקש צפוי להיתקל בקושי ממשי בהשבת הכספים אותם העביר לזוכה בדין. להלן החלטה בנושא עיכוב ביצוע פסק דין בערעור: החלטה זו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 30.8.2005 אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה (כב' השופטת ג' בסול). המבקשת אף חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪. בין המבקשת למינהל מקרקעי ישראל נכרת חוזה פיתוח על פיו התחייבה המשיבה להקים מבנה מסחרי באתר שהוכרז על ידי מנהל המבקשת כאתר עתיקות. המבקשת התנתה את הסכמתה לבנייה באתר, בביצוע חפירות הצלה שמומנו על ידי המשיבה. עם סיום הבנייה באתר תבעה המשיבה את המבקשת בבית משפט השלום בעפולה וביקשה להשיב לה את הסכומים ששילמה עבור ביצוע חפירות אלה. בית משפט השלום, (כב' השופטת ג' בסול), קיבל את תביעתה וחייב את המבקשת להשיב למשיבה את הסך 527,019 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ב-9.2.2000, ועד לתשלום המלא בפועל. כן חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך נוסף של 30,000 ₪. ערעורה של המבקשת לבית משפט זה נדחה והיא חויבה לשלם סך של 20,000 ₪ הוצאות משפט בהליך הערעור. המבקשת עותרת לעכב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בבקשת רשות ערעור שהיא עתידה להגיש בבית המשפט העליון. לטענתה, טובים סיכויי ערעורה, אותו היא משתיתה על פרשנותו של פסק הדין בפרשת דנקנר, שלטעמה לא התכוון להטיל על המבקשת חובת השבת כספים רטרואקטיבית. כן טענה כי לאור מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה לא ניתן יהיה לזכות בהשבת הכספים על ידה, אם יתקבל הערעור. לעניין זה הגישה המבקשת דו"ח של רשם החברות גבי שעבודים שונים הרשומים על נכסי המשיבה ממנו עולה כי על נכסיה של החברה, מרדכי בנימין ובניו (1990) בע"מ, קיימים שמונה שעבודים לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ, ללא הגבלת זמן וכן מאה שעבודים נוספים הרשומים על נכסיה של החברה מרדכי בנימין ובניו (1993) בע"מ לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ שמהם סולקו עד כה 39 שעבודים. המבקשת טוענת כי ענף הבנייה בארץ נתון במשבר, דבר שיקשה עליה להיפרע מהמשיבה אם תזכה בערעור. עוד ציינה כי תקציבה של המבקשת, שהיא רשות שלטונית, אינו כולל כספים למימון חפירות הצלה, כאשר מצבה הכלכלי של המבקשת קשה ומורכב וחיובה בתשלום הסכום האמור יפגע קשות בתפקודה השוטף. מאידך לטענתה לא יגרם כל נזק למשיבה אם יעוכב התשלום כאשר לסכומים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי סיכויי הערעור של המבקשת קלושים גם מהטעם שמדובר בבקשת רשות ערעור לערכאה שלישית שמן המפורסמות הוא שאין בית המשפט שלערעור נוטה לקבלה על נקלה. כן טענה כי אין חשש שהמבקשת לא תוכל לגבות את הכספים אותם תשלם על פי פסק הדין, באם תזכה בערעורה. בתצהירו של מר' סחורי המשמש כחשב ומנהל הכספים של המשיבה, נאמר כי בבעלותה שתי מחצבות פעילות, קניון, אולם אירועים וכן ציוד מיכאני הנדסי רב וצי משאיות גדול ששוויו מגיע לכתשעים מליון ש"ח. החברה מעסיקה כ- 400 עובדים היא מהווה אחת החברות הגדולות בענף הבנייה במדינה. בתצהירו של מר סחורי נאמר עוד כי החברה ביצעה בשנים האחרונות פרויקטים רחבי היקף עבור משרדי הממשלה השונים בהיקף של עשרות רבות של מליוני שקלים. לחברה צבר הזמנות קיים של מכרזים בהם זכתה, המסתכם ביותר ממאתיים מליון ש"ח. עוד נאמר כי אין ברישום השעבודים כדי להעיד על מצב כלכלי רעוע של החברה. המשיבה ציינה עוד בתשובתה כי בעלי החברה יהיו מוכנים לערוב אישית או להמציא ערבות צד ג' להחזר התשלומים שישולמו על ידי המבקשת. שקלתי בטענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי הזוכה בדין רשאי ליהנות מפרי זכייתו מיד עם מתן פסק הדין ולכן יימנע בית המשפט, ככלל, מלהורות על עיכוב הביצוע אלא בהתקיים טעם מיוחד המצדיק זאת. טעם מיוחד, כאמור, עשוי להתקיים בהתמלא שני תנאים: סיכויי ערעורו של המבקש את עיכוב הביצוע טובים והנזק שעלול להיגרם לאחרון, במידה ולא תתקבל בקשתו, הנו נזק ממשי ובלתי הפיך (י' זוסמן, על סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 861). מכאן, מקום בו עסקינן בפסק דין אשר קובע חיוב כספי, לא יעוכב ביצוע פסק הדין, אלא אם ברור כבר עתה כי המבקש צפוי להיתקל בקושי ממשי בהשבת הכספים אותם העביר לזוכה בדין. המבקשת סומכת את טענתה בדבר מצבה הכלכלי הרעוע של המשיבה, על דפי מידע שהופקו ממאגר המידע של רשם החברות. כן צורף לבקשה תצהירו של מנהל המבקשת אשר העיד על מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת עצמה והנזק העלול להיגרם לה אם תחויב בתשלום הכספים אלא שלא מצאנו בו כל תימוכין לעובדות הנטענות גבי מצבה של המשיבה. אומנם עולה ממידע זה שעל נכסיה של החברה רשומים שעבודים שונים אלא שלא נובע מכך, שהחברה מצויה במצב כלכלי קשה. עיון בדפי המידע מלמד על ריבוי הנכסים שבידי המשיבה ואין סתירה בינו, לבין תצהירו של חשב החברה. מן המפורסמות הוא שחברות פעילות מגדילות את היקף נכסיהן ועסקיהן באמצעות אשראי בנקאי, כנגד שעבוד. הקובע לענייננו הוא שעל אף ריבוי השעבודים לא שמענו טענה כנגד המשיבה כי היא אינה עומדת בהתחייבויותיה או כי הוגשה כנגדה תביעה על ידי מאן דהוא בשל כך ועובדות אלה מדברות בעד עצמן. בנסיבות אלו והיות ומדובר בחיוב כספי, אינני מוצא מקום להיעתר לבקשה, גם אם הייתי מוצא טעם בטענת המבקשת, ואין אני מביע עמדה לגופם של דברים, כי סיכוייה בבקשת רשות הערעור שהיא מתעתדת להגיש לבית המשפט העליון אינם זניחים. מכל מקום, אינני מוצא לקבל את טענת המבקשת, לפיה נסיבות המקרה דנן הנן חריגות באופן המצדיק להורות על עיכוב ביצוע תשלום סכום כספי פסוק. למעלה מן הצורך אציין כי הקושי שעשוי להיגרם למבקשת, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, אין בו כשלעצמו כדי להצדיק את עיכוב הביצוע וראה על כך בספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן, שם בפיסקה 666 בעמ' 859. כדי להפיג כל חשש, אם הוא קיים עדיין, ולאחר שהמשיבה הביעה הסכמתה לכך, אני מורה כי ביצוע התשלום יהיה מותנה בהמצאת ערבותה של חב' מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ וערבותם האישית של ה"ה מרדכי משה ומרדכי אורי, בעלי מניותיה של המשיבה, אשר יערבו כולם יחד ולחוד כלפי המבקשת להחזרת סכום פסק הדין וכל ההוצאות הנלוות לכך, אם תזכה המבקשת בערעור. הבקשה נדחית. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועערעור