מהם התנאים לקבלת בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר ? הלכה פסוקה היא שלא במהרה ייעשה שימוש להכרעת תובענה בסדר דין מקוצר רק על פי כתב התביעה ונספחיה המצורפים, מבלי ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט. קיומו של הליך זה נועד למנוע דיון מיותר בתובענה אך ורק כאשר נעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. זאת יקבע כי למקרא תצהירו של הנתבע יעלה כי אין בו כדי הגנה לכאורית לביסוס חיץ כנגד טענות התביעה. בעניין זה נקבע כי די אם יראה הנתבע הגנה אפשרית ומשתמעת בדוחק רב על מנת להצדיק את מתן הרשות להתגונן. ואולם, על אף קיומם של כללים קפדניים אלו לזכותו של נתבע, שוב עדיין אין לנו לעשות הליך זה סרק, בדרך לבירורה של כל תובענה באופן המוציא שכר בהפסד. לשם כך, נקבעו להם כללי מנחים בפסיקה שבאמצעותם להטוות לנו הדרך, אם יש בטענה לכאורה כדי להצדיק את בירורה וליבונה בהליך משפטי סדור. בשלב זה, רשאי השופט לפסוק לזכות התובע אך ורק כאשר השתכנע שאין לנתבע הגנה כלשהיא ושלא נתעוררה כל נקודה הגיונית אשר ניתן להיאחז בה לטובתו, כך לדוגמא אם תמצא עילה חוקית לכאורית בטענות הנתבע אך זו מתבדית לחלוטין בחקירה הנגדית לא יתן ביהמ"ש לזה האחרון רשות להתגונן, אא"כ גרסתו אך נחלשה עקב אותה חקירה. בטענות משפטיות המשמשות הגנה לנתבע יוכל ביהמ"ש להכריע כבר בשלב הדיון בבקשה. כמו-כן, כאשר משית המבקש את הגנתו על טענות שבעובדה לא תינתן רשות להתגונן אימת שהנתבע לא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו, וזאת כשם שלא יתן ביהמ"ש יד למתן רשות להגן כאשר טענותיו העובדתיות של המבקש חסרות משמעות על פניהן או שאין הן אלא "הגנת בדים" במלווה במתן גרסאות סתומות, עמומות או סותרות את ההגנה גופא.בקשת רשות להתגונןסדר דין מקוצר