בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן נגד המבקש לבקשת המשיב שהוגשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ובטרם הומצאה למבקש אזהרה בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

סעיף 14 (א) לחוק ההוצאה לפועל, קובע כי אם היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פרעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ והפקדת דרכונו או תעודת המשא שלו.

צו עיכוב יציאה מהארץ הינו סעד זמני ובהתאם לתקנה 362 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים בהוראות המיוחדות הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

בהתאם לתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט או הרשם רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מהארץ אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר כי המשיב עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.

שני התנאים הנדרשים לצורך הצו הינם ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר כי המשיב עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.

להלן החלטה בנושא בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ:

החלטה

1.     זו החלטה בבקשת המבקש לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן נגדו לבקשת המשיב במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 14-080600-72 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע.

2.     ביום 29.8.07 נעתר ראש ההוצאה לפועל לבקשת המשיב להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד בטרם נמסרה למבקש האזהרה בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

להלן טענות המשיב בבקשה שהוגשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
3.     בקשת המשיב נתמכה בתצהירו.
לטענת המשיב תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי המשיב לצורך ביצועו של שיק שמשך המבקש לטובת המשיב בסכום של 1,600,000 ש"ח.
שיק זה חולל ביום 21.8.07 בנימוק של "אין כיסוי מספיק".

4.     למבקש ישנם נושים נוספים המחזיקים בשיקים המשוכים על ידי המבקש שאף הם חוללו ולא כובדו על ידי הבנק הנמשך.
5.     המבקש פנה למשיב ולאחרים וביקש שילוו לו כספים על מנת שיוכל לעמו בהתחייבויותיו כלפי אותם נושים.

6.     המשיב טען כי הוא מכיר את המבקש אישית ולמיטב ידיעתו עוסק בסחר של יהלומים, גרוש מאישתו אך חי עימה במושב גילת ולפני כחודשיים העתיקה גרושתו את מקום מגוריה לדירה אותה רכש המבקש.

7.     לטענת המשיב המבקש מקיים יחסים עם חברתו לחיים - אתי סויסה ומבלה איתה בחו"ל והיא קשורה אליו בעסקיו המסחריים.

השניים מבלים בחו"ל ועורכים קניות במקומות יקרים ולמעשה המבקש מקיים שני משקי בית משותפים.

חברתו של המבקש ביקשה אשרת יציאה לארה"ב ובימים אלה אמורה לעזוב את הארץ והמבקש עצמו מחזיק באשרות כניסה לארה"ב, לאירופה ולמקומות אחרים בעולם.
צילום מדרכונו של המבקש צורף לבקשה.

8.     למשיב ידוע כי למבקש אבנים יקרות ולפחות אבן אחת המצויה בחו"ל אשר הוצגה בתערוכה בלאס ווגאס.
      כמו כן, אבנים יקרות מוחזקות על ידי חברתו לחיים, גרושתו ואביו.

9.     המשיב טוען כי יש לו חשש כבד כי המבקש עומד לעזוב את הארץ לארה"ב ולאירופה ולשם כך עשה הכנות עם חברתו לחיים וכי קיים חשש כבד שהמבקש יבריח או יעביר את זכויותיו בדירה לצד שלישי.

10.     המבקש הגיש התנגדות לביצוע השטר וזו הועברה לדיון בבית משפט השלום בבאר שבע. המבקש הגיש ביום 1.11.07 בקשה דחופה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ נתמכת בתצהירו.

להלן טענות המבקש בבקשה לביטול צו עכוב היציאה מהארץ.
11.     המבקש טוען כי הוא עוסק בסחר כללי המאפשר לו לשתף אחרים ברווחים בצורה של קבלת הלוואות לזמן קצר והמלווה מקבל את כספו בתוספת ריבית ורווחים נאים.

12.     המבקש מעולם לא נפגש פנים מול פנים עם המשיב וקשריו העסקיים הם עם אחיו מר מנשה אשר היה איש הקשר.

13.     השיק נושא תיק ההוצאה לפועל צריך היה להיפדות כנגד שיק אחר שנתן המשיב למבקש בסך של 2,100,000 ₪.
שני הצדדים הפקידו את השיקים באותו יום, שניהם מנהלים את חשבון הבנק בבנק מזרחי בסניפים שונים ומנהלי הסניפים מכירים זה את זה, ולא פעם אישרו העברת כספים מחשבון לחשבון בסכומים גדולים.

במקרה דנן טוען המבקש, כי לא היה למשיב מספיק כסף כדי לשלם את השיק של 2,100,000 ₪ אשר ניתן למבקש ובתאום בין מנהלי הסניפים נקבע כי שני השיקים לא יכובדו.

בנסיבות אלה לא קיבל המבקש תמורה כלשהי עבור השיק שנתן למשיב ולפיכך השיק לא כובד.

14.     בשל יחסי האמון בין המבקש ומר מנשה, מסר המבקש למשיב את השיק של 2,100,000 ₪ שלו שחזר ולא כובד והמשיב הבטיח למבקש להחזיר לו את השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל.

15.     לטענת המבקש אין בכוונתו לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ארוכה שכן יש למבקש ילדים קטנים ומשפחה בארץ ובכוונתו לעמוד בכל התחייבויותיו הכספיות.
עוד טען המבקש כי הוא מבקש לבטל את העיקול על הדירה ברחוב מבצע נחשון 68/19 בבאר שבע ואת צו עיכוב היציאה מהארץ.

16.     לטענת המבקש הוא מסר את הדרכון לאחיו של המשיב על מנת שיווכח שאין בכוונתו לעזוב את הארץ.

17.     לפני כשמונה שנים התגרש המבקש מאישתו והדירה היא חלק מהסדר המזונות, המבקש חיי בגפו ואינו מכלכל אישה אחרת, אין ברשותו סחורה כלשהי מתערוכה.

המבקש טען כי מצורפים דפי חשבון הבנק שלו לבקשה ואולם אלה בפועל לא צורפו.

18.     עוד טען המבקש, כי הוא מעולם לא פגש את המשיב פנים אל פנים.

המשיב הגיש תגובתו לבקשת המבקש והעלה טענות אלה.
19.     המשיב מעולם לא היה שותף של המבקש.

20.     המשיב סיפר למכרים של המבקש שהוא עוסק בסחר של יהלומים ומגייס הלוואות מאנשים פרטיים לצורך העניין.

21.     נאמר למשיב כי על כל סכום של הלוואה שילווה למבקש, יקבל פירות בסך 40% לתקופה של 4 חודשים.

22.     ביום 15.4.07 הלווה המשיב למבקש סכום של 1,500,000 ₪ כאשר היה אמור לקבל את הקרן והפירות בסך של 2,100,000 ₪ ביום 15.8.07 או בסמוך לאחר מכן.
המשיב צרף קבלה מאת מבקש לעניין סכום זה.

23.     המשיב קיבל מהמבקש שיקים בסך של 2,100,000 ליום 15.8007 - שיק על סך 1,600,000 ₪ שהוגש לביצוע בתיק ההוצאה לפועל ועוד 5 שיקים נוספים ע"ס 100,000 ₪ כל אחד שזמן פרעונם 15 עד 19 אוגוטס 2007.

24.     לטענת המשיב אין כל קשר בין השיק שמשך לפקודת המבקש בסך של 2,100,000 ₪ ובין השיקים הנ"ל, שכן שיק זה הוא הלוואה חדשה שנתן המשיב למבקש, עוד לפני זמן פרעון השיקים ובהסתמך על כך שכאשר תיפרע ההלוואה הקודמת יוכל המשיב להלוות למבקש פעם נוספת.

25.     עוד טוען המשיב כי כלל לא יתכן שבגין הלוואה בסך של 2,100,000 ₪ שנתן למבקש יקבל החזר בסך 1,600,000 ₪ בלבד.
עוד טוען המשיב כי המבקש העלים בתצהירו את העובדה שהמשיב אוחז בשיקים רבים ונוספים שנמשכו על ידי המשיב לפקודתו בסכום של למעלה מ- 8,000,000 ₪.

     צילומי השיקים שחלקם חוללו מחמת "אין כיסוי מספיק" צורפו לתצהיר.
     המשיב מנה שמותיהם של נושיו הנוספים של המבקש.

26.     השיק בסך של 2,100,000 ₪ הוחזר למשיב לאחר שהיה ברור שהמבקש הפך להיות חדל פרעון ולא יוכל להחזיר את ההלוואות שניתנו לו.

יתרה מכך, המבקש גם לא הציג את יכולת הפרעון שלו ולא טען כי יוכל לשלם את החוב כלפי המשיב.

27.     ביום 8.11.07 התקיים דיון במעמד שני הצדדים בבקשה, המשיב נחקר על תצהירו וכך גם המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון
28.     כאמור צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן נגד המבקש לבקשת המשיב שהוגשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ובטרם הומצאה למבקש אזהרה בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

29.     סעיף 14 (א) לחוק ההוצאה לפועל, קובע כי אם היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פרעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ והפקדת דרכונו או תעודת המשא שלו.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע השטר ובנסיבות אלה בהתאם לסעיף 81 א (ג) העביר ראש ההוצאה לפועל את העניין לבית משפט השלום בבאר שבע, והדיון בבקשת הביטול שהוגשה על ידי המבקש התקיים בבית משפט השלום בבאר שבע.

צו עיכוב יציאה מהארץ הינו סעד זמני ובהתאם לתקנה 362 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, (להלן: תקנות סד"א) רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים בהוראות המיוחדות הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

בהתאם לתקנה 384 לתקנות סד"א, בית המשפט או הרשם רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מהארץ אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר כי המשיב עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.

30.     אם כן, שני התנאים הנדרשים לצורך הצו הינם ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר כי המשיב עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.

31.     המשיב הגיש לביצוע שיק שנמשך על ידי המבקש בסכום של 1,600,000 ₪ אשר לטענת המבקש נמסר לו כנגד הלוואה שנתן המבקש.
המבקש בבקשתו לביטול צו עכוב היציאה מן הארץ טען כי הוא עוסק בסחר כללי המאפשר לו לשתף אחרים ברווחים בצורה של קבלת הלוואות לזמן קצר והמלווה מקבל את כספו "בתוספת ריבית ורווחים נאותים".
באשר לשיק נשוא תיק זה טוען המבקש כי היה עליו לפדות אותו בסכום של 1,600,000 ₪ כנגד שיק שהמשיב נתן לו בסכום של 2,100,000 ₪.

בגרסת המבקש באשר לשיק נשוא תיק זה ישנה סתירה פנימית מהותית שהמבקש לא הסבירה.

32.     המבקש בעצמו מבהיר בפתח תצהירו בבקשה לביטול הצו כי המלווים לו אמורים היו להנות מהחזר כספם בתוספת של "ריבית ורווחים נאותים", לפיכך כלל לא ברור כיצד המלווה - המשיב מוסר למבקש הלוואה בסך 2,100,000 ₪ בעוד שהחזרה של ההלוואה בתוספת ריבית ורווחים נאותים לכאורה עומד על סך של 1,600,000 ₪ בלבד.

יתרה מכך המבקש בחקירתו אישר באופן ברור ביותר גרסה זו:

"אם אם יתנו לי שיק של 2.1 מליון ₪ הם היו אמורים להרוויח יותר מזה" (עמ' 4 לפרוטוקול).

גרסת המבקש אם כן לנסיבות מסירת השטר נסתרת בדבריו שלו ואילו גרסת המשיב בעניין מבוססת והגיונית ומתיישבת עם טענתו של המבקש לעניין אופן פעילותו וניהול עסקיו בקבל הלוואות.

33.     גרסת המשיב לעניין זה פורטה בתצהיר שתמך בתגובה לבקשה לביטול הצו ויודגש שגרסה זו לא נסתרה שכן המשיב כלל לא נחקר בעניין זה בעת הדיון בבקשה.

יתרה מכך, המבקש אישר בחקירתו כי עליו לפרוע את השיק נשוא התיק במילים אלה:

"כל הזמן החזרתי את ההלוואות בזמן, חוץ מהשיק שמדובר עליו. שביקשתי לדחות את השיק מעיכוב של כספים ושהשיק ייפרע מאוחר יותר".

בנוסף אישר המבקש כי הוא חייב כספים נוספים למשיב:

"השיקים האלה עדיין לא שולמו (הכוונה היא לשיקים נוספים שצילומם צורף לתגובת המשיב - א.ג.) אנחנו עדיין לא החלטנו אם אני חייב את השיקים האלה (עמ' 6 לפרוטוקול).

     ולפני כן:

          "... אני לא יודע כמה כסף בסך הכל אני חייב להושע" (צ.ל "יהושע" א.ג.)

34.      אם כן אין ספק לטעמי בקיומן של ראיות מהימנות לכאורה ולקיומה של עילת התובענה.
לא השתכנעתי בטענת המבקש כי השיק נשוא תיק זה חולל בהסכמה ובאופן הקשור ישירות לשיק בסך 2,100,000 ₪ שמסר המשיב, ובמיוחד כאשר המבקש חזר ואישר את דפוס ניהול עסקיו. לפיכך, בהכרח ומבלי שהמבקש נתן הסבר כלל, שני השיקים אינם יכולים להיות פרי עסקת הלוואה אחת יחידה, שכן השיק שאמור היה להוות החזר הלוואה של של 2,100,000 ש" שניתנה למבקש על ידי המשיב, איננו בשום פנים ואופן יכול להיות סכום נמוך באופן משמעותי מסכום זה ולעמוד על סך של 1,600,000 ₪.

אם כן לא ניתן לקבל את טענת המשיב כי ההתחייבויות בגין שני השיקים כאמור הן הדדיות. נהפוך הוא, המשיב בגרסתו סותר טענה זו.

35.     המבקש טוען בסיכומיו כי גרסת המשיב אינה מבוססת שכן תצהירו מבוסס על שמועות ושקרים בעזות מצח נחושה.

36.     אין מחלוקת כפי שעולה מחקירות הצדדים בבית המשפט כי לא התקיים קשר ישיר "פנים מול פנים" בין המבקש ובין המשיב במסגרת עסקאות אלו.

37.     יחד עם זאת, אין בכך כדי להביא לקריסת גרסת המשיב מסיבה זו בלבד או אפילו לערער אותה.
יתרה מכך וחשוב יותר גרסתו של המבקש במלואה לעניין ה-"סיכומים" ו"הסדרים" מבוססת על הסכמות בינו ובין אחיו של המשיב, מר מנשה נגר.

המבקש חזר וטען כי ישנן הסכמות ברוח טובה עם מנשה נגר ולמעשה המשיב עצמו "מלבד" מלקבל לידיו שיקים בסכומים עצומים משוכים על ידי המבקש בחתימת ידו ומסירת שיקים אישיים שלו למבקש, "איננו מעורב" כלל בעסקי המבקש ובסיכומים שנעשו עימו.

לכן נשאלת השאלה מדוע לא טרח המשיב להביא לצורך סתירת גרסת המבקש שנותרה איתנה גם בחקריתו (שכן כלל לא נחקר עליה), את עדותו של מר מנשה נגר באמצעות תצהיר מטעמו.
שאלה זו לא זכתה למענה מצדו של המבקש.

38.     העובדה כי המשיב מעולם לא דיבר עם המבקש כפי שהעיד בחקירתו אלא לאחר מעשה ההונאה כהגדרת המשיב, אינה מונעת מהמשיב לדעת פרטים שונים אודות המבקש, כפי שהצהיר בבקשתו ונתמכה בתצהירו, וחלקם אף אושרו על ידי המבקש.

39.     המשיב בחקירתו הבהיר כי סוכן הביטוח פיני הוא מי שהיה איש הקשר, כך גם אחיו ואדם מסויים נוסף הקשורים למבקש. המשיב אישר כי הפנייה אליו נעשתה דרך אחיו ודרך פיני.
יתרה מכך תמוהה טענתו של המבקש כי יש לדחות על הסף את מכלול טענותיו של המשיב בטענה כי אין הוא מכיר אותו אישית, בעוד המבקש ניהל מערכת יחסים עסקית ענפה ביותר עם המשיב, דרך אותם אנשי קשר ממש, שצויינו על ידו ועל ידי המשיב.

40.     אין מניעה כי הפרטים אודות המבקש יגיעו לידיעת המשיב דרך אנשי הקשר כאשר אחיו של המשיב הוא אחד מהם והאדם הקרוב ביותר למבקש, על פי גרסת המבקש עצמו שכן עמו ורק עמו סוכמו כל ההסכמות לכאורה.
יתרה מכך ברור כי המשיב יבקש לדעת פרטים שונים אודות המבקש המצוי עמו בקשרים עסקיים של מתן הלוואות, ומידע זה יכול שיגיע מאחיו ומאיש הקשר הנוסף סוכן הביטוח פיני, כשיש לזכור כי זהותם של שני אנשי הקשר מוסכמים על המבקש.

יוזכר, כי מדובר בהליך ביניים ובנסיבות אלה רשאי מצהיר להצהיר הצהרות שהן למיטב ידיעתו ובלבד שיפרט את מקור הידיעה (תקנה 521 לתקנות סד"א).

41.     בנוסף לכך המשיב בחקירתו הבהיר כי דיבר עם המבקש מספר פעמים אחרי מעשה ההונאה אך לא לפני כן.
לפיכך כין כל מניעה כי הפרטים עליהם הצהיר המשיב ידועים לו גם משיחותיו אלה עם המבקש.      

42.     המשיב בבקשתו הצהיר כי המבקש עוסק גם בסחר ביהלומים ואף יש לו אבן גדולה.
המבקש שואל בסיכומיו הכיצד יכול המשיב לדעת זאת אם איננו מכיר אותו אישית. להזכיר, בקבלה שמסר המבקש למשיב מופיעה המילה Diamond כך שהמבקש בוודאי לא יוכל להכחיש פרט זה המלמד על עיסוקיו. הנה, מתברר כי טענת המשיב שהוגדרה על ידי המבקש כשמועה שקרית, מתבררת כנכונה.

43.     תנאי נוסף שקיומו דרוש לצורך מתן הצו הוא כי על מבקש הצו להראות על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר כי המשיב עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.
אף לעניין זה נתגלו בגרסת המשיב סתירות.

כך לעניין קשריו עם אישה אחרת, המשיב טען כי המבקש מנהל מערכת יחסים עם אישה אשר ביקשה אשרת יציאה לארה"ב וכי היא עתידה לעזוב את הארץ והמשיב עצמו מחזיק באשרות כניסה לארה"ב.
המבקש לא הכחיש בחקירתו או בבקשתו טענה זו.

44.     המבקש בבקשתו טען כי לפני שמונה שנים התגרש מאשתו וכיום חי בגפו ואינו מכלכל או חי עם אף אישה אחרת, ואולם בסתירה מוחלטת לטענה האמורה בסיכומי המבקש מציין ב"כ המבקש בסעיף 16 כי:

     "...למשיב דירה, אישה וילדים בארץ..."

תמוה כי המבקש מתייחס לגרושתו (שכן בתצהיר בבקשתו לביטול הצו טען כי הוא גרוש וחי בגפו) כאחת מהסיבות לכך שאין בכוונתו לעזוב את הארץ, (בניגוד לילדיו שכן כמובן הדבר ברור מאליו).

בנסיבות אלה גם לא ברור מיהי האישה בה מדובר, אם אכן המבקש גרוש.

45.     יתרה מכך וחשוב יותר, בסעיף 18 לסיכומי המבקש מציין ב"כ:

"מבקש היה נשוי ולאחר גירושיו חזר לחיות עם גרושתו ואף נולד להם ילד לאחר הגירושים, כך שכל הנטען הינו שקר גם ושמועות רעות" (ההדגשה שלי - א.ג.).

אם כן, המבקש נמנע מלציין כיצד טענה זו מתיישבת עם טענתו בתצהירו כי הוא חי בגפו, לא ברור האם נכון למועד מתן הצו מתגורר המבקש שוב עם גרושתו וילדיו, ואם כך הוא הדבר הרי שבוודאי הצהרתו בתצהיר כי חי בגפו ואינו מכלכל אף אישה אחרת, בהכרח אינה נכונה.


46.     עוד יודגש כי בחקירתו בבית המשפט טען המבקש:

"אין לי רכוש ואין לי נכסים".

     יחד עם זאת מבקש לבטל את העיקול על הדירה ברחוב מבצע נחשון בבאר שבע.
     
בניגוד לעדותו בחקירתו, בסיכומיו טוען כי יש לו בארץ דירה ולכן אין זה הגיוני כי יעזוב את הארץ לצמיתות (סעיף 16 לסיכומי המבקש).

ואילו בתצהירו שתמך בבקשה לביטול הצו מצהיר בסעיף 17 סיפא לתצהיר כי:

     "הדירה היא חלק מהסדר המזונות שהתחייבתי כלפיה".

47.     אם כך, שוב לא ברור אם הדירה איננה עוד בבעלות המבקש, אלא שהעובדות אינן ברורות שכן גרסת המבקש איננה חד משמעית גם בעניין זה.

48.     המבקש בתצהירו התומך בבקשה לא הכחיש את טענות המשיב כי יש לו אשרת כניסה לאירופה ולארה"ב ובחקירתו העיד:

"בקשנו את ביטול צו עיכוב היציאה על מנת שאוכל לצאת לעבוד ולהשיג את הכסף.... וכל פעם שאני אעדכן אותו" (את מנשה - א.ג). לכמה זמן אני יוצא. מרצוני החופשי מסרתי את הדרכון למנשה לפני שהוציאו את צו עכוב היציאה מהארץ".


49.     לא ברור מדוע אם למבקש "סיכומים" רבים עם מר מנשה מדוע לא השיב לו האחרון עד כה את הדרכון ואף לפני שהוא צו עכוב היציאה מן הארץ, שכן השניים מסכימים על כל כך הרבה עניינים, ומדוע מסר המבקש את דרכונו מיוזמתו ומרצונו החופשי למנשה.
סביר יותר להניח כי הסכמות אלה לתשלום התחייבויותיו של המבקש במועד מאוחר יותר, נעשו בכפוף למסירת דרכונו למר מנשה, שאם לא כן אין כל סיבה שוחזק דרכונו של המבקש אצל מנשה.
יודגש כי המשיב כלל לא נחקר אודות עניינים אלה בחקירתו.

50.     המבקש בחקירתו לא ציין כיצד בדעתו להשיג כספים במסגרת יציאתו לחו"ל ובאיזה תקופה של שהות בחו"ל מדובר בכל פעם.

המבקש אישר כי אין לו רכוש ואין לו נכסים ואף אישר כי הוא חייב כספים נוספים למשיב עצמו.
המבקש אף אישר כי השיק נשוא תיק זה לא שולם בשל קושי כלכלי שנוצר לפרוע אותו:
     
"נכון שאני מוגבל בבנק כאשר ביקשתי לא להפקיד את השיקים וזה היה מקובל על מנשה"

     ובהמשך:
     
"אני לא מוכן לענות על השאלה אם יש לי חובות נוספים חוץ מהחובות לבנק ויהושע נגר" (הדגשה שלי - א.ג.).

וגם:

"אני יכול להביא ערבים לכך שאצא מהארץ, אבל הם לא יהיו ערבים לתשלום החוב אם אני לא אחזור"( ההדגשה שלי - א.ג).

מדוע שערביו לא יערבו לכך שישלמו את חובו, אם אין בכוונת המבקש כטענתו לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, ואז לכאורה המבקש הוא זה שידאג לפרעון חובותיו.

51.     הלכה הפסוקה קבעה כי יש להביא לפני בית המשפט הוכחה כלשהי שאינה מתייחסת רק לכוונתו של נתבע לעזוב את הארץ בכלל, אלא גם לגבי העזיבה לצמיתות או לתקופה ממושכת בפרט, והראיה לכאורה הדרושה לכך יכולה להיות נסיבתית ולאו דווקא ישירה (ראה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 459).

52.     כלול הנסיבות בענייננו הוא הקפו הגבוה של חובו של המבקש למשיב (שטרם נפרע ולו בחלקו), חובות נוספים אשר אושרו על ידי המבקש גם לבנק וגם למשיב, והעדר נכסים או רכוש בארץ וטענה נוספת שלא נסתרה על ידי המבקש והיא קיומה של אשרת כניסה לארה"ב ואירופה.

53.     תנאי נוסף מצטבר הוא כי העדרו של הנתבע עלול להכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.
הליך משפטי מוגדר על פי תקנה 1 לתקנות סד"א כברור תובענה בפני בית משפט מעת שהוגשה לבית המשפט. ברור התובענה כולל הליכים מקדמיים אשר לצורך קיומם דרושה לעיתים נוכחות של הנתבע בארץ כגון בגין מתן תצהירים וכד'. ברור הליך טומן בחובו התפתחויות שאינן בכל מקרה צפויות וידועות מראש.
באשר לביצוע פסק הדין הרי שעזיבתו של הנתבע עלולה להכביד על הליך ברור וגילוי נכסיו לצורך מימוש פסק הדין במיוחד בענייננו כאשר המבקש לא מצהיר באופן ברור אם יש לו נכסים, ולכן דרוש הליך אקטיבי לאימות טענתו ובכלל לנסיון לממש את פסק הדין בכל מקרה.

54.     ראוי להדגיש עוד כי המבקש כלל לא הציע חלופה לתשלום חובו ולא נקב במועד משוער לתשלום החוב (ע"פ אותו הסדר עם מר מנשה). כמו כן לא הציע חלופה להבטחת יציאתו מהארץ אם אכן מדובר בתקופה קצובה מראש, ואף לא פרט לאיזה צורך בדיוק ובאיזה אופן תביא אותה יציאה לחו"ל לגיוס הכספים.

55.     בעניין זה ראה רע"א 2050/06 יהושע ולדהורן נ. שלמה נרקיס (פורסם באתר "נבו") בו סרב בית המשפט לבטל צו עכוב יציאה מהארץ (במסגרת בר"ע שעניינה בטול החלטה לעכוב ביצוע חיוב כספי של הנתבע) שכן הנתבע טען טענה בעלמא כי עליו לצאת את הארץ לצורך ממוש עיסקה פיננסית עליה שקד ועליו להיות נוכח אישית בה, מבלי לפרט את הסיבה בגינה נדרשת נוכחותו האישית או ביחס לכל מידע בנוגע לעסקה "...סתם המבקש ולא פרש".

בבר"ע 715/86 פרייזר נ. פרידמן פ"ד מ(4) 670 לא בוטל צו עיכוב היציאה מהארץ (במסגרת חוק ההוצאה לפועל) מאחר שמדובר בחוק כספי גבוה מאד שלא נפרע ולו באופן חלקי וכאשר לחייב אין רכוש כלשהו בארץ למרות שניהל חברה והרבה בנסיעות עסקיות לחו"ל.

56.     זכותו החוקתית של נתבע לחרותו ולחופש התנועה מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, כאשר לזכות זו ניתן בפסיקה מעמד חוקתי.
יחד עם זאת מול זכות זו עומדת זכותו של תובע ובענייננו אוחז בשיק (שיק מהווה כידוע פסק דין שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל) לגבות את חובו ולהגשים את זכותו על פי דין.

57.      דוד אופיר בספרו, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית 2005, מבהיר כי מול זכויותיו החוקתיות של החייב ניצבת זכותו החוקתית של הזוכה המעוגנת בסעיף 3 לחוק היסוד שעניינה "שמירה על הקניין". הוראה חוקתית זו אינה מגנה רק על זכות החייב ואינה עומדת לימינו של החייב בלבד, ועל כן נקבע כי כל דבר חקיקה אשר מפחית את זכותו של הנושה פוגע בקניינו (הש.א רובנשטיין בר"ע (י"ם) 2268/96 לוי ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ דינים מחוזי כ"ו (6) 211).

58.     בבג"צ 3914/92 לאה לב נ. בית הדין הרבני האזורי בת"א ואח' פ"ד מ"ח(2) 491 עמד בית המשפט העליון על מערכת האיזונים שבין עניינו של החייב וזכותו החוקתית לצאת מן הארץ לבין עניינו של הזוכה בביצוע תקין, מהיר ויעיל של פסק הדין וקבע:

"כנגד הזכות החוקתית של כל אדם לצאת מהמדינה עומד האינטרס של בעל דין להגשמת הדין המהותי. יציאתו של בעל דין מהארץ עשויה להשפיע על ההליך השיפוטי ועל אפשרויות הביצוע של פסק הדין. קיומם של הליכי משפט סדירים להבטחת הזכויות המהותיות הוא אינטרס לגיטימי ראוי להגנה של כל צד במשפט. זהו הגם אינטרס ציבורי שהליכי השיפוט יהיו יעילים שתביעות לא תשובשנה ושפסקי הדין יקויימו. העמדת צד למשפט בפני "שוקת שבורה" בשל יציאתו של הצד האחר מהארץ פוגע הן באינטרס האישי של הצד הנפגע והן באינטרס הציבורי בקיומם של הליכים שיפוטיים ראויים..."

     ובהמשך:

"ודוק האינטרס הראוי להגנה של בעל דין אינו בהפעלת לחץ על הנתבע להסכים לתביעת התובע כדי לשחרר עצמו מכבלי עיכוב היציאה. המדינה אינה בית סוהר, והסכמה לתביעה אינה צריכה להיות מפתח לשחרור מהשבי. עיכוב הנתבע אינו מיועד לשמש אמצעי לחץ נגדו, שיפדה עצמו משביו" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שישית, 1990)).

59.     אם כן, נמצאנו למדים כי זכותו של אדם לצאת את הארץ אינה זכות מוחלטת וככל זכות נתונה למגבלות ולמערכת איזונים. משמדובר בזכותו של נתבע לחרותו ולחופש התנועה שלו, על בית המשפט לנקוט בזהירות יתרה ולבחון האם קיימות דרכים פחות קיצוניות להבטחת תשלום החוב.
בענייננו, משהודה המבקש כי אין בידו רכוש או נכסים, ואין הוא מסוגל להמציא ערבים לשובו לארץ ובמידה שלא ישוב, לתשלום חובו למשיב, אין מנוס מהותרת הצו על כנו.

60.     לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ומערך האיזונים הדרושים והראויים בין זכותו של המבקש לחרות לחופש התנועה ובין זכותו של המשיב לאור קיומה הברור של עילת התובענה, לממוש זכויותיו, סבורני כי יש להותיר את צו עכוב היציאה מן הארץ שניתן נגד המבקש על כנו.

יחד עם זאת, המבקש יהא רשאי לפנות בבקשה מתאימה מנומקת לביטול הצו לתקופה קצובה במידה שיתעורר בכך הצורך, ובקשתו תשקל ותבחן על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

61.     אם כן, בקשת המבקש לביטול צו עכוב היציאה מהארץ שניתן נגדו נדחית, וצו עכוב היציאה מן הארץ יוותר על כנו למשך שנה מיום שהוצא.

62.     הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ בצרוף מע"מ יחולו על המבקש.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיכוב יציאה מהארץ מזונות

  2. הארכת צו עיכוב יציאה מהארץ

  3. צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין

  4. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  5. תנאים לצו עיכוב יציאה מהארץ

  6. עיכוב יציאה מהארץ של תושב חוץ

  7. תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ

  8. פיצויים על צו עיכוב יציאה מהארץ

  9. בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  10. צו עיכוב יציאה מהארץ בשדה התעופה

  11. צו עיכוב יציאה מהארץ הוצאה לפועל

  12. ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ

  13. בקשה חוזרת לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  14. צו הרחקה מהארץ מול צו עיכוב יציאה מהארץ

  15. דחיית בקשת עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד

  16. צו עיכוב יציאה מהארץ לאדם שנמצא מחוץ לישראל

  17. תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי''ח-1957

  18. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעת מזונות

  19. רשלנות בגין בריחה למרות צו עיכוב יציאה מהארץ

  20. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ כדי לחגוג חג בחו''ל

  21. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בכפוף להפקדת עירבון

  22. בריחה לחו''ל למרות צו עיכוב יציאה - תביעה נגד משטרת הגבולות

  23. תביעת פיצויים בגין נזק כתוצאה מאי ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ

  24. ערעור על החלטת רשם על סגירת תיק ההוצל"פ וביטול עיכוב יציאה מן הארץ

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון