שאלת סיכויי ההצלחה של הנתבע בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה היא חשובה שכן הלכה פסוקה היא, כי פסק דין שניתן כהלכה, לא יבוטל על פי בקשת הנתבע, אלא אם כן יש בידו להראות, שתצמח לו תועלת מהביטול, כלומר, שיש לו סיכוי לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן ואולם, די בראיה לכאורה לכך, ואין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה. להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין - סיכויי הצלחה: החלטה א.מבוא: לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה. המשיבה הגישה בקשה למתן צו עשה המורה על שינוי רישום הבעלות על רכב מסוג רנו קנגו מספר רישוי 4842257 משמו של מר ארקדי ברונשטיין לשמה. המבקשת לא היתה צד להליך המקורי. לבקשת המבקשת הוגשה "בקשה מתוקנת למתן צו עשה". המבקשת הינה צד לבקשה דנן. הבקשה הומצאה למבקשת ביום 24.4.06 ועל כך אין חולק. רק ביום 3.8.06 הגישה המבקשת את תגובתה לבקשה אלא שאז היה זה לאחר שכבר ניתן פסק דין בהיעדר הגנה (ביום 31.7.06). העובדות הבסיסיות שאינן שנויות במחלוקת הינן כדלקמן: הרכב נרשם במקור על שם המשיבה. המשיב 1 לבקשה למתן צו עשה, מר ברונשטיין (להלן: "ברונשטיין") נרשם בזמן מסויים כבעלים של הרכב, כנראה ללא הסכמת המשיבה. אותו ברונשטיין משכן את הרכב למבקשת תמורת קבלת אשראי. משלא עמד ברונשטיין בהחזר חובותיו למבקשת ננקטו הליכים למימוש המשכון. או אז נתגלה כי נעשה מעשה תרמית כלפי המבקשת והמשיבה או מי מהן על ידי אותו ברונשטיין או מי שחבר לו לצורך ביצוע התרמית. במשך כל אותה תקופה היה הרכב בחזקת המשיבה ולא יצא מתחת ידיה. ב"כ הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים. ב.טענות המבקשת: מירב טענות המבקשת מתייחסות לביטול מחובת הצדק, הן לענין ההמצאה עצמה והן באשר לאופי ההליך. באשר לאופי ההליך נטען כי לצורך מתן צו עשה יש להגיש תביעה ולא בקשה בכתב, כפי שבפועל נעשה. אשר להמצאה, אין הכחשה לקבלת הבקשה (וישנה אף הודאה בקבלתה) אך מודגש כי לא הומצאה הזמנה לדין. טענות ההגנה, קרי סיכויי ההצלחה (אשר פורטו בתגובה שהוגשה לאחר מתן פסק הדין) לא פורטו כלל ועיקר. ג. ההלכות לענין ביטול פסק דין: ביטול מחובת הצדק. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. (ראה ספרו של כב' הש' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003, בעמ' 282). כך נקבע בע"א 64/53 כהן נגד יצחקי, פד"י ח' 395, 397, כי "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה.. רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק EX DEBITO JUSTITIAE פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של ענין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא ינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". כבר נפסק, כי כאשר המבקש מצביע על סיכוי הגנה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש וזאת אלא אם שוכנע בית המשפט כי אין בתשלום ההוצאות כדי לשמש פיצוי מספיק לנזק שנגרם (ראה לענין זה ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פדי ח' 395). ביטול משיקולי ביהמ"ש: כאשר מבוקש לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט, יש לייחס חשיבות לשתי שאלות, כאשר השאלה השניה היא העיקר (ראה ענין יצחקי לעיל). א. מהי סיבת מחדלו של המבקש להתייצב /להתגונן? ב. מהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין ותינתן לנתבע האפשרות להתגונן בפני התביעה? כאמור, שאלת סיכויי ההצלחה של הנתבע היא החשובה יותר, שכן הלכה פסוקה היא, כי פסק דין שניתן כהלכה, לא יבוטל על פי בקשת הנתבע, אלא אם כן יש בידו להראות, שתצמח לו תועלת מהביטול, כלומר, שיש לו סיכוי לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן. ואולם, די בראיה לכאורה לכך, ואין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה (ראה ספרו של ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995 בעמ' 738). לענין סיבת המחדל, יש צורך להראות שהתנהגות המבקש לא היתה רשלנית, וכי הסיבה שבגינה לא הוגש כתב הגנה לא נובעת מיחס של זיזלול כלפי חובתו כבעל דין (ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פד"י כג' 2 בעמ' 721, 723). ראה 8292/00 גבריאל יוספי נגד חמנאל לוינסון ואח', תק-על 2001 (1) 1120, וגם ע"א 3645/92 קלנר נגד לופוביץ פד"י מז (4) 133, 139, אשר חזרו על ההלכות לענין ביטול פסק-דין. ד.דיון: ברי כי למבקשת ישנן טענות הגנה, כפי שפירטה בתגובתה לבקשה למתן צו עשה. אולם טענות אלה לא פורטו בתצהיר (ו/או בבקשה) ועל שום כך לא ניתן להידרש אליהן. לפיכך, הבקשה נסמכת על ביטול מחובת הצדק בלבד. המשיבה אינה מכחישה שלא הומצאה למבקשת הזמנה לדין. בנוסף אין למשיבה השגות על כך שהיה עליה להגיש תביעה למתן צו עשה ולא בקשה למתן צו עשה. למעשה, המחלוקת הינה האם במקרה זה גובר "כלל הידיעה" על פני "כלל ההמצאה". לאחר ששמעתי את טענות הצדדים סבורני כי במקרה זה יש להעדיף את כלל ההמצאה על כלל הידיעה. ההמצאה לא בוצעה כדין. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע שיש למסור לנתבע הזמנה לדין. ברע"א 8864/99 ליאת אנקווה ואח' נגד מעוז חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2000 (3), 132, חזר בית המשפט על ההלכה הידועה וציטט אותה: "... כבר קבעה ההלכה הפסוקה מקדמת דנא כי "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה - דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק-רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ... פסק דין כזה כזה פגום הזהו ומשום כך אין לקיימו...". במקרה שלפנינו גם עצם פתיחת ההליך בצורה שגויה מהווה פגם בפני עצמו. אין בידיעת המבקשת אודות הגשת הבקשה המתוקנת כדי לרפא את הפגמים דלעיל. לא זו אף זו, המבקשת לא זנחה את הגנתה, היא זו שיזמה את צירופה להליך ואף הגישה את תגובתה לבקשה (אם כי באיחור). אשר על כן, הנני מורה על ביטול פסק הדין. לנוכח מחדלי שני הצדדים, כל צד ישא בהוצאותיו. ומאחר וכתבי הטענות מצויים בתיק בית המשפט, תקבע המזכירות מועד לקדם משפט בהתאם ליומנה.ביטול פסק דין