הסכם בוררות - עיכוב הליכים

הפתרון שנקט בו המחוקק הוא על דרך הביניים, במגמה למנוע הפרה של הסכם בוררות, מוסמך בית המשפט לעכב את הדיון בפניו במקרה שתוגש אליו תובענה. כתוצאה מכך, לא יוכל התובע לברר את תביעתו בבית המשפט. התוצאה דומה לצו מניעה, לבקשת הנתבע, אילו היה יכול לנקוט בצעד זה. הברירה שתעמוד בפני התובע תהיה לוותר על התביעה, או לקיים את ההסכם ולהגיש את תביעתו לבוררות.

להלן החלטה בנושא הסכם בוררות - עיכוב הליכים:

החלטה

בפניי בקשה לעיכוב הליכים, על פי סעיף 5 לחוק הבוררות.

טענות המבקשת
המבקשת טוענת, כי היא מנהלת בוררות בינה לבין יעקב ביבליה והחברות בשליטתו, לרבות המשיבה, בפני בית הדין לממונות שעל יד ישיבת חברת אהבת שלום בירושלים.
למבקשת טענות לפיהן, המשיבה או מנהליה חייבים כספים למבקשת ולמשיבה טענות שכנגד בדבר המבקשת בכספים כלפי המשיבה.
המבקשת מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות והמשכה עד להכרעת הבוררים.
הגשת התביעה על ידי המשיבה נעשית בחוסר תום לב ובהתעלם מהבוררות והיא ניסיון לשבש את הבוררות ולהביא לכל דיוני מיותר.

טענות המשיבה

המשיבה מתנגדת לבקשת המבקשת לעיכוב הליכים, שכל מטרתה דחיית הקץ והערמת קשיים על המשיבה לקבלת פסק הדין בגין החוב כלפיה.
בין הצדדים אכן התנהל הליך בוררות בבית דין צדק לענייני ממונות בשנת 2004, אולם הצדדים סיימו את הליך הבוררות בפשרה - שהמבקשת לא עמדה בכל חלק ממנה ולא שילמה פרוטה.
לאחר שהתחייב מנהל המבקשת לשלם את החוב בתשלומים בפני הדיינים בבית דין צדק - ועובדת הפשרה נרשמה בפרוטוקול - חזר בו מנהל המבקשת מהסכמתו, מספר ימים לאחר מכן ולא שולם דבר. מפליא, כי לאחר התנהלות זו, מעלה המבקשת את טענותיה.
לאחר דברים אלה, החליטה המשיבה לפנות לבית המשפט ולא לקיים עוד הליכים בפני בית דין צדק, ההליך בפני בית דין צדק הסתיים כעולה מן הפרוטוקול שצירפה המבקשת לבקשה והסכמת המשיבה לנהל הליך בוררות בבית דין צדק, אינה עומדת עוד. מדובר בהליך וולונטרי ומשהתחייבה המבקשת לפשרה ולא עמדה בכל חלק ממנה, אין כל היגיון או טעם לחזור לערכאה זו והמשיבה עומדת על זכותה לנהל הליך בבית המשפט.

דיון

חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 [תיקון אחרון 10/7/74]
5. עיכוב הליכים בבית המשפט
(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות

הפתרון שנקט בו המחוקק הוא על דרך הביניים, במגמה למנוע הפרה של הסכם בוררות, מוסמך בית המשפט לעכב את הדיון בפניו במקרה שתוגש אליו תובענה. כתוצאה מכך, לא יוכל התובע לברר את תביעתו בבית המשפט. התוצאה דומה לצו מניעה, לבקשת הנתבע, אילו היה יכול לנקוט בצעד זה. הברירה שתעמוד בפני התובע תהיה לוותר על התביעה, או לקיים את ההסכם ולהגיש את תביעתו לבוררות.
"נטייתו של בית המשפט חייבת להיות כמה שאפשר לבצע הסכם בוררות שנעשה ולחזק את מעמדו של הבורר", ע"א 223/78 פלכטר נ' פשפיורקה פ"ד לג (1) 414.

התנאים לבקשת עיכוב הליכים:

  1.      קיום הסכם בוררות - סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר הסכם בוררות כהסכם בכתב,כלומר עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק יכול להינתן רק מקום שקיים הסכם בוררות בכתב בין הצדדים. הסכמה לבוררות בעל פה אמנם מחייבת כהסכם, אך לא ניתן לקבל סעד של עיכוב הליכים לפי סעיף 5, התרופה תהיה תביעה לפיצויים על הפרתו.
  2.      הוגשה תובענה לבית המשפט - אין בית המשפט מפעיל סמכותו לפי סעיף 5, אלא אם כן הוגשה בפניו תביעה.
  3.      התובענה הוגשה לגבי סכסוך שההסכם בוררות חל עליו - יכול הנתבע לבקש עיכוב הליכים, אם יוכיח לא רק שקיים הסכם בוררות בינו לבין התובע, אלא גם שההסכם הבוררות חל על אותו סכסוך לגביו מוגשת התובענה.
  4.      מבקש העיכוב- בעל דין שהוא צד להסכם - פקודת הבוררות קבעה, כי הבקשה לעיכוב הליכים יכולה להיות מוגשת על ידי ונגד כל צד מהצדדים למו"מ המשפטי. החוק, לעומת זאת, מצמצם ומורה, כי הזכאי לבקש עיכוב הליכים הוא "בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות".
  5.      נכונות לקיום הבוררות - הנתבע צריך להוכיח, כי היה מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות או להמשיכה וכי הוא עדיין מוכן לכך בשעת הגשת הבקשה.
  6.      מועד הגשת הבקשה - על הנתבע להגיש את הבקשה לעיכוב הליכים ככל המוקדם ולא יאוחר מהיום בו טען לראשונה לגופו של עניין התובענה.


שיקול דעתו של בית המשפט. הסכמה למסור סכסוך לבוררות אין בה, כאמור, כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט לדון בעניין. בית המשפט, הוא שיחליט אם להיענות לבקשה לעכב את ההליכים בפניו, משום שנערך הסכם בוררות בין הצדדים, או לסרב לה ולהמשיך לדון בתביעה, למרות ההסכם. בדרך כלל נוטה בית המשפט לעכב את ההליכים בתביעה שבפניו. עיכוב הליכים על פי סעיף 5 נתון לחוק לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בעניין ובית המשפט לערעורים ימעט להתערב בו. הגישה היא, שבית המשפט ישקול אם לסרב לבקשה שכן המגמה היא שסכסוך אשר הוסכם למסרו לבוררות - באמת יידון בה. רק אם יש טעם מיוחד שלא לעכב את הדיון, רק אז יסרב בית המשפט לבקשה. דבר זה מטיל את נטל ההוכחה על המתנגד לבקשה ועליו להוכיח ולשכנע את בית המשפט מדוע אין לעכב את ההליכים.

פרופ' סמדר אוטולנגי, "בוררות דין ונוהל" מהדורה שלישית מורחבת, תשנ"א 1991, הפצה דע-פורט בע"מ רמת גן, עמ' 111 -144 .

הפסיקה גם קבעה תנאים ברורים למתן עיכוב הליכים:

ברע"א 254/88 קיבוץ קדרים נ' מורד נקבע כי :

"על פי סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח 1698, אחד התנאים למתן עיכוב הליכים בתובענה ע"י הוא,כי מבקש העיכוב היה ועודנו מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה. אין בית המשפט יכול להגיע לידי החלטה לעכב הליכים, בלא שמצויה לפניו ראיה, שמבקש העיכוב נכון לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשיכה. לא די בעובדה, שאין לפני בית המשפט ראיה כי מבקש העיכוב סירב לנהל את הבוררות, דרוש כי תהא לפניו ראיה פוזיטיבית כלשהי, כי מבקש העיכוב היה ועודנו מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשיכה.

במקרה דנן, אכן שטר הבירורין אשר צורף לבקשת המבקשת מעיד, כי הצדדים מנהלים הליך בוררות. גם המשיבה אינה מכחישה זאת.
טענת המשיבה כי הליך הבוררות הסתיים, עומדת בניגוד לטענת המבקשת, כי הליך הבוררות קיים ולא הסתיים. לעניין מהותי זה, קיימת מחלוקת בין הצדדים. פרוטוקול הבוררות שצורף בעמוד 4 נאמר "התפשרו ביניהם" ויש לבחון אם תם הליך הבוררות.

חוק הבוררות מגדיר בסעיף 20 לחוק מה הדרישות הצורניות של פסק בוררות,
חוק הבוררות, תשכ"ח-1968
20. צורת פסק בוררות
"פסק הבוררות יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך החתימה; בבוררות לפני בוררים אחדים, די בחתימת רובם אם צוין בפסק ששאר הבוררים אינם יכולים או אינם רוצים לחתום עליו."

המשיבה טוענת, כי הצדדים התפשרו בניהם, אך פשרה זו לא קיבלה תוקף של פסק בוררות.

די לי באמור לעיל ובעיקר לאור העובדה, כי פסק הבוררות לא חתום כדרישת החוב, בכדי להורות על עיכוב ההליכים.

ב"כ המשיבה ימציא תוך 7 ימים מהיום אישור על סיום הליכי הבוררות.
במידה ולא יומצא האישור, יעוכבו ההליכים.

אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הליך תלוי ועומד

  2. צו לעיכוב הליכי מכרז

  3. עיכוב הליכים בוררות

  4. עיכוב הליכי מכרז למשרה

  5. עיכוב הליכי מאסר מזונות

  6. עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  7. עיכוב הליכי פינוי של חלקה

  8. הסכם בוררות - עיכוב הליכים

  9. עיכוב זמני של נקיטת הליכים

  10. בקשה לעיכוב הליכי מימוש נכס

  11. הליך תלוי ועומד תביעת פינוי

  12. עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות

  13. עיכוב הליכים עד להמצאת ערבות

  14. עיכוב הליכים הליך תלוי ועומד

  15. הליך תלוי ועומד - עיכוב הליכים

  16. עיכוב הליכי הוצאה לפועל בערעור

  17. בקשה לצו עיכוב הליכי מימוש משכון

  18. תשלום ארנונה עיכוב הליכי הוצל''פ

  19. בקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות

  20. עיכוב הליכי גבייה לפי פקודת המיסים

  21. עיכוב הליכים לאחר מינוי כונס נכסים

  22. ערעור על עיכוב הליכים בהליך בוררות

  23. דחיית בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  24. עיכוב הליכי הוצאה לפועל מכוח פסק דין

  25. עיכוב הליכי מימוש משכנתא בהוצאה לפועל

  26. עיכוב הליכים בהוצאה לפועל בתיק המזונות

  27. בקשה לעיכוב הליכים - סעיף 5 לחוק הבוררות

  28. עיכוב הליכים אזרחי עד לסיום ההליך הפלילי

  29. בקשת נאמן על נכסי פושט רגל לעיכוב הליכים

  30. אי הגשת תביעה לאחר עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  31. בקשת צו מניעה זמני לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון