בקשת רשות להתגונן ללא פירוט

נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן, טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה. להלן החלטה בנושא בקשת רשות להתגונן ללא פירוט: החלטה 1. התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים בגין חוב הנובע מהספקת דלקים ושמנים. התביעה הוגשה על סך של 1,955,555 ₪. על פי הטענה, הנתבעת 2 (להלן: "נדלק") היא שהזמינה את הסחורה, והנתבע 1 (להלן: "מסורי") ערב לפרעון החוב. 2. נדלק ומסורי ביקשו רשות להתגונן. שניהם כאחד טוענים כי מעולם לא הוזמנו מוצרים מהתובעת, אלא מחברה קשורה אליה, הנקראת דגש שרותי דלק (להלן: "שרותי דלק"). על כן, אין ולא יכול להיות חוב כלשהו כלפי התובעת. בנוסף טוען מסורי כי חתם על ערבות לחוב כלפי שרותי דלק ולא כלפי התובעת, וכאשר חתם על כתב הערבות, לא הופיע בו שמה של התובעת, שהוסף רק לאחר מכן, במירמה. עוד טוענים הנתבעים כי הוסכם ביום 13.12.2001 על הפחתת החוב הנטען בסכום של 480,000 ₪, הואיל וסכום זה שולם על ידי חברה אחרת, דגש נדל"ק. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי החוב בגין רכישת דלקים משרותי דלק נפרע במלואו, באמצעות שיקים שנמשכו על החלק ונמסרו לעופר שריה, מנהלן של התובעת ושל שרותי דלק, שרשם על גבי השיקים את הסכום לתשלום. לבסוף טוענים הנתבעים כי החוב הנתבע אינו נכון והם מבקשים גילוי של כל המסמכים הרלבנטיים לביסוס טענה זו, הואיל ובידם לא מצויים מסמכים כלשהם. 3. אין בסיס לטענה כאילו הדלקים לא נרכשו מהתובעת אלא מחברת שרותי דלק. ההתקשרות בין הצדדים נעשתה בהסכם מיום 30.1.2001, שצורף כנספח א' לכתב התביעה. הצדדים להסכם זה הם נדלק מצד אחד, ו"דגש- מוצרי נפט בע"מ/דגש שרותי דלק בע"מ" מהצד השני. משמע, התובעת בהחלט היתה צד להסכם עם נדלק. מסורי אישר בחקירתו כי נהג להזמין דלקים באמצעות הפקס (ע' 2 לפרוטוקול). על כן, הזמנות כאלה צריכות להיות ברשותו, ומהן ניתן ללמוד ממי בדיוק הוזמנו הדלקים. המנעותו של מסורי מהצגת ההזמנות, פועלת לחובתו. זאת ועוד, מסורי יכול היה, לו רצה בכך, להמציא תצלומי שיקים בהם שילם עבור הסחורה, כדי לבסס את טענתו כי הנפרעת הינה שרותי דלק ולא התובעת, אך לא עשה כן. אכן, השיקים נמסרו לידי עופר שריה, מנהל התובעת, ואינם ברשותו של מסורי, אך אם נפרעו, הם אמורים להיות מוחזרים לסניף בו מנוהל חשבונה של נדלק, ועל כן מסורי יכול היה לצלמם. לא בכדי הודה מסורי בחקירתו כי ייתכן והנפרעת היא התובעת, ולא שרותי דלק (ע' 4 לפרוטוקול). בנוסף, מסורי אישר כי קיימת אפשרות שקיבל חשבוניות הנושאות את שמה של התובעת (ע' 3 לפרוטוקול). ושוב, לו רצה לבסס טענה כי ההתקשרות היתה עם שרותי דלק לבדה, מדוע לא צירף את החשבוניות שקיבל כנגד התשלומים ששילמה נדלק, כדי להראות שהופקו על ידי שרותי דלק, ולא על ידי התובעת? גם העובדה כי ביום 10.10.2001 נחתם הסכם בין שרותי דלק לבין נדלק, לפיו הקימו סוכנות משותפת להפצת דלקים בשם "דגש נדל"ק סוכנויות הצפון", והתובעת אינה צד להסכם זה, אינה מלמדת כי ההתקשרות הקודמת, מיום 30.1.2001 לא היתה גם עם התובעת. אין גם למצוא בהסכם המאוחר כל אישור לכך שלא קיים עוד חוב כלשהו של נדלק כלפי התובעת. זאת ועוד, בס' 35 לתצהירו מודה למעשה מסורי כי עד ליום 10.10.2001, הדלקים נרכשו מהתובעת: "הנני להצהיר כי בהתאם להסכם סעיף 3.4 להסכם מחודש אוקטובר 2001 מוצרי דלק ירכשו אך ורק מחברת דגש שרותי דלק ולא מהמשיבה כפי שבפועל בוצע עד כה" (הדגשה אינה במקור). 4. אין בסיס לטענה כאילו ערבותו של מסורי ניתנה אך ורק לטובת שרותי דלק, ולא לתובעת. כתב הערבות עליו חתם מסורי (נספח ב- 2 לכתב התביעה) הוא מסמך מודפס, המופנה אל התובעת. הפרטים היחידים שנוספו בכתב יד הם פרטיו האישיים של מסורי, שמה של נדלק, מועד החתימה- 5.4.2001, וכן חתימת ידו. על כן, טענתו של מסורי כאילו שמה של התובעת הוסף לאחר מעשה, כאשר מלכתחילה לא נשא כתב הערבות את שמה, אינה אלא טענת בדים. מסורי לא יכול היה להסביר כיצד ניתן היה לזייף את המסמך בנסיבות שכאלה, וכאשר נשאל האם המסמך אכן מזוייף, השיב כי "אני לא יודע, רק יודע שמסוגלים" (ע' 4 לפרוטוקול). למותר לציין כי מסורי גם לא הגיש תלונה למשטרה בגין מעשה הזיוף, כפי שניתן היה לצפות לו היה ממש בטענה זו. 5. הטענה כאילו החוב שולם באמצעות שיקים של נדלק, אינה יכולה להתקבל. מי שטוען כי פרע חוב מסויים, בוודאי כאשר הפרעון נעשה באמצעות שיקים, צריך לפרט את טענתו, מתי שילם, באיזה אופן, על חשבון איזה סכום, וכו'. בנוסף, מקום שהדבר ניתן, יש לבסס את טענת הפרעון באסמכתאות. לא די בטענה הסתמית כי החוב שולם. כפי שנקבע בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 199-200. "כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן... טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה." (ראה גם ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 138-139 וכן בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין נ' בנק המזרחי פ"ד מג(2), 172 , עמ' 175-176). במקרה דנן, לנוכח הטענה כי החוב נפרע באמצעות שיקים של נדלק, יכול היה מסורי בנקל להמציא דפי חשבון של נדלק, כדי לבסס את טענתו בדבר שיקים שנפרעו מן החשבון ופרעו את החוב בגין המוצרים שנרכשו, אך לא עשה כן. 6. גם הטענה כאילו יש להפחית מהחוב סכום של 480,000 ₪, תלוייה על בלימה. מסורי מסתמך לענין זה על הסכם בכתב יד מיום 13.12.2001, נספח י"א לתצהירו. ההסכם מוכתר בשם "הסכם החזר חוב נדל"ק לדגש" (מה שמהווה בפני עצמו הודאה בקיומו של חוב), ונרשם בו כי תילקח משכנתא בשווי מליון ₪ על הנכס המשועבד בגאולי תימן (הכוונה לנכס של מסורי), וכי דגש נדלק (חברה אחרת, בשליטת מסורי מצד אחד ועופר שריה מצד אחר) תפקיד 12 שיקים על סך 40,000 ₪ כל אחד, בערבותו האישית של מסורי. אין בפניי כל ראייה או אף טענה כי השיקים הללו אכן נפרעו בפועל, וממילא לא ניתן לקבוע בשלב זה כי יש להפחית את סכומם מהחוב נשוא התביעה. מסורי גם אישר בחקירתו כי "אני לא יודע אם נפרעו השיקים האלה..." (ע' 5 לפרוטוקול). מאידך, בתצהיר התומך בקשה למימוש משכון שהגישה התובעת (נספח י' לתצהירו של מסורי), נאמר בס' 6 כי הושג הסדר בענין סכום זה. מטעם זה לבדו יש ליתן רשות להגן לגבי סכום זה. 7. מסורי טוען כי לפי ההסכם מיום 10.10.2001 להקמתה של "דגש נדל"ק סוכנויות הצפון", כל החיובים ממועד זה ואילך צריכים להיות על שמה של החברה החדשה, ולא על שמה של נדלק. גם לגבי טענה זו יש ליתן רשות להגן, הואיל ובשלב זה הטענה לא נסתרה. 8. מסורי טוען כי ביקש ולא קיבל מסמכים שונים: הזמנות ותעודות משלוח. דא עקא, מסמכים אלה אמורים להיות גם ברשותו של מסורי, בתור מי שהזמין את הדלקים. באשר לחשבוניות, הרי שאלה ממילא אמורות להיות בידיו, כעולה גם מהודאתו בע' 3 לפרוטוקול. בנוסף, לא ברור מתי בדיוק דרש מסורי את המסמכים האמורים, שכן מכתבי הדרישה כלל אינם נושאים תאריך. יצויין כי התביעה הוגשה בחודש אוקטובר 2004, והבקשה הוגשה קרוב לשנה לאחר מכן, בחודש ספטמבר 2005, כך שהיה בידי מסורי די זמן והותר להוציא מכתב דרישה מסודר, דבר שלא נעשה. 9. סוף דבר, אין ליתן רשות להגן לגבי חיובים בגין רכישות שבוצעו עד ליום 10.10.2001 ועד בכלל. לגבי חיובים בגין רכישות שבוצעו לאחר מועד זה, תינתן רשות להגן. כמו כן, תינתן רשות להגן לגבי סכום של 480,000 ₪, לגביו הודתה התובעת בעבר כי הושג הסדר. התובע יגיש תצהירי עדות ראשית לגבי יתרת סכום התביעה בתוך 30 יום. הנתבעים יגישו תצהירי תשובה תוך 30 יום לאחר מכן. קדם משפט יתקיים ביום 9.2.2006 בשעה 11:30.בקשת רשות להתגונן