תביעה בסדר דין מקוצר צריכה להתבסס על חוזה או התחייבות ובלבד שיש עליהם ראיות בכתב. הבא לנסח כתב תביעה חייב לשקול היטב כיצד לנסח תביעה בסדר דין מקוצר. יש להימנע מלהוסיף לה עילה, שאינה ראויה להידון בדרך זו. כאשר התביעה מבוססת על עילה אחת הנתמכת ב"ראשית ראיה" בכתב, ועל עילה שנייה, נעדרת ראיה בכתב, נמצא שהתביעה כולה אינה כשרה לבוא לפני ביהמ"ש בסדר דין מקוצר". להלן החלטה בנושא ניסוח כתב תביעה בסדר דין מקוצר: החלטה 1. בפניי בקשה למחיקת כותרת שהוגשה במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 263,446.12 ₪, נכון ליום הגשתה 8.8.01. 2. המשיב הינו בנק אשר המבקש 1 נמנע על לקוחותיו. לטענת הבנק, המבקש 1 חתם על הסכם תנאי ניהול חשבון חוזר דיבטורי, במסגרתו ניתן למבקש 1 אשראי ויתרת חובו בחשבונו אצל הבנק נכון ליום 1.8.01 עומד על סך של 226,096.26 ₪. כמו כן, המבקשים חתמו בבנק על בקשה להקצאת אשראי במט"י. על פי הבקשה העמיד הבנק למבקשים אשראי בסך של 50,000$ לפירעון בתשלומים חודשיים. המבקשים לא שילמו את התשלומים ויתרת חובם נכון ליום 1.8.01 עומד על סך של 33,352.22 ₪ - זאת בחשבון ההלוואה. הבנק טוען, כי בהתאם לתנאי ההסכם והבקשה רשאי היה להעמיד לפירעון מיידי את יתרת האשראי הבלתי מסולקת. הבנק מוסיף ומציין, כי המבקשת 1 חתומה על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלת סכום לפיו התחייבה לכל חובותיו של המבקש 1 ללא הגבלה בסכום. לטענת הבנק, דרישותיו החוזרות ונשנות אל המבקשים לשלם את חובם לא נענו, ומכאן התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר. 3. ביום 15.1.04 הגישו המבקשים בקשה למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להתגונן, ובה טענו כי התובענה אינה עומדת בתנאים המפורטים בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנה"), ועל כן יש להורות על העברת התביעה לפסים רגילים. במסגרת דיון ביום 27.12.04 נתבקשתי ע"י ב"כ המבקשים לדון ראשית בבקשה למחיקת כותרת טרם תידון הבקשה לרשות להתגונן, וכך החלטתי. 4. לאחר שעיינתי במסמכי התביעה והבקשה באתי לידי מסקנה כי יש למחוק את כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" ולהעבירה לדיון בסדר דין רגיל. "לא ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר אלא סכום קצוב ... אין תביעה כשרה להתברר בסדר דין זה אלא אם כן הייתה מכוח חוזה ויש עליה ראיות בכתב". (דברי המלומד ד"ר י' זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 657). להלן דיון בענייננו בהתאם לדרישות דלעיל. 5. סכום קצוב "הכוונה בסכום קצוב היא שחישוב הסכום יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או בהערכה". (שם, עמ' 657). לטענת המבקשים, לא צורף לכתב התביעה פירוט כל נתוני הריבית ואופן חישובם, כך שיתברר חישוב החוב הנתבע באופן אריתמטי פשוט. הבנק צירף לכתב התביעה אישור בדבר שיעורי הריבית ופירט את הסכומים שהוספו כריבית לחוב הנתבע. יש די במסמכי הבנק לשם עמידה בדרישת התקנה לעניין מרכיב הסכום הקצוב' על מנת לעבור את הסף הנדרש לצורך הכשרת התביעה להידון בסד"מ. 6. מכוח חוזה או התחייבות תביעה בסדר דין מקוצר צריכה להתבסס על חוזה או התחייבות ובלבד שיש עליהם ראיות בכתב. כפי שצוין לעיל, הבנק טוען כי המבקשים חתמו על בקשה להקצאת אשראי במט"י, אולם בקשה זו, מכוחה הבנק תובע סך של 33,352.22 ₪, לא צורפה לכתב התביעה. לפיכך, משלא הוגש העתק ההסכם, הוא מסמך הדרוש כראשית ראייה, עילת התביעה בגין הבקשה אינה בת בירור בסדר דין מקוצר. "הבא לנסח כתב תביעה חייב לשקול היטב כיצד לנסח תביעה בסדר דין מקוצר. יש להימנע מלהוסיף לה עילה, שאינה ראויה להידון בדרך זו. כאשר התביעה מבוססת על עילה אחת הנתמכת ב"ראשית ראיה" בכתב, ועל עילה שנייה, נעדרת ראיה בכתב, נמצא שהתביעה כולה אינה כשרה לבוא לפני ביהמ"ש בסדר דין מקוצר". (ראה דברי המלומד א' גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", הוצאת סיגא - מהדורה שביעית, עמ' 307). הגם שהדרישות שהעמידה הפסיקה כלפי בנקים הינן מצומצמות מאוד, לא עמד הבנק כאן אף בדרישה זו. (ראה שם, עמ' 303). לאור האמור לעיל, מרכיבי התביעה אינם מאפשרים תביעה בסדר דין מקוצר בהתאם לדרישות המפורטות בתקנה ולכן יש למחוק את הכותרת. 7. סוף דבר הבקשה מתקבלת ואני מורה על מחיקת הכותרת והעברת התביעה לפסים רגילים. כתב הגנה יוגש תוך 30 יום מהיום. הבנק ישלם למבקשים הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. התיק מוחזר למזכירות על מנת שתקבע אותו בפני המותב שידון בו.סדר דין מקוצר