להלן פסק דין בנושא ביטול סעיפים בפסק דין: פסק דין 1. מבוא המדובר בערעור על החלטת כב' הרשמת כוכבה לוי מיום 14.6.07 בבש"א 162474/07 במסגרת תיק עיקרי 63473/06 לפיה סעיף ב' לפסק הדין מיום 3.5.07 בוטל וסעיפים א' וג' לפסק הדין יבוטלו כנגד הפקדת סך של 8,700 ₪ עד יום 21.6.07. 2. טענות המערערים א. טעתה הרשמת בקביעתה כי המשיב לא זלזל בהליכי בית המשפט שכן כתב התביעה נמסר לו כדין והוא בחר שלא להגיש כתב הגנה. ב. גרסתו של המשיב קרסה בחקירתו, כך למשל הצהיר כי בשיחה עם עו"ד טלמון נאמר לו שהוא יוכל לשלם "אחרי החגים" , ובחקירתו הודה כי הוא אינו יודע עם מי דיבר בטלפון מה גם שהמשיב בעצמו העיד כי רק לאחר החגים הוא התפנה לטפל בכתב התביעה. המשיב הצהיר כי נהג לשלם באמצעות חברת גביה ובחקירתו אמר שהוא אינו זוכר זאת. ג. טעתה הרשמת שקבעה כי היה על המערערת להגיש תצהיר תשובה כדי להפריך את טענות המשיב, ומשלא אפשרה לב"כ המערערת להתפטר מייצוג כדי להגיש התצהיר האמור. 3. טענות המשיב א. העובדות בתצהירו של המשיב לא נסתרו. המערערת לא פנתה למבקש בדרישת תשלום, וניסיונותיו לאתר את בעלי הנכס נכשלו. מיד עם קבלת כתב התביעה התקשר המשיב למערערת וביקש לשלם לאחר החגים. כשהגיע לשלם הכסף למערערת היא סירבה לקבלו. ב. למשיב ייגרם נזק באם יפונה מהנכס. ג. צדקה הרשמת שקבעה שלא ניתן ללמוד מכתב התביעה מתי הפכה המערערת לבעלת הנכס וכי טענת המשיב לפיה לא ידע מי הבעלים של הנכס לא נסתרה. 4. דיון והכרעה בעת ישקול בית המשפט בקשה לביטול פסק דין, רשאי בית המשפט להורות על ביטול פסק דין "מחמת הצדק" ו"מחמת שיקול דעתו של בית המשפט". (ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ מז (4) 133). בעניינינו מתבקש הביטול במסגרת שיקול הדעת של ביהמ"ש. 5. ביטול פסק הדין מחמת שיקול דעת כאשר בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו באשר לביטול פסק הדין, בית המשפט מציב שתי שאלות שעליהן יש לתת תשובה. השאלה הראשונה, מהי סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן?! השאלה השנייה, מהי מידת סיכויי ההצלחה כי ההגנה תתקבל?! כידוע השאלה השנייה היא המכרעת. באשר לשאלה הראשונה טוען המשיב כי יומיים לאחר קבלת כתב התביעה הוא התקשר למשרד ב"כ המשיבה וקיבל הסכמה לכך שישלם את חוב דמי השכירות לאחר החגים. לאחר מכן, ביום 2.5.07, התייצב במשרד ב"כ המשיבה על מנת לשלם את החוב, ואולם ב"כ המשיבה סירב לקבל את התשלום ואמר לו כי הוא אינו מעוניין בקבלת דמי השכירות אלא מבקש הוא להחזיר את הנכס לחזקת המשיבה. לעניין מחדל אי הגשת כתב הגנה טען המשיב בעדותו: "היה לי קצת בלאגן עם הנכדים היה בית חולים היה חגים..." כב' הרשמת קבעה בהחלטתה בעמ' 7: "בהסתמך על הנסיבות כפי שתוארו לעיל ועל הסכמה נטענת לקבלת תשלום "לאחר החגים" ע"י ומטעם המשיבה - אינני רואה כל דרך להסיק כבקשת ב"כ המשיבה כי המבקש זלזל בכתב התביעה". 6. גם אם נסיבות אי הגשת כתב הגנה נותרו עמומות לאחר חקירתו ולא פורטו דין, הרי שכב' הרשמת מצאה כי המשיב לא זלזל בכתב התביעה שהוגש וכי פעל לשם הסדרת חובו למערערת ולא מצאתי מקום להתערב בקביעתה. הלכה ידועה היא שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים; הלכה זו חלה ביתר שאת, כאשר ממצאים שבעובדה נסמכים על מהימנותו של עד (ע"א 496/89 אל-קאלאב ואח' נ' אוניברסיטה בן גוריון בנגב ואח', פד" מה (4) 343, 349; ע"פ 4912/92 ירון תלמי נ' מדינת ישראל פד"י מח (1) 581). 7. באשר לשאלה השנייה, על בית המשפט לשקול, אפוא, אם יש טעם בביטול פסק הדין ואם הנתבע יפיק תועלת מכך. המדובר בעילת תביעה לפינוי נכס דייר מוגן מנכס המשמש לעסקו בגין אי תשלום דמי שכירות. בהחלטתה נשוא הערעור קבעה כב' הרשמת בעמ' 8: "כפי שהצהיר בפני למי (כך נכתב!) שנת 2001 לא ידע מי הבעלים של הנכס, לא הודע לו מי הבעלים של הנכס ע"י הבעלים ולא הייתה לו כל דרך אחרת להיוודע מי בעלי הנכס ולשלם לה את דמי השכירות. על רקע זה ועל רקע זה בלבד לא שילם לטענתו את דמי השכירות". טענה זו של המשיב בדבר אי ידיעתו את זהות בעלי הנכס וסירובו של ב"כ המשיבה לקבל את תשלום דמי השכירות מידי המשיב מהווה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט. בשולי הדברים אציין כי לא נעלמו ממני הסתירות שבין תצהירו של המשיב ובין חקירתו בדיון בבקשה לביטול פסק הדין,ואולם לאור טענת ההגנה שהועלתה ולאור העובדה שעסקינן בדייר מוגן אשר עומדת לו הגנת "סעד מן הצדק", נחה דעתי כי יש לבטל את פסק הדין מחמת שיקול הדעת. 8. סיכום לאור כל האמור לעיל נדחה הערעור. ההוצאות שקבעה הרשמת הנכבדה בהחלטתה יחולו גם לערעור לפי התוצאה בהליך העיקרי בהתייחס לעילת הפינוי. פסק דין בהעדר הגנה