בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אזרחי

כלל הוא כי פסק דין ניתן למימוש מיד עם הינתנו והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו; המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין נדרש לשכנע את בית המשפט בנימוק המצדיק סטייה מן הכלל. בדונו בבקשה לעיכוב ביצוע, נדרש בית-המשפט לשני מבחנים מצטברים: ראשית, עליו לבחון את סיכויי הערעור; שנית, אם ימצא כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת מאזן הנוחות של הצדדים, היינו הנזק היחסי שייגרם לצדדים ממתן או אי-מתן הצו, ובכלל זה לבחון עד כמה ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, אם הערעור יתקבל. להלן החלטה בנושא בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אזרחי: החלטה בפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין מיום 14.11.2006 , בהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי . החלטתי לדון בבקשה על יסוד הבקשה , מבלי להידרש לתגובת המשיב . המבקשת טוענת בין היתר כי : 1. בכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין , בהתאם למועדים הקבועים בתקנות . 2. לדידה של המבקשת : מאחר והמשיב הצהיר במהלך ניהול התיק כי הוא אינו עובד באופן מסודר וכי " עד היום טרם שב למעגל העבודה " [ סעיף 32 לתצהיר שהוגש על ידי התובע ] הרי שבמידה והמבקשת תצליח בערעור, ולו אף חלקית, קיים סיכון משמעותי שלא יהיה באפשרותה לגבות את התשלומים שכבר שולמו על ידה למשיב . דין הבקשה להידחות . דיון תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 [ להלן : "התקנות "] קובעת : "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים " . תקנה 467 לתקנות קובעת : עיכוב ביצוע על פי בית המשפט שנתן החלטה "בית המשפט או הרשם שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, או לתקופה קצרה מזו, אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או בבקשת הרשות לערער, או עד תום המועד להגשתם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר;הוגשה הבקשה מיד לאחר שימוע ההחלטה, ידון בה בית המשפט או הרשם אף בלי שניתנה הודעה עליה " . לאחר שעיינתי בבקשה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, כפי שיבואר להלן: 1. כלל הוא כי פסק-דין ניתן למימוש מיד עם הינתנו והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו; המבקש לעכב את ביצוע פסק-הדין נדרש לשכנע את בית-המשפט בנימוק המצדיק סטייה מן הכלל (תקנה 466 לתקנות); בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499, מפי השופט אלון). כלל זה יפה במיוחד כאשר מדובר בפסק-דין בו הוטל חיוב כספי, שאז הנטייה שלא לעכב את הביצוע אף גוברת (ראו בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, נ(5) 403, מפי השופט מצא; ע"א 4340/06 עו"ד לילוף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ תק - על 2006 (03) 2857 ). 2. בדונו בבקשה לעיכוב ביצוע, נדרש בית-המשפט לשני מבחנים מצטברים: ראשית, עליו לבחון את סיכויי הערעור; שנית, אם ימצא כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת מאזן הנוחות של הצדדים, היינו הנזק היחסי שייגרם לצדדים ממתן או אי-מתן הצו, ובכלל זה לבחון עד כמה ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, אם הערעור יתקבל (ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו נ' בצלאל, החלטה מיום 19.11.2000, מפי השופטת ביניש (כתוארה אז)). מאזן הנוחות הוא העיקר (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 859 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); ע"א 4705/06 אטלנוב נ' חורש תק על 2006 (3) 1984]. 3. במקרה שלפני, סבורני כי לא הוכח בפני טעם טוב להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין . הנימוק שהעלתה המבקשת בבקשתה אינו מצדיק סטייה מהכלל שלפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק הדין . 4. בנסיבות אלה, ולאור הכלל כי פסק-דין ניתן למימוש מיד עם הינתנו הנני דוחה את הבקשה . 5. ניתן אף להגיע לאותה תוצאה על ידי בחינת מאזן הנוחות, והוא העיקר, ענייננו בפסק-דין המטיל על המבקשת חובת פיצויי המשיב בגין שתי תאונות דרכים שעבר . המבקשת מעלה טענה בדבר מצבו הכלכלי של המשיב והיותו מחוסר עבודה ,וטוענת כי במידה ותצליח בערעור ולו אף חלקית כי אז קיים סיכון משמעותי שלא יהא באפשרותה לגבות את התשלומים שכבר שולמו על ידה . סבורני כי טענה זו הגם אם נניח לרגע שהיא נכונה אינה מקימה עדיין את הנימוק שעל המבקש בבקשות כגון דא להראות כדי להורות על מתן העיכוב כמבוקש. זאת ועוד , יש לבחון גם כן את צידו השני של המטבע , במובן זה הגם אם נניח לרגע שצודקת המבקשת בטענתה כי התובע מחוסר אמצעים ומחוסר עבודה הרי יש באי קיום פסק הדין כדי לגרום לו לנזקים שקשה לתקנם ואם בכך לא סגי, הרי הכלל הוא במידה וכפות המאזניים מעוינות ולשני הצדדים עלול להיגרם נזק שיקשה מאוד לתקנו, אין לעכב את ביצוע פסק הדין שהרי הכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין . (ב"ש 894/85 מלחי יריחו בע"מ נ' מפעלי ים המלח , פ"ד לט (3)52. כאמור , דין הבקשה להידחות . מאחר ולא נדרשתי לתגובת המשיב אין צו להוצאות . ביצוע פסק דיןעיכוב ביצוע