מחיקה על הסף

בית המשפט ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן. ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724. ע"א 16/65 בורגר נ' מ"י פד"י י"ט (2) 228, 233. ע"א 590/74 חיכם לנדאו בע"מ' נ' מקורות בע"מ ואח' פד"י כט (2) 141. עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש. כאשר ברור על פני הדברים שגם אם יוכיח התובע כל הנטען בתביעתו עדיין אין בו עילת תביעה טובה, תימחק התביעה. ע"א 796/80 אוחנה נ' אברהם ואח' פד"י לז' (4) 337. ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8. ע"א 831/79 וקסלמן בע"מ נ' חב' חלקה בע"מ פד"י ל"ה(2) 533, 538. להלן החלטה בנושא מחיקה על הסף: החלטה בפניי בקשה לסילוק על הסף. טענות המבקשת התביעה הוגשה בדרך של "תובענה ממוכנת" ועקב זאת כתב התביעה לוקה בפגמים מהותיים. לגרסת המבקשת נטען כי מבירור במשרדי המשיבה נאמר לה על ידי מנהלת קבלת הקהל של המשיבה כי טענות המבקשת צודקות, וכי מקור החוב במספר טעויות שטעתה המשיבה, האחת, החלת חובות העבר של הנכס על המבקשת, שהייתה שוכרת בלבד ובתקופה מסוימת, והשנייה, אי עדכונה של הנחה בחודשים 10-12 לשנת 2003 והשארת הארנונה על שמה גם לאחר תום תקופת החוזה. נטען כי מנהלת קבלת הקהל של המשיבה הסכימה כי החוב הינו כ-100 ₪ וכ-92 ₪ בגין שימוש במים. המשיבה ערכה את החישוב המחודש על סמך נתונים אשר היו בידה, וכאמור מדובר היה בתיקון טעויות בלבד, המבקשת לא המציאה למשיבה כל מסמך חדש. על פי רישומי המים ניתן לראות כי המגורים בדירה הופסקו בסוף שנת 2003. אין שום אפשרות חוקית לחייב את המבקשת לשלם בעבור זמן שהוא אף מעבר לתקופת החוזה ועל המשיבה היה להשיב את הרישום של הדירה לבעליה. נטען כי גם כתב התביעה הומצא כחודשיים וחצי לאחר הגשתו. עוד נטען כי ב"כ המשיבה לא תיקן את התובענה הפגומה גם לאחר שהודיעה לו מנהלת קבלת הקהל של המשיבה כי החוב שגוי עקב טעויות המשיבה. מי שכך התובענה היא על שכ"ט ב"כ המשיבה. טענות המשיבה המבקשת נרשמה "כמחזיקה" בנכס בפנקסי המשיבה מיום ה- 01/10/02 ועד ליום ה-30/09/04 על פי הודעה שנמסרה למשיבה. רק ביום ה-21/12/04 הודיעה המבקשת על חדילת חזקה. על פי סעיף 325 לפקודת העיריות , המבקשת חייבת בתשלום ארנונה עד ליום בו הודיעה על חדילת חזקה כדין, דהיינו עד ליום ה-21/12/04 ומכאן אין למבקשת להלין אלא על עצמה. לאחר בירור שנעשה אכן יוחס למבקשת חוב של הבעלים אשר אינו שייך לה בסך של 1089 ₪ ,כך שלאחר מתן הנחה בשיעור של 70 אחוז לשנת 2003 ובשיעור של 50 אחוז לשנת 2004 החוב הנכון הינו בסך 845 ₪. חוב זה לא שולם עד ליום מתן תגובה זו. המשיבה טוענת כי דין אחד לכולם , ומקום בו משולם לאופה, לנגר, ולשומר שכרם מקום שטרחו, גם שכרו של עורך הדין שמור לו מקומו. "הלכה היא שאין מוחקים כתב תביעה כדי להעניש תובע על שלא ניסח את דבריו כהלכה, אלא טעמה של המחיקה הוא למנוע הליכים מיותרים כאשר ניתן לקבוע מראש שאפילו יוכיח התובע כל מה שהוא טוען לו -תידחה תביעתו לפיכך כאשר הפגם שבכתב התביעה ניתן לתיקון והתובע רוצה לתקנו יאפשר לו בית המשפט ולא ימחוק את התביעה", זוסמן מהדורה שישית 1991 עמ' 370. המשיבה מבקשת לתקן את כתב התביעה כך שסכום התביעה יהא 845 ₪ ללא צו להוצאות שכן למבקשת לא נגרמו נזקים. המשיבה טוענת כי סילוק התביעה בשלב כה מוקדם בטרם נשמעו טענות הצדדים הינו צעד מרחיק לכת אשר יש בו משום מתן פרס למתחמק מתשלום מס ובשל כך יתבקש בית המשפט שלא לסלק תביעה זו. דיון מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות. ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608. השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו, היא אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה. הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה. כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות. לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה יש להניח שכל מה שנטען ב”כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש. ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י פד"י מ(3) 358. שביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן. ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724. ע"א 16/65 בורגר נ' מ"י פד"י י"ט (2) 228, 233. ע"א 590/74 חיכם לנדאו בע"מ' נ' מקורות בע"מ ואח' פד"י כט (2) 141. עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש. כאשר ברור על פני הדברים שגם אם יוכיח התובע כל הנטען בתביעתו עדיין אין בו עילת תביעה טובה, תימחק התובענה. ע"א 796/80 אוחנה נ' אברהם ואח' פד"י לז' (4) 337. ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8. ע"א 831/79 וקסלמן בע"מ נ' חב' חלקה בע"מ פד"י ל"ה(2) 533, 538. מן הכלל אל הפרט במקרה שלפנינו,המשיבה הינה רשות מקומית והמבקשת מחזיקה בנכס נכון לזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה ונשואת בחובות ארנונה. אין הכחשה מצד המשיבה כי אכן בוצעה טעות בחישוב הארנונה בגין חוב המבקשת, וסכום התביעה המבוקש הוא בגין שכ"ט ב"כ המשיבה, אכן שכ"ט הוא חלק מסכום התביעה, אך העובדות המקימות את עילת שכר הטרחה אינן קיימות בכתב התביעה אלא בסעיף 8 לכתב התביעה נאמר " לחייב הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין....". כאשר המשיבה טוענת כי זכאית לשכר טרחתה עליה לפרט מסכת של עובדות אשר יזכו אותה בסעד המבוקש. הניסוח אינו המחלוקת בענייננו אלא המסכת של העובדות אשר מקימות את עילת התביעה המבוקשת. בבית המשפט המחוזי כבוד השופטת לבהר שרון קבעה כי: ת"א (תל-אביב-יפו) 1442/03 - ויטראז' מרכז אירועים בע"מ נ' הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ . תק-מח 2004(3), 3672 ,עמ' 3673. המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה נוסח בפסיקה כך: "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו" (ראה: ע"א 109/49 פ"ד ה 1585). העדר עילת תביעה הוא פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך, כך שאפילו אם יצליח התובע להוכיח את כל העובדות להן טען בכתב התביעה, הוא לא יצליח להוכיח את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה" כלשון תקנה 9(5) לתקנות סד"א, ולכן לא יוכל לזכות בסעד שביקש, והתביעה תדחה. ואולם בית המשפט צריך לנהוג בזהירות בהשתמשו בכוחו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ולכן אם קיימת אפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד שתבע, לא מוחקים את כתב התביעה על הסף, אלא אם הוברר ללא צל של ספק כי התובע אינו יכול להצליח בתביעתו. במקרה כזה, אין טעם לאפשר לו את בירור התביעה. ראה: ספרו של כב' השופט ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 396-383. לא שוכנעתי כי המשיבה העלתה בכתב תביעתה עילה אשר אם תוכיח אותה תזכה בסעד המבוקש. אין כתב התביעה מראה עילה של שכ"ט והוצאות משפטיות, אלא חובות ארנונה של המבקשת וכנספח לה , הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד כאשר אין פירוט למתבקש. הבקשה למחיקה על הסף מתקבלת. מחיקה על הסף