בעל דין הממתין להחלטה בבקשה לתיקון טעות בפסק דין לוקח על עצמו את הסיכון כי הוא עלול להחמיץ את המועד להגשת ערעור, היה ותידחה הבקשה. במצב דברים זה, פתוחות בפניו שתי אפשרויות: הגשת ערעור במועד ולחילופין, בקשה להארכת מועד. סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הדן בתיקון פסק דין, קובע דחייה של תחילת מרוץ המועדים להגשת ערעור. תכליתו של ההסדר בדבר דחיית מניין הימים היא למנוע סרבול יתר וחוסר יעילות כתוצאה מהגשת ערעור בשלב מוקדם מדי. שכן, לא פעם תיקון פסק הדין עשוי לייתר את הערעור ולמיצער מצריך עריכת תיקון בערעור שהוגש. להלן החלטה בנושא בקשה לתיקון פסק דין או הגשת ערעור: החלטה לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור. 1. ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לאשר בירורה של התביעה נגד המבקשת כתובענה ייצוגית. ההחלטה ניתנה ביום 21.11.2007 בהעדר הצדדים. לדברי המבקשת, נודע לה על ההחלטה ביום 26.11.2007 והיא הומצאה לידיה ביום 27.11.2007. הבקשה לפניי היא להאריך את המועד להגשת בקשה לרשות ערעור עד ל-30 יום לאחר שתתקבל החלטה בבית המשפט המחוזי בבקשה לתיקון טעות. הבקשה לתיקון טעות שהגישו המשיבים 1 - 3 (להלן - המשיבים) ביום 5.12.07, עניינה הגדרת קבוצת המבוטחים שתיוצג על ידי התובענה בתובענה הייצוגית. 2. בבקשה לפניי נטען כי המשמעות של תיקון ההחלטה, כפי שמבקשים המשיבים, הינה שינוי מהותי בהגדרת הקבוצה המיוצגת והחלת ההחלטה על תובעים בכוח נוספים רבים. על כן היענות לבקשה לתיקון החלטה יחייב תיקון הבקשה לרשות ערעור, תוך פגיעה ביעילות הדיונית ובזבוז זמן שיפוטי. המשיבים מתנגדים להארכת המועד. לטענתם, הבקשה לתיקון טעות עניינה טעות קולמוס טכנית שנפלה בהחלטת בית המשפט ואין מדובר בסוגיה עקרונית היורדת לשורש העניין או נוגעת לטעמים ביסוד החלטת בית המשפט. מכאן טענתם כי אם סבורה המבקשת שיש הצדקה להגיש בקשה לרשות ערעור, הכרעה בשאלת תיקון טעות הקולמוס אינה רלוונטית. 3. סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - החוק), הדן בתיקון פסק דין, קובע דחייה של תחילת מרוץ המועדים להגשת ערעור. תכליתו של ההסדר בדבר דחיית מניין הימים היא למנוע סרבול יתר וחוסר יעילות כתוצאה מהגשת ערעור בשלב מוקדם מדי. שכן, לא פעם תיקון פסק הדין עשוי לייתר את הערעור ולמיצער מצריך עריכת תיקון בערעור שהוגש. תחולת הוראה זו מותנה בכך שאמנם תוקן פסק הדין באופן שתוכנו השתנה (סעיף 81(ג) לחוק). כאשר בקשה לתיקון פסק דין נדחית, אין כל שינוי במועד בו החל מרוץ המועדים. שאלת מרוץ המועדים נגזרת, אם כן, מהתוצאה של הליך התיקון ואינה נובעת באופן אוטומטי מהחלתו. הסדר זה נועד למנוע שימוש לרעה במכשיר של בקשה לתיקון פסק דין, כדרך להביא להארכה בלתי מוצדקת לצורך הגשת ערעור (רע"א 2500/00 קריסטל נ' קריסטל (לא פורסם, 30.8.2000); בש"א 1031/06 עיריית תל אביב נ' מנחמי (1987) בע"מ (לא פורסם, 15.2.2006)). 4. יוצא, כי בעל דין הממתין להחלטה בבקשה לתיקון טעות לוקח על עצמו את הסיכון כי הוא עלול להחמיץ את המועד להגשת ערעור, היה ותידחה הבקשה. במצב דברים זה, פתוחות בפניו שתי אפשרויות: הגשת ערעור במועד ולחילופין, בקשה להארכת מועד. הגשת ערעור במועד עלולה לגרום לסרבול יתר וחוסר יעילות. לעומת זאת, הארכת המועד עשויה לחסוך הגשתו של הליך מיותר או את הצורך לשנותו. יחד עם זאת, עצם הגשתה של בקשה לתיקון טעות בבית המשפט המחוזי אינה מצדיקה היענות לבקשה להארכת מועד באופן אוטומטי. הארכת המועד טעונה "טעם מיוחד" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). השאלה האם הגשת בקשה לתיקון טעות עולה כדי "טעם מיוחד" להארכת מועד נבחנת על פי אמות המידה שגובשו לעניין "הליך תלוי ועומד" כטעם מיוחד. על פי אמות מידה אלה, בעת בחינת השאלה האם קיומו של "הליך תלוי ועומד" מקים טעם מיוחד למתן ארכה יוענק משקל לסוג ההליך התלוי ועומד, לשאלת הקשר שבינו לבין הערעור שיש להגישו, לסיכויי ההליך התלוי ועומד וכן למסגרת הזמן בה יוכרע (ראו: בש"א 9159/04 ניסן חקשורי נ' משה בובליל (לא פורסם; 20.10.2004). אמות מידה אלה מנטרלות את החשש כי היעתרות לבקשה תיתן יד להארכה בלתי מוצדקת, בניגוד לתכליתו של סעיף 81(ג) לחוק. הן משמשות מחסום בפני ניצול לרעה וחתירה תחת תכליתה של הוראת החוק. 5. במקרה שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד. הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך. למשיבים לא נוצרה ציפייה לסופיות ההליך והם הועמדו מבעוד מועד על כך שהמבקשת אינה משלימה עם החלטת בית המשפט קמא. הבקשה מתבססת על בקשה לתיקון טעות בפסק הדין שהוגשה מטעם המשיבים ולא מטעם המבקשת. במצב דברים זה, אין יסוד לחשש בדבר שימוש לרעה במכשיר של בקשה לתיקון פסק דין כדרך להביא להארכת מועד להגשת ערעור. נוכח טיב ההליך ונוכח העובדה כי הסתיים סבב התגובות לבקשה, ניתן להניח כי המתנה להחלטת בית משפט המחוזי לא תיארך זמן רב. אשר לזיקה בין ההליכים, אין חולק כי קיים קשר הדוק בין הבקשה לתיקון טעות לבין הליך הערעור, ככל שהדברים נוגעים להגדרת קבוצת התובעים בתובענה הייצוגית. גם אם הבקשה לתיקון טעות אינה משליכה על קביעות אחרות ועל רכיבים אחרים של ההחלטה עליהם בכוונת המבקשת לערער, לא ניתן לפצל את הליכי הערעור. מטעמים שביעילות דיונית מוצדק להמתין להחלטה בבקשה לתיקון טעות, כך שהבקשה לרשות ערעור, ככל שתוגש, תתייחס להחלטה בשלמותה ולכל נקודות המחלוקת. בנסיבות אלה, כאשר קיים סיכוי לכך שאם תתקבל הבקשה לתיקון טעות הדבר יצריך עריכת תיקון במתכונת הערעור ויש יסוד לסברה שהחלטת בית המשפט בעניין זה תינתן תוך זמן סביר, מתקיים אותו "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. הבקשה מתקבלת אפוא. המבקשת תמסור הודעה מעדכנת עם מתן החלטה בבית המשפט המחוזי בבקשה לתיקון טעות או עד ליום 3.2.2008, לפי המוקדם. לאחר מתן הודעה כאמור, ובהתאם לאמור בה, יוארך המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. תיקון פסק דיןערעור