הגשת בקשת רשות ערעור בטעות כשהערעור בזכות

בית המשפט ציין כי המערער אשר הינו עורך דין פעיל, היה צריך להיות מודע לכך, כי עפ"י סעיף 80 (ב 1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, כי ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה, הוא ערעור בזכות ואין צורך לבקש רשות לכך.

בשל אופיו הטרדני וחסר התכלית של הערעור - שהיה צריך להיות ברור מראש למערער שהוא עורך דין, בית המשפט חייב את המערער לשלם למשיבה את הוצאותיה בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

להלן פסק דין בנושא הגשת בקשת רשות ערעור בטעות כשהערעור בזכות:

פ ס ק - ד י ן

1.     המערער שהינו החייב בתיק הוצאה לפועל מזונות, הגיש לבית משפט זה בקשה - שכותרתה "בקשת רשות ערעור" - נגד המשיבה (אשתו לשעבר).

2.     ביום 11.6.87 אושר הסכם גירושין בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי, ובו נקבע סכום המזונות שעל המערער לשלם למשיבה עבור מזונותיהם של ארבעת ילדיהם.
בחודש ינואר 1991 ניתן פסק דין נוסף ע"י כב' השופטת ע. ארבל שלפיו אושר הסכם נוסף בין הצדדים לגבי סכום המזונות (שהופחת).
אני מניח, כי פסקי הדין הנ"ל הם שמבוצעים בלשכת ההוצל"פ בתיק הנ"ל.

3.     המערער לא צירף לכתב הערעור את הבקשה שהגיש לראש ההוצל"פ ושבגין ההחלטה לגביה הגיש את הערעור, אולם ב"תמצית הבקשה" (נומרטור מס' 07-15727-97-0) נרשם כי המערער ביקש לסגור את תיק ההוצל"פ.

נימוקי הבקשה היו כנראה, כפי שנרשם בכתב הערעור ובסיכומיו של המערער, כי על ראש ההוצאה לפועל להפסיק את הליכי ההוצאה לפועל לגביית חוב המזונות ממנו וזאת מפני "שהמשיבה לא קיבלה רשות לפעול בהליכי ההוצאה לפועל בענייני מזונות הקטינים" (סעיף 4 להודעת הערעור).
בסעיף 7 לסיכומיו כותב המערער: "החוק אוסר פניה אוטומטית להליכי ההוצאה לפועל במקרים הבאים:

- ...
- ...
- כל עניינו של קטין, למעט רכושו ובכלל זה מזונות ואחזקה".
בכל המקרים הנ"ל המבקש טוען כי יש לבקש רשות בית המשפט לענייני משפחה על מנת להפעיל הליכי הוצל"פ.
המערער מתכוון כנראה להוראות סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק).

4.     שני פסקי הדין למזונות ניתנו כאמור, האחד בשנת 1987 והשני בשנת 1991 ואילו תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 1994.
מאידך החוק נכנס לתוקף רק ביום 7.8.95 - לפיכך אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לבצע עפ"י סעיף 7 לחוק, את פסקי הדין שניתנו לפני כניסת החוק לתוקף הואיל וכפי שאמר ד"ר זוסמן:
"הכלל שסמכותו העניינית של בית משפט מתגבשת ביום הגשת התובענה" (ר' ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, עמ' 58).

שיקול נוסף שיש לעיין בו הוא, שמפני שסעיף 7 לחוק, העביר סמכות מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט לענייני משפחה, אין לראות בו חוק דיוני, אלא חוק מהותי ולכן לא יחול סעיף 7 על ענין שהיה תלוי ועומד בלשכת ההוצאה לפועל לפני תחילת תוקפו של החוק (ר' ד"ר זוסמן, שם, בעמ 416).

5.     בכך היה ניתן לסיים את הדיון בערעור זה, אולם שלא לצורך מכיוון שהמערער שם יהבו על פרשנותו הוא את המונח "רכוש" שבסעיף 7 לחוק, אף אני אדון בכך.

6.      סעיף 7 לחוק קובע:

"הליכי בביצוע בתובענה... בעניינו של קטין, למעט בענייני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין".

אין ספק כי מזונות הם בגדר "עניינו של קטין".
המערער טוען, כי המונח "רכוש" של הקטין, שהוצא מגדר העניינים המבוצעים ע"י בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, אינו כולל את מזונותיו והוא נכלל בביטוי "עניינו של קטין" ולכן על בית המשפט לבצע את גביית המזונות מהחייב במזונות קטין, אלא אם הורה על ביצוע פסק הדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ומאחר ובית המשפט לא הורה כאמור, אין ללשכת ההוצאה לפועל סמכות לבצע את פסקי הדין שבהם המערער חוייב בגין מזונות ילדיו הקטינים.

7.     המערער טוען בתוספת לסיכומיו כי "לא יכול להיות טענה מגוחכת יותר מזו, ההופכת "דמי מזונות" לרכושו של אדם (חיפשתי במילון ולא מצאתי הגדרה דומה)".
"האם אמצעי מחיה הם רכושו של אדם? האם בגדיו שלגופו הינם רכושו של אדם?".
"לו היה מדובר ברכוש היה ניתן לעשות בהם עסקה כמו בכל קנין דהיינו, למוכרם, לשעבדם, לעקלם וכיו"ב - והחוקים במדינת ישראל אוסרים "לגעת" בכספי מזונות ובוודאי שאינם רכוש או אפילו "אבק של רכוש".
טענתו האחרונה של המערער מחייבת מסקנה הפוכה, אם מזונות לא היו בגדר רכוש, לא היה צורך לחוקק חוקים האוסרים על עשיית עסקאות
בהם (במידה וחוקים כאלה, אכן קיימים).

ולענין החיפוש שהמערער ערך במילון, כבר אמר השופט ברק (כתוארו אז) כי:

     "מילותיו של חוק אינם מבצרים, שיש לכבשם בעזרת מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי, המשתנה על פי נסיבות הזמן והמקום, לשם הגשמת מטרתו הבסיסית של החוק".
     ע"פ 79/787 מזרחי נ' מדינת ישראל לה (4) 421, 427.

8.     יש לפרש את המונח "רכוש" בסעיף 7, לחוק, לפי תכליתו של החוק, ופירוש זה מחייב את המסקנה, כי הכוונה במונח "רכוש" היא לכל "אינטרס אשר יש לו ערך כלכלי" כדברי הנשיא ברק בע"א 93/6821:

     "למושג "קנין" משמעויות שונות, על פי ההקשר בו הוא מופיע. דומה שבמישור החוקתי מונחת ביסוד הזכות ההגנה על הרכוש. קנין הוא כל אינטרס אשר יש לו ערך כלכלי. על כן, משתרע הקנין לא רק על "זכויות קנייניות" (במובן שניתן להן במשפט הפרטי - כגון, בעלות, שכירות וזיקת הנאה) אלא גם על חיובים וזכויות בעלי ערך רכושי שנרכשו על פי המשפט הציבורי".
     (ר' ע"א 93/6821 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי פד"י מט (4) 224, פסקה 87).
     (ור' גם הגדרת נכס בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל "כל זכות קיימת או עתידית").

ד. בר אופיר דן בספרו בסעיף 7 לחוק ואלה דבריו:

"פסקי דין הכרוכים בזכויות רכושיות של קטינים יוסיפו להתבצע בהוצאה לפועל בהתאם לדין הקודם, ובהם: פסקי דין למזונות וחיובים כספיים אחרים שניתנו לטובתם ובאים בגדרם של ענייני משפחה כמשמעותם בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה".
(ר' ד. בר אופיר, ההוצאה לפועל הליכים והלכות, מה' 4, עמ' 167).

פרופ' י. ויסמן כותב בספרו דיני קנין, חלק כללי:

"זכויות רכושיות הן אותן זכויות הניתנות להערכה בכסף".
(ר' . ויסמן, שם, בעמ' 55).

פרופ' ד. פרידמן, כותב בספרו, דיני עשיית עושר ולא במשפט:

     "למונח "רכוש" שבסעיף 5 לחוק עשיית עושר, יש ליתן פירוש רחב. הוא כולל לא רק זכויות קנין (בין בנכסים מוחשיים ובין בנכסים בלתי מוחשיים דוגמת פטנט, זכות יוצרים וכו'), אלא גם זכויות אישיות ואפילו אינטרס כדוגמת מוניטין".
     (ר' ד. פרידמן, שם, בעמ' 100).

9.     לפיכך, המונח "רכוש" הוא רחב הרבה יותר ממה שהמערער מנסה לייחס לו והוא כולל גם את זכותם של הקטינים למזונות כפי שנקבע בפסקי הדין שניתנו לטובתם.

10.     לפיכך אני קובע כי בערעור אין כל ממש ואני דוחה אותו.

11.     המערער, שהוא עורך דין פעיל, היה צריך להיות מודע לכך, כי עפ"י סעיף 80 (ב 1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, כי ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה, הוא ערעור בזכות ואין צורך לבקש רשות לכך.

12.     בשל אופיו הטרדני וחסר התכלית של הערעור - שהיה צריך להיות ברור מראש למערער שהוא עורך דין, אני מחייב את המערער לשלם למשיבה את הוצאותיה בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת רשות ערעור - בוררות

  2. ערעור על מחיקת בקשת רשות ערעור

  3. בקשת רשות ערעור - עבירות מע''מ

  4. רשות ערעור לעליון על החלטות בוררות

  5. בקשת רשות ערעור על החלטה לפנות נכס

  6. אי הגשת בקשת רשות ערעור של החייב בזמן

  7. בקשת רשות ערעור - ועדה רפואית עליונה

  8. בקשת רשות ערעור - צו למינוי כונס נכסים

  9. רשות ערעור שני על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  10. הגשת בקשת רשות ערעור בטעות כשהערעור בזכות

  11. איחור בהגשת בקשת רשות ערעור (פגרת חג הסוכות)

  12. בקשת רשות ערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל

  13. בקשת רשות ערעור לעליון על פסק דין בתיק משפחה

  14. רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות

  15. בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לרכישת נכס בכינוס

  16. ערעור על דחיית בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור

  17. הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין מחוזי

  18. בקשת רשות ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 58 לחוק ההוצל"פ

  19. בקשה למתן רשות ערעור על החלטה לגבי זכאות למעמד דייר מוגן

  20. צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009

  21. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל - בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון