להלן החלטה בנושא השלמת פרטים בכתב התביעה: החלטה 1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה. לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתגובה לתגובה להלן החלטתי: 2. התובע, יליד שנת 1981, הגיש תביעה בגין נזקי גוף אשר אירעו לו לטענתו עת עבד כפועל ייצור אצל הנתבעת מס' 1. 3. כעת ולאחר שהתקיים קד"מ ראשון בתביעה, מבקש התובע לתקן את כתב תביעתו. 4. תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל השלמת החסר בעובדות העילה. 5. לטענת התובע "בהיות המבקש תושב שטחים הזקוק לאישור כניסה של המנהל האזרחי, לא ראיין הח"מ את המבקש על נסיבות התאונה, אולם ביקש מד"ר ביקלס לנסוע יחד עם עו"ד פלד למפעל המשיבה 1, לבדוק את נסיבות התאונה ובאם להערכתו ישנה רשלנות מצד בעלי המפעל, מעבידיו של המבקש לכתוב חוות דעת בעניין. כתב התביעה הוכן על פי חוות דעתו של ד"ר אייל ביקלס והנסיבות שפורטו בחוות דעתו, פורטו בתביעה". בהמשך טוען התובע כי ביום 23.9.05, נסע בא כוחו לאזור התעשייה הסמוך לקרני שומרון וגבה תצהירי עדות ראשית מהתובע עצמו, מעובד אחזקה במפעל במועד התאונה ומעובד במפעל שבסמכותו היה לתת הוראות לתובע אלו עבודות לבצע ו"מתצהירים הנ"ל... אנו למדים על עובדות חשובות שלא נכללו בחוות דעתו של ד"ר אייל ביקלס. כגון ההוראה הקבועה שקיבל המבקש כאשר הינו רואה שיוצא חומר מלוכלך מהמכונה. איזו הדרכה קיבל המבקש מהאחראים עליו בכל הקשור לניקוי המכונה. איזו הדרכה קיבל המבקש בכל הקשור לתנועה השיורית של התוף, וכיצד באופן מפורט פעל המבקש במועד התאונה, איך ניסה המבקש לנקות את הגליל מהסיבים המלוכלכים שנכרכו עליו". 6. המשיבות מתנגדות לבקשה. לשיטתן, "המדובר בגרסה שונה בתכלית מזו אשר מוצגת בגרסה המקורית של כתב התביעה ואין להתירה... כל מטרתו של המבקש עם הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, הינה הסרת הודאתו המפורשת כי פעל ברשלנות, ולא כפי שנצטווה, ועל ידי כך, הביא על עצמו את הסיכון, באופן המעלה את אחריותו הבלעדית לקרות התאונה הנטענת". כן טוענות המשיבות כי, "...לו תתקבל בקשתו של התובע, הנזק שייגרם להן הינו על בסיס שני מישורים-המישור המהותי -... בירור אופן קרות התאונה, כפי שאירעה בפועל לא יתאפשר, באופן שיביא לסילוף האמת... במישור הדיוני - שינוי הגרסה...יביא להליכים כפולים בתיק, כתבי טענות מתוקנים, חוות דעת מתוקנת-הליכים שיש בהם להשיא על המשיבות הוצאות מרובות". דיון 7. בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון- א. האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984(להלן: "התקנות"); הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, קשת - מהדורה מעודכנת 2.2.00, עמ' כג-7); ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. 8. כדי לבדוק, באם נתקיים התנאי הראשון, הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות "... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61, זדרייביץ נ' תרום, פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 559). 9. תיקון כתב התביעה לעניין זה הוא תיקון לשם השלמת החסר בעובדות העילה, אם החסר ניתן להשלמה. בעזרת תיקון כזה ניתן למנוע את מחיקת התביעה מחמת היעדר עילה. נקבע כי "השאלה היא אך זאת: אם כלל כתב התביעה העיקרי מרכיבי יסוד כלשהם של העילה שמהם משתמעת, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע", ראה :ע"א 728/79, קירור אג"ש נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 132 ד'. אולם, תיקון זה יותר רק אם הסביר התובע המבקש כיצד ישפיע התיקון על ריפוי העילה. 10. במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה במהלך קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט. 11. היות ומדובר בתיקון הקשור לזכות המהותית נשוא התובענה, שיאפשר הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, משכלל כתב התביעה המקורי מרכיבי יסוד כלשהם של העילה מהם משתמעת לכאורה חבותן של הנתבעות ומשלא יגרם כל עוול לנתבעים, שאינו ניתן לתיקון בהוצאות, אני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש. 12. כתב תביעה מתוקן יומצא בצירוף הזמנות לדיון לידי הנתבעים במסירה אישית תוך 45 יום מהיום. רצתה הנתבעת להגיש כתב הגנה תעשה כן בתוך 45 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. 13. המבקש ישלם הוצאות בקשה זו בסך של 2000 ₪ + מע"מ, סכום זה יהיה צמוד למדד וישא ריבית חוקית מהיון ועד לתשלומו המלא בפועל. כתב תביעהמסמכיםהשלמת פרטים