להלן פסק דין בנושא העדר הנמקה בפסק דין בורר: פסק דין לפני בקשה לביטול פסק בורר שניתן ב-26.3.06 ע לידי עו"ד דן עופר בסכסוך כספי בין המבקשת למשיבה. עילות הביטול הן: א. הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין, סעיף 24 (ג) לחוק הבוררות. ב. לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו, סעיף 26-29 לחוק הבוררות. ג. נקבע בהסכם הבוררות שעל הבורר לנמק את פסיקתו, והבורר לא עשה כן. ד י ו ן מתן הפסק על ידי בורר שלא מונה במהלך הבוררות מינה הבורר מהנדס כמומחה מטעמו, וזה בדק 10 קלסרים עם חומר הנדסי ויומני עבודה, והגיע למסקנות באשר לעבודות אשר בוצעו על ידי המשיבה וחישב את יתרת הסכום המגיע למשיבה. את מסקנותיו העמיד המומחה לרשות הבורר אשר אימץ את מסקנות וחישובי המומחה. עד כאן הכל טוב ויפה. אלא שבשולי פסק הבורר מתחת לחתימת הבורר נרשם "אני מסכים ומצטרף לפסק בורר זה", והמומחה חתם. אין חולק שהצדדים לא קיבלו עליהם את המומחה כבורר, ופסק הבורר יכול היה להינתן אך ורק על ידי הבורר. הוספת הסכמת המומחה לפסק כחלק אינטגרלי מהמסמך המהווה את פסק הבורר אכן לא היתה במקומה, אולם נראה שנועדה אך לאשר כי הסכום בו נקב הבורר אכן תואם את החישובים שהוכנו על ידי המומחה במסגרת חוות דעתו. בנסיבות ענייננו אני סבור שאין בכך כדי להצדיק את ביטול פסק הבורר. קיפוח זכות המבקשת לחקור את המומחה סעיף יב לתוספת לחוק הבוררות מסמיך את הבורר להורות על מסירת עניין שבמומחיות לחוות דעת של מומחה שימנה, ומורה כי "עותק מחוות הדעת של המומחה יימסר לבעלי הדין והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבורר". בענייננו החליט הבורר ב-11.7.04 לזמן ישיבת בוררות אחרונה וקבע שבישיבה זו יחקרו המצהירים מטעם הצדדים אך ורק בטענת המשיבה בדבר הבטחת המבקשת לפצות אותה על תגבור כח האדם. בנסיבות אלה, כך טוענת המבקשת, נתקפחה זכותה לחקור את המומחה. המבקשת לא טוענת לקיפוח זכותה לקבל עותק מחוות הדעת, כי אם לקיפוח זכותה לחקור את המומחה. זכות זו, כאמור בסעיף יב לתוספת, מותנית בדרישת צד לבוררות לקיים חקירה כזו. המבקשת אינה טוענת כי הפנתה לבורר דרישה לחקירת המומחה. בהיעדר דרישה לחקירת המומחה, לא היתה על הבורר חובה ליזום חקירת המומחה על חוות דעתו (ראה ספרה של פרופ' סמדר אוטולונגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, כרך ב, סעיף 458). לפיכך טענת המבקשת בעניין זה נדחית. העדר הנמקה אין חולק כי בענייננו חלה על הבורר חובת הנמקת פסקו. במחלוקת שהובאה לפני הבורר המחלוקת היתה לגבי כמויות העבודה. לא היתה מחלוקת לגבי המחיר ליחידה, ונמצא שהדרך היחידה להכריע במחלוקת היא על ידי בדיקת שרטוטים סכימתיים המתארים מתווה של צנרת באופן תלת ממדי (איזומטריות בלע"ז). בדיקה כזו מחייבת מומחיות ולא יכלה להעשות על ידי הבורר עצמו, ואין חולק על סמכות הבורר להטיל את בדיקת האיזומטריות וקביעת ממצאים מבדיקה זו על מומחה. פסק הבורר מחזיק 3 עמודים. לאחר סקירת השתלשלות הליכי הבוררות, מביא הבורר את פסיקתו כדלקמן: "בהתבסס על ממצאי המומחה מטעם הבורר מ(1) בדיקת כל 10 קלסרי האיזומטריות שהוכנו על ידי זגורי ונבדקו על ידי נשר ותוקנו על ידי נשר באופן שקבעתי בעיף 7 להחלטתי מיום 11.7.2004 שבנספח ב להלן (בהסתמך על האיזומטריות שבקלסרים נקלח בחשבון כי הטבלאות, החישובים וההערות בכתב יד נכתבו על ידי זגורי לאחר שנחתמו על ידי נציג נשר); ועל בסיס (2) בדיקת כל יומני העבודה ולאחר שעברתי עם המומחה מטעם הבורר על המתודיקה של הבדיקות והחישובים וערכתי בדיקה מדגמית. ובהתבסס על החלטותיי בסעיפים 7,9 ו-10 לעיל, הנני פוסק, כי על נשר לשלם לזגורי (בנוסף על הסך של 3,085,402 ₪ ששילמה לזגורי עד 6.9.1999) סך 1,673,688 ₪ בתוספת הצמדה למדד וריבית צמודה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961 ותקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג - 2003 וזאת בגין התקופה מיום יצירת העילה שהוא בהתאם לסעיף 10 לנספח א להסכם היום ה-45 לאחר יום 30.9.99 (היום האחרון של החודש בו הגישה נשר לזגורי את החשבון הסופי), והכל בתוספת מע"מ כדין. בהתחשב באחריותם השווה של שני הצדדים להתמשכות הליכי הבוררות הנני פוסק כי כל צד ישא במחצית משכר הבורר ומחצית משכר המומחה מטעם הבורר ואיני פוסק הוצאות ושכר טרחה...". בהנמקת פסיקתו מבהיר הבורר כי הסתמך על ממצאי בדיקת כל 10 קלסרי האיזומטריות על ידי המומחה ויומני העבודה "לאחר שעברתי עם המומחה מטעם הבורר על המתודיקה והחישובים וערכתי בדיקה מדגמית". עם זאת, הבורר נמנע מלגלות בפסקו מה היתה המתודיקה של המומחה, כיצד נערכו החישובים ומה היתה דרך עריכת הבדיקות המדגמיות והיקפן. בהיעדר נתונים אלה נמנעה מהמבקשת היכולת להבין את פרטי החישוב של הסכום בו חוייבה על ידי הבורר. במצב דברים זה נראה שאין מנוס מהחזרת העניין לבורר כדי שישלים את הפסק ויתן הנמקה ראויה יותר שתבהיר את הממצאים ודרך החישוב עליה הושתת החיוב שהושת על המבקשת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.יישוב סכסוכיםחובת הנמקת פסק דיןבוררחובת ההנמקה