הארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי

בית המשפט ציין כי מתן הארכת מועד להגשת הודעת צד ג', כמבוקש בבקשה שהוגשה תוך שיהוי ניכר, עלול לגרום נזק רב לתובעים, שכן ניהול הליך בהודעת צד ג' בשלב מאוחר, יגרום לדחיית הדיון, בכך שיצריך משלוח הודעה ומתן אפשרות לצד ג' להתגונן כראוי.

להלן החלטה בנושא הארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי:

החלטה

בבקשתה מיום 10/4/07 עתרה הנתבעת להאריך את המועד להגשת הודעת צד ג' כנגד הסתדרות מדיצינית הדסה ולהגשת חוות דעת נוספות, עד ליום 18/5/07.

על פי תקנה 220 לתקנות סדר הדין האזרחי, הודעת צד ג' תוגש במסגרת הזמן המוקצב להגשת כתב הגנה, במקרה שהתובענה נפתחה במסירת כתב תביעה (תקנה 216), אלא אם כן בית המשפט או הרשם קבע מועד אחר לכך.
השאלה היא, האם קיימת בענייננו הצדקה להתיר את הגשתה של הודעת צד ג', בעיתוי הנוכחי.

התביעה הוגשה ביום 15/8/04, בגין רשלנות רפואית נטענת מצד הנתבעתת, שעל פי הנטען, איחרה באיבחון מחלת הלוקמיה אצל התובעת.
התובעת טענה, כי הרופא מטעם הנתבעת לא מסר לה כי תוצאות בדיקת הדם שערכה בשנת 1997 היו פתולוגיות, ולא ביקש לערוך כל בירור נוסף (למרות קיומם של סימפטומים נוספים), כך שרק בשנת 1999 נודע לתובעת כי היא חולה בלוקמיה.
ביום 11/5/99 עברה התובעת השתלת מח עצם מאחותה, וביום 10/8/99 התפתחו אצל התובעת סימנים חריפים של מחלת השתל כנגד המקבל (GVHD), המתאפיינת בהתקפה של תאים חיסוניים של השתל כנגד המטופל שאצלו בוצעה ההשתלה.
התובעת טענה, כי המחלה מתבטאת אצלה בהתפתחות של פגיעה רב מערכתית, ובמשך הזמן, חלה החמרה במחלה, ונוצרו זיהומים בעקבות הטיפול התרופתי לדיכוי המערכת החיסונית.

מכתב התביעה ניתן להסיק, כי מחלת השתל נגד המקבל התפתחה בעקבות האיחור שבאבחנת מחלת הלוקמיה. לטענת התובעת, אבחון מוקדם של מחלת הלוקמיה היה מוביל להשתלה במועד מוקדם יותר, ובכך מצמצם באופן משמעותי את הסיכון של התובעת ללקות במחלת השתל נגד המקבל.

התובעת צירפה לכתב התביעה את חוות דעתו של פרופ' ראובן אור, מהמחלקה להשתלת מח עצם בבית החולים הדסה עין-כרם.
פרופ' אור בחן את אופן התפתחות המחלה אצל התובעת, וסקר את הגורמים השונים שעל פי המחקרים הרפואיים, משפיעים על תוצאות ההשתלה של תאי אב המטופויאטיים. פרופ' אור קבע, בין היתר- "החיזוי הכי טוב לתוצאות ההשתלה הוא הערכת שלב המחלה בזמן ההשתלה. CML בשלבים מתקדמים, חוזה באופן ברור תוצאות פחות טובות מאשר שלב כרוני ראשוני. יותר מ-50% מכל המטופלים שעברו השתלה בשלב הכרוני הראשוני סביר להניח שיחיו למעלה מ-10 שנים לאחר ההשתלה. בשלב מואץ יותר של המחלה הנתונים יורדים ל-25% ומתחת ל-10%-15% לאלו שעברו את ההשתלה כשהם בשלב המשבר החריף (blast crisis)".
בנוסף, קבע פרופ' אור, כי קבלת טיפול מכין הולם לפני ההשתלה עשוי להעלות את הסיכוי להצלחת ההשתלה, שכן הוא מקטין את פעילות המחלה, מדכא את תגובת הגוף כנגד השתל ויוצר מרחב לתאי האב הנתרמים.
בסיכום דבריו קבע פרופ' אור, כי קיים קשר ישיר בין מרווח הזמן של האבחון וההשתלה לבין סיבוכים ישירים של השתלת מח עצם, בעיקר בכל מה שקשור למחלת השתל נגד המקבל. פרופ' אור קבע כי ניתן היה לאבחן את מחלת הלוקמיה אצל התובעת בשלב מוקדם יותר, לאור ספירת הדם הבלתי תקינה שהתקבלה בחודש אוגוסט שנת 1997, שאז התובעת היתה בסיכון נמוך יותר בכל הנוגע להתפתחות מחלת השתל כנגד המקבל בצורתה החריפה והכרונית, אלא שכתוצאה מהאיבחון המאוחר, התובעת לא עברה את ההשתלה בשלב מוקדם, ולכן לא הוקטנה דרגת הסיכון של הנזק הבריאותי בעקבות ההשתלה.
מסקנותיו הרפואיות של פרופ' אור מעידות על כך שלשיטתו, האיבחון המאוחר של מחלת הלוקמיה הוביל למחלת השתל נגד המקבל. כלומר, מבחינת פרופ' אור, קיים קשר סיבתי רפואי בין האיבחון המאוחר לבין הבעיות הרפואיות שהתעוררו לאחר השתלת מח העצם, וזאת למרות שקיימים גורמי סיכון נוספים לבעיות אלה, שתוארו גם הם בחוות הדעת.

קיומם של גורמי הסיכון הנוספים, כפי שתוארו, במקביל לאיבחון המאוחר, מגבשים בסיס חזק לצורך הלכאורי, מבחינת הנתבעת, להגשת הודעת צד ג' כנגד הסתדרות מדיצינית הדסה, שכן כאמור, ההשתלה בוצעה בבית החולים הדסה.
למרות זאת, כידוע, הנתבעת לא ראתה לנכון, באותו שלב, להגיש הודעת צד ג'.

מעבר לכך, ביום 5/6/06 הוגשה חוות דעת מטעם הנתבעת, שנערכה על ידי ד"ר משה ישורון, מנהל היחידה להשתלות מח עצם, שדנה בשאלת קיומו של קשר בין האיחור באבחנה של מחלת הלוקמיה לבין גורמים אחרים שתרמו לסיבוכים בתוצאות ההשתלה.
בחוות הדעת, קבע ד"ר ישורון, כי הסיבוכים שנגרמו לתובעת בעקבות ההשתלה, אינם תוצאה ישירה של האיחור באבחנה ובהשתלה.
בנוסף, סקר ד"ר ישורון גורמים רבים נוספים שהשפיעו לרעה על תוצאות ההשתלה, וקבע כי שיטת הטיפול המונע שהונהגה בבית החולים הדסה, לפיה ניתן ציקלוספורין בלבד ולמשך זמן קצר בלבד, ייתכן שהגבירה את הסיכון ללקות במחלת השתל כנגד המקבל והעלתה את רמת חומרתה. ד"ר ישורון קבע כי גם אם האיחור באבחנה ובהשתלה הגבירו את הסיכונים הכרוכים בהשתלה, הרי שבכל מקרה לא היה מקום להפנות את התובעת להשתלה כשיטת טיפול ראשונה.

גם בהינתן מסקנות רפואיות אלה, שמתייחסות בגלוי לחלקו של ביה"ח הדסה באחריות לסיבוכים שנגרמו בעקבות ההשתלה, והובעו על ידי מומחה רפואי מטעם הנתבעת עצמה, הנתבעת לא מיהרה לבקש הארכת מועד להגשת הודעת צד ג', אלא הגישה את בקשתה רק כתשעה חודשים לאחר מכן.

כידוע, טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו אינם מצדיקים הארכת מועד, וככל שמשך האיחור ארוך יותר, יגבר משקלם של הנימוקים המצדיקים את דחיית הבקשה (בר"ע 3253/98 Catalina Investment Inc. נ' ראוחי והאסמכתאות הנוספות המאוזכרות שם. יש לציין כי באותו מקרה, דובר על בקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד ד').

בת"א (מחוזי נצרת) 1250/04 שירותי בריאות כללית נ' אלקיש קבעה כב' השופטת מוניץ כי מתן הארכת מועד להגשת הודעת צד ג', כמבוקש בבקשה שהוגשה תוך שיהוי ניכר, עלול לגרום נזק רב לתובעים, שכן ניהול הליך בהודעת צד ג' בשלב מאוחר, יגרום לדחיית הדיון, בכך שיצריך משלוח הודעה ומתן אפשרות לצד ג' להתגונן כראוי.

דברים אלה ישימים לחלוטין לענייננו. אני סבור כי אין הצדקה להארכת המועד, שעה שכבר בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, מצויה תשתית ראשונית לצורך בהודעת צד ג' כנגד הסתדרות מדיצינית הדסה. אמנם, התובעת עצמה לא ראתה לנכון לתבוע נתבע נוסף כלשהו, ושיקוליה עימה, אך אין בכך כדי להצדיק את מתן הרשות כעת, מה גם שהנתבעת לא "מאבדת" את עילתה כנגד צדדי ג', אם תחוייב בתובענה זו.

כאמור, הנתבעת עתרה גם להאריך את המועד להגשת חוות דעת נוספות.
בתגובתה לבקשה, הסכימה התובעת לקצוב לנתבעת מועד אחרון להגשת חוות דעת בעניין הנזק בלבד.
בדיון מיום 23/12/07 חזרה בה ב"כ התובעת מהסכמה זו, אך למרות זאת, אני רואה לנכון לאמץ את עמדתה הראשונית, ולהתיר הגשת חוות דעת מטעם הנתבעת לעניין הנזק בלבד, תוך 60 יום.

אני מורה על הגשת ראיות.
הצדדים יגישו ראיותיהם בתצהירים/תיקי מוצגים כדלקמן:
התובעת תוך 60 יום מיום הגשת חוות הדעת האמורה.
הנתבעת תוך 60 יום מיום שתקבל את תצהירי/מוצגי התובעת.
לא תורשה השמעת עדות שלא הוגשה בתצהיר, או הגשת מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא
ברשות בית המשפט, ולאחר הגשת בקשה כדין.
ימי פגרות יימנו.

תזכורת פנימית ליום 13.7.08 לצורך מעקב אחר הגשת הראיות והעברת התיק לקביעה בפני
המותב שישמע את ההוכחות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הודעה לצד שלישי

  2. הודעה לצד שלישי מעלית

  3. הודעת צד ג' בתביעת מזונות

  4. בקשה למחוק הודעה לצד רביעי

  5. בקשה למחיקת הודעה לצד שלישי

  6. הודעת צד ג' בית הדין לעבודה

  7. הודעה לצד שלישי בתאונת דרכים

  8. ערעור על דחיית הודעה לצד שלישי

  9. הודעה לצד שלישי נגד סוכנות ביטוח

  10. הארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי

  11. הודעה לצד שלישי בבית הדין לעבודה

  12. בקשה לתיקון הודעה לצדדים שלישיים

  13. הודעת צד ג' בהליך ערר ועדה מקומית

  14. קיבלתי הודעה לצד שלישי - מה עושים ?

  15. דחיית בקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד ג'

  16. הודעה לצד ג' בהליך בפני המפקח על המקרקעין ?

  17. הודעת צד ג' נגד קופת חולים בגין הוצאות אשפוז

  18. ערעור על הודעה לצד שלישי ששלחה קרנית נגד הנהג

  19. הודעה לצד שלישי נגד בעל הרכב בתביעה נגד קרנית

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון