בבקשה לצו עיקול זמני על המבקש לעבור 2 משוכות. האחת בהתאם לתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 כאשר עליו לשכנע את בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה. המשוכה השניה הינה בתקנה 374 (ב) לתקנות כאשר על המבקש לשכנע את בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. על מבקש צו העיקול לעמוד בשתי משוכות אלה ברמה גבוהה של שכנוע. להלן החלטה בנושא בקשה לצו עיקול זמני: החלטה 1. המבקשת הגישה תביעה כספית בסך 500,000 ש"ח כנגד המשיב 1 בעילה נזיקית, חוזית ועשיית עושר ולא במשפט. המבקשת הינה חברה לבנין. המשיב מחזיק 25% ממניות המבקשת, אשתו גב' עירה שקופף מחזיקה 25% מהמניות וחברת תמרת חברה לאחזקות והשקעות בע"מ מחזיקה 50% ממניות המבקשת, חברה זו הינה בבעלות מר עדני מנחם ומשפחתו. 2. המבקשת בנתה בנין בנתניה. אחת הדירות נמכרה לה"ה בלה ומיכל יקובצ'ק (להלן "הקונים") באותה עת היה המשיב 1 מנהל המבקשת. הקונים שילמו שני תשלומים וניתנו להם חשבוניות. לטענת המבקשת לא הפקיד המשיב את התשלומים בחשבון של המבקשת, אלא הוא ביקש שהשקים ימשכו ע"ש חברות אחרות שבבעלותו הישירה או העקיפה. מתוך התשלומים ששילמו הקונים הועברו שני שקים לחברות של המשיב 1. האחד בסך של 70,000 ₪ והשני בסך של 63,000 ₪. כמו כן לא הופקד בחשבון המבקשת סכום במזומן של 87,160 ₪ ועוד 88,700 ₪ בסה"כ 308,860 ₪. 3. המבקשת קיבלה לווי פיננסי מאת בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן "הבנק") והיתה אמורה להפקיד כל סכום שמתקבל בגין מכירת הדירות לחשבון המבקשת שנוהל על ידי הבנק. 4. לנוכח האמור, החליט הבנק כי מדובר בגניבה וגרם להליך של כינוס נכסים כנגד המבקשת. אף הוגשה תלונה למשטרת ישראל. 5. המבקשת תובעת מאת המשיב 1 את הסכומים כדלקמן: א. בגין קבלת תשלומי הקונים, סך של 308,860 ₪. ב. בגין הוצאות עקב הפרת הסכם הלווי, סך של 20,000 $. ג. בגין פגיעה בשמה הטוב סך של 500,000 ₪. לנוכח האמור מנועים בעלי המניות של המבקשת לקבל ליווי בנקאי גם בפרוייקטים אחרים. 6. אי הפקדת כספי הקונים, הותירה את חשבון הבנק של המבקשת, ביתרת חובה בחריגה ובגין כך שולמה ריבית בסכום של כ - 140,000 ₪ במשך 3 שנים. המבקשת מעמידה את תביעתה, בשל שיקולי אגרה, ע"ס של 500,000 ₪ בלבד. 7. המשיב הגיש תביעה שכנגד בסכום של 463,695 ₪. תביעתו מתבססת על הלוואות בעלים ודמי ניהול שלא שולמו לו. 8. בבקשה הראשונה למתן צו עיקול זמני (בש"א 162463/06) ביקשה המבקשת להטיל עיקול זמני על חלק בנכס הידוע כחלקה 159 בגוש 8233 (להלן "הבית") הרשום בבעלות המשיבים 2-3 שהם שקוף יצחק מיכל ושקוף אסתר מלכה שהם אחיו וגיסתו של המשיב 1, למרות שהמשיב 1 בנה אותו ומתגורר בו עם משפחתו מאז 1999. 9. לטענת המבקשת פרסם המשיב מודעה למכירת הבית ומשיימכר לא ניתן יהיה לגבות את החוב ויש חשש סביר וממשי להכבדה בגביית החוב. 10. בקשה ראשונה למתן צו עיקול זמני נדחתה על ידי. ציינתי בהחלטה כי לא ברור מי תובע בשם המבקשת. המשיב מופיע בתדפיסי רשם החברות כמנהל המבקשת. כמו כן התביעה הוגשה כנגד המשיב בלבד ובבקשה להטלת עיקול צורפו שני משיבים נוספים (אחיו וגיסתו של המשיב 1) שגרים בארה"ב. המבקשת הגישה ערעור על החלטתי זו ראה בש"א 163723/06 שהתקבל. פסק הדין ניתן על ידי כב' השופט מ. סובל בתאריך 5/6/06 הקובע, כי הבית נבנה על ידי המשיב אשר מתגורר בו מאז 1999, למרות שהוא רשום ע"ש אחיו וגיסתו. עוד נקבע כי עילת התביעה מפורטת על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, אשר אם תתבררנה כנכונות הן מהוות אף עבירה פלילית. 11. בית המשפט קבע כי למרות שהבית רשום על שם משיבים 2 ו-3 הרי שהוא למעשה שייך למשיב 1. בית המשפט קיבל את הערעור והורה על הטלת עיקול ברישום על הבית. 12. טענות המשיב 1 וכן המשיבים 2 ו-3 הגישו בקשה לביטול עיקול לטענתם בסיס התביעה הינו רצונו של מר מנחם עדני ובנו עדי להשתלט על המבקשת בנזיד עדשים. כמו כן, רצונו להשתלט על חברת אושנס אחזקות בע"מ שבבעלות משותפת של הצדדים. 13. לטענת המשיב 1 - המשיבים 2 ו-3 הינם תושבי חוץ שלא צורפו לתביעה בעוד שניתן הסעד כנגד רכושם. התביעה הוגשה ללא אישור המשיב 1 שהינו מנהל ובעל מניות במבקשת. עילת התביעה זהה לה"פ 106/06 שהגישו עדני כנגד המשיב בבית משפט השלום בנתניה. 14. המבקשת חייבת למשיב סכום של 1,607,402 ₪ בגין הלוואות בעלים ודמי ניהול ובכל מקרה יש למשיב 1 זכות קיזוז של 308,806 ₪ על חשבון חובותיה לנושים שונים וביניהם לרשויות המס. הבית אינו של המשיב 1 אלא על שם משיבים 2 ו-3, אשר אף נטלו משכנתא ומשיב 2 משלם עבורה. לפיכך אין המשיב 1 יכול להבריח נכס שאינו בבעלותו. הותרת העיקול תגרום להם נזקים כספיים כבדים, העולים על סכום התביעה. דיון: 15. בבקשה לצו עיקול זמני על המבקש לעבור שתי משוכות. האחת בהתאם לתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") כאשר עליו לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ..." המשוכה השניה הינה בתקנה 374 (ב) לתקנות כאשר על המבקש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". על מבקש צו העיקול לעמוד בשתי משוכות אלה ברמה גבוהה של שכנוע. 16. לענין עילת התביעה עמדה המבקשת בדרישות החוק והפסיקה והוכיחה בראיות מהימנות לכאורה את עילת התביעה. אף המשיב מודה כי נטל את כספי הקונים במסגרת קיזוז חובה של המבקשת כלפיו. כפי העולה לא הועברו תשלומי הקונים בגין הדירה לקופת המבקשת אלא לגופים שונים - הקשורים למשיב 1, על פי החלטתו הבלעדית. המשיב לא הציג ל ראיה כי שילם מתוך התשלומים הללו, חובות של המבקשת. 17. לענין החשש אשר לו טוענת המבקשת, נראה כי אף בדרישה זו עומדת המבקשת. הבית עומד להימכר וכספי התמורה אמורים להתפזר לכל עבר. 18. נשאלת השאלה האם במסגרת שבפני ניתן לבטל את העיקול על הבית כאשר ברור הוא, כי הבית אינו רשום על שמו של המשיב 1, אלא הוא בבעלותם של משיבים 2+3 (שאינם נתבעים בתביעה), התשובה הינה שלילית ואנמק את מסקנתי זו. 19. בקשה לצו עיקול זמני יכולה להתקבל באופן שניתן צו עיקול על נכס שאינו בבעלות הנתבע. המחוקק היה ער לסיטואציה מעין זו ולכן נקבעה בחוק אפשרות לביטול צו עיקול, על ידי צד ג' ("המחזיק"). ראה תקנה 367 (ג) לתקנות שמאפשרת לצד ג', אשר אינו קשור כלל למחלוקת שבין בעלי הדין לפנות לבית המשפט ולבקש ביטול עיקול כאשר לטענתו, הנכס שעליו הוטל העיקול, אינו שייך לנתבע כלל וכלל אלא שייך לאותו צד ג'. "מחזיק, אם ישנו, רשאי לבקש ביטול הצו בהתאם לתקנה 376" ראה גם תקנה 376 לתקנות. "(ג) המחזיק רשאי, בתוך שלושים ימים מיום שהומצא לו העתק מבקשת העיקול והתצהיר, להגיש בקשה לביטול צו העיקול". 20. האם המשיב 1 שהוא הנתבע בכתב התביעה יכול לבוא בשמם של משיבים 2 ו-3 שהינם בעלי הנכס ולבקש את ביטול העיקול. התשובה היא שלילית. המשיב 1 יכול לבקש ביטול עיקול רק לגבי נכס שהוא בבעלותו. אין הוא יכול לבקש לבטל עיקול על נכס שאינו בבעלותו. יתכבדו נא בעלי הנכס ויגישו בקשה ובה יתמכו את טענותיהם לביסוס הבקשה לביטול העיקול. 21. כפי העולה הוגש תצהיר מטעם משיב 2 - שקופף יצחק מיכל, אשר לא התייצב לדיון על מנת להיחקר על תצהירו לפיכך, לא ניתן להתייחס לתצהיר שהוגש. 22. גם אם אתייחס לאמור בתצהיר של משיב מס' 2 - לא ניתן לקבוע באופן ברור, כיצד הוא מימן את רכישת הקרקע ובניית הבית. לא צורף הסכם מכר אשר מתבקש לשם השלמת התשתית הראייתית המלאה. בתצהיר נאמר ראה ס' 5 "... בכדי לבנות את הבית נטלנו משכנתא מבנק מזרחי - טפחות...". האם המשכנתא נלקחה רק לבניית הבית, כיצד נרכשה הקרקע? - כאמור - ללא צירוף הסכם המכר, לא ניתן לענות על השאלות המועלות. לא ברור באיזה סכום נלקחה ההלוואה שבגינה נרשמה משכנתא. כפי העולה נרשמה המשכנתא ללא הגבלה בסכום, כאשר בנספח ד' לבקשה לביטול עיקול צורף מכתב מאת הבנק המשעבד, כי תמורת הסך של 230,000 $ יאות הבנק למחוק את המשכנתא. לא צורף לוח סילוקין או ראיות לגבי אופן ביצוע התשלומים. לא צורף הסכם ההלוואה עם הבנק אשר יכול להצביע על מטרת ההלוואה העדר המסמכים הללו פועל לרעת המשיב 2 - אשר לא הצביע על תשתית ראייתית מלאה לשם תמיכה בטענה כי הוא ואשתו הם הבעלים האמיתיים של הנכס. 23. טענה נוספת של המשיב שיש לתת עליה את הדעת היא, האם רשאית המבקשת להגיש את התביעה, ללא אישורו אשר רשום אצל רשם החברות כמנהל המבקשת. על כך מגיבה המבקשת וטוענת כי נערכה אסיפת בעלי המניות ופרוטוקול האסיפה הוצג בפני כב' הש' סובל בה נקבע, כי מר עדני מנחם מונה כדירקטור יחיד אצל המבקשת והמשיב 1 הודח מתפקיד זה. לפיכך, בתוקף תפקידו הוא הגיש את התביעה בשם המבקשת מקובלת עלי טענה זו. לכן, הבקשה לבטל את העיקול נדחית. 24. צו העיקול ישאר על כנו, המשיב ישא בהוצאות שכ"ט ב"כ המבקשת בסך של 3,000 ₪ בצרוף מע"מ ריבית והמצדה עד התשלום בפועל. עיקול זמניצוויםעיקול