להלן החלטה בנושא בקשה למחיקת נתבע: החלטה 1. המבקשים תבעו את המשיבות לפיצוי בשל נזקי גוף שונים שנגרמו להם, לטענתם, בשל מעשים ומחדלים רשלניים של המשיבות. לפני בקשה לתיקון כתב התביעה. במסגרת הבקשה מתבקשת מחיקת התביעה כנגד משיבה מס' 1 (שירותי בריאות כללית), שכן התיקון המבוקש מבטא צמצום טענות המבקשים באופן שעילת התביעה תתמקד במעשים ו/או במחדלים המיוחסים למשיבה 2 (בית החולים ע"ש הרצוג) שארעו במהלך שנת 1985, כמפורט בחוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה המקורי. בגדר הבקשה מבקשים המבקשים למחוק את הסעיפים 27-46, 62-76 ו-81 לכתב התביעה המקורי. עוד מתבקש תיקון סעיף 82 לכתב התביעה המקורי, שעניינו שיעור נכותה של המבקשת מס' 2 ותיקון סכום הנזק הנתבע. כאמור בסעיף 2(ה) לבקשה דנן, מתבקש גם תיקון כתב התביעה בדרך של הוספת שורה של נימוקים שאמורים לבסס את תשובת המבקשים לטענת המשיבה מס' 2 לפיה התביעה התיישנה, שכן עניינה באירועים שהתרחשו בשנת 1985. יצוין, כי הבקשה הוגשה בשלב מוקדם של ההליכים, לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט ולאחר שבא כוח המבקשים הודיע בדיון מיום 21.9.05 על כוונתו להגיש בקשה זו. 2. המשיבות השיבו בכתב לבקשה. הצד השלישי, שצורף להליך העיקרי לאחר שהמשיבה מס' 2 שלחה לו הודעה, לא השיב לבקשה. המבקשים לא ניצלו את זכותם להגיש תגובה לתשובות. אין בין הצדדים מחלוקת עובדתית רלוונטית לבקשה לתיקון כתב התביעה והמשיבות אינן טוענות כנגד האמור בתצהיר שתמך בבקשה, כך שניתן להחליט בבקשה ללא קיום דיון. 3. המשיבה מס' 1 אינה מתנגדת לתיקון כתב התביעה, אך עומדת על כך שהתביעה כנגדה תדחה (ולא תמחק) וכי המבקשים יחויבו בהוצאותיה. בגדר כך ציינה המשיבה מס' 1 בתגובתה, כי אין מדובר בתביעה הראשונה המוגשת על ידי המבקשים נגדה ויש לחסום את דרכם מפני הגשת תביעות נוספות והטרדת המשיבה מס' 1 שלא לצורך. 4. המשיבה מס' 2 מסכימה לבקשה רק בחלקה. המשיבה מס' 2 אינה מתנגדת לתיקון המבוקש ככל שהוא מתייחס לצמצום היקפה של התביעה ולמחיקת סעיפים 27-45 לכתב התביעה המקורי. המשיבה מס' 2 מתנגדת להוספת טיעונים לביסוס העמדה שהתביעה לא התיישנה, טיעונים המפורטים בסעיף 2(ה) לבקשה, ומתנגדת גם למחיקת סעיף 46 לכתב התביעה המקורי. בנוגע לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת טיעונים שיש בהם משום תשובה לטענת ההתיישנות, נטען, כי אין מדובר בעובדות חדשות שבאו עתה לעולם וטענות אלה, הנטענות בין היתר בהתבסס על הוראת סעיף 11 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958, היו צריכות להטען כבר בכתב התביעה המקורי. המשיבה מס' 2 טוענת, כי בקשת המבקשים להוסיף טיעונים בעניינים הנ"ל באה לעולם רק מהטעם שהמשיבות טענו בכתבי הגנתן כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ואין לאפשר למבקשים לערוך "מקצה שיפורים" ביחס לכתב התביעה