מסמך שהוכן לצורך משפט

לטענת התובעת, הקלטת והתימלול הינם, למעשה, בגדר "מסמך", אשר הוכן לצורך המשפט ויש להחיל לגביהם את הכללים שנקבעו בדין לעניין חיסיון של מסמכים שהוכנו לצורך הכנת המשפט.

- שאלת חיסיון של מסמכים (לרבות קלטות ותמליליהן) שהוכנו לצורך המשפט, נידונה במספר פסקי דין, אשר ברובם בחנו בתי המשפט את שאלת חיסיון דו"חות חקירה שהוכנו על ידי חוקרים לצורך סתירת גרסת תובע בתביעת נזיקין.

חרף הגישה הכללית המחייבת, בדרך כלל, משחק בקלפים פתוחים, עדיין נותרה שיטת המשפט הדיונית בישראל - בבסיסה - שיטה אדברסרית ואין היא מונעת - במקרים רבים ואולי ברובם - הפתעת היריב."

לבית המשפט שיקול דעת אם לדחות את העיון בראיה או לאו

בבוא בית המשפט להחליט, עליו לאזן בין הזכות לעיון לבין הזכות לחסיון ולחשיפת האמת. לפיכך, נקבע על ידי המשנה לנשיא ש. לוין, כי יש להניח, כי בית המשפט ייטה יותר לעשות שימוש בשיקול דעתו שעה שהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה מאשר על שיעור הנזק, למשל.

לפיכך, נקבע, כי כל מקרה יבחן לפי נסיבותיו.

להלן החלטה בנושא מסמך שהוכן לצורך משפט:

החלטה

1.     בהחלטתי מיום 11.12.01 הוריתי לבעלי הדין להגיש לבית המשפט את עדויותיהם של העדים מטעמם בתצהירים, אליהם יצרפו את כל המסמכים אשר בכוונתם להגיש באמצעות עדים אלה.

2.     ביום 24.1.02 הגישה התובעת, המשיבה בבקשה נשוא החלטה זו (להלן - "התובעת"), את תצהירי העדים מטעמה וביניהם תצהירו של מר ש.ש (להלן - "מר ש."), בו הוצהר על ידו, כי בידיו קלטת ותמלול של שיחות, אותן קיים עם המשיבה מס' 1, המעידות על טענת התובעת, כי הינה שותפה בכרטיס הזכייה נשוא התובענה (להלן - "הקלטת והתמלול").
בתצהירים מטעמה עתרה התובעת, כי יותר לה להגיש את הקלטת והתימלול לאחר הגשת תצהירי המשיבות, הנתבעות בתובענה (להלן - "הנתבעות").

3.     בבקשה נשוא החלטה זו עתרו הנתבעות לבית המשפט לחייב את התובעת לצרף את הקלטת והתמלול לתצהירי העדות הראשית אשר הוגשו על ידה.

4.     התובעת התנגדה לבקשה. לטענתה, עד היום טרם מסרו הנתבעות גרסה מלאה ומפורטת להתרחשויות שקדמו לרכישת כרטיס הזכייה ורכישתו. לטענתה, מטרת הבקשה הינה לאפשר לנתבעות לשמוע את הקלטת ולעיין בתמלול טרם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמן, על מנת שיתאפשר להן להתאים את גרסתן לאמור בקלטת ובתמלול ובכך לשבש למעשה, את גילוי האמת וחשיפתה.

לטענת התובעת, הקלטת והתימלול הינם, למעשה, בגדר "מסמך", אשר הוכן לצורך המשפט ויש להחיל לגביהם את הכללים שנקבעו בדין לעניין חיסיון של מסמכים שהוכנו לצורך הכנת המשפט.

לעומתה טענו הנתבעות, כי המועד להעלאת טענת החסיון היה בקדם המשפט ולאחר שלב זה אין התובעת רשאית להעלות טענה זו; לטענתן, גרסתן המלאה לאירועים פורטה בכתב הגנתן; לטענתן, הפסיקה אשר התירה את הגבלת זכות העיון במסמכים התייחסה למקרים בהם היה חשש, כי המסמכים עלולים לסייע לתובע לשבש ראיותיו ואילו בענייננו נטל ההוכחה הוא על התובעת.

