בקשה לערוך כתב תביעה מחדש

בקשתה ציינה המבקשת כי אין בכוונתה לשנות את כתב התביעה באופן מהותי אלא לערכו מחדש, בצורה יותר ברורה ומובנת. הלכה היא, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הנם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב, או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אלמלא התיקון ושיהוי יתר. התנאי הראשוני שעל מבקשת התיקון לעמוד בו, הוא להראות כי התיקון אכן דרוש באופן שיהא בו להביא לכלל בירור את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת. לטענת המבקשת, עורך דין נור, המיצג אותה בתיק זה, הביע בפניה את דעתו, כי כתב התביעה אינו ערוך כראוי ואין הוא מציג את טיעוניה העובדתיים והמשפטיים בצורה סדורה, אשר יהא בה כדי להוות בסיס לדיון משפטי ענייני בתיק, והציע לה לתקן את כתב התביעה. להלן החלטה בנושא בקשה לערוך כתב תביעה מחדש: החלטה מונחת בפני בקשה לתיקון כתב תביעה. א. כללי המבקשת, אשר הוכרזה כפסולת דין, טוענת, כי לאחר פטירתו של בעלה נפלה קורבן למספר מעשי נוכלות שעשה כלפיה המשיב מס' 1, אשר מחד, הטילו עליה מעמסה כבדה, של ניהול הליכים משפטיים, ומצד שני רוששו אותה לחלוטין, ושללו ממנה כל יכולת כספית לממן את הוצאות מאבקיה המשפטיים. אף בתיק זה, הגישה המבקשת תביעה הנוגעת לאחד מאותם מעשי נוכלות, אשר נעשו כלפיה על ידי המשיב מס' 1. ב. טענות המבקשת כפי שעלו מתצהירה: 1. לאור מצבה הכלכלי הקשה, ניהלה המבקשת את ענייניה המשפטיים בעצמה וללא עזרה מקצועית ראויה. 2. בת.א 4403/99 הייתה מיוצגת המבקשת על ידי עורך דין, אך נאלצה להחליף עורכי דין תכופות. 3. בהסתמך על מצבה הכלכלי הקשה קיבלה המבקשת פטור מאגרת בית משפט. 4. ביום 1/9/04 פנתה המבקשת לעורך דין נור, וזה קיבל על עצמו את הטיפול בכל בעיותיה המשפטיות, לרבות ייצוגה בתיק הזה. 5. עורך דין נור הביע בפניה את דעתו, כי כתב התביעה אינו ערוך כראוי, ואין הוא מציג את טיעוניה העובדתיים והמשפטיים בצורה סדורה, אשר יהא בה כדי, להוות בסיס לדיון משפטי ענייני בתיק, והציע לה לתקן את כתב התביעה. 6. לטענתה, למרות הנטלים הכבדים המוטלים עליה כתובעת, היא סבורה כי יש בכוחה להרים נטלים אלה, אך מאחר והסכסוך בתיק מסובך, לא יהיה בכוחה להרים את הנטלים לבד וללא ייצוג ראוי. 7. אין בכוונתה לשנות את כתב התביעה באופן מהותי, אלא לערכו אותו מחדש, בצורה אשר תהא יותר ברורה ומובנת. ג. המשיבים מתנגדים לבקשה וזאת מהנימוקים המפורטים להלן: 1. אין לקבל את התצהיר שהוגש על ידי המבקשת, שכן היא הוכרזה כפסולת דין. 2. המבקשת סותרת בתצהירה את הנטען בגוף הבקשה לתיקון, לפיה, כביכול לא הייתה מיוצגת בהליכים בעבר. 3. מאחר והמבקשת פסולת דין, מן הראוי היה כי יוגש תצהיר של אפוטרופסה. 4. המבקשת טרם הבהירה לבהמ"ש ו/או למשיבים מהו מהות התיקון הנדרש, ולא צירפה כתב תביעה מתוקן, דבר המונע התייחסות ראויה למהות התיקון הנדרש. ד. דיון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסדירה את תיקון כתבי הטענות, וזו לשונה: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות." בהתאם רשאי בית המשפט להורות על תיקון כתב תביעה בכל עת, במהלך ניהול המשפט, כאשר התיקון נדרש על מנת להכריע בשאלות השנויות באמת במחלוקת בין הצדדים. הלכה היא, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הנם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב, או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אלמלא התיקון ושיהוי יתר. התנאי הראשוני שעל מבקשת התיקון לעמוד בו, הוא להראות כי התיקון אכן דרוש באופן שיהא בו להביא לכלל בירור את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת. לטענת המבקשת, עורך דין נור, המיצג אותה בתיק זה, הביע בפניה את דעתו, כי כתב התביעה אינו ערוך כראוי ואין הוא מציג את טיעוניה העובדתיים והמשפטיים בצורה סדורה, אשר יהא בה כדי להוות בסיס לדיון משפטי ענייני בתיק, והציע לה לתקן את כתב התביעה. נראה, כי בקשתה של המבקשת לתיקון כתב הטענות, אינו חורג מגדר עילות התובענה המקוריות. כאשר אין המדובר בהעלאת עילות חדשות אלא אך בסידורן של הקיימות. ואכן, עיון בכתב התביעה מלמד כי כתב תביעה זה נערך בצורה שאינה סדורה ואין להבין ממנו,בצורה סדורה את טענותיה של המבקשת. כידוע: "מטרתם של כתבי הטענות היא, כידוע, לגבש את השאלות אשר לגביהן נטושה המחלוקת בין בעלי הדין, על מנת שאלה יבואו לדיון ובית המשפט יכריע בהן. מכאן שאם ניסח בעל דין כתב טענות כך שאינו מעלה את השאלה שהיא "באמת" שנויה במחלוקת, כתב הטענות שלו החטיא את המטרה, ובית המשפט יפסוק על פי טיעון שלמעשה אינו משקף את המחלוקת שנפלה." (י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 1995 עמ' 338) לטענת המשיבים, המבקשת לא פרטה מהו התיקון המבוקש. על כן אין הם יכולים להתייחס אליו באופן ענייני. טענה זו, דינה להידחות. בבקשתה ציינה המבקשת במפורש כי אין בכוונתה לשנות את כתב התביעה באופן מהותי אלא לערכו מחדש, בצורה יותר ברורה ומובנת. אף טענת המשיבים, כי התצהיר הוגש על ידי המבקשת פסולת הדין ולא על ידי אפוטרופסה אין בו טעם לדחיית הבקשה. שכן, לא מצאתי כי פסול דין אינו מסוגל ליתן תצהיר, כל עוד לא הוכח בפני כי אכן אין הוא מבין את משמעה או תוכנה של עדותו. מכל מקום, כאמור, עיון בכתב התביעה עצמו, מעלה, על פניו, כי כתב תביעה זה טעון עריכה מחדש. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, לא מצאתי, כי נתקיימו כלל וכלל חריגים, לפיו יעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתב טענות, כגון שיהוי, התיישנות או חוסר תום לב התקיימו. עוד אוסיף כי מאחר וניהול התביעה בתיק זה נמצא בשלביו המקדמיים למשיבים לא ייגרם כל נזק באם תתקבל הבקשה. לאור כל האמור, נחה דעתי כי מן הדין להיעתר לבקשה ולהתיר למבקשת הגשת כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה לא יוספו עילות תביעה או סעדים חדשים, מעבר למותווה בכתב התביעה המקורי. כתב התביעה המתוקן יוגש תוך 14 ימים מהיום . אני קובע את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו רק אם לא תזכה המבקשת בתביעתה.כתב תביעהמסמכים