המקורי. עוד נטען, כי קבלת בקשת המבקשים בעניינים המפורטים בסעיף 2(ה) לבקשה לתיקון כתב התביעה, תגרום נזק למשיבה מס' 2, שכן משיבה זו הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, בקשה שהתבססה על מה שנאמר בכתב התביעה המקורי (בש"א 3555/05, בקשה שעדיין לא נדונה בשל הצורך לדון תחילה בבקשה לתיקון כתב התביעה). המשיבה מס' 2 מוסיפה וטוענת, כי אם המבקשים מעוניינים להתייחס לטענת ההתיישנות המועלית על ידי המשיבה מס' 2, הם יכולים לעשות כן במסגרת תגובה לבקשת המשיבה 2 בענין סילוק התביעה על הסף. ההתנגדות לבקשה למחוק את סעיף 46 לכתב התביעה מנומקת בכך שהאמור בסעיף זה מבסס את טענות המשיבה 2 ביחס להתיישנותה של התביעה. בסעיף 46 לכתב התביעה המקורי נטען כי: "התובע נותר במשך שלוש שנים ללא טיפול רפואי מקצועי. בתקופה זו היה במצב של חרדה, מתח, דיכאון, חוסר אונים. בהשפעת מכרים וקרובים, ומאוחר יותר לאחר יעוץ משפטי שקיבל, נאלץ להגיש תביעה ובשנת 1998, על פי המלצת בית המשפט, התקבל התובע שוב לטיפול". המבקשים צירפו לכתב התביעה המקורי העתקים של כתבי הטענות שהוגשו במסגרת התביעה שהוגשה בשנת 1998 ומפסק הדין שניתן באותה תביעה, כנספחים יח(1)-יח(3). יצוין, כי מדובר בתביעה שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות כנגד המשיבה מס' 1 (ת"ק 2341/98), אשר נמחקה ביום 15.10.98. בתביעה זו ביקש המבקש פיצוי בסך 15,000 ש"ח בשל רשלנות המשיבה מס' 1 בטיפול שניתן לו במרפאותיה. 5. דין טענותיה של המשיבה מס' 2 להידחות. בכל הנוגע להוספת נימוקים שיש בהם כדי להתמודד, לטענת המבקשים, עם טענת ההתיישנות, אינני רואה כל מניעה להתיר את תיקון כתב התביעה, שכן אין בתיקון האמור משום פגיעה בזכויות המשיבה מס' 2. למעשה ניתן היה, ואף צריך היה, לכלול טענות אלה במסגרת כתב תשובה שהיה צריך להיות מוגש לאחר שהוגשו כתבי ההגנה המקוריים. המבקשים לא עשו כן, ואם היו מבקשים היום הארכת מועד להגשת כתב תשובה, נראה כי לא היתה סיבה ממשית לסרב לבקשה זו. יתרה מכך, המשיבה מס' 2 עצמה טוענת כי המבקשים יכולים להעלות טענות אלה במסגרת תשובתם לבקשת המשיבה מס' 2 לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. אם כך הדבר, אינני רואה כל קושי במתן רשות למבקשים לכלול טענות אלה בכתב התביעה. אכן, בבקשה לתיקון כתב התביעה, ככל שהיא מתייחסת לשורת הטענות הבאות כתשובה לטענת ההתיישנות, לא כלול הסבר מדוע טענות אלה מועלות רק עתה, כשניתן היה להעלותן במסגרת כתב תשובה. עם זאת, כאמור לעיל, משלא נפגעת כל זכות מהותית של המשיבה 2 ולא נגרם לה עיוות דין כתוצאה מתוספת הטענות האמורות, אשר ממילא היו יכולות להיטען בגדר בש"א 3555/05, אני מתיר את התיקון בעניינים האמורים. 