5.     יש לדחות את הבקשה ואפרט טעמי:

א.     בטרם אדרש למהות הדברים אקדים ואדרש לטענה בדבר מועד העלאת טענת החסיון.
אמנם, בדרך כלל, המועד להעלאת טענת חסיון הוא בשלב של קדם המשפט, בעת בירור בקשה לגילוי מסמכים ועיון בהם, ומכוח קל וחומר, כך גם הדברים בבית המשפט לענייני משפחה, בו נוהג הכלל של גילוי מסמכים ועיון מוקדם (תקנה 258ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות")).
עם זאת, תקנה 149(ב), הקובעת את העיקרון, לפיו בית המשפט לא ידון בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם משפט ולא הביאה, מקנה לבית המשפט שיקול דעת לסטות מהכלל בקובעה:

"... זאת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

יתר על כן, תקנה 258ב(ג) לתקנות מקנה לבית המשפט לענייני משפחה שיקול דעת לסטות מהוראות התקנות ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. (ראה גם סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995).

כפי שיובהר בהמשך, סבורני, כי בענייננו הצדק וחובת בית המשפט לברר את האמת מחייבים שלא למצות הדין עם התובעת ולהתיר את העלאת הטענה בדבר חיסיון גם בשלב זה של הדיון. כדברי סגן הנשיא ש. פינקלמן בבר"ע 1450/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. רוני עבליני, פ"מ תשנ"ז (2) 447 (להלן - "פרשת מגדל"):

"האמת חשובה יותר מן הפרוצדורה ואין חותכים את הדין בכבלי פרוצדורה אלא במקרים נדירים".

ב.     למהות הדברים - שאלת חיסיון של מסמכים (לרבות קלטות ותמליליהן) שהוכנו לצורך המשפט, נידונה במספר פסקי דין, אשר ברובם בחנו בתי המשפט את שאלת חיסיון דו"חות חקירה שהוכנו על ידי חוקרים לצורך סתירת גרסת תובע בתביעת נזיקין.

ג.     ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ. הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, תקדין עליון 99(4) (להלן - "פרשת סוויסה"), ניתח כב' המשנה לנשיא ש. לוין את הנושא בהרחבה וקבע, בין השאר, כי:

"חרף הגישה הכללית המחייבת, בדרך כלל, משחק בקלפים פתוחים, עדיין נותרה שיטת המשפט הדיונית בישראל - בבסיסה - שיטה אדברסרית ואין היא מונעת - במקרים רבים ואולי ברובם - הפתעת היריב."

לבית המשפט שיקול דעת אם לדחות את העיון בראיה או לאו, וכדבריו:

"שיקול דעתו של בית המשפט בישראל, אם לדחות את העיון בראייה למועד אחר אם לאו, הוא בלתי מוגבל והוא תלוי בנסיבות הענין, במחלוקת בין בעלי הדין כפי שהיא נתגבשה מכתבי הטענות ובצפי של בית המשפט - לפי החומר שלפניו - לגבי הסתברות קיומן של נסיבות שבהן ניתן לשער שעיון מוקדם במסמכים על ידי בעלי הדין לא ישרת את מטרות הצדק."

בבוא בית המשפט להחליט, עליו לאזן בין הזכות לעיון לבין הזכות לחסיון ולחשיפת האמת. לפיכך, נקבע על ידי המשנה לנשיא ש. לוין, כי יש להניח, כי בית המשפט ייטה יותר לעשות שימוש בשיקול דעתו שעה שהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה מאשר על שיעור הנזק, למשל.

לפיכך, נקבע, כי כל מקרה יבחן לפי נסיבותיו (ראה, שם, וכן ראה, פרשת מגדל).

ד.     כאמור, טענת הנתבעות הינה, כי יש לייחד את ההלכה שהכירה בזכות לטעון לחסיון מסמכים שהוכנו לקראת המשפט, כדו"חות חקירה, למסמכים אשר מטרתם לקעקע את גרסת התובע. עיון בפסק הדין בפרשת סוויסה מצביע שלא כך הם פני הדברים. בהתייחסו למקרים בהם יהיה זה מן הדין להכיר בזכות התובע לחסיון מביא כב' המשנה לנשיא ש. לוין דוגמא. כדבריו:

"דוגמה קלאסית של ניגודי אינטרסים כאלה מצויה בתובענות על הפרת פטנטים וסודות מסחריים. נתאר לנו מקרה שבו קיימת מחלוקת בין בעלי הדין הן לענין זכויותיו של התובע והן לענין ההפרה הנטענת נגד הנתבע, שלפי הטענה גזל את פרי המצאתו של התובע. הנתבע מבקש לקבל על דרך של גילוי מסמכים או פרטים נוספים..."

דברים מפורשים, אף יותר, באשר לזכות התובע לטעון טענת החסיון של מסמכים שהוכנו לצורך המשפט מצינו בפסק הדין של מ"מ הנשיא י. זוסמן בע"א 407/73 גואנשיר נ. חברת החשמל לישראל בע"מ ו- 2 אח', פ"ד כט(1) 169. לדבריו:

"מקום שאדם הוצרך לתבוע או להתגונן מפני תביעה, מן ההכרח הוא לאפשר לו לאסוף באין מפריע את החומר הדרוש לשם ניהול המשפט ולהביאו לפני פרקליטו, ללא חשש שדבריו יתגלו ליריבו. מטעם זה, כדי לא להגביל אדם באכיפת זכותו או בהגנתו, מכיר הדין בחסיון מוחלט של מסמכים שהוכנו לצורך המשפט". (ההדגשה שלי - ח.ר.ר)

הנה כי כן, מצינו שניתן להורות על קבלת טענת החסיון גם במקרה בו מועלת הטענה על ידי התובע דווקא ולהגנת האינטרסים שלו (ולא של נתבע).

ה.     אין חולק, כי, למעשה, ההכרעה בתובענה קא עסקינן תושתת, כל כולה, על מהימנותם של העדים. בנסיבות אלה, אחת התכליות של החקירה הנגדית היא ערעור מהימנותו של העד. לפיכך, אין ספק, כי יש חשיבות רבה לכך שהעד לא ייחשף לתימלול קלטת, בה הוא מפרט את גרסתו לאירועים אשר בבסיס התובענה ויוכל לתאם ולהתאים את גרסתו ולתקנה בהתאם לאשר ישמע ויקרא קודם לכן, אם תחוייב התובעת לחשוף בפניו את הקלטת והתימלול. בנסיבות אלה יפים דברי כב' השופט ש. פינקלמן בפרשת מגדל:

"מבחינה של מהות, הבקשה מעלה רצון לברר דברים שהוא עצמו אמר אותם בהזדמנות קודמת. אם אמת נכון הדבר, כי אז: מה לי הכא מה לי התם. האמת אחת היא. ואם בכל זאת המשיב עומד על בקשתו, יכול שהוא חושש לסתירה בין מה שאמר למה שהוא יתבקש לומר בשנית, במהלך משפטו. המשיב מבקש "לערוך את הדין" וכן להכין עצמו ליתן הסבר לסתירות אפשריות בהודעתו דהתם מול עדותו במהלך משפטו."

ו.     כאמור לעיל, בענייננו, לטענת התובעת, הקלטת כוללת את גרסת הנתבעת לנסיבות נשוא התביעה. בנסיבות אלה, התנגדותן של הנתבעות להעלאת טענת החסיון ועמידתן על כך שיותר להן לשמוע את הקלטת ולעיין בתימלול קודם להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמן עלולה לעורר ספקות במהימנות גרסתן. לעומת זאת, דווקא מתן עדות ללא שייוודע לנתבעות מראש תוכנם של הקלטת והתימלול יכול ויחזקו את גרסתן, אם זו תימצא תואמת, בדיעבד, את תוכנם של אלה.

ז.     בנסיבות אלה סבורני, כי יש לדחות את מועד הגשת הקלטת התימלול לבית המשפט עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעות, אם כי על מנת למנוע בשלב זה, לזות שפתיים וטענות מאוחרות יותר בדבר "בישול" הקלטת, הנני מורה כי אלו יופקדו בכספת מזכירות בית המשפט תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטה זו תוך ציון שאין למוסרם למי מהצדדים למעט עפ"י הוראת בית המשפט.

6.     הנתבעות תשלמנה לתובעת הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מסמך שהוכן לצורך משפט

  2. הצעת חוק מסמכים רשמיים

  3. הגשת מסמכים לתיק מוצגים

  4. איבוד מסמכים ע"י גוף ציבורי

  5. כמה זמן עו"ד צריך לשמור מסמכים ?

  6. חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ"א-1961

  7. תקנות מס הבולים על מסמכים, תשכ''ה-1965

  8. חוק בדבר חידוש מסמכים של איגוד, תש"י-1950

  9. תקנות מס הבולים על מסמכים (ביול בסימן), תשכ''ח-1967

  10. לטענת הנתבעת מדובר בתביעה חסרת כל בסיס המנוגדת למסמכים

  11. תקנות מס הבולים על מסמכים (בול הכנסה דבק), תשל''ט-1979

  12. לא בנקל יורה בית המשפט לבעל דין לגלות מסמכים שאינם ברשותו

  13. תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ''ד-1984

  14. תקנות מס הבולים על מסמכים (סימנים שונים שישמשו כבולים), תשכ''ז-1967

  15. תקנות הסדרי משפט ומינהל (רציפות הליכים אזרחיים, אכיפת פסקים והכרה במסמכים), תשכ''ט-1968

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון