על מנת שצד המבקש פטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה עליו לעמוד במבחן משולש. המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא, שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראיה או ראיה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של בית המשפט, לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שקלול תוצאות הבדיקה עפ"י הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעמד ביסוד תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 127 מחייבת בעל דין שרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, והיא מעניקה לבית המשפט סמכות לפטור מצירוף חוות דעת. תקנה 130 מעניקה שיקול דעת לבית המשפט למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין, לאחר שנתן להם הזדמנות נאותה להשמיע טענותיהם. להלן החלטה בנושא בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית: החלטה בפני בקשה מטעם התובע למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית ולמינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. 1. ואלה העובדות הצריכות לענייננו; א. התובע (להלן: "המבקש") היה בזמנים הרלבנטיים, אסיר בבית הסוהר "מעשיהו". ביום 25.9.05 כשעבד בנגריה, במסגרת היותו אסיר, נמשכה ידו לתוך מכונת חיתוך קורות עץ והוא נפגע באצבע מס' 1 בידו הימנית שנקטעה חלקית. ב. לכתב התביעה, לא צירף המבקש חוות דעת רפואית מטעמו. 2. טענות הצדדים א. לטענת המבקש, אינו יכול לממן חוות דעת רפואית בשל חסרון כיס. לטענתו, הינו נשוי ואב לשני ילדים קטינים ועובד כנגר בתוכנית הפיקוח של 'שיקום אסיר' שם מרוויח שכר של -.3,000 ש"ח עד -.5,000 ש"ח בחודש. לטענתו, אין לו חסכונות או רכוש והוא ומשפחתו מתגוררים בבית הוריה של אשתו, שם דרים גם אחות אשתו ובנה. ב. נתבעת 1 (להלן: "המשיבה") מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש לא הציג סיבה כלשהיא וטעם מיוחד בגינו יש להיעתר לבקשה. לטענתה, אף מתצהיר המבקש, הרצוף טענות כלליות וברסיסים עובדתיים מהם אין ללמוד ולו במעט, בדבר מצבו הכלכלי של המבקש. לטענתה, תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי מטילה חובה על בעל דין, לצרף חוות דעת רפואית על מנת להוכיח עניין שברפואה, אולם בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מלהגיש חוות דעת מטעמים מיוחדים שירשמו. לטענת המשיבה, אין לראות במצב הכלכלי של המבקש כ"טעם מיוחד" המקנה לו פטור מהגשת חוות דעת שכן מצב כלכלי אינו יכול ללבוש כסות של טעם מיוחד כשלעצמו, אלא מהווה נסיבה אחת מיני כמה, אשר נעדרות בענייננו. 3. דיון ומסקנות א. סמכותו של בית המשפט למינוי מומחים מוגדרת בפרק י"א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984. כאמור בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971; אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". ב. מינויו של המומחה מטעם בית המשפט מוסדר בתקנה 130 (א) , לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כך: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לעניין במחלוקת בין בעלי הדין". תקנה 127 מחייבת בעל דין שרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, והיא מעניקה לבית המשפט סמכות לפטור מצירוף חוות דעת. תקנה 130 מעניקה שיקול דעת לבית המשפט למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין, לאחר שנתן להם הזדמנות נאותה להשמיע טענותיהם. ד. כאמור ברע"א (מחוזי ב"ש) 511/06 אמויאל נ' פלונית החלטה מיום 15.8.06: "נדמה שעל מנת שצד העותר לביהמ"ש יזכה לפטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה עליו לעמוד במבחן משולש. המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא, שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראיה או ראיה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של ביהמ"ש, לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שקלול תוצאות הבדיקה עפ"י הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעמד ביסוד תקנה 127 לתסד"א". ה. התביעה הינה בעלת סכוי סביר להתקבל, ולו לכאורה, עפ"י הפסיקה המעגנת אחריותו של מעביד לשלום עובדו בכלל ובמקרים של מכונה לא מגודרת בפרט. ו. גם העניין שברפואה מבוסס למרות שלא הוגשה חוות דעת ועפ"י תעודת חדר מיון נקטע לתובע חלק מאצבע I ביד ימין. ז. נותרה, איפוא, לדיון רק השאלה אם יש בענייננו נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. התובע, אסיר משוחרר, עובד כנגר במסגרת פיקוח של "שיקום האסיר", הצהיר כי הינו נעדר כל תכניות חסכון או רכוש ואפילו מתגורר עם רעיתו ושני ילדיו יחד עם הורי אשתו בביתם והציג תדפיס חשבון בנק הנמצא בחובה מחודש יוני עד אוקטובר 2007 (מועד הגשת התצהיר). מקובל עלי, איפוא, כי נבצר ממנו לעמוד במעמסה הכספית של הגשת חוות דעת, אך בלא הגשתה תפגע זכותו לפיצויים. 4. לאור האמור לעיל, הנני מורה על מינויו של ד"ר מ' רינות מהמרכז הרפואי בהרצליה, כמומחה בתחום האורתופדיה, להערכת נכותו של התובע, ככל שהיא נובעת מפגיעתו בתאונה הנדונה. ב"כ בעלי הדין יעבירו למומחה טרם הבדיקה, את כל החומר הרפואי שבידיהם, ב"כ התובע תוך 15 יום מהיום, וב"כ הנתבעות תוך 45 יום מקבלת מסמכי התובע. על המומחה לציין בחוות דעתו מה היו המסמכים הרפואיים אשר עמדו בפניו בטרם מתן חוות-דעתו. המומחה יבדוק את התובע וימציא חוות-דעתו תוך 30 יום מיום קבלת כל המסמכים. המומחה יעריך נכותו הצמיתה של התובע כתוצאה מפגיעתו בתאונה הנדונה, אם נותרה, שיעורה, נכויות זמניות אם היו, והצורך בהמשך טיפול רפואי ו/או שיקומי. 5. הנני מעמידה את שכר טרחת המומחה ע"ס 4,000 ₪ + מע"מ. הנתבעים יהיו רשאים לטעון לקיזוז שכר המומחה מהפיצוי שיוסכם ו/או ייפסק. רפואהפטור מהגשת חוות דעתחוות דעת