6. גם באשר לבקשה למחיקת סעיף 46 לכתב התביעה המקורי אין כל ממש בטענות המשיבה 2. אם ברצון המשיבה 2 לבסס את טענותיה בכל הנוגע להתיישנות התביעה על העובדות המפורטות בסעיף זה, אין תיקון כתב התביעה בדרך של מחיקת הסעיף האמור מונע מהמשיבה 2 לעשות כן. כאמור לעיל, סעיף 46 לכתב התביעה המקורי מתייחס לאירועים שהתרחשו לאחר שנת 1985, שאינם רלוונטיים לעילת התביעה הכלולה בכתב התביעה המתוקן. 7. אכן, בעקבות תיקון כתב התביעה תהיה המשיבה 2 רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן, ואולי גם תבקש לתקן את ההודעה לצד השלישי ואת הבקשה בבש"א 3555/05 שעניינה סילוק התביעה על הסף, ויגרמו לה הוצאות בשל כך. ואולם, העובדה שהתיקון גורר אחריו הוצאות לבעל הדין שכנגד, אינה עילה לדחיית הבקשה לתיקון, שכן ניתן להביא נושא זה לידי פתרון בדרך של פסיקת הוצאות. התיקון דרוש כדי שגדר המחלוקת תובהר וכדי שניתן יהיה להביא לפני בית המשפט את השאלות הנתונות במחלוקת אמיתית. מנגד, אין התיקון גורם עיוות דין למשיבה מס' 2 או פוגע בזכות מהותית שלה שהתגבשה עובר להגשת הבקשה. 8. באשר לבקשת המשיבה 1 לפיה התביעה כנגדה תדחה ולא תמחק: התיקון המבוקש אינו אלא בקשה להפסיק את התובענה כנגד המשיבה מס' 1, בקשה בגדר תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וכך צריך להתייחס אליו. בית המשפט רשאי להתנות את הפסקת התובענה בתנאים, אך לא עומדת למשיבה מס' 1 הזכות שהתביעה נגדה תידחה, אם בית המשפט ימצא לנכון להתיר למבקשים להפסיק את התובענה. משלא הושג ע"י המשיבה מס' 1 כל יתרון דיוני או ראייתי בגדר ההליך דנן, אשר יישמט מידיה אם יותר למבקשים להפסיק את התובענה נגדה, ובהתחשב בשלב המקדמי בו מצוי הדיון בתובענה, אין מקום לדחות את הבקשה להפסקת התובענה. עם זאת, לנוכח האמור בתשובת המשיבה מס' 1, יש מקום לקבוע תנאי בדבר תשלום הוצאות למקרה שתוגש תובענה חדשה, באותו עניין, כנגד המשיבה מס' 1. 9. לסיכום: א. הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת. בתוך שבעה ימים מהיום יוגש כתב תביעה מתוקן, בנוסח שצורף לבקשה דנן, בצירוף כל הנספחים. העתקים מכתב התביעה המתוקן יימסרו ישירות למשיבה 2 ולצד השלישי. ב. אני מתיר למבקשים להפסיק את התובענה כנגד המשיבה מס' 1. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה מס' 1, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסכום כולל של 1,500 ש"ח להיום ובתוספת מע"מ. היה ותוגש על ידי המבקשים תובענה חדשה נגד המשיבה מס' 1, בעניינים שנכללו בכתב התביעה המקורי, כי אז תנאי להגשתה הוא תשלום הוצאות בסכום נוסף של 7,500 ש"ח להיום ובתוספת מע"מ. ג. באשר להוצאות המשיבה מס' 2 - הואיל ולא ניתן הסבר מדוע לא הוגש כתב תשובה (בענין טענות ההתיישנות) ומדוע לא הוגשה התביעה מלכתחילה באופן בו היא מוגשת כיום, זכאית המשיבה 2 להוצאות עקב תיקון כתב התביעה והייתי פוסק לה הוצאות אלמלא נדחתה התנגדותה לבקשת התיקון, התנגדות שלא היה בה ממש. התוצאה היא, שלא ייעשה צו להוצאות במסגרת הבקשה דנן בכל הנוגע למשיבה מס' 2. מחיקת צד