הארכת מועד לביטול פסק בוררות

להלן החלטה בנושא הארכת מועד לביטול פסק בוררות: החלטה 1. ביום 24.12.04 נחתם בין הצדדים הסכם בוררות. ביום 31.12.04, ניתן פסק בורר. פסק הבורר נשלח לב"כ המשיבים ביום 16.1.05. ב"כ המשיבים אישר בכתב את קבלת מכתבו של ב"כ המבקשת שכלל את פסק הבורר. ביום 23.5.05 הוגשה מטעם המבקשת בקשה לאישור פסק בוררות. 2. ביום 30.5.05 הוגשה בש"א 4622/05 בה ביקשו המשיבים להאריך את המועד לביטול פסק הבוררות. ב"כ המבקשת מתנגד לבקשה. 3. סעיף 23(ב) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע: "לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו." בסעיף 27 לחוק נקבע: "המועד לבקשת ביטול (א) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ. (ב) ……........................................ (ג) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר. (ד) המועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף (24(1)…...." (הדגשה שלי - נ.ז.) עפ"י תקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ"ט- 1968 (טופס 3 לתוספת) מוזהר המשיב בבקשה לאישור פסק בורר: "...אם לא הגשת בקשה לביטול הפסק על סמך אחת העילות האמורות בסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, וזאת תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת הודעה זו לידיך או תוך המועד האמור בסעיף 27 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, הכל לפי התאריך המוקדם יותר, יהא בית המשפט רשאי לאשר את הפסק בלי לשמוע אותך." 4. הבקשה להארכת מועד כמו הבקשה לביטול פסק בוררות סומכת על סעיף 24(1) לחוק ובנוסף על סעיפים 24(2) עד 24(8). לאור האמור לעיל, לכאורה אין צורך בהארכת מועד לגבי הבקשה לביטול פסק בורר מכח סעיף 24(1) לחוק, שכן לצורך סעיף זה לא חלה מגבלת הזמן להגשת בקשה לביטול פסק בורר הקבועה בסעיף 27(א) לחוק, והמועד להגשת בקשת הביטול הוא, אם כן, תוך 15 יום מיום המצאת הבקשה לאישור פסק הבורר. יודגש, כי אין באמור, שאינו אלא לכאורה, אפילו רמז בשאלת סיכויי הצלחת הנטען, לאור העובדה שלכאורה הסכם הבוררות נחתם על ידי המשיבים, והשאלה לגופה תתברר בבוא העת. 5. לגבי יתר העילות בגינן מבוקש ביטולו של פסק הבורר, חלה מגבלת הזמן להגשת בקשה לביטול פסק בורר הקבועה בסעיף 27(א) לחוק ויש צורך בהארכת מועד בעניין זה. הארכת המועד תינתן רק מנימוקים מיוחדים שירשמו. בעניין זה ראה בש"א 9164/01 ר.א.מ מהנדסים קבלנים בע"מ (בפירוק נגד עמותת שכונת קוטגים בשועפאט ( בפירוק ) פ"ד נו (2) 481, 487 -489, (הובא בתגובת ב"כ המבקש) שם נקבע : "סעיף 27(א) לחוק הבוררות קובע, כי בית משפט לא ייזקק לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן פסק הבורר. כן נקבע, כי בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. לשון זה מהווה הד ללשון תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ "ד-1984, המתנה הארכת מועד שנקבע בחיקוק בקיומם של טעמים מיוחדים לכך. על רקע זה צוטטו בפסיקה בהסכמה דברים, אשר מתחו הקבלה בין שתי הוראות אלה לעניין מובנן (ראו דברי כב' השופטת שטרסברג - כהן ברע"א 5896/95 סיליס נ ' אלקנה פ"ד נ(477 (1, בפיסקה 5 לפסק דינה). (ב) דומה, כי בכל הנוגע לחוק הבוררות הצורך בקיומם של טעמים מיוחדים למתן ארכה נובע לא רק מן השיקול החל ברגיל, של הגנה על ציפיות הצד השני להתדיינות כי לא יוטרד עוד בחלוף המועד הקבוע בחוק. בענייני בוררות נפסק, על רקע לשונו של סעיף 27 האמור וההסדר הקבוע בו, כי "אי-אפשר לטעות בכוונתו ומגמתו של החוק להביא לידי גמר, מוקדם ככל האפשר, של ההליכים הכרוכים בקיומה של הבוררות" (דברי כב' השופט מ' בן דרור בע"א 266/83 עודה נ' טבעוני פ"ד לט(632 (2). דברים אלה נגזרים מתכליתו הכוללת של חוק הבוררות היא "לעשות את מוסד הבוררות למכשיר יעיל ומהיר לפתרון סכסוכים ולחזק במידה רבה את סופיות פסק הבוררות בהשואה למצב שהיה קיים עד כה" (דברי כב' השופט ברנזון בע"א 209/70 חביבאללה נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין, פ"ד כה(108 (1, בעמוד 112)." 6. גם כשהמבקש אינו חייב להראות טעם מיוחד לבקשתו להארכת מועד, המועד לא יוארך כדבר שבשגרה. (ראה זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמוד 888.) בענייננו, מדובר במועדים הקבועים בחיקוק ואין להאריכם ללא טעם מיוחד. "...בעיקרון ניתן להאריך מועד בשל טעם מיוחד, כאשר הנסיבות שבעטיין חל האיחור הן חיצוניות ואינן בשליטתו של בעל הדין, להבדיל מטעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו העשויים שלא להצדיק הארכת מועד, אם לא הצביע המבקש על קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים את הדבר." (ראה בספרו הנ"ל של זוסמן, עמ' 890). לרשלנות משקל רב בהחלטות בבקשות להארכת מועד כנגד המבקש. בבש"א 6235/00, רמי זבידאת נ' פקיד השומה חיפה, דינים עליון כרך נח, 396, נפסק על ידי כב' הרשמת של בית המשפט העליון, כי אפילו שריפת משרדו של בא כוח המערער, כשהצטרפה לסיבה הנ"ל רשלנות באי הגשת הערעור במועד, אינה סיבה להארכת מועד. 7. לא הובא בבקשה להארכת מועד נימוק מיוחד להארכת המועד המבוקשת. ב"כ המשיבים קיבל לפני חודשים רבים את פסק הבורר ולא הוגשה בקשה לביטולו מכוח סעיפים 24(2) עד 24(8) לחוק. גם אם תתקבל הטענה, שלמרות חתימתם המשיבים לא ידעו שחתמו על הסכם בוררות, הרי לפחות מבחינת המועדים להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות מכוח סעיפים 24(2) עד 24(8) לחוק, מרגע שבא כוחם קיבל את פסק הבוררות- טענה זו לא תועיל. 8. לאור כל האמור ניתן להגיש בקשה לביטולו של פסק הבוררות מכוח סעיף 24(1) לחוק בלבד. הבקשה להארכת מועד לביטולו של פסק הבוררות על פי סעיפים 24(2) עד 24(8) לחוק נדחית. הבקשה לביטולו של פסק הבורר תקובל לתיק בית המשפט, כפוף לתשלום אגרה, רק בנוגע לבקשה לביטול פסק הבורר מכח סעיף 24(1). בנסיבות העניין אין צו להוצאות.הארכת מועדיישוב סכסוכיםבוררותביטול פסק בוררות